יוון, תקשור מסכם, ספטמבר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
קולה של הרוח, הגלים, מעידים על כך שאנחנו עדיין על החוף.
זהו המסר הסופי בסדרה של מסרים מעמיקים ואנרגיות במקומות מעמיקים.
יקרים, אני יודע מי נמצא כאן, יודע אודות חייכם, מכיוון שאני מחובר למקור המרכזי.
ברצוני לספר לכם משל ולשאול שאלה.
זהו משל אודות 'שה' – אנחנו תמיד משתמשים באותו בן אדם, ושמו 'שה', מכיוון שהוא אינו גבר ואינו אשה, הוא יכול להיות מכל מגדר, וזה חשוב.
אולם לצורך השיחה הזו כאן היום, נתייחס ל'שה' כאל אשה.
'שה' מוקסם מכל הנושאים האזוטריים, אלה הם חייו, ובמשל הזה הוא מוצא משהו חשוב ומיוחד, סוג של רדיו, והוא שומע שבוקעים מהרדיו הזה קולות מעניינים למרות שהוא אינו מחובר לחשמל.
ו'שה' תוהה כיצד יתכן סוג כזה של מכשיר תקשורת, שבוקעים ממנו קולות ורעשים.
'שה' לוקח את המכשיר הזה לביתו, לומד אודותיו, עובד איתו, עד שהוא מצליח להשיג בהירות בקולות, ומגלה שעם הזמן הקולות משתנים, לפעמים ממגדר שונה – בהתאם לאופן בו הוא מכוונן את הרדיו הזה.
זה ממש קסם!
דמיינו מכשיר שעובד ללא חיבור, ללא מקור כוח.
'שה' כותב ספר אודות כיצד זה פועל. הוא מבצע נסיונות רבים, לוקח את הרדיו לחול, שם אותו בתוך מערה – אין זה משנה היכן הרדיו נמצא, הוא תמיד משדר, ונראה שהשידור תמיד מושלם, כל זמן שהוא מכוונן לתדר הנכון.
'שה' כה מוקסם, ובמהלך חייו הוא הופך למומחה בכל מה שקשור לרדיו.
הוא כותב ספרים רבים, הופך להיות מלומד, ומרוצה מכל מה שהשיג, ועם סיום חייו הוא נוסע לטיול למקום מרוחק, ושם הוא פוגש שאמאן, ששמע על 'שה' ועל מחקרו.
'שה' הפך לנערץ ושמו הלך לפניו כמי שגילה את הרדיו, שיודע כיצד הוא עובד, כיצד לכוונן אותו.
'שה' יושב עם השאמאן, ומצפה שהוא יברך אותו על פועלו האזוטרי – הרי הוא שמאן…
השאמאן מתבונן ב'שה', מברך אותו, ו'שה' מודה לו.
ואז השאמאן אומר משהו ל'שה' שמזעזע אותו עד עמקי נשמתו: הוא שואל אותו מה אמרו הקולות?
ל'שה' אין כל מושג, כי הוא מעולם לא הקשיב להם…
ישנם בני אדם שמוקסמים כל כך מהאזוטריות עצמה עד שהם לעולם אינם מקשיבים לקול.
האם האדם היושב על הכסא (לי קרול, ת.ג.) סתם מדבר דברים חכמים תחת העמדת פנים של תקשור, או האם הוא מחובר?
ואם הוא מחובר, למה בדיוק הוא מחובר?
האם זה אפשרי שאתם שומעים מסר מהיכן שהוא מצהיר שהדברים באים?
בני אדם רבים מודאגים מהתהליך, הם לומדים אודות התהליך, הם לומדים את הרדיו, הם רוצים לדעת אודות הפרטים 'הקטנוניים והשוליים' של הרשומות האקאשיות.
חלקם אפילו הופכים להיות קוראים ויועצים, אולם הם לעולם אינם מקשיבים לקולות. הם נבלעים בתוך הפרטים 'הקטנוניים והשוליים' של הקסם ושל כל הדברים האזוטריים.
ואז הם מגלים את הרב מימדיות, ובהתאם למוחם הם נתפסים על ידי הקסם של כל זה, מכיוון שזה מחוץ לתלת מימד וזה משהו שהם פשוט אוהבים לדעת עוד ועוד עליו – אולם לעולם הם אינם באמת יודעים במה מדובר בכלל …
ברצוני לשאול אתכם – האם הקשבתם למסרים? האם פשוט הגעתם לכאן על מנת לשבת באנרגיה, לאחוז ידיים ולשיר שירים?
היתה אנרגיה טובה, ושירים יפים, ותבורכו אם הגעתם רק לשם כך, ובמהלך כל החוויות אתם רק הבטתם ברדיו.
מה הרדיו אומר לכם? מה אומרות לכם הרשומות האקאשיות שלכם? מה תקחו אתכם הביתה? מה תעשו עם ההרגשות והרגשות שדיברו אודות הערך העצמי שלכם, על חשיבותכם לפלנטה?
האם תחזרו שונים מכפי שהגעתם לכאן? האם בני זוגכם או ילדיכם ירגישו בשינוי שחל בחייכם, או שזה יהיה אותו הדבר?
האם זו היתה סדרה של לימודים אזוטריים, או האם זה יותר מכך?
זהו הזמן עבורכם, ועבור אלה השומעים או הקוראים מאוחר יותר, להבין שלרדיו יש מסרים עבורכם, עם שמכם שרשום עליהם, וכן, זה מעניין, וזה רב מימדי, וכן, שותפי (לי קרול, ת.ג.) שרוי בטרנס, מחובר למקור, ומעביר לכם מידע הנוגע לזמן עכשיו, לאנרגיה החדשה המצפה לאנושות מכיוון שהיא רואה מה מתרחש ומה שאתם עוברים.
מה מעכב אתכם מלשמוע את המסר המלא? האם יש לכם בעיה פיזית או רגשית?
האם אתם חושבים שמדובר רק בכם, ושלעולם לא תשתנו, ולכן רק אתם אינכם שומעים את המסר שאומר שכל הדברים ניתנים לתכנות ותכנון מחדש, שבתוככם נמצא השאמאן שאתם יודעים שהוא שם, שבתוככם נמצא משהו שאתם יכולים לתפוס אותו ולהוציאו החוצה.
אתם יכולים לשנות את ה כ ל אודות עצמכם! זה לעולם אינו מאוחר מדי …
יהיו אלה שישאלו מדוע עליהם לעשות זאת?
אם אתם שואלים מדוע, הרי שאינכם שומעים את הקול, מכיוון שהקול מלא בשפה השלישית של אהבה, חמלה, ומודעות.
אתם יודעים מדוע.
הפלנטה זקוקה לחמלה שלכם, להבנה, לידע, ולרשומות האקאשיות שלכם.
זה מה שאתם יכולים לחלוק ולשתף, כנשמות עתיקות.
אל תחושו מחויבות לעשות זאת. זה אמור להיעשות מרצונכם שלכם, מכיוון שכל דבר בתוככם מודע לפתע לכל דבר אחר.
הבעיות שהגעתם איתם יתחילו להישמט וליפול, הדברים הפיזיים יתחילו להסתדר, ותמצאו את עצמכם חיים כבן אדם אחר…
לפני שניפרד, למשך הזמן הזה ולסדרה הזו, ברצוני לשאול אתכם, האם האדם שיושב על הכסא רק משמיע קולות כמו הרדיו, או האם שמעתם באמת את המסר?
המסר מגיע אליכם עם חמלה, אהבה, כנות, יופי, מבן משפחה שאתם מתחילים להיזכר בו כמקור הבורא והיוצר של כל הדברים.
אתם מחוברים, יקרים, יותר מכפי שאתם יודעים.
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר