שולחים את האור – מרץ 2022
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.
קבוצה זו שטה דרומה היום על הנילוס, זה עתה ביקרה באבידוס, ומוצאת את עצמה מאזינה שוב בשמש הפעם, על הסיפון, בשעה שהשמש שוקעת.
אפשרו לי לתת לכם מעט תובנות על מצרים. מכיוון שהיום – וחיכיתי עד עכשיו על מנת לספר לכם – יש היסטוריה לפני היסטוריה. ישנה גם מציאות של הסכמה לגבי מה שקרה כאן. המצרים מאוד מאוד גאים ועליהם להיות בחברה אלגנטית שנמשכה כל עוד היא החזיקה מעמד, ושהשאירה היסטוריה על קירות המקדשים שהיא בנתה, מקדשים כל כך חזקים עד שהם החזיקו מעמד במשך אלפי שנים.
אולם מציאות ההסכמה הזו מסרבת להאמין שיתכן והייתה כאן היסטוריה לפני ההיסטוריה, שגם הייתה אלגנטית, או יתכן שהייתה המבשרת של זו שהיא מצרים העתיקה – עתיקה אפילו יותר מאבידוס. ויש עדויות לכך יקרים, ממש מאחורי אבידוס. לאלה מכם שנכנסו לחפירה האחורית ההיא, ראיתם משהו שהיה די נמוך מהאדמה שעליה יושב המקדש. היה צריך לחשוף את המקדש הזה יקרים, כמו כל שאר המקדשים, אולם אז הם התחילו לחפור עמוק יותר, ברמה אחרת לגמרי שהיתה נמוכה יותר. הם קראו לזה אוסיריון.
אני שואל אתכם, האין זה מוזר שזה היה כל כך נמוך יותר מאבידוס? ואם הייתם אדריכל, מה זה היה מספר לכם, כאשר יש לכם שכבות של היסטוריה? הם בונים על עצמם. לפעמים הם אפילו אינם יודעים שהם בונים על עצמם. ערים על גבי ערים, הם חופרים ומוצאים עיר לשעבר. הביטו על מה שראיתם בתמונות שלכם באוסירה. האם זה נראה כמו טכניקות הבנייה הנוכחיות של המצרים או שזה פשוט יותר? התבוננו היטב.
יקרים, החפירה המסוימת הזו מייצגת היסטוריה לפני ההיסטוריה, אולם לא תשמעו חוקר מצרים אומר לכם זאת, מכיוון שהם מאוד גאים שהכל התחיל לפני חמשת אלפים שנה. אולם זה אינו כך. היתה אלגנטיות עוד לפני זה. הם ידעו על הכוכבים עוד לפני כן. הם מיפו דברים עוד לפני כן. ההיסטוריה בחול היא עד עשרת אלפים שנה, יקרים. ויום אחד הם יבצעו בדיקות פחמן לקביעת תאריך, והם ישמרו על כך בסוד לזמן מה, עד שהסטודנטים והאוניברסיטה ידרשו לעדכן זאת.
מאוד מאוד קשה לשנות את הנרטיב, את הסיפור, את מציאות ההסכמה. קשה לשנות בפיסיקה, אסטרונומיה, כימיה, רפואה והיסטוריה. ואת זה אמרתי לכם בעבר. אולם אני אומר לכם זאת כעת מכיוון שאתם מתבוננים על משהו שהיה מאוד מיוחד, היסטוריה לפני ההיסטוריה.
אמרתי לכם גם קודם, הדבר שחסר הוא מה שבאמת מספר זאת. עכשיו הייתם במקדש אחר מקדש. אבידוס, האת'ור, מלאים במידע כה רב על הקירות. יותר ממה שביכולתכם לדמיין. אלפי ואלפי דמויות, סיפורים, חוויה מדי יום. עד כה ראיתם מדי יום חוויה עבור המצרים. אתם עומדים לראות עוד. יהיו תיאורים אפילו של המאבקים שלהם והמלחמות שלהם שאתם תראו.
אולם מה ראיתם עד כה? ראיתם כיצד הם עובדים האחד עם השני, למי הם סגדו וכיצד, מי בא לאחר מי, ומה הם עשו. ראיתם תיאורים של הריקודים שלהם, הנגינה שלהם, הפולחן שלהם, יום אחר יום. ראיתם תיאורים שלהם של ציד ודיג. כל אלה מצויים על הקירות.
עכשיו הנה השאלה שלי: במה מפורסמים המצרים, המצרים הקדמונים? ואם תסתובבו בעולם ותשאלו אפילו ילדים מתרבויות אחרות, במה מפורסמים המצרים? והם יאמרו, בנית פירמידות. אין לכם תיאור אחד שלהם בונים משהו [קריון מצחקק בהנאה..] ועם זאת, זה הדבר הגדול ביותר שאתם רואים. כיצד הם עשו זאת? זה נפלא. ראו כמה זמן זה החזיק מעמד. כיצד הם שמו זאת שם והפכו זאת למושלם כל כך בארכיטקטורה, ובפרספקטיבה, ואין תיאור אחד שלהם בונים משהו? זה צריך לומר לכם – שוב אומר זאת – שזה קדוש מכדי לשים על הקירות. זה היה מהאל. הם לא מצאו את התכניות כיצד הם עשו זאת. אפילו קברי האדריכל לא התגלו.
מעניין! אפשרו לי למסור לכם משהו אחד נוסף, לפני שנדבר על 'שה'.
כמה מכם חיברו זאת. ב'עמק המלכות' נכנסתם לקבר היפה של נפרטארי. הוא מדהים, וראיתם את העבודה שהם חשפו ושיקמו. יפה! כמה זמן זה לקח? יתכן ושנים, אכן, הכל נמשך שנים והם היו מתחת לאדמה.
שאלה: כיצד החוצבים ראו מה הם עושים? ואתם תאמרו שברור שהם הביאו נרות מסוג כלשהו, אור מסוג כלשהו. זכרו יקרים, הם היו מאוד מודעים לכך שעשן – גם בשנים שהם בנו זאת – ידרדר את כל מה שהם עושים, ישחיר הכל ויהרוס זאת. אם כך כיצד הם עשו זאת? באיזה אור הם השתמשו?
חלק מהחברות המודרניות יאמרו שברור שהיה להם חשמל. כנראה היה להם משהו שאיננו יודעים עליו, משהו מאוד מאוד טכני. יתכן שלא. אני מספר לכם זאת: מה אם האלגנטיות של הכימיה שלהם והאופן שבו הם ערבבו שמנים, יצרו נרות ללא עשן, מיכלי שמן ללא עשן? האם זה אפשרי? אשאיר זאת לכם. אולם בכל זאת, זו אחת התעלומות, האין זאת? היה להם אור כדי לעשות את מה שהם עשו מתחת לאדמה, בלי אור השמש.
'שה' לא הופיע. הוא היה אמור להגיע אולם הוא לא עשה זאת. ישוע חיכה לו שם, אולם הוא ידע שהוא לא יבוא מכיוון ש'שה' עדיין הרהר באחת השאלות הגדולות ביותר של החיים, אודות עצמו, אודות האל, והשאלה היא זו: האם האל גדול יותר ממה שאמרו לו אי פעם? האם התכונות סביב האל גדולות יותר ממה שאמרו לו אי פעם? האם ישנה מערכת יחסים בין בני האדם, הנשמה, והמקור הבורא היוצר שהיא גדולה יותר ממה שנאמר לו אי פעם? האם יתכן שיש שדה תודעה שהוא יכול להתחבר אליו? כל הדברים האלה.
חלקם הפחידו את 'שה' מכיוון שהם נוגדים את כל מה שנאמר לו. חלקכם יודעים כיצד זה הרגיש עבורכם, שגדלתם בדרך אחת, הסבירו לכם הכל, השתתפתם בזה, ואז התעוררתם לאמת גדולה יותר – חלקכם בעצמכם, חלקכם עם אחרים. ובשלב כלשהו, אלה שמקשיבים לזה כאן או מקשיבים וקוראים זאת מאוחר יותר, היה עליכם לבחור וללכת עם מה שהרגיש לכם טוב בלב, וזה היה אל שדואג ושאכפת לו, אל שאין לו עונש, אל שהיתה לו רק אהבה, והדבר היחיד שהבורא ביקש הוא שתגלו בעצמכם את הפיסה ששייכת לאל, בתוך כל אחד, וזה חזק.
ישוע כאן יקרים, וברצונו לדבר איתכם. המשל הזה נצחי. יקשיבו לו במשך זמן רב מאוד לאחר השייט הזה. אולם כרגע בכדור הארץ הזה, בעולם הזה, מתרחשים דברים, ועל כך ישוע רוצה לדון איתכם. כיום, ב'עכשיו', רוב המאזינים והקוראים, כולל אלה שעל סיפונה של ספינת הנהר הזו, נמצאים בנוחות. יש לכם מספיק מה לאכול. יתכן ויש לכם עבודות, ואינכם נמצאים בצרות, לא באמת. אתם עובדים על חידת החיים באופן הטוב ביותר שביכולתכם לעבוד עליה. אלה על הספינה המסוימת הזו, הסירה הזו, רגועים עכשיו בעודם צופים ביופי כשהוא חולף וחושף את עצמו, לומדים היסטוריה, אוכלים היטב, כולכם עכשיו שמקשיבים או קוראים את הדברים, יכולים לעשות משהו יוצא דופן.
רחוק מכאן ישנן משפחות שלפני כמה שבועות חיו חיים רגילים בדיוק כמוכם. הם אכלו ארוחות, צחקו, הביאו ילדים לעולם ואז לפתע הם היו במלחמה. הם לא יכלו להאמין לכך. זה לא היה משהו שקורה בימינו. הם לא ציפו לזה. קראו לזאת אימה אם תבחרו, מכיוון שכך זה היה. וישנם אלה שנכנסו לייאוש. למעלה משלושה מיליון רצו מעבר לגבול על מנת להתרחק מכך, והשאר נשארו. הם איבדו את יקיריהם. הם איבדו ילדים. זה נהיה גרוע מאוד. והנה אתם יושבים כאן.
יש עוצמה בתודעה שהיא אור. עוצמה! לתודעה יש אנרגיה כה רבה לעשות דברים שלא ידעתם שהיא יכולה לעשות. וישוע רוצה לספר לכם על כך. והנה מה שיש לו לומר:
'השדה' הוא אמיתי והוא נמצא בכל מקום על פני הפלנטה. זה כמו מחסן של תודעה וכל מה שאתם מכניסים לתוכו ועליו, הולך לכל מקום. אולם הדבר המקודש ביותר שביכולתכם לעשות, הוא להדליק אור על 'השדה' מכיוון שזה מיד נראה על ידי מי שזקוק לכך. עובדי אור, האם אי פעם הייתם בצרות וייאוש? יתכן ויצאתם מביתכם והלכתם למקום של טבע. יתכן והתיישבתם ליד נחל עם מים זורמים, עץ, עשב, ואולי פשוט הייתם עם עצמכם לרגע. ובאותו הרגע, יתכן, רק יתכן, ישנם אלה שמבינים שכל צרותיהם ודאגותיהם התחילו להתאדות, רק בעקבות הרגע הזה, והיתה מעט שלווה. וחלקכם יכולים להרים את עיניכם לשמיים ואפילו להרים את ידכם ולומר, "תודה שאהבתם אותי כל כך, כך שיש לי את רגעי השלווה האלה." זה 'השדה'.
מה שאתם עושים עכשיו ברגעים אלה ביחד, יכול להעניק שלווה לאלה שנמצאים בצרות, שמנופפים ידיים וייאוש, נואשים, רעבים ואינם יודעים מה יקרה לאחר מכן, ואם אי פעם, אי פעם, יהיו שוב נורמליים. האם יהיה להם היכן לגור? האם תהיה להם עבודה? האם יהיה להם אוכל? וזה ממשיך.
והנה מה שביכולתנו לעשות ביחד עכשיו. ברצוני שתדמיינו אותם לא בצרות, אלא אותם בשלווה. האם זה אפשרי עבורכם להעלות בעיני רוחכם את הדבר השליו ביותר שביכולתכם לחשוב עליו עכשיו, ופשוט לשאוף פנימה את המהות של אהבה וחמלה ואדיבות. וברצוני שתטילו זאת למה שאתם מאמינים שעשוי להיות 'השדה'. הפכו אותו לעננים, אם תבחרו, מכיוון ש'השדה' בלתי נראה. כל דבר שתעשו, מכיוון שהוא ייראה וייאסף, מכיוון שאתם שולחים אנרגיה שהולכת היישר לאלה שזקוקים לה. כך זה פועל.
אני מבקש דבר מה נוסף. זה מגיע מישוע. לפני שתשכבו לישון הלילה, לפני שתשכבו לישון, ברצוני שתניחו את כפות הרגליים על הרצפה ופשוט תקדישו רגע או שניים לעשות את זה שוב. וכאשר אתם קמים בבוקר, סובבו את כפות רגליכם, הניחו אותן על הרצפה, ולפני שתעשו כל דבר אחר, קחו נשימה ועשו זאת שוב. ואם אתם אוהבים את ההרגשה של זה, מכיוון שאתם נותנים ומקבלים בו זמנית מ'השדה', אם אתם אוהבים את ההרגשה של זה, יתכן, רק יתכן, שתהפכו זאת למשהו יפה שתעשו בבוקר ובלילה, רק לרגע. הזמן שלכם שבו אינכם עושים דבר מלבד לשלוח זאת לאחרים. זה כל מה שאתם עושים.
'שה' יחזור, אולם לעת עתה, אלו ההוראות מהאיש הזה, המדריך הזה ישוע.
אני קריון מאוהב באנושות ומסיבה טובה.
כל הדברים האלה יקרים בזמן ההתעוררות הזה, בשינוי הגדול הזה, יחלפו בסופו של דבר, וההיסטוריה תראה שכדור הארץ עשה משהו שהוא מעולם לא עשה קודם לכן, שהאנושות עשתה משהו שהיה בלתי צפוי לגבי מלחמה. היא בחרה שלא תהיה לה אחת. פעם ראשונה, דברים משתנים יקרים.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר