תמר ונורמה וגארט

מי אני?

שמי תמר גנישר, אני עובדת אור, מורה רוחנית באנרגיה החדשה, מנחה למודעות, צמיחה וטרנספורמציה בהיבטיה השונים. עוסקת משנת 1982 בלימוד והוראה של מגוון שיטות בתחום ההוליסטי, האנרגטי, ובטיהור המרחב.

אני ונורמה וגארט

במהלך שנות השמונים של המאה שעברה, בערך לפני 35 שנים ויותר, נהגתי לנסוע בימי ששי בערב לזכרון יעקב, ל'בית ההבראה של ההסתדרות' כפי שהיה מכונה אז (זה שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר) ושם לימדתי נשימה את האנשים שהתארחו שם. לא למדתי בשום מקום לעשות זאת ולמען האמת התעוזה שלי הפתיעה גם אותי! לאחר הרצאה קצרה על חשיבותה של הנשימה בחיינו, ובעיקר זו שאל תוך הבטן והבטן התחתונה, ביקשתי מאנשים לשכב על הגב, להניח את כפות ידיהם על אזור הבטן, או להניח שם פנקס טלפון קטן, או נרתיק משקפיים – ופשוט להתחיל ולנשום אל תוך בטנם.

כך עשיתי במשך כמעט שנה שלמה, ועם הזמן זה נשתכח ממני כליל.

בשנת 2003 התבקשתי לאסוף זוג אנשים – נורמה וגארט – מנמל התעופה בן גוריון ולהביא אותם למלונם בחיפה. לא פגשתי אותם לפני כן, לא ידעתי למה לצפות, והדבר היחיד שהתנסיתי בו היו הדקות הספורות בהן נורמה היתה מעבירה אותנו אל התקשורים של טוביאס שנערכו באמצעותו של ג'פרי הופי, ולאחר מכן, גם בסיומם.  

פגשתי אשה צנומה ונמוכה חובשת כובע ענקי, ולצידה גבר רחב מידות שנעל מגפי בוקרים.

הנסיעה לחיפה עברה בנעימים, כבר היה ערב, ובחסות החשיכה נסיתי להסביר להם מעט על המקומות והאתרים שעברנו בדרך.

נורמה ישבה לצידי, הרגשתי ממנה זרמים עדינים של אנרגיה שנעו לעברי, ובחלק מהזמן היא ניהלה שיחה עם אחת המטופלות שלה, שיחה שהיתה מחויבת לעשותה מדי יום, באותה שעה. לא ידעתי אז על המפגשים הטיפוליים שהיא מנהלת גם 'מרחוק' והשיחה נשמעה לי די מוזרה, מעט מילים והרבה נשימות…

גארט ישב מאחור, מתקשה להתרווח בגופו הגדול, ומדי פעם שאל שאלות עניניות.

כשהגענו לחיפה, הורדתי אותם במלון, ושבתי לביתי על מנת לשוב ולחזור לשם למחרת.

מה רבה היתה הפתעתי כשנכנסתי למכונית: כדור אנרגטי ירוק, חי, זוהר ורוטט היה 'מונח' על המושב בו ישבה נורמה. הרגשתי כאילו היא השאירה אותו שם עבורי, וחוויתי דברים רבים בדרכי חזרה הביתה.

למחרת שאלתי אותה אם במקרה היא לא 'שכחה' משהו אצלי במכונית, ובעיניים צוחקות ובחיוך היא אמרה: 'אה, אני רואה שהבחנת בו'…

לא המשכנו לדבר על כך יותר. הרגשתי חיבור וקשר מיוחד אליה.

אחרי מספר שנים הגיעו נורמה וגארט שנית לישראל, לסדנת נשימה שהעבירו יחד. הפעם היה זה לאחר מחלתו של גארט. הוא היה צנום וכחוש, ולמעט המגפיים לא נותר זכר מאותו גבר גדל מידות שהכרתי. הם סיפרו את סיפורם המרגש, ושוב הרגשתי אליהם אותו חיבור עמוק. ואז גם שבתי ונזכרתי באותה שנה בה נהגתי בצעירותי ללמד נשימה.

בהמשך פגשתי אותם מספר פעמים בחו"ל, ואף למדתי מנורמה את תורת הנשימה שלה.

מאוד שמחתי להענותם להגיע לישראל פעם נוספת, ולחלוק עמנו את האנרגיה המופלאה שלהם, אישיותם הייחודית הכובשת, נסיונם וחוכמת החיים הבלתי נדלים שלהם!

לעונג ולכבוד הוא לי להיות בין המארחים שלהם בביקורם הנוכחי בישראל, בנובמבר 2010.

אשמח ואודה להשתתפותכם ונוכחותכם במפגש איתם.