מדיטצית 'מעגל ה 12' – אפריל 2021
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון,

בואו התקרבו מעט יותר.

אתם עומדים לשמוע את הביטוי הזה פעמים רבות. זה אינו ביטוי שהשתמשתי בו בהכרח ב 30 השנים האחרונות. הוא חדש מכיוון שזוהי אנרגיה חדשה, והאנרגיה שהיא חדשה היא הזמנה. אנרגיה של הזמנה לגלות את מה שאתם באמת עשויים ממנו. ועל מנת לעשות זאת, המטפורה היא להתקרב מעט יותר לצידו השני של המעטה.

רבים שאלו 'קריון, מי אתם באמת? האם אתה אדם, האם אתה מישהו שהיה אדם – מהי האנרגיה של קריון?

זהו מרדף אינטלקטואלי עבורכם, יקרים, לנסות ולהבין ולפענח אנרגיה מלאכית. זה מי שהוא קריון, אם אתם אפילו משתמשים במילה 'הוא'. זה אתם במימד השלישי הרוצים לזהות ב 3 מימדים את כל מה שישנו – מי הוא האל? השאלה עצמה תגרום לכם לומר באופן הגיוני, שאם אתם שואלים מיהו האל ונותנים הסבר, האם תשאלו לאחר מכן, מיהו המשנה לאל? זוהי שאלה מאוד מהמימד השלישי.

האנרגיה מצידו השני של המעטה היא אנרגיה אחת. כולנו, המעבירים לכם מסרים מכל סוג, במיוחד אלה שמעולם לא היו בני אדם כאן על הפלנטה הזו, מביאים לכם אותה האנרגיה. זו אותה האנרגיה מהמקור הבורא היוצר. אכן, אם תבחרו לקרוא לה מלאכית – עשו כך. מכיוון שזוהי ההגדרה עבור חלק מכם, של חמלה ואהבה, הבנה, וזה מה שיושב לפניכם כעת.

אני קריון, אולם בתוך זה אין רק ישות אחת. אני מייצג את הריבוי, את האנרגיה מצידו השני של המעטה, המתבוננת בכם ויודעת את שמכם. אני מייצג כל ריפוי שהתרחש אי פעם על הפלנטה. אני מייצג כל התגלות שאירעה אי פעם על הפלנטה, מכיוון שכאשר הדברים האלה קורים ישנה לכידות.

האם שמעתם את המילה הזו לפני כן? לכידות היא עירוב/ערבול של תודעה, ואם ברצונכם להתייחס לכך באופן אינטלקטואלי הרי שלא תבינו זאת. עירוב של תודעה זה משהו שאתם מרגישים כאשר אתם מאוהבים. זו הדוגמא הטובה ביותר שביכולתי לתת לכם.

אלה שהתאהבו, כפי שאומרים, התאהבו יחד בלכידות, ומה שהם חושבים האחד אודות השני זה לעיתים קרובות אותו הדבר. לאחד תהיה מחשבה, והשני ממש חושב על כך – לכידות של אהבה חומלת.

אם המתבוננת בעיניו של ילדה בפעם הראשונה בעת הלידה, ברגע קבלת הפנים לכדור הארץ, האהבה, החמלה, שאינם ניתנים לתיאור. ישנה לכידות מיד בין האם והילד הנושמים את אותו האויר באותו המרחב, כאחד.

זה כאשר מתרחש הקסם כשאתם חוצים את הגשר.

והיו אלה שאמרו שהם אינם מרגישים את הקסם הזה, עדיין. זה מערך, האין זאת? אכן, רגע במימד השלישי כאשר אנחנו בצידו האחד של הגשר, ולאחר אנחנו חוצים את הגשר ואנחנו בשער.. רגע במימד השלישי במשמעות שיש א' ואז יש ב', ישנה החצייה, אין חצייה, ואתם מצפים שבכל פעם שאתם עוברים דרך האובך הכל ישתנה.

יתכן שזו הפעם הראשונה שאמרתי זאת – מדוע שלא נעשה זאת עכשיו? מדוע שלא תחצו את הגשר בדעתכם לפני שאתם עושים זאת במימד השלישי? מדוע שלא תצנחו כעת לתוך לבכם, ופשוט שבו ותחשבו לעצמכם 'זהו זמן קסום ומקום קסום, אני ראוי/ה להיות כאן' – ואכן אתם ראויים.

לפני רגע הצהרתם כמה הצהרות, זה באמת מה שהן היו, נתתם רשות. אם אמרתם את המילים, אתם יודעים לאן פנינו מועדות. זוהי נכונותכם לחשוב מחוץ לקופסה, זו נכונותכם שלא להיות ממוקדים או מחוברים לדבר אחד מסויים שהגעתם עבורו, ובמקום זאת לחשוב 'מה אם כל כולי עומד להשתנות? מה אם אוכל להיות בלכידות' – אתם עשויים לומר – 'עם צידו השני של המעטה?'

ואם חשבתם על כך, הרי שאיני צריך לספר לכם שום דבר נוסף, מכיוון שזהו 'יום רביעי של ריפוי'. זה כאשר אתם מפתחים לכידות עם נשמתכם.

הגשר שאתם חוצים הופך למשהו שהוא אתם!

'קריון, מהי כוונתך בהצהרה הזו? כיצד יכול גשר להפוך למשהו שהוא אנחנו?'

ומה אם לא היה גשר, וכאשר תתעוררו בבוקר – מה אם אתם בשער, ואתם גם על הפלנטה? אם יש לכם את החוויה הזו, יקרים, הרי שאתם בלכידות עם נשמתכם. וזוהי המטרה, שיום אחד כאשר התכניות האלו לא יוצגו כפי שהן כעת, עדיין תהיה לכם החוויה של חציית הגשר, וזה יכול להיות פשוט כל הזמן, אפילו כאשר אתם ישנים – מכיוון שזה מי שאתם.

זה יותר משינוי בחיים, זה שינוי בתפישה של קיומכם.

כאשר אתם משנים את דעתכם, והתפישה של מי שאתם מתרחקת, יתכן ואתם משנים את מה שאתם עושים למחייתכם, מכיוון שאינכם שמחים עוד עם דבר אחד ואתם עושים משהו אחר, או יש לכם התגלות של תודעה שבעקבותיה אתם רוצים לעזור יותר לאנשים או לעשות משהו כזה. האם אתם מבינים עד כמה זה מדהים – זה כמו שאתם נעים לרובד נוסף ומציאותכם שונה.

כמה מכם הביטו לאחור, לחייהם, ואמרו 'זה איננו/זו איננה מי שאני'? ואיני מדבר על התבוננות בעצמכם כאשר הייתם למשל בבית ספר, אני מדבר עליכם כמבוגרים, יתכן שלפני עשר שנים, יתכן שפחות מכך. ואתם מביטים לאחור ואומרים 'זה איננו/זו איננה מי שאני. אני שונה כעת, אני חושב/ת שונה, אני פועל/ת שונה, אני שונה'. חלק מכם אפילו שינו את שמם – אתם כה שונים!

זה שינוי בלכידות. אתם מהדהדים כעת ברמה גבוהה יותר עם צידו השני של המעטה. אתם חציתם את הגשר.

הבה נעשה זאת. הבה נעשה זאת כעת, עבור כולכם. נעשה זאת שוב, במה שאתם מכנים המימד השלישי

ואני אלווה ואנחה אתכם דרך הפוטנציאלים, אולם הנה ההזמנה: מדוע שלא תעשו זאת לפני שאתם חוצים את האובך? מה אם האובך היה פשוט נקודת תיחום, כך שתוכלו להרגיש שמסע במימד השלישי הוא בהישג יד, אולם במציאות – אתם כבר שם…

הבה נלך, בואו אתי לגשר עכשיו, כפי שאתם עושים בכל פעם. אם אתם חדשים כאן, הרי שישנו גשר בין מה שאתם יודעים ובין מה שאינכם יודעים. ואנחנו עומדים לחצות אותו כעת, ובאמצע הגשר הזה ישנו אובך, אובך שמונע מכם לראות מה יש בצד השני של האובך, וזה במתכוון. זה לא נועד ליצור חוסר ודאות או פחד, זה לא נועד ליצור מבחן. זה מכיוון שכאשר אתם חוצים את האובך הזה, כולכם תראו או תרגישו או תחוו שמשהו שונה מהצד הזה.

עבור אלה שאומרים 'יש לי בעיה להרגיש או לראות' או כל זה, אומר לכם כרגע, מה אם אינכם זקוקים לזה, מה אם במקום זאת פשוט תשבו ותרגישו את הדאגה והאכפתיות שלא תיאמן, עבורכם, שיש למקור הבורא היוצר…זה כל מה שאנחנו מבקשים.

אתם הולכים למקום שמשנה אתכם.

בואו חצו את הגשר אתי עכשיו. אתם נמצאים באמצע הגשר, האובך נמצא שם. עבור אלה מכם שמדמים, הרואים, המרגישים, ורוצים לעשות זאת – בואו אתי. אפשרו לי לקחת את ידכם, ולפני שאתם חוצים את האובך, נעשה משהו שעשינו בעבר. כולכם הצופים, קחו את כל הידיים – מדוע שלא נחצה ביחד, כולכם? ישנם רבים מכם. אתם תעברו היום שיעור בלכידות.

הבה נלך.

חציית האובך היא מטפורה, של הליכה למקום ללא ציפייה. הליכה למקום בו אינכם אומרים 'אני אלך לשם, ולאחר אלך לתיאטרון המעוגל שאנחנו תמיד הולכים לשם, ואני אקבל שם ריפוי'… במקום זאת אתם צועדים לעבר תפישה חדשה של תודעה בה הכל כה שונה, בה כל תא בגופכם הוא כה שונה. ואתם צפים לשם אם תבחרו, או הולכים לשם אם תבחרו, לעבר הפתח אשר דרכו אנחנו הולכים לתוך התיאטרון יחד. אנחנו תמיד הולכים לתיאטרון, זו מטפורה, יקרים, הפתח הוא מטפורה – זו פתיחה, כניסה, בין מה שישנו ובין מה שעומד להיות, ואתם נכנסים ורואים את התיאטרון המעוגל הזה.

והציפיה כמובן היא שישנו שם קהל, או שאין שם קהל, אולם קיים פוטנציאל לקהל, ובמילים אחרות אתם עומדים להיות על הבמה ויהיו צופים או משתתפים – זוהי המטפורה. זה תמיד אותו הדבר.

בואו אתי מבעד לדלת, אם תבחרו.

רדו במדרגות לתיאטרון השקוע הזה המעוגל הזה, ולמעלה לבמה, לתוך הכסא הזה. אנחנו תמיד הולכים לשם, יקרים. אמרנו זאת לפני כן שהכסא עצמו הוא סמל שיכולות להיות לו משמעויות כה רבות עבור אנשים כה רבים. אם אתם עומדים ובוחנים אתכם, יש לכך משמעות נלווית של שיפוט, האין זאת?

לעמוד ולהעביר משהו, זו ציפיה שיהיה עליכם לעשות משהו, אולם כאשר אתם מתיישבים – זה נוח. אתם יושבים עם חבר ואתם דנים בדברים. אינכם עומדים עם חבר, בהכרח, בביתכם, למשך זמן מה ודנים בדברים. אתם יושבים.

ומצב הישיבה הזה, כבר אמרנו בעבר, מאפשר את רחיצת כפות רגליכם [קריון מצחקק בהנאה…] דבר שקשה לעשותו כאשר אתם עומדים.

זוהי מטפורה, הרגעו, שבו בכסא.

הלילה, הקהל כבר נמצא שם. אולם קהל מסויים זה הוא שונה. זה קהל של אנשים שמעולם לא פגשתם, ואתם עשויים שלא לפגוש אותם. זה קהל המייצג את אלה מכל התרבויות בכל רחבי הפלנטה. חלק מהתרבויות שאתם מכירים, שפות ששמעתם, ואלה שאינכם מכירים ויודעים עליהם, ושפות שהן בלתי אפשריות עבורכם.

אולם במרחב הרב מימדי הזה של גילוי הנשמה, אתם פוגשים שם חלקים מרמת נשמתם, כך שאין באמת הבדלים בשפה או אפילו בתרבות, מכיוון שהנשמה היא הנשמה, וכל הנשמות זהות בגרעין הליבה של האהבה והחמלה שבמרכז.

כל הדברים הארציים נשמטים, ואתם מביטים בהם, והם מביטים בכם. וישנה הרגשה של שפע וחיוניות. באמת, הקהל הוא חשמלי, משהו מגיע. לאחר אתם מתחילים להרגיש זאת, והנה ההזמנה: ברצוני שתהיה לכם לכידות לא רק עם נשמתם של האנשים האלה, אלא עם האנשים האלה, עם הארצות האלו, עם העובדה שלכולם יש משפחה, בדיוק כמו שיש לכם. ברצוני שתהיה לכם לכידות עימם, במשמעות של הרגשה דו סיטרית שגם הם מבקשים להגיע לריפוי.

אלה זמנים קשים על הפלנטה, יקרים, זה עדיין כך. ישנם פחדים וחרדות.

שאלה: אם שתי קבוצות של אנשים מצויות יחד בלכידות – האם למדתם שזה מתחיל להפחית את הפחד, גורם לו להיות קטן יותר… האם למדתם מה קורה בנוסף לכך – שישנה הרבה יותר חמלה ואהבה במצב של לכידות, מאשר כל דבר אחר? זה נחוץ ונדרש. זו האנרגיה שיוצרת לכידות. אנרגיה שמורגשת בלב שעוברת בין נשמות, בין אלה בתודעה. המדע מתחיל להראות שזה אמיתי.

ברצוני שתשבו כעת, לא רק בלכידות עם השאר בתכנית הזו, אלא עם הפלנטה. האם זו בקשה רבה מדי? יש להם נשמות ממש כפי שיש לכם. שלא, שלא יפריע לכם שישנם כה רבים מהם – זה חסר משמעות. חשבו עליהם כעל קבוצה אחת לכידה. ואתם נכנסים לתוך קבוצתם והם מקבלים את פניכם בברכה והם אומרים לכם 'אתם אהובים ממש כמונו' ולאחר הם מזכירים לכם שככל שתהיה לכם הלכידות המופלאה הזו של יחידנות עם צדו האחר של המעטה ואנרגית נשמתכם, ככל שזה יקרה יותר, כך חווית המימד השלישי מתורגמת היישר לתאים שלכם ומגיע עם זה הריפוי שהגעתם עבורו.

האם אתם מבינים זאת? אתם מתרגלים לכידות עם כל אחד מסביבכם, ואפילו 'נמתחים' מעבר לאוקינוס, ואתם תגלו שאתם אהובים מאוד.

עזבו את המקום הזה בשלווה ועם מה שהגעתם עבורו.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר