הסיפור של מירטל – אוגוסט 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

ברצוני לספר לכם סיפור שלא סופר באמת לפני כן, והוא התחיל לפני יותר מ 31 שנים, כאשר שותפי (לי קרול, ת.ג.) היה בצרות מבחינה רגשית. זה קורה, אתם יודעים, בני אדם עוברים בחייהם אותם צעדים שגם אתם עוברים.. ישנם זמנים של 'שיוף ידני', של התבוננות וחקירה פנימית, של עצב, צרות.

בנקודת הזמן ההיא ניתן מידע לשותפי אודות קבוצה שהתפללה איתו. עליכם להבין שהוא האמין בתפילה. היה לו חינוך טוב רוחני, הוא ראה את התוצאות של זה בכנסיה שלו וידע שזה עובד..

היה משהו שהוא לא היה יכול להאמין בו, שאם הוא יבצע שיחת טלפון או אולי ישלח מכתב – אולם הוא העדיף שיחת טלפון – שמישהו יהיה שם באמצע הלילה ויענה לו.. הוא עשה זאת בשעה המאוחרת הזו, בשקט, כך שאיש לא יכול היה לשמוע אותו..

הוא התקשר, ענתה לו אשה מאוד אימהית ונכונה לעזור. היא לא ביקשה תשלום, התעניינה בו, אולם יותר מכך היא סיפרה לו שהיא תיקח את בקשתו לאחרים, לכולם, והבטיחה ללי (לי קרול, ת.ג.) שתפילה עובדת, שהיא תעביר זאת לאלה שסביבה, ובמשך 30 ימים, 24/7, בקשתו ושמו יהיו על שפתותיהם של אלה במקום הזה, שדואגים לו ואכפת להם ממנו…

הוא לא ישכח זאת לעולם! והמקום הזה הוא המקום שבו הוא יושב כעת, ששמו כפי שהיה גם אז, 'אחדות שקטה'. יש לו כיום אותם מדיניות וחמלה כפי שהיו אז: מכבדים בקשות במשך 30 ימים, במעגל, תמיד ישנו מישהו שמתפלל עבור האדם שהתקשר או שלח מכתב.

הוא לא ידע זאת אז, יקרים, ואלו החדשות שברצוני למסור לכם – שהוא צעד היישר לתוך אנרגיה למוריאנית טהורה [קריון מצחקק בהנאה..]

נדבר על כך, מירטל, בסדר [קריון פונה לישות שנוכחת שם… ת.ג.] מה עושים עם מידע למוריאני שמגיע רועם פנימה לאשה מהמאה ה 18 באמצעות הרשומות האקאשיות שלה, מידע המסביר שחמלה ואדיבות הם המפתח לתודעה, ולא מערכת של עקרונות וחוקים. מה עושים עם מידע הטוען שההנהגה הרוחנית על הפלנטה היתה פעם נשית והשתנתה, ושהיא זו שתגרום לשינוי שיחזיר את הדברים לקדמותם [קריון מצחקק בהנאה..]

מירטל חוותה משהו שבזמנו היתה אמורה להיראות בעיקר על ידי אחרים מבחינת אמינות, מכיוון שבימים ההם לא היתה אמינות רבה לאף אשה ובמיוחד לא לאלו שרצו להשיג עמדה בהנהגה הדתית. זה פשוט לא היה שם.

מירטל היתה חולה במחלה נוראית בכל גופה [שחפת, ת.ג.], אולם היא הצהירה ואמרה "אני בתו של האל, כלומר שאיני יורשת מחלה" [ קריון מצחקק בהנאה..] – זה כל כך הגיוני מבחינה רוחנית, והיא צדקה לכל אורך הדרך. וברגע של ההבנה הזו, היא נכנסה למעגל של ה 12, שהוא למוריאני, וההפוגה הספונטנית שלה הושלמה. היא לא ידעה זאת, אולם מה שהמבנה התאי שלה נשא והדנ"א, עבר בירושה, וגם בתה החלימה כתוצאה מכך.

השמועה פשטה אודות ההפוגה הספונטנית שמירטל עברה, והיא שאלה מה תוכל לעשות על מנת להתחיל להקים ארגון, כנסיה, אולי קבוצה, בה המפתח המרכזי יהיה אדיבות וחמלה, ומה יהיה האופן בו ישלמו עבור זה. והיא ראתה והבינה שהדרך היחידה לתשלום תהיה באמצעות הקמת כנסיה סביב זה.

יקרים, זה אינו משהו שתקראו אודותיו, והיא מבקשת ממני שאומר זאת מכיוון שזה אמיתי. היא התחילה זאת. צ'רלס, בעלה, חשב שהיא השתגעה. חלק אומרים שהפילמורים היו מתקשרים [קריון מצחקק בהנאה..]. הוא הובא על מנת להשתתף לא באמצעות אהבתה של אשתו אלא באמצעות אהבת האל. קשה שלא להרגיש זאת כאשר רואים זאת סביבכם ורואים שהיא צדקה. ומה שאתם רואים כאן הוא תוצאה של אנרגיה למוריאנית, מכיוון שהרשומות האקאשיות שלה התעוררו, ותוכלו לומר שהיא היתה אחת מן הראשונות שהשאירה חותם לגבי האופן בו הדברים עשויים להיות, לשוב ולחזור לזמן בו האמון היה אדיבות, חמלה והנהגה רוחנית נשית. כוהני הדת המוסמכים הראשונים של הכנסיה הזו היו יותר נשים מאשר גברים. כולם היו פתוחים לכך, ואלה שהדהדו זאת ראשונות היו הנשים. היא היתה הראשונה, זה התחיל והמשיך עד עצם היום הזה. אם תבחנו את איזון המגדרים של הכמרים והמנהיגים של כנסית האיחוד בכל רחבי העולם – הרי שהנשים מובילות. זוהי הדרך הלמוריאנית, יקרים, והיא ידעה זאת.

זה המידע שמירטל מבקשת שתדעו. זה היה סדר היום, והיא התחילה את הכנסיה באמצעות חמלה ואדיבות ואהבה, ובאמצעות המערכת הרוחנית האוהבת ביותר שהיא יכלה למצוא, על מנת לשלם עבור חזונה, וזה עבד וממשיך לעבוד עד עצם היום הזה.

יקרים, היא לא שבה והתגלגלה מחדש מכיוון שהיא נשארה ממש במתחם הזה, והיא נמצאת כאן עכשיו…על מנת להשגיח עלינו, לברך אותנו – את כל הנוכחים כולל את שותפי – אני מכיר את מירטל, והיא מלאת הערכה וחמלה וממשיכה לשרת במקום הזה.

צפויים קשיים, מירטל, מכיוון שהשינוי עשוי לשנות את מה שמתרחש כאן, אולם יתכן וזה ישתנה לטובה. מודרניות שהתנגדו לה פשוט מתרחשת מכיוון שהיא מתרחשת, אין צורך בהכרח לקרוא יותר דוא"ל או אפילו לשלוח מכתבים, מכיוון שכעת יש לכך אפליקציה [קריון מצחקק בהנאה..] – לא ציפית לכך מירטל… וישנם דברים נוספים שאינך מצפה להם שיהיו כאן, והם מאוד למוריאניים.

צפי להמשיך מהמקום של אדיבות וחמלה למקום בו זה יותר מאשר פשוט ריפוי הרגשות של אלה ששרויים בצרות או לעזור להם מבחינה פיסית. צפי למגדל של ריפוי, יתכן, מכיוון שזה מתקדם לשם. מתחילות להופיע אנרגיות שלא יכלו להיות כאן, מירטל, עד שהשינוי הגיע.

את חזית זאת – כנסיה, מגדל, מערכת של חמלה שתימשך יותר ממאה שנים ו'תפליג' לעבר השינוי במידה וזה אכן יקרה. כך את מקבלת תגמול.

מירטל היתה מלמוריה, היתה לה אם כוכב, היא נועדה להגיע בזמן בו לא הקשיבו לנשים וליצור מערכת רוחנית שתונהג בעיקר על ידי נשים. איזה הישג!

האין זה מפתיע שהמקום הזה מהדהד בחמלה ואדיבות, הוקרה ואמונה, האין זה מפתיע שכאשר אתם צועדים בקמפוס הזה אתם מרגישים משהו שאינכם יכולים להרגיש בשום מקום אחר, מכיוון שמירטל עדיין נמצאת כאן.

צ'רלס המשיך בדרכו, המשיך להתגלגל ליחידות חיים אחרות, להיות עם נשים שאהב ושהיו 'משוגעות' [הקהל צוחק..] – גברים צריכים להיות שם על מנת לתמוך בנשים האלו ולראות שהן צודקות..

יקרים, רציתי לחלוק זאת עמכם כך שתדעו היכן אתם נמצאים היום ומי עשויה להיות כאן, היא רוצה בכך כל הזמן ואתם יכולים להרגיש בנוכחותה כל הזמן – 'הלמוריאנית המשוגעת' [קריון מצחקק בהנאה..].

זהו לעת עתה.

הרוח מברכת את המקום הזה מכיוון שהוא מהפכני.

וכך הוא הדבר.

אודות 'אחדות שקטה'

חייהם של מירטל וצ'רלס פילמור השתנו לחלוטין כאשר מירטל שמעה והאמינה לרעיון "אני בתו של האל, ולכן איני יורשת מחלה." היא התפללה והצהירה מילים המאשרות חיים לגופה שהיה הרוס ממחלת השחפת, הבריאה באופן ספונטני והמשיכה לחיות חיי בריאות ושלמות.

חדשות על חווית התפילה של מירטל התפשטו, ואנשים קרובים ורחוקים החלו לשלוח אליה את בקשות התפילה שלהם. בשנת 1890 החלו מירטל ובעלה להתייחס מדי יום במשרד תפילה קטן לכל מי שפנה אליהם, באופן רצוף למשך 30 יום.

זה היה לפני יותר מ 120 שנה וזו היתה תחילתה של 'אחדות שקטה', שמטרתה עזרה לאנשים להצית מחדש את אמונתם.

עבודה קדושה ומטרה זו נמשכות גם היום, ומשרד התפילה פועל 24 שעות ביממה ומשרת אנשים מכל הדתות מכל רחבי העולם, בתודעה של אחדות עם האל. כל בקשת תפילה נשמרת קדושה וסודית ומקבלת אותה תשומת לב אוהבת.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר