השפעה – יוני 2017
מסר באמצעות רבקה דוסון

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות לכם מבורכים.

האם אתם יודעים היכן אתם נמצאים בדיוק? האם אתם נמצאים כאן, או שזו רק נקודת האור שלכם שנמצאת כאן? זה חשוב מאוד.

המשמעות של שינוי הרטט כולו על הפלנטה הזאת היא שיותר מכם יכולים להיות כאן, ולכן אתם יכולים לעשות יותר, לכוון יותר, ולהקרין יותר. יכולה להיות לכם יותר נוכחות, ויכולה להיות לכם יותר יכולת לשנות את סביבתכם.

אם כך כאשר אנחנו שואלים 'היכן אתם?', התגובה ההולמת תהיה 'אני נמצא/ת בכל מקום'. זה מה שקורה כאשר אתם יוצאים מהזהות האישית שלכם.

אם אתם נמצאים בכל מקום הרי שיש לכם השפעה, והשפעה היא אחד הנושאים המרכזיים עבור זמן זה.

עכשיו אתם יודעים במונחים של נוכחותכם הרוחנית, שאתם נמצאים כאן על הפלנטה בשלב זה על מנת להשפיע – בתקווה שכולכם כבר מעבר להבנה שאתם נמצאים כאן כדי לתקן ולכפר, מכיוון שהפלנטה אינה זקוקה שתעשו זאת בשלב זה.

הפלנטה זקוקה שתהיה לכם מעט השפעה. למעשה אינכם נמצאים כאן על מנת לעשות את הדברים 'נכון'. אתם נמצאים כאן על מנת לזכור מי הנכם, כך שתוכלו להתחיל להתקדם ולבצע שינויים והתאמות לפלנטה עבור כולם.

כך שאנחנו רוצים להתחיל על ידי הפגתו של כל רעיון שאתם נמצאים כאן על מנת לעשות את הדברים באופן הנכון. אלה חדשות ישנות, זו התפיסה הישנה, זה המחזור שמחזיק אתכם בחשיבה שעליכם לשלוט בסביבתכם כדי להיות מאושרים.

זה אינו המקום שבו אנחנו נמצאים.

השפעה היא באמת אודות ההבנה שכל העניין של להיות בן אדם על הפלנטה בעת הזו, היא על מנת להביע ולבטא תודעה, להביא חוויה מוגברת של התודעה, ולהביא את התודעה אל הנראות.

פירושו של דבר הוא שהגופים שלכם מסתגלים על מנת להביא יותר השפעה.

כפי שאתם יודעים, גופכם מסתגל ברמה התאית. תדר הרטט אומר שיש לכם כל מיני שינויים מעניינים…

אם אתם עומדים להיות בעלי השפעה על הפלנטה הזו, עליכם באמת להיות כאן, וזה קצת מאתגר עבור חלק מכם.

זה מאתגר במיוחד עבור אלה שמאוד נוח להם עם המצב של 'להרפות ולתת לתודעה לעשות את הדברים' – כי מה שהבחנו בבני אדם הוא, שאתם יכולים להרגיש מאוד נוח מאוד עם 'להרפות ולתת לתודעה', מכיוון שהמשמעות היא שאינכם באמת צריכים להיות בעלי השפעה רבה, ושאתם יכולים להשאיר זאת למישהו או למשהו אחר.

הסיבה שאתם רוצים להשאיר זאת למישהו אחר היא מכיוון שאתם מאמינים שאם אתם בעלי השפעה, הרי שיש לכם גם אחריות, והאחריות היא אחד ההיבטים המרכזיים שמחזיקים אתכם כאן – תחושת אחריות ברמה הרגשית וברמה התאית היא מה שמחזיקה אתכם כאן. זו אפילו אינה אחריות לעצמכם, אלא אחריות לאחרים שיש לכם קשר איתם.

רבות ממערכות היחסים שלכם הן אודות אחריות, הלא כן? האם יש כאן מישהו מהנוכחים שלמערכת היחסים שלו אין שום קשר לאחריות? אף אחד מכם! מעניין…

לכן, כאשר יש לכם הזדמנות להיות בעלי השפעה, מייד המוח האנושי ותת המודע האנושי הקולקטיבי אומר שזו אחריות, ושאתם באמת רק רוצים לצאת מכל העניין ולא באמת רוצים להשקיע ..

אבל אתם עושים זאת בכל מערכות היחסים האנושיות שלכם, רק פשוט אינכם רוצים לעשות זאת עם הפלנטה.

אם כך, לכמה מכם בחדר הזה היו מחשבות לצאת מכאן די מהר? לרובכם! זה בסדר, מכיוון שזה קשור אליכם באופן אישי. זהו מצב אנושי, וככל שתהיו מודעים יותר כך באמת תרצו לצאת מכאן!

זהו המצב האנושי, מכיוון שתת המודע הקולקטיבי אומר שאם באמת תהיה לכם השפעה על כל התודעה הזאת, הרי שתהיו אחראים, ולכן אתם אומרים – לא תודה!…

רובכם באמת נמצאים בסופו של הצורך להיות כאן על מנת 'לתקן או לכפר', או להיות כאן על מנת ללמוד, אינכם באמת רוצים ללכת ולהתחיל את כל זה שוב.

ובתוך תת המודע הקולקטיבי שלכם יש מנגנון מובנה על מנת למנוע מכם באופן טבעי להיות בעלי השפעה, וכמובן למנוע מכם לצעוד אל תוך עוצמתכם. זוהי 'אחריות'.

אתם יכולים להיות לוחמי אנרגיה פעילים, וישנם כעת הרבה כאלה על הפלנטה, והם אלה אשר הופכים להיות מאוד מודעים, אולם באמת רוצים להיות כאן למען המאבק ועל מנת 'להציל' את הפלנטה.

איננו מדברים על כך מכיוון שלסוג ההשפעה שאנחנו מדברים עליו אין כל קשר למאבק, אין כל קשר לקרב, ואין לו כל קשר עם סיבה כלשהי.

האם אתם יודעים מדוע? מכיוון שלתודעה אין סיבה. כך שזו השפעה ללא סיבה.

יצירה הוא הדבר היחידי שהתודעה מעוניינת בו, ובתפיסה המסוימת הזו ובפלנטה המסוימת הזו עליכם להיות בעלי השפעה על מנת ליצור משהו.

לרובכם כבר יש את החוויה שבה ישבתם ולא עשיתם מאומה, ובכל זאת דברים קרו. כולכם חוויתם את ה'נס' של זה, אולם יש רבים מכם שמוצאים שזה כבר לא עבד יותר כל כך טוב עבורכם כבר מזה בערך 8 חודשים לפני שנעתם אל תוך שנת 2017.

כך שאולי אתם יושבים שם ומחכים שמשהו יקרה, אולם שום דבר לא קורה באמת. זאת משום שהפלנטה דורשת מכם כעת באמת להיות כאן, ועל מנת להיות כאן באמת, עליכם להתחיל להיות בעלי השפעה.

מה קורה עם גופכם הפיזי כאשר אתם מתבקשים באמת להיות כאן? מה קורה עם כוח הכובד? האם אתם מרגישים קצת כבדים יותר? תחושה של  מעט נפוחים? הרגשה כאילו אתם צועדים דרך בוץ וצורת גופכם משתנה? נעשה קשה יותר לנוע וזה דורש יותר מאמץ?

הסיבה לכך היא שיותר ויותר תודעה מוצפת אל תוך גופכם על מנת באמת לעודד אתכם להיות כאן.

אלה מכם שבאמת מרגישים את הדחיסות של הזמן הזה – אין זה אומר שאתם נמצאים בנסיגה. פשוט יש כאן יותר ממי שהנכם…

חשבו על כך שלתודעה יש משקל (אנחנו יודעים שזה אינו כך אולם זה מעין נציג של הגוף) וככל שאתם מרגישים יותר תודעה, כך אתם מרגישים כבדים יותר בשלב זה.

זה לא ישאר כך, ויהיה שחרור ותהיה קלילות, אולם זו הסיבה שאתם מרגישים כך.

לכן, כאשר אנחנו מדברים על השפעה, בני האדם נהיים עצבניים מאוד. אנשים רוחניים נהיים עצבניים מאוד לגבי השפעה, האין זאת? מכיוון שהם אוהבים להשפיע על אנשים בצורה 'חיובית' אולם הם אינם אוהבים להשפיע על אנשים בכל דרך אחרת.

לכן בני אדם נוטים להיות מאוד מותנים לגבי זה, במיוחד כאשר זה מגיע מנקודת מבט רוחנית. הם חושבים לעצמם שאם הם עושים משהו שהם חושבים שהוא נפלא, הרי שזה עשוי להשפיע על מישהו אחר, נכון? או אם הם עושים משהו שהם מאמינים שיקרה, אולי זה לא יהיה מתאים לכל האחרים. ולכן מי הם אתם שתחליטו? מי הם אתם שתבחרו לשנות דברים כך שאנשים אחרים יושפעו?

כאשר אנחנו מתחילים לדבר על השפעה, מדובר על התודעה באמצעותכם, כאשר אתם מחליטים שהיא רוצה "משהו". ומכיוון שעכשיו אתם באמת נוכחים כאן, גם אתם (האגו שלכם / המוח) באמת רוצים את ה'משהו' הזה.

הבינו שאם משהו מתעורר בתוככם שאתם באמת רוצים, אין הרבה הבדל בין מה שהאגו / המוח שלכם רוצה, ובין מה שהתודעה רוצה, מכיון שעכשיו הם נערכים יחד.

ככל שאתם מבטאים יותר תודעה, כך האגו והמוח יערכו עם זה. האגו / המוח שלכם הופכים לכלי לביטוי ולתרגום של מה שהתודעה רוצה ליצור.

השפעה היא בעצם לסמוך על עצמכם בדיוק כפי שאתם סומכים ובוטחים בתודעה.

כך שאם יש משהו שאתם מרגישים שאתם רוצים, עליכם לסמוך ולבטוח בו. זה רק אודות התגלות והופעה טבעית. זה כמו פרץ של יצירה שמתרחשת בתוככם. זה נערך עם המוח שלכם ואז המוח אומר "אה, זה מה שאנחנו רוצים לעשות".

החודשים הבאים הם אודות בריאה ויצירה כאשר אתם פורצים מן ההסגר … האמינו בתודעה, שחררו את האחריות, ואפשרו לעצמכם להביע ללא עיכוב.

זו השפעה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר