מצב האנושות – אפריל 2020
באמצעות רבקה דוסון

תרגום ועריכה: תמר גנישר

חלק ראשון – חשיפה, מתן הכרה והסכמה

מבורכים, אנחנו איתכם. כמו שהיינו תמיד, כמו שאתם הייתם תמיד.

חשוב שתבינו שזה אינו הזמן להשבת האיזון. חייבת להיות נקודת הסכמה לכל הדברים שנולדים. לכן, הבה לא נדבר על איזון, נדבר על הסכמה.

איזון הוא נקודת המשען, זהו מצב אידיאלי של משא ומתן, גם אם זמני, בין שני היבטים.

במקרה שלכם, זה בין אור וחשכה, בין טוב ורע, בין העבר והעתיד. מה שאתם רואים כרגע בפלנטה שלכם הוא משא ומתן אינטנסיבי בין שני היבטים.

הבה נדבר על כך במונחים של הסכמה.

כאשר ישנה הסכמה בין שני היבטים של התנסות, בין שני צידי המאזניים, כבר אין יותר דרישה לאיזון – ישנה התגלמות של המכלול של שניהם.

כאשר אתם רואים משא ומתן לאיזון, צד אחד צריך לוותר על משהו, והצד השני צריך לוותר על משהו. שניהם חייבים לוותר על שליטה מוחלטת. על שניהם לוותר על תחושת שליטה, בין אם זה אור או חשכה, בין אם זה טוב או רע.

הסכמה היא קבלת המכלול של כל היבטי 'המקור'.

אנחנו מביאים את תשומת לבכם לאיזון האנרגיות בפלנטה שלכם. מדובר עכשיו אודות הקבלה השלמה וההתגלמות של השניים. זוהי הסיבה שאתם רואים התגברות בזמנים אלה. על היבט אחד להתגלם לחלוטין ולזכות בהכרה: ישנה הסכמה שהוא קיים.

כמו כן, על ההיבט האחר להתגלם ולזכות בהכרה, ואז ישנה הסכמה שזה קיים. ורק כאשר קיימת הסכמה לקיומם של שניהם, אין עוד דרישה למשא ומתן הזה לאיזון: הסכמתם שזהו זה.

ומשהו חדש נולד ונוצר רק ברגע בו זהו זה. אין עוד תנועה בין היבטים חדשים, קיימת עכשיו דממה כאשר שניהם נפגשים.

האיזון יכול להשתנות שוב בכל רגע. הדרישה ליציאה באופן דואלי הופכת להיות מיותרת רק בנקודה של הסכמה, של מימוש והתגלמות מוחלטת. לכן נולד משהו חדש.

זה בדיוק מה שקורה בפלנטה שלכם בזמנים אלה – ישנה התגלמות מלאה של מה שהייתם רואים כ'חשכה', והתגלמות מלאה של מה שהייתם רואים כ'אור'. זה אינו קרב או מערכה, כמו שרבים חושבים, זו חשיפה שלמה!

בחשיפה לא יכולה להיות הכחשה. אחד אינו יכול להכחיש את קיומו של האחר, וכמו כן, אין אדם יכול להתמודד ולהתחרות על מנת להפוך שולט על פני האחר. זה אינו קרב בין אור לחשכה. זוהי הסכמה שצריכה להתבצע והיא נעשית. הסכמה ששני ההיבטים קיימים, ומשם ישנה חדשנות.

זה מה שמתרחש כעת בפלנטה שלכם. אין עוד מצב של הכחשה בתודעה האנושית הקולקטיבית.

הצהרנו שהייתה הכחשה בתודעה האנושית הקולקטיבית. הצהרנו שעידן 'האדם הלא מודע' הגיע לסיומו. הלא מודע האנושי הקולקטיבי הוא תודעה הנמצאת בהכחשה שקיים היבט נוסף של 'המקור', של החיים, של ההתנסות האנושית. יתכן שזו הכחשה מאולצת. הכחשה מעוררת. הכחשה מנוהלת ומתומרנת. אולם בכל זאת הכחשה.

אפילו אלה הרגישים כל כך בשדות הרטט שלהם, אותם בני אדם שרוצים רק להביע אהבה וחמלה, מצאו את עצמם מתעצבנים בזמן האחרון, בימים האחרונים, אולי הופכים יותר מוטים, ואולי דורשים שינוי.

הבינו שמדובר בתסמיניות רבה של לא מודע אנושי קולקטיבי הנע לעבר תודעה, ולכן אל מחוץ להכחשה.

אין כרגע שום דרישה עבורכם להילחם. ישנה דרישה להכיר במה שיש ולהסכים שזה קיים. זו פעולת הלידה הטרנספורמטיבית והיצירתית ביותר שיכולה להתרחש בפלנטה הזו בזמן זה. זה כל כך עוצמתי וזה קורה ברגע זה.

אפילו הלילות האחרונים שלכם הפכו מוארים. האנושות מתחילה לראות – מה יש, ומה שקיים בפלנטה שלכם. לא על מנת שיהיה ניתן לתקן זאת, אפילו לא על מנת שיהיה ניתן לאזן זאת, אלא שיהיה ניתן להכיר בכך סוף סוף. אנושות שיכולה לראות היא אנושות שיכולה לבחור.

כמה מכם מנסים לנהל יתר על המידה ולשלוט בסביבה שלכם ברגע זה? מעניין! זה מאוד מעיד על חוויה קולקטיבית לפיה אינכם יכולים להגיע לאיזון אלא אם אתם מוכנים להכיר במה שקיים.

אתם נחשפים למה שקיים אפילו בסביבה האישית שלכם. מה קיים שם? מה קיים בתוככם? מה קיים בתוך הדינמיקה המשפחתית שלכם? מה קיים בתחושתכם אודות מה אתם יכולים לשלוט עליו, ומה שאינכם יכולים לשלוט? חשוב מאוד.

זה קורה ברמה התאית, ולכן זה קורה בתוך היקומים המיקרוקוסמיים המיידיים שלכם וזה קורה בסדר גודל מקרוקוסמי גדול יותר עבור הפלנטה הזו ומעבר לה.

חשיפה, מתן הכרה, הסכמה: זה כלי המהפך הגדול ביותר וההזדמנות שיש לכם כפרטים הנראים לעין, ושלפלנטה הזו יש שדה ריבוני, קולקטיבי, אחיד של מודעות אנושית.

וזה, מבורכים, הוא הכל.

חלק שני – הריון, קינון, ולאומיות

זו תקופה מדהימה, אולם אין בהכרח מדובר בלידה, אם כי הלידה היא סמלית ביותר לחידוש ולצורה החדשה. אנחנו רוצים לשוחח אתכם על תקופת ההיריון.

הריון הוא זמן בו מעט פעילות גופנית מתרחשת בסביבתכם הנצחית. עם זאת, יש הרבה פעילות בפנים. זה זמן שמרגיש כמו נפיחות וגם זמן שיכול להרגיש כמחליש ומפחית עוצמה. זהו זמן שמרגיש כאילו ישנן מגבלות, אולם ישנה גם תחושה של ציפייה גדולה. זמן ההיריון הזה הוא זמן להתבוננות עצמית, דאגה וטיפול עצמי. מה שנולד כאן הוא במהותו חוויה חדשה של קולקטיביות.

דיברנו על שנת 2-0-2-0 כשנה של 'חוויה משותפת'. לכן האנושות עוברת לעידן בו לא יהיה ניתן יותר לחוות דבר בבידוד. זה יתחיל להיראות מאוד ברור מבחינתכם מבחינת היבטים שונים של החוויה האנושית.

דיברנו על ה'התכנסות' עם החוויה הפיסית, ההרגשתית והמנטלית. דיברנו על ה'התכנסות' עם נושאים של יישום ויצירה, מבחינת האופן בו אתם רואים וכיצד אתם חווים – בו החווה והבורא הופכים להיות 'אחד'.

ב 24 עד 27 השנים הבאות על פני הפלנטה, ברמה מאוד בסיסית ומוחשית, האנושות תתחיל להבין בצורה ברורה מאוד – בראייה מאוד ברורה – שאין הפרדה בין החוויה הפיסית, החוויה הרגשית והחוויה המנטלית. זו 'ההתכנסות הגדולה'.

הריון לאנושות

כך שאם קיימת תקופת הריון לתודעה האנושית הקולקטיבית בזמן הזה, הרי שהיא נחווית גם על ידי הגוף הפיסי והדעת.

כאשר אישה עוברת תקופת הריון, מה קורה לדעת שלה? אלו מכם שילדתן ילדים פיסיים – מה קורה לכן בדעתכן בתקופת הריון?

הדעת רוצה רק להתמקד ברגע הנוכחי, ובמהלך תקופת ההיריון תשומת לבכן לגבי כל דבר אחר יכולה להיראות חולפת מאוד. כל מה שתנסו להפיק מתכניות הפעולה והמבנים שעבדו עבורכן בעבר הופך פחות זמין. זה מה שמתחיל לקרות בדעת.

אנחנו מביאים זאת לידיעתכם ברגע זה, מכיוון שזה בדיוק מה שיקרה למצב המנטלי הקולקטיבי האנושי בתשעת החודשים הבאים על פני כדור הארץ.

מה שקורה עם מערכות החינוך שלכם בזמן זה הוא הרמוני לחלוטין. והדעת האנושית מתחילה להתכנס עם מצב של חוויה פיסית והרגשתית, והופכת מחווטת יותר עבור יצירה מאשר לחזרה על הדברים. כך שתתחילו לגלות הוא שיהיה קשה יותר להיות מעורבים במערכות החינוך על הפלנטה שלכם – לא רק בגלל ההיריון הפיסי שלכם, אלא גם בגלל ההיריון המנטלי הזה.

מה קורה למצב ההרגשה אצל בני אדם בזמן של הריון גופני?

נתייחס לכך בשתי דרכים. ראשית, נדבר על הורמונים. המערכת האנדוקרינית המסורתית בצורתה במימד השלישי זוהי מערכת מסדירה ומווסתת – היא מסדירה את המחזור. לכן כאשר האדם עובר למצב של היריון נדרשת מערכת חדשה של תפקוד ותפעול. כך שהגוף, הנתפש במצבו ההרגשתי, עובר למערכת חדשה של מחזורי תפקוד.

בזמנים אלה על הפלנטה שלכם, האנושות מתרחקת מהמחזור הקארמתי הקולקטיבי – אותו מעגל תנועה תמידי – שנשמר בצורה האנושית על ידי המערכת האנדוקרינית המסורתית. מכיוון שאתם עכשיו אנושות קולקטיבית העוברת למצב של היריון, המערכת האנדוקרינית עוברת עיצוב וניסוח מחדש עבור מעגל חוויה חדש.

זה מה שקורה ברמה הפיסית, ואנחנו דיברנו על כך כבר לפחות במהלך 7-8 שנים על הפלנטה שלכם. המערכת האנדוקרינית החדשה אינה פועלת בדפוס מחזורי, היא פחות מזווגת וצמודה למחזורי הירח שלכם (זה נושא לשיחה אחרת) והיא מבוססת יותר על 'הזנת טפטוף' לפיה זמינה עבורכם רק כמות ההפרשה הנדרשת לגופכם בזמן מסוים. היא אינה מוסדרת על ידי מחזור, היא מוסדרת על ידי שדות הרטט והשדות האלקטרומגנטיים של הפלנטה, כסוג של איזון שהגוף הפיסי האנושי דורש.

זה היבט אחד.

ההיבט האחר הוא שבמהלך ההיריון מצב ההרגשה מתעצם מכיוון שהאנושות כולה שבה למצב תכנית הבורא היוצר שלה.

כעת המיקוד הוא על יצירתיות. על מנת להיות מסוגלים ליצור, עליכם להיות מסוגלים לחוש, להראות ולהפגין מודעות מבפנים. מצב ההרגשה הוא השדרה לאינטואיציה.

נכון לעכשיו, מה שאתם חשים באופן חיצוני אינו זהה למה שאתם חשים באופן פנימי. זוהי הסיבה שקיים בלבול. מצב ההרגשה הוא הביטוי של הידיעה הפנימית שלכם שלא ניתן לאמוד ולתרגם אותה על ידי מוח הדעת בצורה מדויקת מאוד. לכן האינטואיציה ומקור החוכמה הפנימית שלכם באות לידי ביטוי באמצעות מצב ההרגשה המשופר הזה.

זה יהיה כך עד שהתפקודיות החדשה של המוח (מכיוון שגם הדעת נמצאת בהיריון) תוכל להתחיל להיערך באופן מלא יותר עם מצב הידיעה הפנימי שלכם ולהתחיל לבטא זאת בצורה מדויקת מאוד.

לאומיות ו'אינסטינקט הקינון'

('אינסטינקט קינון' – בדומה לציפור המכינה ומרפדת את הקן לגוזלים העתידים בקרוב לבקוע, כך גם נשים רבות בחודשי ההיריון האחרונים, ובייחוד בחודש התשיעי, מוצאות עצמן פועלות כנמלים חרוצות ומתמסרות להכנות קפדניות לקראת בואו של הצאצא. כל זאת למרות תחושת הכבדות, הסרבול וגלי העייפות, ת.ג.)

כאשר המערכת האנדוקרינית, מוח הדעת, והגוף הפיסי נמצאים בהיריון, ישנה הגברה של האינטואיציה. נשים בהיריון הן אינטואיטיביות להפליא. הדעת מפסיקה לתפקד בעבר או בעתיד, ונוכחת בהווה.

כך זה בדיוק אותו הדבר לגבי החוויה האנושית הקולקטיבית. קיים גם אינסטינקט אימהי שעולה. זהו מצב טבעי משופר של חמלה. האינסטינקט האימהי האמיתי אינו מונע על ידי פחד למטרת הישרדות, זהו אינסטינקט המבוסס על יצירה הממשמשת ובאה. אינסטינקט ה'קינון' יתגלה ויהיה ברור לכם מאוד במהלך תשעת החודשים הבאים על פני הפלנטה. זה חשוב מאוד ברמה העולמית.

'אינסטינקט הקינון' מתרחש ממש עכשיו על הפלנטה שלכם.

בתחילת שנת 2-0-2-0 הזכרנו שסביר להניח שתתחילו לראות אומות שיתחילו לעבור לעצמאות ויתחילו להתרחק מארגון המוני בין מדינות.

זה מעיד מאוד על הריבונות הפנימית שמתחילה לעלות בתודעה הקולקטיבית האנושית. ככל שהאדם מתחיל להיות ריבוני כך אומות מתחילות להיות ריבוניות. זה יצוין היטב באמצעות 'אינסטינקט קינון' הזה, מכיוון שתראו שככל שהריבונות תתחיל לצאת במדינות לאום, תשומת לב רבה יותר תוקדש ליצירת סביבות פוריות יותר ליצירה.

השאלה כיצד תוכלו כעת ליצור סביבות נוחות יותר לעתיד לבוא על מנת שהנפש והתודעה הקולקטיבית הלאומית (ולא הבינלאומית) יתחילו להתמקד ב'ריהוט הקן'? זה משהו שלא קרה בפלנטה שלכם מזה זמן רב.

קינון במהותו אינו אודות הגנה – מדובר ביצירת המרחב הבסיסי ומהותי לעתיד לבוא. מדובר בהכנה לקראת חידוש.

הקינון הקולקטיבי שמתרחש כעת אינו מיועד כהכנה להתקפה, אינו מיועד לבניית חסמים והוא אינו מיועד לשימור עצמי. זוהי הפעולה החומלת הגדולה ביותר שזמינה לאנושות בעת הזו – ליצור קן למחיה של חיים חדשים.

תשעת החודשים הבאים בכוכב הלכת הזה עוסקים ביצירת קן קולקטיבי למחיה עבור האנושות החדשה. הערכים שלכם, הגישה שלכם, הפעולה שלכם, ההשקפה והנוכחות שלכם יוצרים את הקן למה שעתיד להגיע בהמשך.

יהי רצון שהשמחה, השלווה והידיעה שבתוך לבכם יהיו מה שכולם יחוו.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר