תמרון הפחד – אפריל 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.

איננו מתעלמים מ'הפיל' שנמצא מתחת לשולחן, יקרים, התקשור מועבר בזמנים שאינם מבשרי טובות, בהם רבים שרויים בפחד ואחרים נאבקים להתרחק מכך.

לפני שנעבור למשהו שברצוני שתקשיבו לו, קחו רגע… ישנם כרגע אלה הנפרדים מאבותיהם, וזה קשה. הם מעולם לא חשבו שזה יהיה בדרך הזו, וזה קשה. וגם אם נעביר בצורה חכמה כל כך את העקרונות של האזוטריה והנימוקים לכך, הרי שזה אינו עוזר כאשר מאבדים מישהו.

הבה ניקח רגע לפעולה חומלת, להיות עובדי האור של התקופה, שתהיה לכם מספיק אמפתיה לחלוק את השלווה והחמלה שתהיה לכם ואת אור העולם שהנכם, עם כל אלה הזקוקים לכך… רק לרגע.

ולאלה ששואלים כמה זמן זה עוד עתיד להימשך, הרי שהתשובה היא, מספיק זמן … מספיק זמן …

ברצוני לספר לכם כמה דברים שיהפכו למטפורות, חלקכם יבינו אותן וחלקכם לא יבינו אותן.

הבה נדבר לרגע אודות הילדים.

כאשר ילדים גדלים ומגיעים לגיל מסוים, כל הורה טוב ומאוזן יודע כיצד לפתור את החידה. הילדים מתחילים לפחד, כמעט מכל דבר, מכיוון שהם לא ראו זאת לפני כן, או שזה מזעזע אותם והם רק זקוקים לעזרה, ולפעמים הפחד הגדול ביותר הוא מן החשכה.

הם פונים להורים, יאמרו שהם פוחדים ממה שנמצא שם בחושך, ומבקשים את עזרתם מפני המפלצות שיכולות לארוב שם… וכל הורה טוב יודע כיצד להתנהל עם זה. הוא יפנה אליהם ויאמר שהוא ידליקו את האור לרגע כך שהילדים יראו שאין שם שום דבר… וכאשר הוא יכבה שוב את האור הוא יבקש מהילדים להמשיך ולראות שאין שם דבר… ויאמר לילדים שהוא יאחז בידם אם הם פוחדים, אפילו לרגע, ויבקש מהילדים לחבק אותו.

הוא מבקש מן הילדים שלא לפחד ממשהו שאינו נמצא שם, ועם הזמן, בסופו של דבר הילדים מתפתחים וגדלים, מאזנים את עצמם ויודעים את אשר ההורה יודע, ויעזרו בהמשך לילדיהם שלהם עצמם.

זה קלאסי לחלוטין עבור האנושות להבין שילדים עוברים תקופות של פחד כאשר הם אינם מבינים דברים, ושזה ניתן לתיקון בקלות רבה בעזרת חמלה, אהבה, הסברים ואור.

כל הורה טוב עבר דרך זה, ויתכן שחוויתם זאת גם עם הוריכם.

דמיינו לרגע את הילד הזה במצב של פחד, מנסה למצוא הגיון בדברים בחשכה, מדמיין דברים שיתכן ויתקפו אותו.

ואציג בפניכם שני תרחישים שקורים והולכים כנגד זה, יתכן שזה אינו הולם אולם זה קורה.

התרחיש הראשון – מה אם במקום חיבוק, הילד ראה שגם ההורה פחד? כאשר זה קורה, הילד 'עוזב', זה נגמר, מכיוון שזה יותר מדי – הוא פוחד מן החשכה, וכך גם הוריו. וזה יוצר צלקת אצל הילד למשך כל ימי חייו, הוא לא ישכח את הרגע הזה מפני שלא היה חיבוק, הסבר, אור, היה רק פחד וגם הוריו רעדו מפחד. זה קורה בתקופות של מלחמה כאשר ההורים אינם יכולים לעשות דבר בקשר לכך.

התרחיש השני גרוע אפילו יותר, זו שליטה הורית בלתי הולמת, כאשר ילד פוחד מן החשכה וההורה פונה אליו ואומר לו שאכן עליו לפחד מכיוון שישנם שם דברים רעים, ולכן על הילד לעשות כך וכך, והוא גדל עם חוקים לגבי הרוע ומבין שאין חיבוק עבור החשכה, ישנם רק חוקים.

כל מה שאני מספר לכם הוא מטפורות, חלקכם מבינים זאת וחלקכם אינם מבינים זאת.

בכל אדם הקורא את הדברים האלה קיים 'ילד פנימי', וחלק מן 'הילדים הפנימיים' האלה פוחדים מאוד כעת. חלקם אינם פוחדים. אני יודע מי יקרא זאת מאוחר יותר.

נשמות רבות עתיקות ובוגרות מאוד יודעות לאן מועדות פני הדברים וטוענות שמסר זה אינו נועד עבורן מכיוון שהן כבר מעבר לדברים האלה – האמנם, באמת? עד כמה הדברים צריכים להרחיק לכת לפני שתשברו ותתחילו לפחד?

עובדי אור, נשמות עתיקות, ברצוני לספר לכם שבתוככם קיים ציוד על מנת להרגיע את החיה הפראית הזו המכונה 'פחד'.

אם עדיין לא הבנתם זאת, הרי אחד הדברים שעומד להשתנות באופן קיצוני כאשר התקופה הזו תחלוף, היא אחריותם של אלה שיידעו אתכם ודיווחו לכם.

כאשר האבק יתנקה, אתם תתבוננו בזאת מקרוב ותאמרו שכל המדיה רק החריפה את הדברים וגרמה להם להיות גרועים יותר! מכיוון שמעולם לא היה דבר שכזה. זוהי מדיה שמבוססת על שיווק, זוהי אינה מדיה המבוססת על מידע, יקרים, ואתם יודעים זאת. הערוצים מתחרים על אחוזי הצפיה שלכם, וככל שהם יכולים להראות לכם דברים יותר דרמטיים, כך הם מושכים רבים מכם לצפות בכך. יתכן אולי שלא את עובדי אור.

העולם נמשך לדרמה! כך שלאחר שהם הציגו בפניכם מידע מדויק ונכון, הם עוברים לחברי דיונים הדנים, ודנים, ודנים… האם ידעתם שזה אפשרי שתדליקו את אמצעי המדיה בבוקר כאשר אתם מתעוררים, ותכבו אותם כאשר תשכבו לישון, ותשמעו במשך היום שוב ושוב אותם דברים, 30-40 פעמים… כיצד אתם מרגישים עם זה? כיצד מרגיש 'הילד הפנימי' שלכם שרק רואה שגם המבוגרים פוחדים?

בגלל התיכנות, המדיה אינה מודעת עדיין לכך שבין כל המידע השיווקי הזה, הם משדרים פרסומות שאינן הולמות, שתוכננו זמן רב מראש, וזה מעניין שהן בדרך כלל אודות תרופות שאתם זקוקים להם מכיוון שאתם זקנים, או תרופות שאתם זקוקים להם מכיוון שאתם צעירים, או תרופות שאתם זקוקים להם רק מכיוון שאתם בני אדם….בעיניהם לעולם אינכם נורמליים, תמיד אתם זקוקים לתרופה כלשהי, או לעו"ד שיעזור לכם במהלך התקופה הזו [ קריון מצחקק בהנאה..]

איני חושב שאמצעי התקשורת האלה של המדיה באמת מחברים יחד את הרשת שמפחידה מאוד כיום את הפלנטה. וזה עומד להשתנות. סוף סוף יהיה מקום לערוצי החדשות הטובות, הם יצוצו ויבטיחו לכם מידע שאינו מייסר אותם. הם יבטיחו לכם מידע ולאחר יציגו דברים מאוזנים ומרוממים, כך שתוכלו לראות מה קורה ומה שאינו קורה. קיימות כל כך הרבה חדשות טובות שאינכם יודעים עליהן כלל, מכיוון שזה אינו בהיקף וטווח של מה שהמדיה עושה כיום.

אתם עשויים לומר שאחד הדברים שתקופה זו תעשה הוא שינוי של מעבירי המידע. מכיוון שלאחר שהכל יסתיים – וזה יסתיים – והאבק יתפוגג, אתם תצביעו עליהם ותאמרו שהם עשו עבודה לא טובה, לא כהלכה. אתם תאמרו שהם הציגו בפניכם בידור ודרמה ולא הציגו לכם שום דבר שיעזור ללבכם, שלא חיבקו אתכם מספיק, ותבקשו לדעת מיהו האחראי על המדיה הזו. זה אחד הדברים שתראו שישתנה, יקרים. זה אתחול מחדש.

זה יקח מעט זמן לכדור הארץ לשנות זאת, אולם תתחילו לראות דברים באופן שונה ויתכן שבאופן יותר אמיתי. יתכן ותגלו דברים מופלאים שלעולם לא ישודרו, אלא אם כן זה היה עבור זה.

ברצוני לספר לכם על ניסוי במזון שנערך עם ילדים לפני שנים רבות. בחוקים של היום מן הסתם לא היו מאשרים ניסוי כזה [קריון מצחקק בהנאה..]. מספר פסיכולוגים יודעים על כך, מספר תזונאים למדו וחקרו זאת (ניסוי שנערך בשנת 1939 בו נתנו לילדים לבחור לבד את התפריט שלהם ממבחר של 33 סוגי מזון שונים, ובו השתמשו לראשונה במונח 'חוכמתו של הגוף', ת.ג.)

הילדים קיבלו ארוחות במזנון שלוש פעמים ביום – ארוחת בוקר, צהרים וערב – והם יכלו לבחור כל דבר שהוגש במזנון, ובכל כמות שרצו, מבלי שאיש התערב. הוריהם לא הורשו להשתתף.

המזנון היה יפהפה, בריא, ברמה טובה, עם ירקות, אורז, פחמימות, פירות, וכל הקינוחים שמיועדים לילדים [קריון מצחקק בהנאה..], והילדים הסתובבו שם חופשיים..

בארוחת הבוקר הראשונה הילדים רצו ישר לקינוחים והתמלאו בעוגיות ועוגות, וכך הם עשו בארוחת הצהרים, מכיוון שלא ניתן להשוות ירק עם ממתק… וכך הם נהגו גם בארוחת הערב…

למחרת – הפתעה: כולם היו חולים! ילד אינו יודע ומבין אולם חוכמתו הפנימית המולדת יודעת, ולאחר תקופה של ארוחות כאלו, הילדים התחילו לאכול את הירקות, האורז, הפירות, ובסוף את הקינוחים במתינות אולם בהנאה ובאהבה כמנה האחרונה, מכיוון שהגוף דרש את האיזון, לא את 'השטויות'/זבל.. הניסוי היה מעניין מכיוון שהוא הראה שאפילו לילדים שמשתוקקים לטעם מתוק ואינם יודעים טוב מכך, ישנה חוכמה פנימית מולדת המתחילה לאזן כאשר ניתנים להם דברים נכונים.

ברצוני שתנתחו את מה שמתרחש כרגע על הפלנטה, מכיוון שאני עומד להצהיר בפניכם שלא נותנים לכם את הדברים הנכונים. יקרים, ממש כעת על הפלנטה הזו אין ירקות ופירות! אני חושב שאתם מבינים את כוונתי. וזה עתיד להשתנות!

'הקלף המשוגע' בכל זה יהיו אלה שיצעדו קדימה ויתחילו לשנות את הדברים, יבחינו שישנן חדשות טובות שטרם שמעו עליהן, שקיימת תקוה.

ברצוני להראות לכם את ההטיה, במידה וטרם ראיתם אותה ועל מנת שתבינו באמת כיצד זה פועל. בערוצי המידע יציגו בפניכם את כל התרשימים והגרפים עם האנשים שנדבקו ושמתו, פעם אחר פעם, אולם לא מראים את עמודת/טור המחלימים. זוהי הטיה לעבר דרמה. אנשים שם אפילו אינם חושבים להראות את מספר האחוזים הגבוהים של המחלימים.

ומספרים לכם גם על הפוטנציאל של האבדון הכלכלי שטרם נראה מאז תקופת השפל הגדול שהיה בשנת 1929, ומשווים זאת לזוועות של התקופה ההיא, אולם בשום מקום אינם מזכירים שזה רק משהו זמני, שזה עשוי לקחת כמה שנים לחזור למצב טוב יותר אולם שזה ישוב ויחזור, והבורסות יפעלו.

אין מדובר בקיצן של חברות התעופה, תעשיית המתכת או המכוניות. מדובר במכשול זמני אולם אין מספרים לכם זאת. הם משווים את המצב למצב הגרוע ביותר, אתם מקשיבים, ואין ירקות, אין פירות, יש רק 'שטויות'/זבל…

ברצוני לספר לכם משהו משמעותי ועמוק:

בעוד דורות מעתה ההיסטוריונים יביטו על מספרים שיתארו להם שבאופן כללי האנושות האריכה את מאפייני תוחלת החיים שלה. היה זמן, אפילו בקנדה, שאנשים חיו עד גיל 45, 50, וזהו. לא ציפו שאנשים יחיו זמן כה רב, היו יותר מדי מחלות ותזונה גרועה. הדברים האלה התפתחו וכעת ישנה גדילה איטית של תוחלת החיים בעקבות תזונה טובה יותר וידע, כך שממוצע החיים של בני אדם בקנדה ובארה"ב הוא בגילאים המאוחרים של 80 ואפילו מתקרבים לגיל 90..

ובעוד כמה דורות ההיסטוריונים יביטו בתרשימים ויתהו מהי הירידה המסוימת שהתרחשה, והם יכנו זאת 'ירידת הקורונה', מכיוון שיראו בתרשים דור שלם שהפחד קיצר את חייו, ללא כל קשר לנגיף. זה עד כדי כך משמעותי, אל תאפשרו לזה לקרות. לאחר כל החישובים, בסופו של דבר ההיסטוריונים יגלו שהפחד הרג יותר אנשים מאשר הנגיף!

האם תהיו אחד מאלה, או האם תעמדו זקופים ותאמרו שזהו מכשול זמני ושאתם תתגברו עליו. תתאבלו כאשר יהיה צורך להתאבל, אולם תחזרו לעצמכם. הכינו בחדשות טור/עמודה של החלמה בתרשים כלשהו, שיראו לכם את האמת שאין רוצים להראות לכם מכיוון שיתכן ואלו חדשות טובות מדי…

רציתי לספר לכם שאין מראים לכם את האמת. עד כמה שתאמרו שהמצב אינו טוב – זהו מכשול – אולם האמת האמיתית אינה באמת נמצאת שם, החדשות הטובות אינן נמצאות שם עדיין. ואתם תראו שיהיה חשבון נפש על כך.

אני קריון המאוהב באנושות, שני צעדים קדימה וצעד אחד לאחור – ואתם נמצאים בצעד לאחור.

נשמות עתיקות אתם בנויים לכך, וכאן אתם זורחים, עבור זה אתם נמצאים כאן, זהו גורם החמלה שיש לכם בעוד שלאחרים אין אותו, זהו הניסיון שלכם.

הזמן הגיע עכשיו לצאת לעבודה ולפעולה.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר