לעבוד עם הרוח – אהבה – ינואר 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

אני מודע לכך שזוהי תחילתה של שנת 2020. חלק יאמרו שזהו מחזור זעיר. בחרתם בכל שנה להתחיל בחודש ינואר את לוח השנה מסיבות של העונות והאסטרונומיה. זוהי ההתחלה וזהו זמן טוב לדבר על הדברים שאני אוהב לדבר עליהם., וברצוני לכנות את התקשור הזה 'תקשור האהבה'.

ברצוני שתשמעו כמה דברים שאמרתי לפני כן אולם יתכן שבדרך אחרת.

ישנה שאלה שכולם שואלים בקשר לדברים רוחניים והיא כיצד האל עובד באמת עם בני האדם? האם זה באמצעות חוקים, עקרונות, נביאים, מהו המנגנון – כמו שמכנה זאת שותפי (לי קרול, ת.ג.) – של מה פועל ומה שאינו פועל בין בני האדם והמקור הבורא היוצר, שיש לו שמות כה רבים.

במערכות מסוימות הוא כה עצום וענק שיש לו שמות שאינכם אמורים להגות אותם, המקור היוצר הזה זוכה להכרה לא רק כמקור לכל, אולם גם לחיבור ולקשר לבני האדם באמצעות הנשמה.

לכל מערכת אמונה גדולה על הפלנטה הזו יש סוג מסוים של נשמה או הסבר לחלק המקודש שבכם. מכיוון שזה אינטואיטיבי, והם צודקים. לכל אחד מכם יש משהו המקיף אותו, חלק רב מימדי שקשה מאוד לתאר אותו.

אתם שואלים למה הוא נועד ומדוע הוא צריך להיות כאן, וזה הכל חלק מן השאלה מדוע אתם חיים, והשאלה הזו עולה שוב ושוב בדעתכם גם לאחר פגישות שכאלו – מהי באמת מערכת היחסים הזו?

הטבע האנושי הנוכחי יגרום לבני האדם לשאול האם הם עושים זאת כהלכה או שלא כהלכה, האם יש משהו שעליהם לעשות ושאינם עושים – וזה משהו אינטלקטואלי לשאול אותה השאלה כאילו האל היה אדם העומד לצדכם, מתופף בבהונות רגליו בחוסר סבלנות. שום דבר מן הדברים האלה אינו מדויק.

על מנת לספר את הסיפור או להעביר לכם שוב את נקודת המבט, ברצוני לשוב לפעם הראשונה בה שותפי ישב על הכסא ושאל, מתוך בחירה חופשית, אם הייתי אמיתי…

יתכן וכבר שמעתם את המסר הזה בעבר. אני עומד לספר לכם כיצד זה פועל, וזה פשוט יותר מכפי שאתם חושבים, ועדיין המורכבות של נשמתכם היא מעבר למה שאתם יכולים אפילו להאמין בו, להבין אותו, או באמת לראות את הצורך בכך, מכיוון שזה מעבר לנקודת המבט שבני אדם אפילו חושבים שיש בו צורך.

זה כה גדול ויפהפה ומוסתר מכם, יקרים, כל מה שהוא מפואר הוא זמין עבורכם אולם באופן כלשהו הוא מוסתר, עד שאתם עושים משהו..

כאשר שותפי שאל את השאלה הוא קיווה בתוכו שלא תגיע תשובה. הוא ביקש ממני להראות לו שאני אמיתי, והוא היה מוכן להמשיך ולשבת על אותו הכסא מתוך ציפייה למשהו. למהנדס שבתוכו היו לבטים לגבי דברים שהצביעו על צרופי מקרים בהם לא האמין אולם הם הכריחו אותו לשבת לבדו ולשאול את השאלה, כמו מעין ניסוי בדעתו. והוא ביקש, מבחירתו החופשית, שאראה לו שאני אמיתי …

בזמנו התודעה שלו כמהנדס, היתה פשוטה, הגיונית, של המימד השלישי, שונה מזו של היום. השאלה היתה הגיונית ומתקבלת על הדעת, אולם הוא לא ציפה לדבר שהגיע.

בהצהרה שהוא הכריז – למרות שלא האמין שיתרחש משהו בעודו יושב על הכסא – הרי שהיא נעשתה מתוך בחירה חופשית.

הרגע חשפתי בפניכם את המנגנון בו כיצד המקור הבורא היוצר, האוהב החומל, היפהפה, עובד עם נשמתכם.

כאשר הוא ישב על הכסא, כמעט והכסא עצמו זהר, והחום היה רב מדי עבורו. הוא הרגיש משהו שמעולם לא הרגיש לפני כן: נראה שכל תא בגופו התמלא באהבה. הוא היה וישב באותם מקומות בהם הוא סגד, האמין, שמע את המילים, הרגיש באנרגיה, אולם מעולם לא הרגיש דבר שכזה, ולא היה לו כל מושג שזה אפילו היה קיים…האם ניתן להיות נאהב עד כדי כך?

הוא אפשר, הוא נתן רשות שיראו לו…

הוא לא הבין כלל מה הוא עשה. הוא השאיר את הדלת פתוחה לרווחה. הוא לא ביקש ריפוי או אות, הוא ביקש שיראו לו [קריון מצחקק בהנאה..] ואכן כך עשינו… באותו היום לא היה כל תקשור, לא מילים לומר אותן, אולם היו דמעות. דמעות של בלבול, אולם הוא לא היה יכול לעצור בעדן.

האם הייתם אי פעם במצב שהיה כה יקר ויפהפה – בטבע, עם בני אדם או בעלי חיים – שהביא אתכם לדמעות באופן מיידי, דמעות של חמלה והכרת תודה, אהבה, לא של צער – זה משהו שונה. אני מדבר על דבר מפואר, יפהפה ויקר שאתם עשויים לראות מבלי יכולת לעצור את הדמעות הזולגות מעיניכם.

וזה מה שקרה לו.

זה היה טוב שהוא היה לבדו, הוא ידע שהוא היה יכול להיות לבדו ולהרגיש את הדברים האלה והוא לא ציפה לכך. הכסא הפך להיות חם מדי והוא קפץ ממנו… זו היתה תחילתו של קריון על הפלנטה עם האדם הזה.

בהמשך הוא ישב פעמים רבות, נבוך ומבולבל מזה שהוא בכה והרגיש משהו, עד ששאל את עצמו מה זה היה, כיצד זה היה אפשרי שהוא הרגיש בתוכו עד לקצה בהונותיו את לגיונות גן העדן והרגיש אהבה כפי שלא הרגיש מעודו. הוא לא הבין דבר מכל זה, אולם הוא לא היה מסוגל להרפות מכך.

היתה שם סיבה ומסובב, וכאשר זה קורה במדע, שבים לדברים פעם נוספת, מנסים ובודקים אותם שוב – זהו חלק מהשיטה המדעית [קריון מצחקק בהנאה..] וזה בדיוק מי שהוא היה באותו הרגע, הוא חזר והתיישב, וזה קרה פעם נוספת…

עבורו זה היה תחילתו של שינוי תפישה לחיים. שום דבר לא נאמר, אף מילה. אולם לא ניתן היה לזייף את הרגשות שהיו לו, והוא ידע זאת. והוא גם ידע מיד שהוא היה בקשר עם משהו מעבר לכל מה שידע עד אז או האמין בו. הוא האמין בבורא היוצר, באל, באהבתו של האל – אולם זה היה שונה! זה היה משהו פיסי. זה נכנס לתוכו, הוא הבין זאת. למשך כמה רגעים נשמתו וגופו התמזגו לנקודה בה הוא היה 'אחד' עם כל מה שהיה האל, החמלה היתה כה גדולה עד שהוא חש בחום רב ובכה לנוכח כל הדברים שהייתם חושבים שהם אפשריים.

זו היתה ההתחלה של מה שאתם רואים כיום, אולם אני מספר לכם שעליכם לראות את התהליך.

כאשר אתם שואלים לגבי הדרך בה הבורא היוצר עובד עם בני האדם, אל תנסו לחפש את התשובה בדרך אינטלקטואלית, יקרים.

זה פשוט כל כך. חשבו על כך באופן הבא: כל הדברים האלה קיימים בתוככם עכשיו, הם אינם נפרדים מכם, למרות שכך נאמר לכם, אתם חושבים כך ואינכם מרגישים אותם. הדברים היפהפיים והרוחניים ביותר שיכולים להיות חלק מכם, כולל נשמתכם, 'מונחים' עליכם ואינם באמת בצידו השני של המעטה/צעיף, מכיוון שרב המימדיות יכולה להיות במקומות רבים בעת ובעונה אחת.

אל תתקעו בשאלות היכן זה נמצא, כיצד תוכלו ליצור עם זה קשר, או מהם הסיבות או השלבים של התהליך – מכיוון שקיים רק צעד אחד: "האם אתה אמיתי, הראה לי…"

ודברים מתחילים לקרות באופן שונה בהתאם לכמות האמונה שיש בכם.

שותפי לא ציפה לחוויה שחווה. הוא לא הבין מה הגיע, אולם שאלתו היתה טהורה. הוא ביקש תשובה, אולם הוא לא החליט מראש מה תהיה התשובה. היה לו ספק לגבי דברים מסוימים, אולם הוא לא החליט מראש שזה לא יכול להיות.

כך שנחוצה כונה טהורה. הוא התכוון לכך, הוא הגיע לנקודה מסוימת בה היה יכול להרגיש זאת, כמעט לגעת בזה, והוא ידע, עד לרמה מסוימת, שהדברים היו שם, וביקש לדעת את שאר התמונה, שיראו לו אותה…

הוא לא החליט מראש שזהו דבר מטופש לעשותו, או כל אותם דברים שעולים בדעתם של בני האדם כאשר נראה שם שואלים שאלה מבלי לתת באמת כוונה לקבל תשובה טובה… מכיוון שתכנות משתלט וטוען שהדברים לא יקרו, שהאדם אינו ראוי. על כל הדברים האלה להיעלם, וזה אינו כל כך קשה.

שבו באהבה, ועוד לפני שתאמרו שזה אמיתי, אמרו 'רוח יקרה, תני לי את היכולת של הנייטרליות בשאלה הזו באהבה טהורה, רק לרגע. האם את אמיתית, הראי לי' ואל תתפלאו אם תחושו מיד בצמרמורת, אם יתחילו להתרחש דברים, אם תקבלו ריפוי.

זוהי תקשורת, זו הדרך בה הבורא היוצר אומר שהוא נמצא כאן ומספר לכם שידו היתה מושטת במשך כל הזמן, מחכה לכם שתבקשו ותשאלו, ותוהה מדוע התעכבתם זמן כה רב.

התכנות שטוען שדברים כאלה אינם יכולים להיות אמיתיים, שהם אינם פועלים בדרך הזו, הוא שמעכב את האנושות זמן כה רב. סיפרו לכם דברים שונים, האמנתם בדברים שונים מבלי להבין שזה יכול להיות די פשוט.

הברית עם החלק הזה בתוככם – האל, הרוח, המקור הבורא היוצר – היא כמו פיסת ניר דקה, המחכה שתעברו דרכה ותאמרו שאתם כאן, והבה נעבור זאת יחד.

היה נושא שהיה כאשר הגעתי לראשונה והתחלתי להעביר מסרים באמצעות שותפי, ונושא זה ממשיך – לעולם אינכם לבד…

הנושא הזה מבוסס על התקשור הזה שהעברתי לכם כעת. יתכן ותחשבו שזה מתייחס למדריכים ומלאכים ונשמות אחרות, אולם הוא מתייחס לעצמכם, לבורא היוצר השוכן בתוככם, המייצג כה רבים.

קשה לתאר כיצד ניתן למלא את נשמתכם עם אחרים, ישויות אחרות, ואנרגיות אחרות. אולם זה כך, וזוהי העוצמה של רב המימדיות שהיא נטולת מקום וזמן ו'מונחת' עליכם עם שמכם.

אתם יכולים לחוות רב מימדיות של אהבה וחמלה שישארו אתכם וישנו את חייכם, יתחילו תהליכי ריפוי בגופכם שלא ציפיתם להם, שיאפשרו לכם לחיות חיים מאוד ארוכים מבלי לדאוג בקשר למוות.

אלה הדברים שאנחנו מלמדים ולימדנו במשך 30 שנה. ועתה הדברים שאנחנו מספרים לכם מתחילים להיות חדים וברורים יותר, גם לגבי האופן בו הם פועלים.

כך היא האהבה. אין לה כל גבול. שותפי הרגיש משהו שאינו ניתן לתיאור, והוא התרגל לכך… והוא המשיך לשבת על הכסא למרות שזה היה קשה עבורו לעשות זאת ולתקשר לפני קהל, מכיוון שבכל פעם שעשה זאת, כמו כעת, משהו עבר עליו, כפי שזה עדיין קורה. ודעתו אומרת שאין זה משנה מה חושבים אודות הדברים האלה, הרי שהוא נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון, מלא במשהו כה מיוחד, והוא היה רוצה לזעוק לכולם, אולם לאחר אני מגיע וממתן זאת כך שלא יהיו צעקות ומעביר לכם את המסר שאני מעביר.

חשבו על הדברים האלה בעצמכם.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר