יותר ממה שאתם יודעים – אוקטובר 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

דיברנו אודות 'השדה' וכאשר הוא יהפוך לאמיתי יותר, מידע רב אודותיו יגיע ממקורות רבים כל כך, אולם בעקרון זהו שדה של תודעה בו קיימים פוטנציאלים של דברים שחשבו עליהם.

בחדר הזה קיימת עקביות/לכידות והתמזגות של מחשבה, ולרבים יש רעיון דומה, שאלות דומות, חזון דומה. זהו 'השדה'. הסינכרוניות היא חלק מהדברים ש'השדה' עושה לכם, ואתכם.

ברצוני לשוחח אודות מה שהיה היום ב'שדה' יותר מתמיד – כמו שאלה מתוקה שלכם "מי הנני באמת?" שאלות אודות 'הניצוץ' שסיפרתי לכם אודותיו, ואודות החומה שמונעת מכם להגיע לאותו 'הניצוץ'.

כל אלו, יקרים, הן מטפורות להתעוררותו של 'העצמי'.

בחדר הזה, היו שאלות שפורסמו או שלא, שנאמרו או שלא, בקשר לנשמה, מה היא, כיצד היא פועלת ולאן היא הולכת ..

הבה נשוחח על כך. אולם ברצוני שתרגעו תוך כדי דברי, אין זה זמן עבורכם לרשום הערות…זהו זמן עבורכם להירגע ולהיפתח למרחב הזה בו אינכם שיפוטיים, ופתוחים לרווחה למשהו שעשוי להגיע אליכם ישירות מהמקור הבורא היוצר של האהבה. אתם מוגנים לגמרי בחדר הזה, יקרים, מכל דבר שיכול לעבור את מחסום האהבה הזה ואת האור המקיף אתכם כרגע.

יתכן וזהו זמן של הבנה, של מציאות מוגברת ומשופרת..

ברצוני להחזיר אתכם 30 שנים לאחור.

האדם היושב בכסא (לי קרול, ת.ג.) היה באמצע שנות ה 40 שלו, והוא היה מתוסכל. משהו אירע בחייו, סינכרוניות שהוא לא היה מסוגל להסביר אותה בעזרת סרגל חישוב, או בעזרת ההגיון של המימד השלישי. הוא היה לינארי כל ימי חייו, גאה על כך, והוא היה מתוסכל. הוא נהג לצחוק לדברים שהוא עושה כעת, ללעוג לדברים שהוא הפך להיות.

בנקודה ההיא בזמן הכל התכנס למצב שהביא אותו למקום בו שני אנשים בעלי יכולת ראיה על חושית מסרו לו את שמי, במרווח של 3 שנים ביניהם, מבלי להכיר האחד את השני, ובהפרש גילאים של 40 שנים האחד מהשני. שניהם כבר אינם בחיים, והם העבירו לו מסר זהה אודות שם שהוא לא שמע מעודו לפני כן – הם אמרו לו שקיימת ישות בשם קריון שמנסה ליצור איתו קשר …

שום כמות של הגיון לא יכלה להסביר זאת, וזה הטריד אותו, מכיוון שהוא היה לינארי, והוא חיפש תשובות שהיה עליהן להיות תמיד לינאריות. כך לימדו אותו וזו היתה מציאותו – על הכל היה להיות מוסבר באופן הגיוני, ועם סיבה – אולם הדבר הזה לא התאפשר במקרה הזה.

ומכיוון שכך, היה עליו להרחיב את מציאותו. היה עליו לדעת את התשובה – וזוהי אנומליה לינארית. חלק יאמרו שהוא היה זהיר [ קריון מצחקק בהנאה..] היה עליו לדעת את התשובה, וזה הביא אותו להתיישב בכסא, והוא אמר משהו לכל מי שהקשיב לו באותה העת – וזו היתה פמליה ענקית – וזה היה רגע בזמן שהיה עשוי לשנות את חייו לתמיד, ואת חייהם של אלפים לתמיד!

הוא לא ידע זאת…אולם ברגע ההוא, הוא שינה את מציאותו, מכיוון שהדברים הבאים שאמר, גרמו להבדל. הוא פנה ואמר שהוא מתכוון לשבת על אותו כסא, ושאותו 'קריון' יוכיח לו אם הוא אמיתי או לא – יהיה מי שיהיה אותו 'קריון'…הוא נתן לכך רשות.

באותו רגע השמיים נעצו מבט מכיוון שהאדם הזה נתן רשות ל'ניצוץ'. הוא אמר זאת מתוך כוונה טהורה. הוא היה מתוסכל. הוא לא ידע מה קורה, הוא לא ישן, הוא ידע שיש משהו גדול יותר, וברמה מסוימת של דעתו הוא ציפה לכשלון – הוא ציפה לשבת בכיסא ושדבר לא יקרה…

אולם הוא נתן רשות ל'ניצוץ' ולעבור למציאות אחרת.

מציאות הוא משהו שאתם בוטחים בו, מאמינים בכל דבר שמתקבל על הדעת – זוהי מציאותכם, אתם חיים על פיה ונוח לכם בה.

כאשר הוא ישב על הכסא 'ירדנו' לעברו, מילאנו את ליבו באהבה, והוא בכה בפתיחות. בעודו יושב. אף מילה לא נאמרה, שום שפות, לא קבוצות מחשבה – אנחנו פשוט 'ישבנו' עליו, והאדם בכה.

הוא קם במהירות מן הכסא, מכיוון שהיתה לו תגובה שהוא לא ציפה לה והוא לא הבין מדוע היא היתה כזו, וחשב לעצמו שיתכן וזה מקרה לפסיכיאטר. הרי הוא בכה ללא כל סיבה נראית לעין.

ההרגשה הזו היתה חדשה עבורו והוא לא היה מסוגל פשוט לעזוב את זה כך. הוא מעולם לא חווה זאת לפני כן, לא בצורה הזו, לא הרגשה כזו של רוחב לב ללא תנאי, בו הכל נעלם ולא היה דבר מלבד אור – אוהו [קריון מתלהב..] זהו 'הניצוץ'!

הוא לא היה יכול לעזוב זאת, והתיישב פעם נוספת על הכסא. ואנחנו 'התיישבנו' עליו בכובד גדול יותר, עד שהוא הבין שהוא נתן רשות למשהו גדול יותר, שהוא מצא אותו.

הוא לא הבין זאת בכלל, וזה הטריד אותו מה זה היה, מדוע זה קרה, כיצד זה קרה.

ואז הוא התחיל להתרכך. התחלנו לדבר אליו ברכות כה גדולה, באינטואיציה, בחוכמה פנימית מולדת, באמצעות דברים שהוא קיבל בעצמו – לפעמים במקלחת [ קריון מצחקק בהנאה..]

התחלנו לומר שאין צורך להבין את אהבת האל, להבין מימדיות ודברים קוונטיים, להבין את דעתו של הבורא היוצר – במידה ויש לו בכלל דבר כזה – אין צורך להבין את האהבה על מנת לקבל אותה..

והוא הבין זאת. זה שבר את התפישה שלו. היה עליו להיות בשליטה על מציאותו, מחשבותיו, דעתו, היה עליו להבין זאת על מנת לקבל זאת והוא פרץ דרך זה.

וזה היה 'הניצוץ'!

זה עדיין 'הניצוץ'.

אני שואל אתכם עכשיו, בעודכם יושבים כאן – האם אתם מאמינים בבורא היוצר שאתם מכנים אל? התשובה היא חיובית, אתם מרגישים שיש משהו גדול יותר, שאלמלא כן לא הייתם יושבים כאן יום שלם.

לחלק ישנה התנגדות לשם 'אל' מכיוון שיש לו משמעויות רבות כל כך בעולם בו גדלתם.

לפעמים המשמעויות הרבות האחרות אינן משרתות את התפארת שלכם עד שאפילו אינכם הוגים את שמו. אם תרצו, אתם יכולים לומר 'רוח', אם תרצו אתם יכולים גם להמציא שם ולומר אותו, רק שיהיה עליו לייצג את כל מה שיש – מקור של אהבה וחמלה מעבר לכל מה שביכולתכם לדמיין. אינכם יכולים לחשוב באופן גדול כל כך. אף אדם אינו מסוגל לחשוב מעבר למחסום הזה.

כל מה שהנכם וכל מה שאתם מבינים – או חושבים שאתם יכולים להבין – הוא שבריר ממידתו של המקור הבורא היוצר. ועדיין יש לכם חלק מזה, וזוהי נשמתכם.

כל אדם הנוכח בחדר, או שיקרא זאת מאוחר יותר, אינו רק בעל חיים על פני כדור הארץ. יש לכם משהו מאוד מיוחד, פיסת אלוהיות ששוכנת בתוככם, שניתנה לכם במתכוון ב'סיפור הבריאה' הזה, יהא אשר יהא סיפור זה עבורכם.

אתם מהלכים עם משהו שהוא מאוד שונה ממה שיש לכל בעל חיים אחר – נשמה אלוהית, פיסה מהבורא היוצר הזה. לו יכולתם לראות את עצמכם בעדשה רב מימדית הייתם רואים שאתם עצומים. גודל המרכבה שלכם הוא 8 מטרים, ומעבר לזה נמצא 'השדה' שאתם מחוברים אליו. אתם עצומים!

אולם אינכם יודעים זאת עדיין, יום יבוא ותדעו…

זוהי הפיסה של נשמתכם שמראה את עצמה.

הנשמה היא כה גדולה, יקרים, ואינכם יכולים למדוד אותה ולדעת מהו גודלה.

אינכם יכולים כלל למדוד את 'העצמי הגבוה' שלכם מפני שאין לו מקום מסוים – הוא נמצא בכל מקום וחלק ממנו נמצא עם המקור הבורא היוצר.

חשבו על כך, 'העצמי הגבוה' שלכם עם שמכם נמצא עם המקור הבורא היוצר. הקשר. ואם כך, מדוע שלא תשנו את מציאותכם בעודכם יושבים כאן.

מה סיפרו לכם שאינכם יכולים לעשות, מה סיפר לכם מישהו אחר – שאמור להיות סמכות – אודות האל, ומה שהולם לאל.

איזה דברים העניקו לכם הוריכם והארגונים סביבכם, שהם האמינו בהם בכל הכנות והיושרה שלהם. מה אם הדברים הרבה יותר גדולים מכך? הגילוי שלכם, שהאל גדול יותר ממה שאי פעם סיפרו לכם, אינו הופך אותם לטועים, יקרים, זו אינה פגיעה ביושרה מכיוון שבגרתם ל'ניצוץ' ואתם מעבר למה שהם סיפרו לכם, למציאות שבה אתם נדהמים ואומרים לעצמכם שלא היה להם כל מושג שאתם כה גדולים!

משעה שאתם נולדים אין מספרים לכם שאתם מפוארים, המערכות או כל אחד אחר העניקו לכם מלידתכם כמיטב יכולתם, אולם באנרגיה ישנה יותר כל כך הרבה מוסתר אודות האמת, ואלה שהעניקו לכם כמיטב יכולתם את מה שהאמינו בו, העניקו לכם זאת באנרגיה ישנה יותר, עם אטם שעכשיו מתחיל להתרומם..

כאשר אתם נמצאים בחדר חשוך ושומעים את כל המומחים המדברים לגבי מה שנמצא מעבר לחשכה הזו, הם אינם יודעים, אולם הם חשים בדברים טובים או בדברים רעים, והם מעניקים לכם את המיטב שיש להם..

ולפתע מישהו מצית גפרור – ואתם נדהמים! ואתם רואים בחשכה הזו ואתם מגלים שישנם בחשכה הזו בני אדם אחרים ממש כמוכם, השואלים אותן שאלות.

ואתם רואים אהבה ונדיבות מכיוון שהאור הודלק. זה אינו הופך לטועים את אלה שהעניקו לכם את המידע – הם עשו כמיטב יכולתם בחשכה, אולם זה כבר אינו חשוך יותר [קריון מצחקק בהנאה..]

ויש לכם כעת יכולת לשנות מציאות, בעודכם יושבים כאן.

מה אם המציאות תהפוך לדברים עצומים שאינכם מבינים, שנראה ששמכם רשום עליהם?

ברצוני שיהיה לכם חזון, יחד אתי:

דמו שגודלכם הוא כגודלו של כדור הארץ, אם תרצו, פיסות וחלקים של התודעה שלכם נמצאים בכל מקום בנדיבות, מכיוון שאתם חלק מהבורא היוצר.

שום דבר חשוך אינו נצמד אליכם מכיוון שאתם עשויים מאור.

הדבר היחידי שיכול לשנות זאת הוא החשכה שאתם יוצרים, המכונה 'פחד'. ופחד נוצר מהדברים שסיפרו לכם לפחד מהם עד שזה הופך למציאות! ואם זה אתם – הרי שתישארו שם, יקרים, ולא תהיה כל התרחבות והתפשטות.

אולם זה יכול להתרחש. הנשמה היפהפיה שלכם שכולכם מבינים שהיא נמצאת שם, היא משהו הרבה יותר גדול ממה שאתם חושבים. נשמתכם – שמכם – יכולה להיות במקומות רבים בעת ובעונה אחת! האם אתם מופתעים מכך?

ברגע שאתם יוצאים מהמימד השלישי, מאותה המציאות ששותפי (לי קרול, ת.ג.) היה שרוי בתוכה, שהוא חשב שהוא היה בתוכה, שהיתה נוחה עבורו והוא רצה להישאר בה – ברגע שאתם יוצאים מכל זה, מתרחש 'הניצוץ' ואתם מבינים שיש כל כך הרבה שלא ידעתם אודותיו, ואתם נינוחים עם המצב בו אינכם יודעים…

זה הדבר הגדול ביותר ש'הניצוץ' מעניק לכם וזה גם הדבר הקשה ביותר עבור בן האדם לבצע אותו – לצעוד לעבר הלא ידוע – למרות שיש לכם תמיכה. עדיין ישנם אלה העומדים בתור על מנת לשאול שאלות מן המימד השלישי – היכן זה נמצא, כיצד זה עובד, עד איזה מרחק זה מגיע, כמה זמן זה לוקח… ואינכם מרגישים בנוח עד שאתם מקבלים תשובות, כך שתוכלו לעבור למקום הבא.

זוהי מציאות של מימד שלישי עם מגבלות, אילוצים, חוקים שאתם עוטים על עצמכם ועל האלוהי שמסביבכם, מבלי להבין שעל מנת לעבור לשלב הבא עליכם לבטוח באי הידיעה לגבי מה שיש… ואז אנחנו 'נשב' עליכם חזק, ואתם תהיו נאהבים, תרגישו את הנדיבות, חלקכם יבכו, ותאמרו שלא אכפת לכם כיצד זה פועל מכיוון שאתם יודעים שאתם נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, ושאתם נאהבים.

זה יתחיל ליצור מציאות בה תתרחש סינכרוניות בחייכם והדברים יסתדרו, מחלות יתרחקו מכם, תתחילו בחידוש נעורים והצערה, וכאשר תתחילו להבין מה מתרחש בחייכם תבקשו עוד ועוד ממה שאינכם מבינים… עוד ועוד ממה שלעולם לא תדעו כל זמן שתהיו בני אדם… וזה יהיה בסדר מבחינתכם מכיוון שזה עובד..

זה 'הניצוץ'.

כמה מכם, נשמות עתיקות, מבינים שזוהי הסיבה להימצאותכם כאן? [קריון מצחקק בהנאה..] ולכן אתם חיים לאחר שנת 2012, על מנת להתחיל לבחון את המעבר למציאות הבאה, כך שזה יפעל עבורכם.

המציאות הזו אינה כה בלתי סבירה מכיוון שהטכנולוגיה שלכם מביאה לכם אותה.

האם אתם קוראים את ההוראות האלקטרוניות לפני שאתם מפעילים את המחשב שלכם? איני מדבר על הוראות השימוש אלא לידיעה לגבי כל האלקטרונים שבו וכיצד פועלים כל המעגלים … אתם פשוט מפעילים אותו ופונים לחפש אחר דברים בגוגל – אולם אינכם יודעים דבר על גוגל לפני שאתם משתמשים בו..

אינכם חייבים לדעת מכיוון שזוהי מציאות שאתם לומדים לבטוח בה מבלי להבין דבר. הבינו, זה פועל גם עבור הרוחניות שלכם.

האל גדול ביותר מכדי להבין אותו, ונשאל פעם נוספת – האם אתם באמת פוחדים מן האהבה? שותפי פחד ממנה… היה עלינו לשבת הרבה איתו לפני שהוא הבין שזה בטוח, שזו לא היתה אנומליה ושהוא לא השתגע … הוא היה נאהב בדרך שלא חווה לפני כן, וזה שינה אותו.

אתם יכולים לראות זאת אפילו כיום, מכיוון שבכל פעם שהוא מתיישב בכסא – כפי שהוא עושה ממש ברגע זה – אנחנו 'יושבים' עליו חזק, והוא הגיע למצב בו הוא נהנה מכך, רוצה בכך, אוהב זאת, ולמרות שקיים בו חשש עד עצם היום הזה לגבי תקשור לפני בני אדם אחרים, כבר לא אכפת לו מכיוון שאין עליו להבין זאת יותר – כל מה שעליו לעשות הוא רק לשבת שם ולהיות נאהב … ולפעמים הוא אפילו בוכה …

זוהי ההבטחה של האנרגיה החדשה הזו – דרך עבורכם לראות משהו גדול יותר ממה שאי פעם חשבתם שקיים שם, מאשר יש לכם כל מושג לגביו, משהו יותר אלוהי, יותר יפהפה, יותר נדיב, יותר חומל, ללא כל מלכוד או חוקים המורים לכם לעשות כך או כך, לטפס כך וכך מדרגות … כל שעליכם לעשות הוא להבין שאינכם חייבים להבין…. [קריון מצחקק בהנאה…]

ואעזוב אתכם עם השאלה, האם אתם פוחדים להיות נאהבים?

ישנה פריצת דרך שלא ציפיתם לה בתחילת התקשור הזה, שעשויה להתרחש עבור אלה הנוכחים כאן בחדר ואלה שיקראו זאת מאוחר יותר, מכיוון שקיימת סביבכם פמליה שמגיעה עם נשמתכם. זוהי משפחה מלאכית המגיעה עם נשמתכם, שמשוחחת אתכם – אם תאפשרו לה – אפילו באמצע הלילה..

ברצוני שתנסו משהו לפני שתשכבו לישון הלילה.

ברצוני שתרגעו ותחשבו על להיות נאהבים עד כדי כך, וזה ירגיש כה טוב עד שיתכן ואפילו תבכו. כל תא יודע שזה אמיתי…

בנקודה זו בזמן, ברצוני שפשוט תרימו את ידכם – אולי תהיו שרועים עם פניכם כלפי מטה, או עם בן זוג – אולם אל תאפשרו לזה להרתיע אתכם – הרימו את ידכם ובקשו: "הביאי לי את האהבה והראי לי משהו גדול יותר. אני נותן/ת לך רשות, תודה לך רוח על הניצוץ, תודה"

אל תהיו מופתעים אם לא תשנו הרבה הלילה, מכיוון שנתתם כוונה לשינוי המציאות.

אני קריון המאוהב באנושות, אני נמצא כאן רק מהסיבה הזו בלבד – להראות לכם אהבה שלא ציפיתם לה ואיש לא סיפר לכם באמת אודותיה, לא באופן הזה…

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר