לשים את העתיד כמטרה – יולי 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
אנחנו נמצאים במקום יפהפה, בו לבבות נוגעים בדרכים שיכולות להתבצע רק בקבוצה. הדינמיקות הקבוצתיות ידועות זה מכבר בנושאים רוחניים.
המפגשים שערכנו חקרו והתעמקו כולם בדברים שטרם הבנתם אותם ותפישות שטרם הגיעו, אולם דיברנו עליהן. השתמשנו רבות בביטוי הטוען שאדם טיפש אינו יודע שהוא טיפש, כמטפורה לדברים רבים, ומשמעותו היא שאינכם יכולים לראות מעבר לרמת המודעות שאתם נמצאים בה, ואם אתם באמת טפשים ונמצאים במודעות נמוכה – אין לכם כל מושג שאתם כאלה. אולם אלה מסביבכם כן יודעים..
וישנם מצבים בהם אינכם טפשים, אתם פשוט אינכם מודעים עדיין..
וזהו מצב של חגיגה, מכיוון שמשמעותו היא שקיימות מודעויות רבות שפשוט טרם ראיתם אותן.
אולם ישנה מלכודת אנושית בתחום הכולל של הדברים הבלתי נראים – אתם כה מוקסמים ממה שעשוי להיות שם…ואתם נוטים לשער זאת, למרות שאינכם יכולים לראות או לדמיין זאת, שכתוצאה מן האנרגיה החדשה הזו יהיו הרבה קבוצות בעלות דעות שיניחו הנחה [קריון מצחקק בהנאה..], ורבים ילכו לאפשרויות לגבי מה שהם מאמינים שעשוי להיות שם אולם למעשה איננו, ולאחר יתחילו לעבוד לקראת מטרה המבוססת על משהו בלתי נראה.
אתם כה סקרנים, והאינטלקט כה נהדר, וזוהי סכנה, מלכודת, מכיון שאתם יכולים להישאר במלכודת הזו של התהיה, ההוויה, העשייה והתכנון, ולפספס את העיקר: איזו טובה יכולה לצאת עבור כל אדם לשבת ולהסתובב, אתם תהיו מעט מסוחררים מפגישת המציאות שהיא למעשה אמורה להיות שלכם. אתם לא תדעו לעולם שאתם מסתובבים, מכיוון שטיפש אינו יודע שהוא טיפש…
יש כאלה שאינם מבינים דבר ממה שאני אומר [קריון מצחקק בהנאה..]
אני למעשה מבקש מכם לשבת ולהיות סבלניים לגבי הדברים שהם בלתי נראים בשלב זה. זה אינו מסייע לאיש להניח הנחות ולתהות, ולאחר לתכנן דברים שאינכם יודעים עליהם. זה ימנע מכם לראות את האמת כאשר היא תגיע, מכיוון שאינכם מצפים למה שאינכם מצפים. מגיעים דברים שבאמת אינם מתאימים לתפישה לינארית, ואספר לכם עכשיו על אחד מהם:
זמן
זהו משהו עדין אולם עליכם לדעת עליו, מכיוון שחשדתם בכך, אפילו מיללתם אותו, מבלי להבין שזה משהו שנוכח כאן וזמין, ושלא ציפיתם לו – זה קשור לזמן, לאופן בו אתם תופשים את עצמכם, את הגלקסיה שלכם, את היקום שלכם, את מציאותכם.
כיצד תתארו את הזמן לילד המבקש לדעת אודותיו? קשה לתאר את הזמן מבלי לתאר אותו…[ קריון מצחקק בהנאה..]
אתם יכולים לומר שהזמן הוא התקתוקים של השעון, ואז הילד ישאל מהי המשמעות של זה, מכיוון שאלה רק קולות.. ואתם תסבירו לו שמדובר על המרווחים שבין התקתוקים, והילד פשוט יפסיק לשאול..
הגדרתו של זמן היא משהו מאוד חמקמק, וקשה יותר היא העובדה, יקרים, שרק במהלך 50 השנים האחרונות המדע שלכם התבונן בו ואמר שכנגד כל הסיכויים, זמן אינו מושג, זמן הוא חלק ממבנה אטומי ואתם יכולים לגעת בו. ואתם יכולים לשלוט בו על ידי החלפה של כמה דברים בפיסיקה שקשורים לצפיפות, מהירות ומסה, להאט את מהירותו או להגדיל אותה.
קשה להסביר זאת לילד..
וכאשר בסופו של דבר תבינו מהו הזמן ותרצו לספר זאת לילד, ודאו שאינכם מספרים לו עדיין שהזמן משתנה, מכיוון שזה לא יוכל להתקבל על דעתו. הוא מצפה מבחינתו שהזמן לא ישתנה ויהיה קו ישר כמו רכבת על מסילה. וכאשר עומדים על המסילה, כל מה שבעבר נעלם במרחק ההיסטוריה, והקו הישר מוביל ישירות לעתיד הלא ידוע.
אם אתם נמצאים על הרכבת שנעה, אתם תמיד נעים דרך שלושה מרכיבים – עבר, 'עכשיו' והעתיד. אולם זה עדיין מבודד.
האינטלקטואלים יאמרו שהצד האחורי של הרכבת נמצא בעבר, והצד הקדמי שלה נמצא בעתיד, ואילו החלק האמצעי של הרכבת נמצא ב'עכשיו'..זה מעניין [קריון מצחקק בהנאה..], אלא שזה אינו קו ישר, ומעולם הוא לא היה קו ישר…
פיסיקאים יאמרו שהזמן הוא מושג קשה, מכיוון שנראה שהוא נופל אל תוך עצמו בצורה מסוימת – הוא באמת חייב להיות מעגלי על מנת לפעול בדרך בה הוא פועל. הפיסיקאים יספרו שהזמן נמצא תמיד ב'עכשיו', וזה קשה להבנה, אולם זה מעגל שיכול להיות טורואיד, או צורה אחרת, אולם הוא נופל לאחור מעצמו, כלומר הוא תמיד חוזר מסביב לעצמו כמו שמעגל מתנהג.,
אני מספר לכם על כך, מכיוון שאם תבינו לפתע שמסלול הזמן אינו קו ישר, יהיה עליכם לשאול את עצמכם באופן אינטלקטואלי שאלות לגבי הזמן שלא ניתן להשיב עליהן. אתם עשויים לומר שהייתם כאן באלפי יחידות חיים – האם תוכלו לזהות כיצד זה עובד במעגל הזמן, עד כמה המעגל גדול.. והתשובה היא …"כן.."
כולכם הייתם במסלול הזמן כנשמות עתיקות במשך זמן רב מאוד, וכיסיתם את אותו מסלול פעם אחר פעם… גודלו של המעגל תלוי במציאות של המדידות האלו, ולא אוסיף עוד דבר על כך..
אם המסלול והרכבת הם.. אתם, הרי שכיסיתם את אותו השטח שוב ושוב. אתם נמצאים במעגל כמו במשחק רכבת צעצוע [ קריון מצחקק בהנאה..] הנעה במעגלים, ואתם חושבים שאתם בקו לינארי..
זה מסתובב, כלומר שעברתם שוב ושוב על אותם מקומות..
ההסבר הזה הוא פשטני מדי, לתפישה של פעולתו של משהו כה מורכב, אולם ברצוני שתראו זאת בעקבות מה שעתיד להגיע.
אם אתם נמצאים על הרכבת במסילה המסוימת הזו שסיפרתי לכם עליה עכשיו, ואתם מביטים קדימה – האם אתם מביטים במקום טהור בזמן שמעולם לא הייתם בו, או שיתכן וכבר הייתם בו במובן מסוים לפני כן?
ואכן התשובה היא שכבר הייתם בו במובן מסוים לפני כן…זכרו שזו רכבת צעצוע הנעה במעגלים..
אם כך, האם תוכלו לזהות או להרגיש בעתיד דברים שיתכן וכבר עברתם אותם?
ובכן, זמן אינו פועל בדרך בה אתם חושבים עליו. אין מדובר במקרה או פרק שלכם, בקארמה שלכם או ביחידות החיים הקודמות שלכם. מדובר אודות זמן, שהוא בבעלותכם באופן שאינכם מודעים לו, למעט שהוא ממשיך לעבור באותם המקומות.
זה אינו לינארי ולכן זה מבלבל. אינכם יכולים לומר שכבר הייתם במקום כלשהו ולכן תדעו מה עומד לקרות
אולם חוויתם רבדים מסוימים מזה. הזמן הוא מושג רב מימדי, ולכן בעצם זה שהסתובבתם פעם אחר פעם יתכן ועברתם רק מימדים מסוימים ממנו, ויתכן שהעתיד הוא משהו שלא עברתם בו במסילה הזו.
יתכן שקיימים שכבות רבות למסילה ועד כה אתם עברתם רק באלף שכבות מהן. ועדיין זו אותה המסילה…
חלק מהמסילה שלפניכם מוכר לכם, מכיוון שאתם יודעים בערך מהי ההרגשה להיות שם למרות שזה אינו מייצג היכן הייתם. האנומליה המוזרה של תפישת הזמן היא שכאשר אתם מביטים קדימה, אתם בעצם מביטים לעבר עברכם.
וזה אפילו מבלבל עוד יותר..
אתם יכולים לומר את הדברים הבאים:
"רוח יקרה, אני יודע/ת שנשמתי רב מימדית והייתי זמן רב בתוכנית של יחידות חיים קודמות על פני כדור הארץ הזה, יתכן וחייתי אלפי יחידות חיים קודמות בקארמה שלי ואני ממשיך/ה על מסילת הזמן הזו שקריון מדבר עליו, ולפתע יש לי תפישה שאני הוויה רב מימדית המלאה באהבתו של האל ובשליטה על חיי.
אני לומד/ת תפישות חדשות לגבי מה אפשרי באמצעות המנוע הזה של ההארה, הניצוץ שיש לי שהוא כה גדול מכל דבר שראיתי אי פעם.
אני רק מתחיל/ה ללמוד מה יכול להשיג יצור בעל תודעה גבוהה יותר.
למדתי שמה שאני חושב/ת בדרך נדיבה יכול ליצור עקביות/לכידות כך שאחרים יכולים להרפא בקבוצה. למדתי שאני יכול/ה לשבת באולם תיאטרון ושתהיה לי עקביות/לכידות עבור אנשים אחרים. הם אינם חייבים לדעת את שמי או אפילו שאני נמצא/ת שם, אולם הם יכולים להרגיש את הנדיבות, ולהרגיש טוב יותר בעקבות זה.
למדתי שמתנות וכלים חדשים אלה הם מעבר לפיסיקה שחשבתי שקיימת, ולכן החלטתי לברך את חיי בדרך חדשה. אהיה אחראי/ת על המסילה שנמצאת לפני, ואשלח נדיבות עבור עצמי ועבור נשמתי וחיי מלפנים בכל מקום אליו אלך, מכיוון שכבר הייתי שם…
אעשה זאת עם המתנות החדשות האלו בדרך שאשלח את עצמי לעתידי שלי מבלי לדעת לאן אני הולך/ת, אולם מתוך ידיעה שכאשר אגיע לשם אני אראה את תפילותי שנענו."
זה חדש, אם כי לא לחלקכם, המבינים באופן סדיר שאפשרי שתהיה לכם תפילה נדיבה, אנרגיה או מדיטציה עבור כל חייכם, עבור כל הזמנים – עבור העתיד, עבור העבר…
אולם האם אי פעם חשבתם על שליחת משהו נדיב מסוים עבור דברים מסוימים בעתידכם?
נניח שמשהו עתיד להגיע, ואתם מקווים שכאשר תגיעו לשם הכל יהיה בסדר… אתם אוספים את חבריכם ומתפללים עבור עצמכם, אולם בנקודה זו אינכם מבינים שאתם מתפללים לשלום ושדברים יהיו בסדר – אולם מדוע שלא תתפללו עבור האירוע עצמו באופן שמעולם לא עשיתם כך?
אתם יכולים לשלוח מראש פתרונות על המסלול הזה, מכיוון שאתם מסוגלים לכך, ואתם תעשו את הפתרון הזה מראש, מכיוון שאתם יכולים לעשות זאת! כך שאין מדובר על תקווה לסינכרוניות או הצהרה לעצמכם שאתם רואים את עצמכם נרפאים – אתם שולחים קדימה את הריפוי! ואתם יודעים שזה שם, ואין כל שאלה לגבי זה.
אין מדובר ב'אם' או בסינכרוניות, או בתקוה – מדובר על שליחה של זה קדימה, ולאחר לצעוד על המסילה ולהגיע לשם… וזה שונה לגמרי, זוהי תפישה חדשה! כה קשה לתאר זאת לאלה החיים את חייהם באופן לינארי.
גם אם במשך זמן רב אתם כבר מתפללים עבור עצמכם ועבור העתיד – הרי שעכשיו אתם עושים את זה כעת…האם הבנתם משהו מכל זה?
קחו את האנרגיה של נשמתכם ואת כל מי שהנכם, והבינו שמה שנמצא לפניכם הוא שטח ידוע. אינכם יודעים אותו באופן לינארי, אתם יודעים אותו באופן רוחני. אתם יודעים שבפיסיקה מסילת הזמן הזה היא משהו שכבר הייתם בו לפני כן, ולכן תטלו את נשמתכם וחייכם, את כל מי שהנכם, את הנדיבות, האהבה והחמלה – תטלו אותם קדימה בזמן, ותניחו זאת על המסילה. ובכך אתם יוצרים עתיד אמיתי עבור עצמכם, מכיוון שאתם יכולים לעשות זאת.
על מישהו מהנוכחים להקשיב לדברים האלה, הוא אינו מבין שהוא יכול להשיג את הריפוי שלו ממש עכשיו, בזמן 'עכשיו' הזה על הרכבת, באופן שהוא לא חשב עליו לפני כן.
אם זה אתה, הבה וניצור עכשיו יחד עקביות/לכידות של כל הקבוצה, וברצוני שתקרינו יחד אתי בעקביות ולכידות, עבור כל אחד מהנוכחים שיש לו בעיות בריאותיות, עם התודעה שלו, עם היגון שלו, ועם דעתו.
ברצוני שתיצרו בדעתכם את האדם הזה – מבלי לראות אותו או לדעת שת שמו – כאדם שנרפא באופן מלא לחלוטין.
זהו אותו אדם, אולם ברצוני שתפרידו בדעתכם באופן כלשהו את נשמתו, תכפילו ותעתיקו את מי שהינו, וקחו זאת קדימה, בדעתכם. אין בכך כל בעיה מכיוון שנשמה היא רב מימדית ויכולה להיות בעת ובעונה אחת במקומות רבים כל כך.
אל תחליטו עד כמה רחוק קדימה תקחו זאת. פשוט שימו זאת, כקבוצה, על המסילה שלו ועל המסילה שלכם בעקביות ובלכידות. הוא ישתף פעולה מכיוון שהוא מבין כעת שהוא הגיע לכאן לשם כך, זה מה שהוא רצה, והוא יודע שנשמות עתיקות עובדות עכשיו יחד ועושות משהו שהוא לא ידע שניתן לעשותו. זה שונה מהריפוי של היום, זה תכנון של הריפוי בעתיד, מכיוון שהוא כבר נמצא שם ואתם הרגע הנחתם על המסילה הזו אדם שעבר ריפוי, שהחלים לגמרי ממה שמטריד אותו היום.
אתם מניחים זאת יחד, לפני הרכבת – אפילו אם היא נמצאת בתנועה..
עכשיו ברצוני לבקש מן הקבוצה שתשוב חזרה – אתם עדיין נמצאים על הרכבת הזו – ולחגוג את מה שעתיד להתרחש כאשר האדם הזה יגיע למקום הזה ויבין שכל מה שעשינו היום, הוא אמיתי…
זוהי תפישה חדשה של יכולותיכם במצב של תודעה גבוהה יותר, עם מודעות גדולה יותר. אתם עושים משהו שאינכם מבינים עדיין – ותבינו בהמשך – שגורם לשינוי כה גדול.
כאשר הקבוצה שלכם תבין את מה שעשיתם כאן, אני מאתגר אתכם לעשות זאת עבור עצמכם.
אתם עשויים להרגיש בנוח לעשות זאת עבור אדם אחר, וכ'תרגיל טוב' בקבוצה עם עקביות ולכידות, אולם כעת עשו זאת עבור עצמכם, יחד אתי.
כיצד אתם רואים את עצמכם באופן שבו תרצו להיות? שלווים, עם ריפוי? כל מה שיגרום לכם להיות נדיבים יותר ומסוגלים לפעול טוב יותר על הפלנטה הזו עם אחרים, נוטים פחות לכעוס, בעלי יותר חמלה..
ברצוני שתראו כך את נשמתכם עם שמכם שלכם, והקרינו זאת על הזמן.
התפצלו מעצמכם באופן שרק אתם יכולים לעשות, עם ראשכם, דעתכם, תודעתכם, ראו עצמכם במראה באופן מושלם והניחו זאת על גבי המסילה, אותו מעגל שכבר הייתם שם לפני כן, ופניכם מועדות לשם פעם נוספת, ואתם תגיעו לשם.
המסילה שעליה אתם מניחים את עצמכם יודעת שאתם שם מכיוון שהיא מכירה אתכם וראתה אתכם לפני כן – הזמן הוא מעגל. יתכן והיו לכם אלפי יחידות חיים, המסילה מכירה אתכם, והיא חברה… אתם מניחים את עצמכם בעתיד..
ראו את עצמכם יושבים שם, שונים מכפי שאתם כעת, ולאחר ברצוני שתדמיינו את עצמכם נעים לחלק הקדמי של הרכבת, מתבוננים במסילה, מחייכים מתוך ציפייה, יום אחר יום. אין יותר דאגה, איום, חלק ממה שאתם חווים היא סינכרוניות עם אחרים, מכיוון שזה ייערך עם הנשמה – שהיא אתם – שתפגשו על המסילה.
אתם עומדים לפגוש את עצמכם. הביטו בדמיונכם קדימה, לפני הרכבת, ותתחילו לראות זאת מגיע.
אתם תראו את עצמכם שונים לחלוטין, זה מי שיצרתם כאן לפני רגע. אתם נמצאים בקרון הקדמי, מתבוננים ורואים את עצמכם מחייכים לעבר עצמכם, בשעה שאתם רואים את עצמכם מגיעים אל עצמכם.
ואז מגיע הערבוב, ומתקיים הריפוי.
זה יהיה בלתי אפשרי לתאר זאת לאיש שלא נכח בפגישה הזו, כאשר תבינו את מה עשיתם: יצרתם דגם והכרזתם ואישרתם מי הנכם, הנחתם זאת בעתיד על מסילת הזמן הקיימת ומכירה אתכם.
ולא רק שאישרתם מי הנכם אלא יצרתם מציאות שתגיע.
וזה חדש!
אני אמשיך להעביר לכם דברים מסוג זה, יקרים.
אם לא הבנתם דבר מדברי ואתם עייפים, ויתכן שאפילו ישנתם מעט – זה בסדר גמור, מכיוון שברמה מסוימת כל מה שאמרתי לכם נכנס למקום היפהפה הזה, לתוך נשמתכם.
זה יהיה זמין כאשר תצטרכו לקרוא זאת שוב או לעבוד עם זה. השקעתם זמן בלשבת כאן, או לקרוא זאת מאוחר יותר. הכוונה היא הכל! הגעתם עבור הכלים החדשים שהצגתי חלק מהם. וזה נכנס למקום בו תוגלו להשתמש בכך יום אחד, גם אם לא הבנתם את הדברים..
ויש עוד כל כך הרבה.. כיצד להיכנס אל תוך התאים שלכם, לא רק לשוחח איתם, וכיצד לעבוד עם הדברים שאתם צריכים לעבוד איתם, כיצד להתגבר על צער עמוק.
זה מגיע, בשימוש בכלים שלא חשבתם עליהם, והם זמינים רק לנשמות עתיקות המוכנות לעבוד עם 'הניצוץ'.
אני מספר לכם על הדברים האלה היום, מכיוון שרציתם לשמוע אודותיהם, נשמתכם ביקשה לשמוע אותם – אני יודע מי נמצא כאן.. נשמתכם יודעת הרבה יותר מכם, היא מרגישה מה קורה ורוצה לקחת חלק במציאות הזו המכונה אנושות לינארית [קריון מצחקק בהנאה..]
עזבו את המקום הזה מבולבלים מעט [קריון מצחקק בהנאה..], אולם דעו שהבלבול יהפוך לבהירות בזמן כלשהו ברמה מסוימת, ותהיו מסוגלים לעשות את הדברים האלה שהיה עליכם לעשותם, עוד ביחידת החיים הזו.
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר