הנשיות האלוהית – אפריל 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
אנחנו עדיין נמצאים במצרים, וזהו הזמן, יקרים, בו אתם הנוכחים ואלה שיקראו זאת מאוחר יותר, מכבדים את הנשיות.
במהלך 30 השנים האחרונות חשפנו לאט שהמגדרים אכן שונים. דנתי בנושא הזה מזה זמן מה.
הם אינם רק חושבים באופן שונה, אלא שיש להם כלים שונים, ולנשיות היתה תמיד כלי אינטואיציה גדולה יותר.
בהתבוננות בהיסטוריה של מטאפיסיקה, תמצאו שרוב המנהיגים והמשתתפים הוא בעיקרו, נשים…כאילו שהן נמשכות באופן אינטואיטיבי לאמת של כל הדברים האלה, שלנשים יש רעיונות טובים יותר לגבי השאמאניות, והקסם של אהבה.
אנחנו נמצאים בנקודה המסוימת הזו המכונה 'מקדש חדר המתים של מלכה', עם כל ההיסטוריה שקשורה לכך שהיא דומה לזו שהיתה לרוב המלכים. הדרמה שהיתה שם.
אולם אל תאפשרו לדברים לחמוק מכם – זה מיועד לאשה.
הקבוצה שלנו הגיעה זה עתה מ'עמק המלכים' ואולי לא הייתם מודעים ל'עמק המלכות', המקום בו המצרים קברו את המלכות של מצרים.
(הקבוצה ביקרה בקברה של חַתְשֶפְסוּת שהייתה המלכה החמישית בשושלת השמונה עשרה של מצרים העתיקה, מהחשובות שבפרעוני מצרים. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרעה. מינוייה ואופן שלטונה מעידים על עוצמתן של הנשים במצרים העתיקה, ת.ג.)
|
|
|
צילום: נמרוד גנישר |
מהי באמת האמת של כל זה?
האם זה מעשי שהנשים נבנו ונולדו עבור הרעיון שתהיה להן יותר אינטואיציה והן תהיינה מנהיגות רוחניות?
והתשובה חיובית – 'כן', ממש כפי שהן בנויות ונולדות לגידול ילדים.
כל אחת מכן המגדלת ילדים – ואין זה משנה מהו המגדר של הילד – יודעת שתפקידה של האם הוא עיקרי ולא רק מפני שהיא ילדה ילדים או הניקה אותם. זה מכיוון שהיא הראשונה בעלת החמלה, היא בעלת אינטואיציה לדעת מה עובר על הילד ומה הוא זקוק לו בהמשך.
ועד גיל מסוים, גם גברים הנתקלים בילדותם בבעיה, צרה, או בדברים בבית ספר – הם פונים לאימותיהם.
אני מדבר על הכלים שאנחנו מכבדים אותם בשעה שאנחנו יושבים כאן בחוץ, במקום פתוח, ליד חומה בה ישבתי כבר בעבר.
המסר שלי מאוד בסיסי כאן, וברצוני לציין משהו נוסף:
ישנם אלה שיקראו זאת ברחבי העולם, ויתכן אף בארצו של שותפי (לי קרול, ת.ג.) – ארה"ב. ביניהם יהיו אלה שיקראו את דבריו של קריון בפעם הראשונה, ויגיבו ויאמרו שזה מעניין ומאוד מוזר ומיושן… שהדברים נאמרו במצרים, וזו היתה תקופה קדומה בה הם הפרידו בין המינים, כך שהיה להם מקום מיוחד לגברים ומקום מיוחד לנשים.
וברצוני לשאול את אלה החושבים שהם חיים בזמנים מודרניים ושהם פתרו חלק מן הבעיות האלו – האם מה שאתם רואים כיום הוא הפרדה או מתן כבוד?
ואני פונה לאמריקאים כעת, האם תוכלו להראות לי את השדרה של 'הגברות הראשונות'? (נשות נשיאי ארה"ב, ת.ג.) האם תוכלו להראות לי את הספריות שלהן? אני יודע שאין כאלו, מכיוון שקיימות ספריות רק של הנשיאים, למרות שכולם היו נשואים ונשותיהם היו מעורבות…רק הנשיאים זכו בכל הכבוד, וכאשר הם עזבו, הם עזבו..
ואילו כאן, במקום הזה, רואים את הכבוד, את הקברים, ואת הדאגה והטיפול במתן הכבוד לנשיות, בנות הזוג של המלכים.
זו אלגנטיות. זו קדמה.
חשבו על הדברים האלה. הם עשויים להראות משהו שאולי טרם ראיתם בעבר ואולי זה משהו שיש לשוב אליו בארצכם, אמריקאים [קריון מצחקק בהנאה..]
וכך הוא הדבר.
הנשים על הפלנטה – מאי 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
אני יושב לפני קבוצה שאני יכול לכנות אותה, 'אחיות מן הכוכבים', מכיוון שהאינטואיציה שלכן אפשרה לכן להגיע לכאן, ולהשתתף באופן מדויק ומתקבל על הדעת – זכרתן משהו, או רציתן להיזכר במשהו שיחבר אתכן לעבר המשמעותי.
אני מדבר לאלו שאינן נמצאות כאן באופן מקרי, ואם אתן חשות עכשיו צמרמורת, הרי שזהו הזמן לכך, מכיוון שאתן נמצאות במקום הנכון ובזמן הנכון.
היום הזה הוא חשוב עבורכן.
כמעט כולכן הייתן רוצות לזכור את העבר, להתחבר למשהו משמעותי וכה מדהים, שיתכן והייתן חלק מחברה / ציביליזציה שהיתה התחלתה של ההזרעה של הפלנטה, על מנת לאפשר בחירה חופשית רוחנית.
ולא הייתן רק חלק מזה – אתן עזרתן ללמד את זה.
זה מצוי ברשומות האקאשיות שלכן, בדרך מאוד מעודנת, אולם זה משהו שדוחק בכן ודוחף אתכן מדי פעם, נכון?
ולכן אתן יושבות כאן עכשיו.
זה דוחק בכן לדעת האם זה באמת הייתן אתן, האם באמת הייתן שם, האם זה יתכן בכלל?
ואני אומר לכן שאין כל טעות בדחיפה הזו..
זו אינה שאלה, זו עובדה!
הדחיפה הזו שתוהה האם הייתן שם, היא אינה דחיפה – היא בעצם הצהרה המכריזה שהייתן שם!
הבה ונתקדם מעט הלאה.
אל תטעו – זו אינה חזרה אל העבר, זה אינו זמן בו אתן מתאספות היום וחוגגות את מה שנהגתן להיות, אלא זהו זמן של התבוננות וחקירה פנימית. על מנת להוציא ולהביא את מי שהנכן!
לקחת את העבר, לעבוד עם המידע כך שהוא יהפוך לתמציתי, מדוייק, אמיתי, ויגיע אליכן באיטיות וירמוז לכן שהגיע הזמן שתיזכרו.
עבור האנושות – כל האנשים הרוחניים, אנשים שעושים מדיטציה, מתפללים, רוצים להגיע אל משהו שנקרא 'חומת האמונה' ולעבור דרכה.
זהו סוג של פריצה, ועל מנת לעשות זאת קיימות מדיטציות, תרגילים וטקסים שמובילים אתכם אל החומה –
אולם מרבית האנושות פשוט נשארת שם,
אנשים אינם יודעים מה לעשות כאשר הם מתחילים להרגיש משהו לאחר מדיטציה עמוקה, הם מתחילים להרגיש את הקשר – אולם החומה מונעת מהם מלעבור הלאה.
החומה היא חומה של אמונה.
אתן נעות מעבר לאזור הנוחות שלכן, או המציאות שלכן, או התפישות שלכן.
אולם הנה משהו שטרם אמרתי בעבר:
אם תתבוננו מסביב על הפלנטה, על המספר הרב של האנשים שמתפללים ועושים מדיטציה – ורובם הם גברים!
וזה עומד להשתנות, מכיוון שעומדת להיות הבנה והכרה שהנשים עושות זאת טוב יותר!
הן מגיעות טוב יותר לחומה, הן עושות יותר טוב מדיטציה, והן עוברות בקלות רבה יותר דרך חומת האמונה הזו, מאשר הגברים.
ההגיון שעומד מאחורי זה הוא שנשים שמגיעות לעולם הזה – ובין אם יש להן ילדים או שלא – הן מצוידות להיות מטפלות, לדאוג, לשים לב, לגדל,
וזה אינו משהו ביולוגי. המוח שלכן והתודעה הנשית שלכן נמצאים שם ומוכנים לילדים.
וילדים באמת זקוקים לאהבה, חמלה, הבנה, וקשר וחיבור מעבר לכל מה שאף גבר יוכל לעשות..
האמהות מביניכן יודעות שישנם מקרים בהן אתן שוכבות במיטה, מרגישות משהו, ויש לכן ניצוץ אינטואיטיבי שגורם לכן לקום מהמיטה ולבדוק מה קורה עם הילד – ואתן תמיד צודקות…
מכיוון שהילד זקוק לכן באותו הרגע – מסיבה כזו או אחרת – ואתן מרימות אותו ואוחזות בו – ובמבט לאחור אתן מתפלאות כיצד הייתן שרויות בשינה עמוקה, התעוררתן, והילד היה זקוק לכן..
זהו חיבור. וזהו חיבור לתודעה. ובמקרה הזה יתכן וזה חיבור לדנ"א שלכן. אולם זו תודעה של מטפל.
והצעד הבא הוא שאתן יודעות מה לעשות, אתן יודעות כיצד להקל, לנחם, לאהוב, ויש לכן חמלה על מנת לדעת מהם הצעדים הבאים – ואז, יש לכן גם סבלנות…
זהו הציוד שאנחנו מדברים עליו.
ברצוני שתתחברו לרוחניות לרגע, במובן הגיוני.
כל הדברים האלה נדרשים כדי להיות מנהיגה רוחנית על הפלנטה הזו –
החמלה, הסבלנות, הידיעה מה לומר.
מה אתן אומרות לילד כאשר הוא זקוק לכן, כאשר הוא מתוסכל? בכל מהלך הגדילה שלו, האמא יודעת מה לומר. אתן מצוידות לשם כך. אינכן סתם עושות זאת, זה בנוי אצלכן מבפנים.
ברצוני לספר לכן משהו אודות המוח שלכן, נשים יקרות. התודעה הנשית של אשה מחווטת באופן שונה.
הסינפסות במוח שלכן אינו אחראיות על האינטואיציה. הגיון אינו אינטואיציה.
קיים חיבור חזק בין שתי ההמיספרות של המוח, שהן מאוזנות, ובין בלוטת האצטרובל.
אם כך בחלק העליון של ראשכם מתרחשים דברים רבים שאתן מגיעות איתם לפלנטה.
וכאשר אתן מתקרבות לחומה הזו, חומת האמונה, יש לכן משהו שהוא משופר כאשה – אינטואיציה – על מנת שתוכלו לעבור דרך החומה הזו.
אתן רואות מה נמצא בצד השני, וזה משהו שאתן מבינות.
אתן מבינות את האהבה, החמלה, אתן מבינות כיצד זה מרגיש להיות אחוזות ונאהבות, מכיוון שאתן עשיתן זאת, אתן בנויות עבור זאת.
ולכן אתן עוברות מבעד לחומת האמונה הזו, והמעטה/צעיף הרבה יותר מהר מהגברים.
הגברים צריכים ללמוד, לתרגל, להיות בטוחים, ואז זה בסדר לעשות זאת.
ואתן עושות זאת כבר בהתחלה, באופן אוטומטי.
האם אתן יכולות להבין עכשיו מדוע אתן מצוידות בכל מה שנדרש ללמד ולהורות?
אתן מצוידות על מנת להראות לאחרים כיצד לעשות את הדברים.
אתן מצוידות עם סבלנות לכל אותם אלה המגיעים אליכן ואומרים שהם מתוסכלים באופן רוחני, באופן מנטלי – ויש לכן תשובות עבורם, ממש כפי שיש לכן תשובות לילדים.
המפגש הוא אודות היזכרות ועוררות מחדש של האינטואיציה שמאפשרת לכם ללמד.
המידע שאתן מלמדות היום – למרות ויתכן וזה מידע ליבה שהיה לכן עוד בלמוריה, הרי שאתן עדיין אינטואיטיביות, אינכן צריכות ללמוד את זה ולהיזכר בכך.
ישנם חלקים לימודיים ב'גלגל הלמידה' שאתן תסתכלו על זה ותזכרו..
אינכן צריכות ללמוד זאת.. אתן זוכרות. זה עדיין נמצא שם..מכיוון שזו ליבת האמת, וזה תמיד נמצא אתכן.
זו הסיבה שאתן נמצאות כאן עכשיו.
זה יום טוב, זהו זמן נהדר לחגוג את העובדה שאתן זוכרות את מי שהנכן.
ואם תגידו שאינכן מרגישות מספיק מצוידות לעשות את כל הדברים שציינתי, הרי נשים יקרות – זה נמצא שם.
כמו כל דבר שאתן מתרגלות ולומדות את האופי של הדברים – עם הזמן זה הופך ונהיה לכן נוח עם זה.
ברצוני שתחשבו אודות אמהות – אפילו אם אין לכן ילדים, זה נמצא שם..אתן מוכנות.
ואמהות היא התשובה, מכיוון שזה אותו המכשור, אותה הסינפסה והאינטואיציה שמובילה אתכן לשאמאניות ולידיעה מה לומר ומה לעשות..
זהו המסר של קריון לאותן נשים, אחיות, הנמצאות כרגע על פני כדור הארץ:
אתן מצוידות לכך, ודברים יתחילו להשתנות בדרך שאפילו הגברים יתחילו לראות זאת ויקבלו זאת בברכה, כפי שעשו בעבר. הם יאמרו שהגיע הזמן.
הבה נתחיל את היום הזה בהרגשה החגיגית הזו.
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר