ההוכחה ל'עצמי הגבוה' – תל אביב, מאי 2017
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

אני מזהה את הקבוצה. חלק מהנשמות העתיקות חזרו רק לפני שעות אחדות (מהארוע של הלילה הקודם, ת.ג.)

יקרים, אני יושב במקום מאוד היסטורי ואעביר מסר שכבר העברתי במקומות אחרים, אולם לא כאן..

המסר הזה הוא הלכה למעשה אודות השושלת שלכם – משהו שידוע בכל מקום.

כיצד אוכל להתחיל?

הייתי רוצה להזמין את הפמליה ששייכת לכם, יקרים. חלק מכם מרגישים באנרגיה שלה.

אני מדבר על משהו מיוחד מאוד.

יקרים, הנחת היסוד של ההוראה שלי היא שבאמת קיימת בתוככם פיסה של הבורא היוצר.

לאל המונותיאיסטי, בורא היקום, האחד שהוא תמצית האהבה, של כל הדברים – לאל הזה יש פיסה בתוך האדם.

זהו סיפור הבריאה, נשמתכם.

מערכות רוחניות רבות זיהו זאת, קיימים שמות רבים, חלק כינו זאת 'העצמי הגבוה', זה כמו מתן הכרה לכך שקיימת בתוככם פיסה שהיא מעבר לכם –

השאלה הראשונה היא, האם אתם מאמינים בכך? האם זו סתם שיחה רוחנית או האם זה משהו שאתם יודעים שהוא אמיתי?

האם זה אפשרי שזה קיים בכל אדם ואדם, חלק מהאדם שהוא כה רוחני, מעבר לדמיון? כן, זה אפשרי וזו האמת.

רבים טוענים שהם מעולם לא ראו זאת, לא חוו זאת.

יקרים, קיים משהו שנקרא המעטה, הצעיף, שנוטה להפריד בין ההגיון האנושי התלת מימדי מהרב מימדיות של האל.

האם תוכלו להאמין שפיסה שלכם נמצאת מעבר לאותו המעטה, ושאתם נושאים אותה אתכם?

התפיסה הרווחת ברחבי העולם היא שהסגידה לאל היא באמצעות הרמת העיניים למעלה, לעבר האל. בני האדם תמיד רואים את האל כמשהו שנמצא 'שם'.

סיפרתי לכם כבר לפני כן, שהתפיסה החדשה לוקחת את האל החיצוני ונותנת הכרה לכך שהוא נמצא פנימה.

כיצד תוכלו לראות זאת, כיצד תוכלו לדעת זאת? היכן נמצאת המציאות של כל זה? כיצד תוכלו לגעת באל שבתוככם?

זה אינו כה קשה. יקרים, זה מראה את עצמו ברגעים העדינים ביותר, ועובדה שלעולם לא תוכלו להיות לבד.

אם אתם יושבים שם, לבדכם, אתם יודעים שקיים משהו נוסף מלבדכם.

זה היה המקור לשירה ולמוסיקה מאז ומעולם.

האם תוכלו לראות זאת? האם זה נראה אי פעם? הו, כן…

כאשר אני מגיע למדינה ולאדמה הזו, אני חייב לספר את הסיפור הזה, שאכנה אותו 'ההוכחה לעצמי הגבוה'.

אנשים מתיחסים לסיפורים האלה פשוט כאל משלים, אגדות. אולם הסיפור הזה אינו כזה. זהו סיפור אמיתי ומדויק, שהתרחש לא רחוק מכאן.

ברצוני לדבר שוב על הנביא אליהו.

זוהי ההתעלות היחידה של אדם המתועדת בהיסטוריה האנושית. כיצד נראה הרגע הזה של השינוי, כאשר הנשמה עוברת ופיסת האל מתחילה להתגלות? כיצד זה נראה?

יקרים, קיימת האמונה והגישה – לו היה קיים צַלָם אזוטרי – שכאשר אתם מתים ועוברים הלאה, כאשר אתם נושמים את נשימתכם האחרונה, הרי שידו של האל מושטת כלפי מטה ולוקחת את נשמתכם.

אולם זה לא מה שקורה, וברצוני לסקור זאת שנית:

יקרים, ברצוני שתעמידו פנים שאתם אדם אחר ששמו אלישע. התוכלו לדמיין את היום, את המציאות כאשר המאסטר סיפר לכם שהוא עומד להתעלות?

אתם משרתים את אליהו, אתם התלמיד שלו, ואליהו מבקש שתרשמו, מכיוון שהוא בחר את רגע ההתעלות שלו..

לבני אדם אין בחירה כזו לעיתים קרובות. המאסטרים על הפלנטה שונים.

אליהו עבד ברמה גבוהה מאוד עם חוכמה גדולה, והוא ידע שהגיע זמנו ללכת.

כיצד הייתם מרגישים לו הייתם אלישע כאשר ניתן לו המידע הזה? האם הייתם מתחננים שלא יעשה זאת או האם הייתם מכבדים את החלטתו?

אלישע היה מאוהב באל, באל האחד של אליהו. שניהם חלקו זאת. היתה חוכמה של הבנה.

כאשר הגיע הזמן, אליהו התרחק, התחיל בתהליך והזמין את אלישע לצפות בו ולרשום..

יקרים, זה חשוב. זהו התיעוד היחידי של התעלות בהיסטוריה.

שימו לב, אם זה אמיתי עבורכם, אני עומד להראות לכם את ה'עצמי הגבוה' שלכם:

אליהו עמד שם על האדמה, על עפר הארץ, והשינוי החל.

במקום בו הוא עמד, החל להופיע אור בוהק יותר מאור השמש, חזק מדי מכדי לראות ולהביט בו, ואלישע כמעט ולא היה מסוגל לכתוב על כך – מעולם לא שיתפתי זאת באופן הזה – הדבר נגע לליבו של אלישע, הוא כמעט לא היה מסוגל לכתוב, לדבר, מכיוון שהוא הרגיש באור הזה, הוא ידע והכיר את האור הזה, זה היה אורו של האל.

הוא ראה משהו, הוא ראה את נשמתו של אליהו. הוא המשיך לצפות ולכתוב…

ברצוני לעצור עכשיו ולשאול אתכם היכן היתה ידו של האל שהגיעה לקחת את אליהו?

לא היתה יד כזו, מכיוון שהאל היה בתוך אליהו עצמו, כבר היה נוכח, וה'עצמי הגבוה' פשוט הראה את עצמו. כך זה נראה..

יהיו אלה שישאלו אם ה'עצמי הגבוה' שלהם נראה אותו הדבר? והתשובה היא, כן, כך זה נראה אצל כולם…

לו יכולתם לראות מה נמצא בתוככם, דרך עיניו של אלישע, הייתם רואים אותו האור..

בשל כך אתם נקראים 'עובדי אור'.

זה לא היה סופו של הסיפור.

היתה כל כך הרבה פעילות, כל כך הרבה מטפורות, כל כך הרבה מה לראות, בשעה שאליהו התחיל להתרומם בכלי הזה ולרכוב בתוכו – ה'מרכבה' –

המילה 'מרכבה' היא מילה בעברית הידועה בכל העולם, כך נראה ה'עצמי הגבוה', ובן האדם רוכב בתוכה.

זה קלאסי, וזה התרחש כאן.

אלישע ראה 3 סוסים, המייצגים טרילוגיה חשובה כל כך – הספרה 3 היא זרז של האל.

כל כך הרבה מטפורות, כל כך הרבה אור…

ואז אליהו נעלם..

איש לא דיבר על הימים החשוכים שאלישע עבר לאחר שכל זה התרחש.

הוא ראה דבר מלכותי, הוא כתב ותאר זאת כמיטב יכולתו, וניתן למצוא זאת בכתבים של התנ"ך.

הוא היה האדם הראשון שראה את ה'עצמי הגבוה'.

האנשים שחקרו אודות אלישע, יודעים שהיתה לו משאלה, הוא ביקש רשות ליטול את האדרת של אליהו – כלומר את חוכמתו, את נוכחותו –  ולהמשיך וללמד את משנתו של אליהו, כמיטב יכולתו.

אם תחקרו אודות אלישע, תגלו שהוא היה אדם נהדר, שהמשיך את השושלת, החוכמה – אולם הארוע הזה שינה אותו לתמיד.

הידעתם ששערו האפיר? לא תמצאו זאת בכתובים.

הוא לא הזדקן, הוא לא פחד, אולם הוא היה בנוכחותה של אנרגיה רב מימדית ששינתה אותו.

כמעט כמו שהוא היה לרגע מצידו השני של המעטה, הצעיף.

יקרים, זה מה שקיים בכל אחד מכם, ולכן אלישע זכה לראות זאת, על מנת שיוכל לדווח על כך, ושכל האנושות תדע שהאל המונותיאיסטי חי בתוכם.

זה קיים בתוך כל מי שמקשיב או קורא זאת.

האם תוכלו לדמיין אור שכזה בתוככם?

מוסר ההשכל והנושא של הסיפור הזה הוא, שהתעלות מתרחשת בקרב בני האדם על פני האדמה.

לבני האדם יש כלי רכב – 'מרכבה' – לרכוב בתוכו למעלה, לעבר השמיים.

זה לא קורה ההיפך, ידו של האל לא יורדת למטה על מנת להביא אתכם.

אליהו הניע ודחף את עצמו בעזרת האלוהות שבו ומי שהוא היה.

עד כדי כך מקודש בן האדם!

וזה מי שהנכם, גם כאשר אתם נמצאים 'לבד בארון'..

הסיבה לתיעוד של המקרה הזה היתה על מנת שתדעו שאלה אתם. זה לא נעשה על מנת להאדיר את אליהו – מאסטרים עושים זאת ברחבי כל הפלנטה – זה נועד עבורכם, על מנת שתוכלו להבין זאת ולדעת מה נמצא בתוככם.

המאסטרים על פני הפלנטה מהווים דוגמא למה שבני האדם מסוגלים לעשות.

זו היתה הסיבה היחידה.

זהו המסר לבוקר זה – האל שבפנים זה משהו מוכח, וזה התרחש כאן.

זוהי השושלת שלכם, ישראלים, כיצד אתם מרגישים לגבי זה?

ברחבי כל העולם מכירים את המילה הזו, 'מרכבה', לרכוב במרכבה היפהפיה למקום בו נמצא הבורא היוצר, כמו לשוב הביתה..

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר