האדם בתוך הקופסה – מרץ 2017
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
זהו מסר קצר – לשומעים ולקוראים – שיאתגר אתכם עם מושג האמונה.
מה אתם שומעים כעת? האם אתם שומעים את בן האדם, או האם זה מעבר לכך? זה תמיד קשור לתפיסה והבחירה שלכם.
תודעה היתה תמיד המפתח לתשובה. תודעה שיתכן ורואה רק דברים לינאריים ולכן רואה את מה שמתרחש כאן כבלתי אפשרי – או תודעה החושבת מעבר לכך או שהתנסתה באנרגיה לפני כן, ולכן יודעת שמה שמוצג כאן אינו מגיע מהאיש היושב בכיסא (לי קרול, ת.ג.).
ואם תשאלו מהיכן זה מגיע, הרי שקשה להתייחס ל'היכן' בשדה רב מימדי, או בשיחה שתנהלו מחוץ למימד שלכם, מכיוון שאין שם 'היכן'…
אולי במקום זאת, תרצו לשאול 'מה זה?' וגם זה קשה. כי 'מה' מתאר דבר יחידני שיש לו מטרה, שם וצורה – כך שגם זה לא יעבוד…
אשאל אתכם, האם ניתן להגדיר 'אהבה'? היכן היא נמצאת, ומהי? לו הייתם מנסים לעשות זאת, הייתם נאבקים בכך במשך חודשים.. הרי כמה ספרים נכתבו על כוחה ויופייה והשפעתה של האהבה?
האהבה היא הכל, היא יכולה להיות בכל מקום. היא אינה אפילו מדוברת, היא משתקפת בעיניים, היא משהו רב מימדי בין בני אדם, בין ילד ובן אדם, ביניכם ובין בעל חיים ובינו לביניכם, היא בלתי ניתנת לתיאור. אהבה פשוט קיימת. וזה מה שאתם שומעים כעת…
המקור היצירתי הוא הרבה יותר מעבר לקופסה שאתם חושבים ומבקשים להגדירו.
בני אדם יקרים, זה אינו משהו לא רגיל או חריג, אתם גרים בקופסה מכיוון שכך הם פני הדברים, ועליכם להיות ליניאריים.
אולם ישנן הווריאציות, הגוונים השונים…..
אני מכנה את התקשור הזה, 'האדם בתוך הקופסה'.
והיום נדבר על אדם המייצג את כל האנושות, אשר חי בקופסה, וזו קופסה גדולה!
נכנה אותו כהרגלנו, 'שה', מכיוון שהוא גם גבר וגם אישה.
אם תשאלו אותו, תגלו שהוא מאד מרוצה מהקופסה שלו. מכיוון שכל מה שהוא זקוק לו נמצא שם.
'שה' הוא כמו רוב בני האדם שגדלו מתוך הישרדות, והיה עליהם לעשות דברים מסוימים בדרכים מסוימות על מנת להשיג את החיים באופן כללי. הוא ציית להוריו, עשה את מה שנאמר לו, הלך לבי"ס, למד את כל מה שהיה שם ללמד אותו – וזה היה לימוד לינארי – וללא קשר לעיסוקו, הוא תוצר של הדברים האלה שהיו ידועים ולינאריים, וחי את שארית חייו בסגנון שהיה הגיוני, לינארי, והוא אהב את זה.
רבים אפילו לא יקראו לזה 'קופסה'. ויאמרו שאלה פשוט החיים, אולם יקרים, זוהי קופסה.
יש לה מגבלות בקשר לדברים ש'שה' יכול לעשות, כיצד הוא יחשוב, מה יעשה, וכיצד יגיב כאשר יוצגו בפניו דברים שהם שונים.
בחדר הזה, 'שה' מודע לכך שישנן דלתות רבות, המייצגות קופסאות שונות. כאדם ליניארי, הוא יודע שאם יעבור דרך הדלת תהיה לו קופסה אחרת, ולאחר שיסגור את הדלת שלה, הוא יהיה בתוך הקופסה הזו.
הקופסה מכונה לעיתים קרובות, דת, תרבות, או אמונה, והיא משנה את תפיסת התודעה והחשיבה שלו.
'שה' פגש את אלה מהקופסאות האחרות, שאמרו לו שהקופסה שלהם גדולה ממש כמו שלו, אלא שהיא טובה יותר מכיוון שהם למדו משהו – שקיים נביא שניתן ללכת בעקבותיו וללמוד ממנו – ו'שה' ענה שאינו מעוניין ושהקופסה שלו בסדר גמור…
הוא פגש אנשים מהקופסאות השונות, דלת אחר דלת, אשר אמרו לו שחייהם טובים יותר מחייו שלו מכיוון שיש להם משהו שניתן ללכת בעקבותיו בעוד שלו לא היה משהו כזה, אולם 'שה' אמר שהוא מאושר עם עצמו.
ככל שחייו התמשכו, היו יותר ויותר דלתות שחלקן ממש לא היו סבירות ולא יכלו להתקבל על הדעת, אולם 'שה' היה מאושר בדיוק היכן שהיה.
ואז 'שה' פגש מישהו שאמר לו שהקופסה שיש לו שונה במקצת, וכאשר 'שה' ביקש לדעת מאיזו דלת הוא מגיע, האדם ענה שלקופסה הזאת אין דלת..
'שה' תהה כיצד יוכל להגיע מהקופסה שלו לקופסה של אותו אדם, אם אין לה דלת כלל, וכיצד יוכל לסגור את הדלת שלה, והאדם אמר שזו בדיוק הנקודה, שאין צורך לסגור את הדלת, מכיוון שהקופסה שלו משולבת בקופסה של 'שה' ובכך הופכת אותה לגדולה יותר, נותנת לו חושים נוספים שאין ל'שה' כרגע, אודות מי שהינו, על האהבה שיתכן ויש לו בתוכו, ויתכן אפילו מידע בנוגע למקום שממנו הוא הגיע…
'שה' סיכם ואמר, אם כך לקופסה הזו אין דלת, אין יכולת להגיע לשם, זה יגרום לקופסה שלו להיות גדולה יותר והוא יחשוב בצורה שונה, והאדם ענה שזה ממש כך.
'שה' לא חשב הרבה על כך, אולם העובדה שתהיה לו קופסה גדולה יותר, גרמה לו לסקרנות ולגלות בזה עניין. הוא קפץ ונוכח לדעת שהאל היה הלינארי. 'שה' לא היה חייב לדרוך על משהו או להפוך למשהו אחר.
אמונתו של 'שה' גדלה, וכך גם הידע והשמחה שלו. הקופסה שלו התווספה למשהו נוסף, לא משהו שהיה עליו להיכנס לתוכו, לסגור את הדלת ולשכוח את כל מה שהוא היה אי-פעם…
וכאשר הוא הפך להיות כזה, הוא ביקש לראות עוד, מכיוון שהבין שחייבות להיות קופסאות נוספות שיהפכו את הקופסה שלו לגדולה אף יותר!
הוא היה מלא סקרנות, מצבו השתפר והיה טוב מכפי שהיה אי פעם בחייו, הוא הרגיש טוב יותר, היה מלא שמחה, וחי חיים ארוכים יותר..
ואז 'שה' פנה לקול שבתוכו – לא אל אדם אחר – ושאל האם ישנה עוד קופסה, והקול אמר לו שתמיד ישנה קופסה גדולה יותר [ קריון צוחק…] ושאם יחפש מספיק, הוא יכול למצוא אותה באהבת האל.
ושאין כל הגבלה לגודלה של הקופסה האנושית. זה תלוי באדם ובתודעתו.
אין דלתות מעורבות. כמו כל הדברים שאינם ליניאריים, הם מופיעים כאשר הנוסחה נכונה.
ומהי אותה נוסחה?
תודעה גבוהה יותר, של אדם המתחיל להבין מי הינו, מהיכן הגיע ומהי תכלית הימצאותו כאן.
כאשר הוא מתחיל להירגע, הכימיה שבגופו מתחילה להשתנות. ואז הקופסה הופכת להיות כל כך גדולה, עד כי לא ניתן כבר לראות את הקירות שלה.
זהו סיפורו של האדם שבקופסה. זהו סיפורם של בני האדם כרגע.
אל תטעו, זהו אינו סיפור אודות בני האדם שיצעדו אל תוך המטפיזיקה או העידן החדש. זהו סיפור אודות בני האדם המתחילים לפתח בעצמם את עצמם, מוצאים תכלית גדולה יותר, הופכים להיות שלווים יותר, חייהם ארוכים יותר, בעלי שמחה בחייהם – בעצמם, מבלי דבר להיתלות בו, ללא נביא, ללא מכלול השקפות ועקרונות, מכיוון שהכל נמצא שם בפנים והם מוצאים זאת, אדם אחר אדם, ואין זה משנה מאיזו תרבות או באיזו שפה.
זהו סיפורו של האדם החדש, בעולם החדש.
והיכן אתם נמצאים?
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר