תקשורים מהמכרה בהר אידה, יוני 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
תקשור ראשון
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
עבור אלה המאזינים ושאינם נוכחים כאן, אנחנו נמצאים במקום מאוד מיוחד, זה בטבע, זה בגאיה, זה יפהפה.
הרוח נושבת ברכות.
אנחנו במקום שידוע כנכס של קריסטלים, בהר אידה, במדינת ארקנסו בארה"ב.
ברצוני לדבר אודות רטטים.
כמה פעמים אמרנו לכם את המילים 'היו דוממים ודעו שאתם האל'.
האם זה אפשרי שישנם דברים שאתם יכולים לחוש ברגע שאתם מזיזים את עצמכם מהדרך?
ברצוני לדבר על כמה מהם, וזה יוביל אותי לאדמה שאתם עליה, ומדוע היא מה שהיא…
יקרים, אתם רואים אנשים נכנסים למוזיאון של אומנות, עומדים לפני תמונה ובוכים, עומדים לפני ציור ובוכים, עומדים לפני פסל ובוכים – וברצוני לשאול אתכם האם שאלתם את עצמכם פעם מדוע זה קורה?
האם זה אולי קורה בעקבות הקדושה של הצורות שאתם רואים, שנתפשו בעזרת עדשת המצלמה, או שנוצרו בפסל, או שצוירו על גבי קנבס, ושיש להם רטט או אנרגיה שנכנסת לתוככם, ובכל פעם שזה קורה, האדם בוכה בשתיקה מוחלטת, הוא פשוט משחרר ויוצר חיבור עם האמן, הצלם.
הוא רואה ומרגיש משהו שהוא שונה בתכלית לגמרי מהמציאות, והוא מתבונן בקנבס ובוכה לנוכח היופי…
ראיתם זאת.
אני מדבר על דברים שהם תלת ממדיים, בני אדם יקרים.
מה בעצם קורה?
כל מוסיקאי יודע שישנו סוג מסוים מאוד של מוסיקה שנראה שכאילו ארעה באופן קסום, אולי אפילו תוקשרה. כאשר המנגינה נכונה והתווים מושלמים, נראה שכולם עוצרים ומקשיבים, ואז הם בוכים ומשתררת שתיקה.
ואתם יודעים שאלה רטטים. תמיד ידעתם זאת אודות מוסיקה.
ואני שוב שואל אתכם, מהו בדיוק הדבר שיוצר רגשות והרגשות ומדבר אליכם באמצעות מתווך ואמצעי שכזה?
ועליכם להיות דוממים, האין זאת? אינכם יכולים להתחרות עם המוסיקה ובו בזמן להעריך אותה, האין זאת?
התקשור הזה יהיה מורכב מארבעה סעיפים, כשכל סעיף יהיה שלם בפני עצמו.
שלושת התקשורים הנוספים יהיו זמינים להקשבה עבור כולם, בין אם תקשיבו להם בשידור חי או תאזינו להם מאוחר יותר.
ברצוני לדבר על המקום בו אנחנו נמצאים.
מהו הדבר יקרים, אודות קריסטליות, ובמיוחד קריסטלי הקוורץ, שמדבר לרבים כל כך על פני הפלנטה הזו?
אם תדברו עם גיאולוגים או פיסיקאים, הם ידברו על קריסטל הקוורץ כעל משהו ששומר על רטט, וזה אכן ניתן להוכחה ואתם יכולים לסמוך על זה.
יש לכם סלע – אם ברצונכם לכנות אותו כך – שצמח בדרך מסוימת – אם ברצונכם לכנות זאת כך – שיכול לאחוז בתדר.
זוהי התכונה הפיסית שלו, ולא המטה פיסית.
האם הייתם מעולם במקום בו היה לכם מפגש כמו זה, אולי מדיטציה, והלכתם למקום בו מצויים קריסטלים ענקיים, והתאספתם סביבם, והשתררה שתיקה לנוכח הופעתם של הקריסטלים – ואז מה עשיתם? הייתם שקטים…
והיו כאלה שאמרו שניתן להרגיש את הקריסטלים, ניתן לשמוע אותם ולדבר אליהם…
מה באמת מתרחש?
על כך ברצוני לדבר עכשיו.
נשמות עתיקות, עובדי אור, אלה שהם מטהפיסיים, היו על פני הפלנטה זמן רב מאוד.
גילה של נשמתכם שקול למשהו אחר שמתחולל, להתפתחותה של רגישות אזוטרית.
ובמילים פשוטות, אתם חשים באנרגיה.
כמו שאנשים רגילים יחושו בציור, ישמעו ויחושו את המוסיקה, וזה יגרה באופן כלשהו את רגשותיהם – כך קורה עם קריסטל שיש לו רטט.
החתיכה הגדולה שחסרה כאן היא השאלה, מה אתם חשים למעשה?
מדוע שתלכו למקום של מדיטציה ותרגישו את יופיו של הטבע ואת כל הדברים, כשלפניכם מצוי קריסטל קוורץ שפשוט רוטט?
האם הוא שר? האם הוא מצייר? הו לא, הוא מעביר ומשדר, ואתם יקרים, קולטים.
הדבר הגדול ביותר שביכולתנו לספר לכם עכשיו הוא שעד לשינוי חשתם בקריסטלים, אהבתם אותם, הקפתם את עצמכם בהם, אולם לא ידעתם באמת מה שהם אמרו.
ועכשיו לפתע אתם יודעים.
לו יכולנו לדבר על כך באופן מטהפיסי, נזכיר לכם היכן אתם יושבים, ועל מנת לעשות זאת, אערוך חזרה קטנה.
אתם יודעים שהביולוגים טרם מצאו את 'החתיכה החסרה'.
מדוע לבני האדם יש 23 זוגות של כרומוזומים, בעוד שלכל שאר שלבי ההתפתחות שמתחתם יש 24 זוגות?
במילים אחרות, קרה משהו שנתן לכם 23 זוגות, לא הגעתם משום דבר שנלמד אי פעם על ידי הביולוגים על פני הפלנטה הזו. האם אתם מבינים זאת? לשום דבר אחר מלבדכם אין 23 זוגות של כרומוזומים.
סיפור הבריאה, המיתולוגיה של רוב המערכות הרוחניות מספרת על האל שירד למטה, ונתן לאנושות את הבחירה, את יכולת הראיה לבסוף של ה'מקור' ושל האור והחשכה.
וסיפור הבריאה הזה קרה לאחרונה, לפני 200,000 שנים התחילה בריאתם של בני אדם כמותכם, לא הביולוגיה, אלא התודעה, האל שבפנים.
וזה חדש.
האם באמת איכפת לכם כיצד זה קרה? האם ברצונכם לדעת את המידע של איזה מלאך או מישהו אחר מקודש שהיו עשויים לחולל זאת?
סיפרנו לכם שהיו אלה הפליאדים.
האם זה אפשרי, שבגלקסיה הזו, בת מיליארדי השנים, היו חיים בני מיליוני שנים, וחברות נעלות הרבה יותר מזו שלכם, פלנטות בוגרות שחיו, השתנו, ומכירות את האל, שקשורות למקור המרכזי?
האם אתם מאמינים במקור המרכזי?
האין זה אפשרי, בני אדם יקרים – אתם כאן זמן כה קצר – שישנן חברות אחרות ותרבויות שכבר היו כאן מיליוני שנים במקומות אחרים בגלקסיה הזו?
הם הגיעו להזריע אתכם במה שהיה להם…
הם חיפשו אחר הזמן הזה, הם ניבאו את הזמן הזה של אמצעה של נקיפת הצירים, של ההתנודדות בת 26,000 שנים של הפלנטה הזו – ממש באמצעה – לו שרדתם…
הנבואה של האבות הקדמונים היתה שאם תשרדו, יקרו דברים רבים, השינוי ילווה בהתעוררותה של גאיה בדרך שלא היתה מעולם!
יקרים, אתם יושבים על 'נקודת צומת' על הפלנטה הזו, ויש לה 'נקודת אפס' מתאימה.
ישנן 24 נקודות כאלו, ו'נקודת הצומת' הזו היא קריסטלית.
אם למדתם על 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' על גבי הפלנטה, הרי שאתם יודעים שאצל מרביתן יש למעשה דגש על הרים. חלקן מאוד גבוהות, במקומות שלא ניתן להגיע אליהן ולגעת בהן.
אולם אין הדבר כך בקשר לנקודה הזו.
הר אידה אינו למעשה הר. זהו שמו של אזור.
אתם יושבים על גבי אחד ממרבצי הקריסטלים הגדולים ביותר על פני הפלנטה. ישנו אחד נוסף מתחת לפני המים שטרם גיליתם אותו.
בני אדם יכולים להגיע לכאן, וישנה סיבה לכך, מכיוון שזהו הר במהופך.
הוא מאוד גבוה, עמוק אל תוך הפלנטה, יקרים. זהו הר הפוך של קריסטל.
והוא מדבר לרשת הקריסטלית של הפלנטה.
התקשור בפרק הבא יהיה אודות האופן בו 'נקודת הצומת' הפיסית הזו מדברת אל 'הרשת הקריסטלית' שאינה כלל פיסית. היא אזוטרית, מטהפיסית, ועדיין 'נקודת הצומת' הזו מדברת אליה ברור מאוד.
על מה אתם חושבים שהיא מדברת?
יש לי כמה שאלות אליכם, שברצוני שתהרהרו בהן:
– איזה מסרים הקריסטלים מעבירים לכם?
– האם זה אפשרי שקריסטל יהיה זרז למידע אישי שאתם זקוקים לשמוע אותו?
– כיצד זה יעבוד? כיצד ניתן לקחת הביתה קריסטל, והוא יתחיל לדבר אודות מה שעליכם לדעת?
– האם זה אפשרי שלמבנה קריסטלי בזמן הזה על פני הפלנטה תהיה מערכת של היזכרות רב מימדית? ואם אכן זה כך, מה הם יאמרו לכם?
– האם זה אפשרי שבנקודת זמן זו קריסטל קוורץ יקרא לכם באופן כזה שתוכלו לזהות אותו, תקחו אותו אתכם הביתה, והוא יספר לכם אודות מה שעליכם לדעת?
זה אכן עידן חדש ביותר!
יקרים, קיימת אמת בכל זה, והנשמות העתיקות שיושבות כאן מחייכות עכשיו – היו להם קריסטלים שדיברו אליהם במהלך כל ימי חייהם…
הם יודעים. הם מרגישים זאת באופן אנרגטי. הרגישות שיש לכם אפשרה לכם להרגיש את האבנים האלו כמשהו חי. הן נדיבות.
השאלה האחרונה מדברת על זמנים עתידיים:
– האם ניתן לשנות את ההיזכרות של קריסטל? האם ניתן למחוק את מה שישנו שם ולתכנת אותו מחדש? האם תוכלו למעשה לשנות היזכרות כך שתהיה מה שאתם שמים שם?
ברצוני שתהרהרו בכל הדברים האלה, מכיוון שהם חלק מהמידע שלאחר השינוי.
ישנה סיבה ל'נקודת הצומת' הזו.
הפליאדים משתמשים בה לאנרגיה במסלול מהיר עבור התעוררות. התעוררות במסלול מהיר.
זה אינו מסתורי או מקרי שבעל האדמה הזאת יודע על הדברים האלה וחש אותם.
האם חשבתם לעצמכם שהוא רק כורה? דברו אתו. שמעו מה יש לו לומר.
היתה היערכות מושלמת בין האינדיאנים שהיו בעלי הקרקע כאן, אליו, ואליכם, שמגיעים לכאן לשינוי, לקריסטלים, ולעלייתכם לגבעות כאן.
זהו השיעור להיום.
אתם יושבים במקום מיוחד מאוד.
האנרגיה משתנה, היא מתחילה לשוחח אתכם בדרך רב מימדית, ישנו הר אידה מתחתי, והוא גבוה מאוד.
האם זה יותר מדי מטהפיסי עבורכם?
אני יודע מי נמצא כאן.
ישנם כאן כאלה שלא הגיעו על מנת לשמוע זאת, אולם אין להם ברירה, אינכם יכולים ש'לא לדעת' את מה שכרגע סיפרתי לכם, אתם יכולים לצחוק על כך, אולם אין במוחכם כפתור מחיקה, והמידע עשוי לצוץ בכם שוב ביום מן הימים [ קריון צוחק ] ואתם תשמחו ששמעתם אותו כאן.
השיעור ימשיך.
זו אינה טעות שכולכם כאן, אתם ישובים על עורק אמהי שמדבר אליכם.
ברצוני שתרגישו את קבלת הפנים האמיתית של גאיה לנשמות העתיקות שהגיעו לכאן.
וכך הוא הדבר.
תקשור שני
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
זוהי הפעם השניה שאנחנו מגיעים אליכם למקום הקסום הזה, פעם שניה מתוך סדרה של ארבעה תקשורים.
זוהי 'נקודת צומת' קריסטלית קסומה באמת.
והמסר היום מורכב, ולכן נתקדם לאט.
רבים מכם אינם מתעניינים דווקא בפרטים, ולא שמעו בהכרח את המסרים הקודמים, ויתכן שזו הפעם הראשונה שהם יושבים באנרגיה שכזו של תקשור, ואם כך אפנה אליכם בתחילה:
יקרים, זוהי הזדמנות עבורכם להרגיש את אהבת הרוח, המקור היוצר והבורא נמצא כאן, ואתם יכולים להרגיש את האהבה והחמלה עבורכם, ללא מילים כלל.
אין כל סדר יום.
אתם יכולים לשבת באנרגיה הזו ולחוות ריפוי מעצמכם אם תרצו.
אין כל הנחיות, אין שום דבר שיש לעשותו.
אחרים מכם מושקעים במידע ורוצים לשמוע עוד. הם רוצים לדעת יותר פרטים:
מה עם האנרגיה הקריסטלית, מה מתרחש על פני הפלנטה, וכיצד זה מתאים לחייהם?
זהו תקשור מורכב, אולם הוא אינו חייב להיות כזה.
האנושות היא פשטנית ויש לה התניה שיוצרת חידה לעיתים קרובות, גם אם אין בה צורך.
אם כך נתחיל בהנחת היסוד ולאחר נפתח אותה.
הנחת היסוד היא שאתם נמצאים כאן על 'נקודת צומת' פיסית קריסטלית. ההר מתחתיכם מכיל אפילו הרבה יותר ממה שהגיאולוגים חושדים שהוא מכיל. הוא עמוק מדי מכדי שניתן לחפור בו.
הוא 'הר במהופך'.
הכמות הרבה תפתיע אפילו את המומחים.
ההר משפיע על הפלנטה במיוחד באופן מטהפיסי.
אולם המקום הוא פיסי, ובעל תכונות של קריסטל הקוורץ הפיסי, שנדבר עליהן בעוד רגע.
הדבר השני שנדון בו, שהוא נפרד לגמרי ובאופן מוחלט מהפיסי, היא 'הרשת הקריסטלית' של הפלנטה, רשת שאינה פיסית, היא לגמרי אזוטרית, היא רשת אנרגטית שמכונה קריסטלית, בעקבות התכונה של ההיזכרות שקיימת בה.
אם כך, הבה נפריד בין השניים למטרת הדיון, ובכלל.
קריסטל הקוורץ שאתם מביטים בו, שאתם כורים אותו, שאתם עובדים אתו היום, ו'נקודת הצומת' עצמה, הם פיסיים.
ה'רשת הקריסטלית' של הפלנטה סמויה מהעין, אולם כפי שכבר צוין, היא מכונה קריסטלית, בעקבות התכונה של ההיזכרות שקיימת בה.
הבה ונחזור לרגע לפיסי. ברצוני שתתבוננו בדברים מעניינים, מתחילת הזמנים.
אתם אוהבים קריסטלים, נכון?
הבה ונחזק את מה שכבר אמרנו בתקשור הקודם:
בכל פעם שמוציאים קריסטל קוורץ מהאדמה, ובכל פעם שישנו עובד אור שמרגיש משהו, מתרחש משהו נדיב.
כמה מיליארדי קריסטלים קיימים על פני הפלנטה הזו? הם נלקחים לבתים על מנת שתוכלו להנות מהם, אנשים רגישים מקיפים את עצמם בקריסטלים כמעט בכל חדר בביתם –
מדוע שתעשו זאת?
מכיוון שכל קריסטל וקריסטל, אם הוא מדבר אליכם, אם אתם מרגישים את האנרגיה שלו, מחולל משהו נדיב.
מעולם לא מוציאים מהאדמה קריסטל שמבשר על אבדון [ קריון צוחק ]
מהם הסיכויים של תופעה גיאולוגית, שעם הזמן גדלה בתוך האדמה, שאתם, בני האדם מוציאים אותה מאדמה והיא מעניקה לכם נדיבות?
אין ספק שמשהו מתרחש כאן, לא יתכן שזה יהיה רק מזל של הטבע.
לעולם אינכם הולכים לחנות קריסטלים, שמארגנים שם את הקריסטלים על פי טובים ורעים, חשוכים ומוארים, אבדון ושמחה.
כל קריסטל וקריסטל, ואין זה משנה מה טבעו, או התכונות הגיאולוגיות שעשויות להיות לו – הוא נדיב.
הם שרים לכם, חלק מדברים אליכם, חלק פשוט נמצאים שם ואתם רוצים לעשות איתם מדיטציה מכיוון שהם גורמים לכם להרגיש טוב, או אתם גורמים לאנרגיה להיות מתונה יותר כך שתוכלו לעשות עבודה טובה יותר.
חשבו על כך.
בשנים האחרונות התחלתם לערוך את הקריסטלים על פי קטגוריות באופן מטהפיסי.
האם שמעתם על הקריסטלים הלמוריאנים?
לפי בעל הבית של האדמה כאן, לקריסטל למוריאני אין ציון או אזכור גיאולוגי. הוא אנרגטי.
וכמה מעניין השם שבחרתם עבורו – קריסטל למוריאני…
מדוע?
הסיבה היא שעובדי אור ונשמות עתיקות – למרות שלא תמיד יש ביניהם הסכמה מה היתה למוריה והיכן היא היתה – יש לה מושג של התחלות מקוריות.
והאנושות מתחילה להתעורר לפוטנציאל חדש של הדברים שהקריסטלים מנסים לומר.
ואגב, יתכן והקריסטל הלמוריאני בר הגדרה לפי אפיון פיסי, על פי הבעלים של האדמה, ועם זאת יש לו יעוד אזוטרי…
אתם מתקרבים להבנה מעט גדולה יותר לגבי מה שהקריסטלים מנסים לומר לכם…
כולם נדיבים, כל אחד ואחד מהם, מהקטן ביותר לגדול ביותר.
בעוד מספר דקות תעלו על כלי רכב שיוביל אתכם לאתר החפירות של הקריסטלים. מותר לכם להסתובב שם ולמעשה להתייחס להם באדמה.
זה מיוחד מאוד.
תמצאו קריסטלים, אולי תחזירו חלק מהם בחזרה, מכיוון שלחלקם יש מסרים שונים, 'בעלים' שונים.
האם הם נערכים ויוצרים קשר וחיבור עם התודעה של בן אדם בודד?
האם עלי להשיב לקבוצה שכזו בחיוב או בשלילה?
הם קוראים לכם, יש הרבה יותר קריסטלים מאשר בני האדם [ קריון צוחק ] כך שרבים מהם עשויים לקרוא בדרכים מסוימות.
זהו רעיון מהנה, זה מה שמביא אתכם לכאן, זה מה שגורם לכם לחייך כאשר אתם מביטים בהם.
וזהו הקריסטל הפיסי.
זכרו את התכונות האלו כאשר נדבר על הדברים שאינם פיסיים, על התכונות של ה'רשת הקריסטלית'.
ולאחר נדון במערכת היחסים בין 'נקודת הצומת' הפיסית שכאן, לבין הרשת של הפלנטה, זו האזוטרית והבלתי נראית, המכונה 'הרשת הקריסטלית'.
זכרו, 'נקודת הצומת' היא פיסית, וה'רשת הקריסטלית' אינה פיסית.
לימדנו על ה'רשת הקריסטלית', תיארנו אותה, אולם הכל מתחבר יחד ב'נקודת הצומת' הזו.
ברצוני לספר לכם סיפור, כך שתבינו למה נועדה 'הרשת הקריסטלית', מה היא עושה וכיצד היא פועלת.
דמיינו מלחמה ממש באדמה הזו, לעיתים תכופות זו מלחמת אחים. זו מלחמת אזרחים.
דמיינו לעצמכם שאתם חיילים במלחמה הזו, ושאינכם לוחמים, אתם מן הסתם חוואים, שנתנו בידיכם נשק ואתם מייצגים רעיון.
מביאים אתכם לשדה הקרב, נותנים לכם מדים שמן הסתם אינם הולמים למידותיכם, חלקכם מקבלים נעליים, חלקכם לא מקבלים נעליים.
ומיד בתחילת הקרב, כדור מוצא את דרכו אליכם, אתם יודעים שנפצעתם קשה ושאתם עתידים למות, ואתם נופלים על האדמה.
ברצוני לספר לכם משהו – כל הנשים והגברים מתים באופן שונה, אולם קיים דבר אחד משותף: ברגעים האחרונים לפני מותכם אתם שוכחים אודות הקרב, אין זה משנה לכם מי מנצח.
אתם מרגישים כיצד הדם הולך ואוזל, כיצד כוח החיים עוזב אתכם, וזה נכון מה שאומרים – שהנשמה והמוח משתפים פעולה על מנת להאט את הדברים לרגע או שניים, ומחשבותיכם אינן נתונות לקרב, אוזניכם אינן שומעות יותר – שותפי מתייחס לדברים אלה [ לי קרול בוכה ] – אוזניכם אינן שומעות את הרעש, את הצעקות והגניחות, את הרובים.
במקום זה אתם שומעים את קולה של אמכם, ואהבה משתלטת עליכם.
אין זה משנה מה אומרים ברגעים האחרונים של המוות, האהבה והחמלה מנצחות.
ולמרות שכואב לכם, למרות שגניחה עשויה לצאת מפיכם, נשמתכם ומוחכם עוברים על חיוכם של אמכם, אחיכם ואחיותיכם, יתכן של שותפכם לחיים.
ישנה שם דרמה – המוות שמתרחש – ואז הכל מחריש. שקט.
ישנם אלפי אלפים של סיפורים כאלה בשדה הקרב הזה שבו התרחשה מלחמת האזרחים.
ברצוני לשאול אתכם משהו ממש עכשיו, בני אדם – חלק מכם הלכו בשדות הקרב האלה, מכיוון ששימרו אותם כאתרי הנצחה, וזה מה שגורם לגישה שיש כיום למדינה הזו (ארה"ב).
ואם אתם רגישים, והלכתם בשדות בקרב האלה – האם הרגשתם משהו?
חלק מכם משיב בחיוב. חלק מכם חשו שלא בנוח, מכיוון שהרשומות האקאשיות שלכם התחילו לגלות דברים.
חלק מכם שלא התנסו בקרבות שם, הרגישו משהו בכל זאת.
שאלה עבורכם, להרהור – מה מתרחש שם, כך שאתם מרגישים בכלל משהו? האם יש לעפר זכרון? האם לחצתם על הכפתור של השמעה חוזרת? האם ראיתם סרטון וידאו?
והתשובה היא, אכן כן…
זה מה שעושה ה'רשת הקריסטלית'. היא זוכרת את הרגעים הדרמתיים ביותר שקרו במהלך ההיסטוריה.
וזה אינו קורה רק בשדות הקרב.
אני מדבר כעת על יבשת אמריקה בכללותה.
אני נשאל מדוע איני מדבר על האינדיאנים באזורים של אמריקה? מכיוון שהם יחסית מעטים, והיתה להם ברית עם הארץ, הם הכירו את גאיה והרגישו 'בבית' לפני שהם התעמתו עם ההשפעה האירופאית, הם לא חוו כלל דרמה [ קריון צוחק ].
'הרשת הקריסטלית' היתה כמעט ניטרלית. הם ידעו על האנרגיות של אבות אבותיהם, בצפון, בדרום, במזרח, במערב.
אנחנו מדברים כעת אודותיכם ועל שושלת היוחסין שלכם, ואני מבקש מהנשים שיקשיבו היטב, מכיוון שאם אתן כאן כאמריקאיות, זה מצוי ברשומות האקאשיות שלכן.
דמיינו מסע שיתכן והוא נמשך שנים, בו אתן צועדות ממזרח ארה"ב לכיוון מערב, וזה היה אז מקובל מאוד לאבד ילדים בדרך, ולמעשה איבדתם יותר ילדים מאשר אלה שנשארו ברשותכן. התינוקות היו מתים בלידתם, בין אם הייתן לבדכן או שהיו אנשים סביבכן שעזרו לכן, או שהם מתו זמן קצר לאחר מכן.
האם ידעתן שהנשים צעדו לצדן של הכרכרות? הן לא רכבו.
הכרכרות היו צריכות להיות עמוסות בדברים, וכל מי שהשתתף במסע היה עליו לצעוד, ולנשים היה קשה במיוחד, הן נשאו את הילדים ברחמן ולא הפסיקו לצעוד, ואיבדו הרבה מאוד ילדים שקברו אותם.
האדמה מכוסה בתלוליות קברים קטנים שאינן נושאות כל שם.
זה היה כל כך שכיח, עד שהנשים אפילו לא נתנו שמות לתינוקות עד הגיעם לגיל של 3 חודשים, מכיוון שלא ידעו אם הוא ישרוד. וכל זה נמצא ברשומות האקאשיות שלכן וב'רשת הקריסטלית' של האדמה הזו של ארה"ב.
כל זה אומר שלאדמה יש זכרון – זוהי ה'רשת הקריסטלית'.
אם תביטו על העולם כולו, הרי שהדברים שהגדירו את האנושות כפי שהיא ידועה לכם כיום הם מלחמה, סבל ודרמה. זה מגדיר את ארה"ב, את אירופה, דרום אמריקה, כל מקום. כל מדינה, כל שפה, כולם מועדים למלחמה.
הדברים העמוקים ביותר שאתם מרגישים כאשר אתם הולכים סביב קשורים לסבל.
ויקרים, זוהי ההיזכרות של ה'רשת הקריסטלית'.
הרשת לא יצרה את הסבל, היא רק זוכרת את זה.
וזהו התפקוד של ה'רשת הקריסטלית' – להדהד את הטבע האנושי, לספק שושלת יוחסין של היזכרות לשם ההזנה של הרשומות האקאשיות.
ולכן כל מה שהתודעה עשתה נשאר על פני הפלנטה.
עד שלפתע התרחש שינוי בשנת 2012, שנחזה כמעט על ידי כל הקדמונים בפלנטה.
ולפתע 'נקודת הצומת' הזו הפכה פעילה.
'נקודת הצומת' הזו היא פיסית, והקריסטלים נדיבים – הם חיכו ברחבי הפלנטה הזו, הם מעניקים לכם מסרים שאתם מרגישים ונהנים מהם, ולפתע יש להם מסר גדול מכיוון שהם מתחילים במסלול המהיר של הרשת הבלתי נראית והסמויה מן העין, עם מידע נדיב שעומד למתן את כל הסבל, כל המלחמות, שיתחיל לשכתב מחדש את ה'רשת הקריסטלית'.
עבור אלה שהם מספיק רגישים ויכולים להקשיב ולהבין את הקריסטל שמונח לפניהם, ביופיו, בשקיפותו, המסר הוא קשה, הוא שכתובו מחדש של העתיד.
הוא מתחיל לספר לכם אודות עתיד שאינכם יודעים עדיין, ואתם יכולים לכנות זאת ההיסטוריה של העתיד, או עתידה של ההיסטוריה… מכיוון שכמעט כל נשמה עתיקה נושאת איתה היזכרות מותנית האומרת שאתם נדונים לאבדון.
הביטו בסרטי האבדון שלכם, בסיפורים הטובים ביותר שנכתבים שטוענים שאתם נידונים לאבדון מכיוון שהם מספרים על ההשמדה ההמונית של מלחמה.
הראו לי את הסרטים, הסיפורים, הספרים שמדברים על פלנטה חדשה שאין בה מלחמה, על החידות שתהיינה שם, על הנדיבות, החמלה, היופי – עדיין אין כאלה בשום מקום, אולם יהיו כאלה לאחר שהרשת תיכתב מחדש על ידי 'נקודת הצומת' שאתם יושבים עליה.
ובמסלול המהיר שמגיע, הקריסטלים שלכם יתחילו לדבר אתכם ולספר לכם שאין לכם מושג לאן שאתם הולכים, זה כל כך יפה, כתבו מחדש את מה שאתם מחשיבים כעתיד שלכם!
הקשיבו, זה כה עצמתי, שאנשים היודעים מראש דברים, שחשים את העתיד עדיין חשים ואוחזים בעתיד, והם יחזרו עליו ויתנו לכם מידע שיאמר שזה נורא ושזה יקרה – הם פשוט מספרים את מה שהיה ולא את מה שקיים עכשיו…
וזו הסיבה ש'נקודת הצומת' הזו עובדת באופן שבו היא עובדת.
דבר אחד נוסף:
אמריקאים רבים, לא הילידים, אלה שהגיעו במהלך 200 השנים האחרונות, טוענים שאין להם למעשה אבות מייסדים, ולכן אינם יכולים לכבד אותם, מכיוון שהם הגיעו ממקומות שונים.
אמריקאים, הרשו לי להגדיר מחדש את האבות המייסדים שלכם:
אלה בשדות הקרב, האמהות שצעדו לצידי הכרכרות, המשפחות שלא עמדו בתלאות הדרך ומתו, ואלה שעברו את כל הדרך בהצלחה – אלה הם אבותיכם, אתם יכולים שיהיו לכם אבות מייסדים בני 200 שנים בלבד.
אלה הם שעיצבו את הרשת ואת ההיזכרות שיש לכם.
לסיום, אחד הדברים ששרויים במחלוקת גדולה ביותר הוא שלפרקים אלה ב'רשת הקריסטלית' הסמויה מן העין יש השפעה כה גדולה לאנשים רגישים ולא רגישים, שאם משהו טרגי לא רגיל מתרחש בבית, האנרגיה המסוימת הזו תישאר שם בבית, אפילו לאחר שהוא ייהרס.
אתם מכנים זאת 'שדים ורוחות', ולמעשה זוהי מערכת של השמעה חוזרת של ה'רשת הקריסטלית' ביום מסוים, בשעה מסוימת, בתדר מסוים.
ניתן למדוד זאת, מכשירים יראו זאת, לפעמים אתם תהיו מסוגלים לראות זאת.
ההבדל בין 'רוח' לבין מה שאתם הייתם מכנים משהו אחר שיש לו אנרגיה הוא, שאינכם יכולים ליצור מימשק עם הפרק המסוים הזה, הוא אינו מדבר אליכם, הוא פשוט מציג את עצמו, שוב ושוב.
שום דבר אינו לכוד, אין שם אנרגיות, זה פשוט וידאו אזוטרי [ קריון צוחק ] ואתם יכולים לסמוך עליו. אתם יכולים להכין את המכשירים שלכם, את המצלמות שלכם, ול'תפוש' את זה…
זוהי ה'רשת הקריסטלית'.
דרך אגב, כאשר מדובר בדברים שנתקלים בהם בלילה, אין לכם כל מושג מה אתם רואים.
בני האדם מסווגים את כל זה לכלל דבר אחד – משהו יוצר דופן.
חלק מהם זו פיסיקה, חלק מהם נורמליים, ויגיע זמן בו תצחקו על עצמכם על כך שפחדתם ממשהו שהיה כה יפה.
יום אחד, כאשר תהיו מסוגלים לראות דברים רב מימדיים, תבינו בדיוק מה מתרחש.
ה'רשת הקריסטלית' עוצמתית עד כדי כך.
האם כאשר נכתוב מחדש את הרשת הזו מ'נקודת הצומת' הזו אפילו הדברים מהסוג הזה עשויים להשתנות? והתשובה היא כן.
אתם תתחילו לראות זאת, לא עוד רדופים, אנרגיות שלא תורגשנה יותר במקומות שקרו דברים טרגיים ואנשים מתו.
פרחים שיצמחו במקומות שהם לא צמחו בעבר, השמש שתגיח במקומות חשוכים.
זוהי התחזית לגבי הפלנטה החל מ 2012, וזוהי הסיבה למקום הזה, שתמיד היה כאן וחיכה…
המסר המסויים עבורכם הוא שתכתבו מחדש את עתידכם.
הקריסטלים בבתיכם ומסביבכם אינם רק נדיבים.
המסר הוא ברור – האם יש לכם התניה בקשר לאבדון? אם כן, נקו אותה, מכיוון שלא תגיעו לעתיד הזה.
הוא שם, כאשר אתם תמיד מצפים לנעל השניה שתיפול, כאשר אתם תמיד מצפים למשהו רע.
מהי ההתניה שלכם לגבי חייכם?
מהי ההתניה לגבי גילכם?
ניתן לשכתב מחדש את כל זה, וזה המקום שיעשה את זה.
אם אתם מסוגלים ללכת היום למקום החפירה, הקשיבו, מכיוון שחלק מהקריסטלים ידברו אליכם. הם יאמרו הרבה יותר מאשר רק לבקש מכם שתקחו אותם איתכם הביתה.
הם יאמרו 'אה, חיכינו לכם מיליוני שנים – קחו אותנו הביתה'…
זה מעט שונה, הלא כן?
וכך הוא הדבר.
תקשור שלישי
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
שוב שותפי (לי קרול, ת.ג.) זז הצידה.
זהו התקשור השלישי בסדרה של ארבעה תקשורים, ואנחנו יושבים במקום יפהפה על פני הפלנטה, מעל 'נקודת הצומת' הקריסטלית שתיארנו אותה בפניכם בפעמיים הקודמות…
הצגנו בפניכם את המידע אודות קריסטל הקוורץ שהוא שונה מכל אבן חן אחרת על פני הפלנטה.
בפעם האחרונה סיפרנו לכם מה הקריסטלים אומרים, והשתמשנו במונח של לכתוב מחדש את ההיסטוריה העתידית, ושהמסר מהקריסטלים אינו רק אודות נדיבות או הרגשה טובה, אלא הוא מסר שמתכתב עם השינוי שאתם חווים.
במפגש הזה, אלה שנטלו חלק במקהלת הקריסטל קיבלו מסרים בזמן המקהלה, שאני עומד לחזור במעט, ולאחר להגדיל במעט.
יש הרבה מאוד שניתן לספר אודות ה'רשת הקריסטלית', ואלו חדשות טובות.
מתקיימת כאן כרגע למעשה חגיגה, מכיוון ש'נקודת הצומת' המסוימת הזו הופעלה – בפעם הקודמת שישבתי כאן (בזמן התקשור השני, ת.ג.) היא עדיין לא הופעלה.
עבור רבים זהו מידע אזוטרי, ועם זאת ישנם אלה שמרגישים את ההבדל…
המכרות כאן מבקשים מאלה שיבואו לחפור שיקחו עוד קריסטלים, הם רוצים להעביר את המסר הלאה לכל אלה שיקחו אותם לביתם.
זהו מסר של נדיבות וגם של תקווה עבור העתיד.
הכוונה בכתיבה מחדש של ההיסטוריה של העתיד היא, שעד לנקודה זו, יקרים, התודעה האנושית חשבה שהיא יודעת מה יביא עמו העתיד, בהתבסס על התניה וציפיות.
הפרקטלים עצמם של הזמן – צורה של פיסיקה המאפשרת לזמן לחזור על עצמו – יספרו לכם שאתם עומדים לחוות אותם דברים שחוויתם בעבר, מכיוון שכך היו תמיד פני הדברים.
אם כך, מהי ההיסטוריה של עתידה של הפלנטה?
אתם תפנו לכתובים שלכם, לאלה שחוזים את העתיד, ותשמעו אותם דברים שהם נהגו תמיד לומר – מלחמות מתמשכות, בעיות, האנושות לא השתנתה באמת כל כך הרבה, ופשוט קיים כרגע רגע של שלווה/שלום, שבע השנים האחרונות היו שיהוק, ונחזור על הדברים האלה.
הם יטענו שהם רואים אל תוך העתיד, ושהפרקטלים של הזמן יצרו זאת.
זה כמעט כמו שאתם קורבנות של הזמן…
האינדיאנים סיפרו לכם משהו הפוך לחלוטין.
הקשיבו לחוכמתם של הקדמונים ולנבואתם שעתידה של הפלנטה הזו ניתן לשינוי.
אולם על מנת לשנותו, היה על האנושות לצעוד דרך שינויים מסוימים, וכך היה.
האינדיאנים השתמשו בלוח שנה עם ספירת זמן לטווח ארוך, הם הביטו בשמיים, בכוכבים, ולא השתמשו בפרקטלים של זמן כפי שמשתמשים במדע.
באופן כמעט בלעדי, האינדיאנים סיפרו שהקדמונים סיפרו שיש לכם כרגע את היכולת לשנות את הפלנטה כולה, את כל הפרקטלים של הזמן, ולהתחיל מחדש את השעון.
אתם יושבים על 'נקודת צומת' קריסטלית, עם עורק אם, שספגה את הידע הזה מהפליאדים שיצרו זאת, ועשו עירוי של זה עם מידע מעולמם.
והמידע הזה מדבר על מה שקורה כאשר פלנטה עוברת דרך שינוי.
אינכם יודעים, מעולם לא הייתם שם, ולכן אני ארחיב מעט את המידע מהתקשור האחרון.
קריסטלים זוכרים. הם אוגרים. ולכל אורך הדרך הם היו מוכנים להעניק לכם את המידע הנדיב ביותר ששמעתם מעודכם אודות עתידה של הפלנטה הזו, ולכן במשך מאות בשנים כאשר הוצאתם קריסטלים מן האדמה הם נבעו נדיבות, שמחה, וגרמו לכם להרגיש טוב יותר.
ולפתע במקום נדיבות ושמחה הם מספרים סיפור שהעתיד בשל לשינוי, הפלנטה יכולה לנוע מפלנטה של הישרדות ומלחמה, לפלנטה של הרמוניה והבנה, המעבר איטי אולם הוא כבר החל.
כדור השלג החל להתגלגל במורד הגבעה.
אולם יש עוד כל כך הרבה יותר.
ה'רשת הקריסטלית' של הפלנטה היא רשת אזוטרית. היא אינה פיסית.
אנחנו נמצאים כאן במקום פיסי.
קיים גשר המחבר בין הפיסי לאזוטרי. גשר זה הופעל אתמול על ידי הקבוצה שיושבת לפני, במקהלה הקריסטלית.
שרו 'טונים של בלוטת האצטרובל', טונים עתיקים שהמאסטר יה-הי זוכר אותם מושרים באוויר הפתוח שמזוהים על ידי ה'רשת הקריסטלית'.
זה כמו סיבוב נוסף של המפתח במנעול, שמבקש מבני האדם שחצו את הסמן שיראו שהם זוכרים מי הינם.
והטונים שרים את ההיזכרות, פותחים ומפעילים את 'נקודת הצומת' שאתם נמצאים עליה, ומתחילים להעביר את המידע ל'רשת הקריסטלית' האזוטרית שעד עתה היתה בפני עצמה על פני הפלנטה.
המשמעות של זה היא שה'רשת הקריסטלית' זוכרת רק את מה שבני האדם עושים עליה.
לכן אתם מרגישים דברים במקומות מסוימים שארעו שם דברים.
אולם לפתע ה'רשת הקריסטלית' הפעילה מתחילה לשדר דברים שלא ארעו מעולם!
יגיע יום בו תצעדו בשדות הקרב האלה שכיום אתם מרגישים שם דברים, ולא תרגישו דבר… מכיוון שהם יתכווננו מחדש, יאותחלו מחדש, ויתחילו לשדר את מה שהם זקוקים לומר.
אודות מה כל הדבר הזה? מדוע זה קורה? מדוע זה נדרש?
כאשר תינוק נולד על פני הפלנטה, ישנה ברית בין גאיה וכוח החיים שלו.
האינדיאנים יודעים אודות זה, בלמוריה היו מתקיימות לידות בתוך ברכות מים, כך שהדבר הראשון שהתינוק ידע היה המעבר מהנוזלים של האם אל הנוזלים של גאיה. זו היתה חניכה לאנרגיה של הפלנטה עצמה, והלמוריאנים וכל הקדמונים ידעו שלידה במים היתה הדרך ההולמת ביותר, שהדבר הראשון שתינוק מרגיש הוא גאיה, החמימות והיופי של המים על פני הפלנטה שמקיפים אותו, מי החיים, ומשם החיים ממשיכים…
לאיזון רוחני נדרשת ברית עם גאיה.
עכשיו אתם יושבים באויר הפתוח, מביטים על עץ נפלא, הטבע כולו מסביבכם, ואני מתקשר על ערש של קריסטלים.
אתמול דיברתי על תכליתם של הלויתנים על פני הפלנטה.
בני אדם אוהבים לויתנים. הם נמשכים תמיד ללויתנים ודולפינים ורוצים להיות איתם, לדעת עליהם, ללמוד עליהם עוד ועוד.
ילדים הרואים לויתן או דולפין בין בעלי חיים אחרים, נמשכים אליהם ומתעניינים בהם, לומדים את שמותיהם.
על פי הביולוגיה, דולפין מוגדר כלויתן – כך שכאשר אנחנו מדברים על לויתנים אנחנו מתכוונים לכל הלויתנים ולכל הדולפינים מכל הסוגים.
יקרים, בתקשור הקודם גיליתי שהם נמצאים כאן כ'רשת הקריסטלית' החיה.
ה'רשת הקריסטלית' על הפלנטה מגיבה למה שבני אדם עושים, ומשדרת לבני האדם באמצעות עפר האדמה.
האוקינוסים מכסים יותר מ 70% של הפלנטה, וגם הם זקוקים למידע הזה, ולכן הוא נישא באמצעות הלויתנים.
'נקודת הצומת' שאנחנו יושבים עליה קשורה ל'נקודת אפס' בפטגוניה.
כיום פטגוניה מורכבת מצ'ילה וארגנטינה. אולם פעם זה לא היה כך.
כאשר דר. טוד אובוקייטס סיפר שיצא לסיור בצ'ילה, אמרתי לו שזה לא מדויק, מכיוון ש'נקודת האפס' נמצאת בפטגוניה, לא בצ'ילה ולא בארגנטינה, לא באופן בו אנחנו חושבים.
השמות האלה עשויים להשתנות במהלך אלפי השנים הבאות כפי שהם השתנו בעבר.
לפטגוניה יש הכרה יבשתית בתחתית הפלנטה, ולשם הולכים הלויתנים על מנת להזדווג וללדת ילדים.
וכאשר ללויתנים האלה יהיו צאצאים, הדבר הראשון שהם יקבלו הוא המידע החדש שאתם הפעלתם ב'נקודת הצומת' הקריסטלית הזו שמקושרת ל'נקודת האפס' המכונה הר פיץ רוי.
ולכן היה עליה להיות במקום שהיא נמצאת, כך שאין זה משנה מה שיש ללויתנים הבוגרים ברשומות האקאשיות שלהם או באנרגיה שלהם. לילדים תהיה התחלה של מידע חדש פליאדי, והם ישחו באוקינוסים, ובפעם הבאה שהם יזדווגו ויהיו להם ילדים, הם ידעו הכל אודות זה.
שאר גאיה שהיא 70% במים זקוקה למידע הזה לצורך איזון. לכן יש צורך בלויתנים ובדולפינים, כי הם כולם נושאים את המידע הזה.
האם הלויתנים והדולפינים יודעים מי הם?
האם מעודכם הבטתם במשך זמן ממושך ארוך בעיניו של לויתן או של דולפין, בין אם הם היו בטבע או בשבי – במיוחד בטבע?
ואם אכן הבטתם בעיניהם, אין לי צורך להשיב על השאלה הזו…
אתם רואים חוכמה בעיניהם, כמעט קריצה האומרת למתבונן שהם יודעים מיהו.
שותפי הוביל סיורים רבים לשחיה עם דולפינים באוקינוס הפתוח ליד למוריה, ובפעם הראשונה שזה קרה הוא התקשה להאמין לתהליך שהתרחש – האנשים היו שטים בסירה פתוחה, יורדים מהסירה למי האוקינוס, והדולפינים היו מגיעים לאנשים.
האם אתם חושבים שהם הגיעו מתוך סקרנות לבני האדם, או שהם בני ברית לתודעה שלכם וידעו מי הם?
ובהמשך הם היו שוחים מסביבם, הראו לאנשים את הצאצאים שלהם, חגגו וקפצו באויר.
יקרים, הם יודעים.
וכמוהם גם הלויתנים יודעים.
כאשר הטונים הושרו בהוואי בשנת 2012, הלויתנים הפכו להיות פעילים באופן קיצוני, וחלק מהאנשים שיצאו בסירות כדי להתבונן בלויתנים, שמעו מהמדריכים שהלויתנים אינם נוהגים להופיע בעונה המסוימת ההיא ושהם אינם קופצים במים, אולם זה בדיוק מה שהם עשו כל הזמן…
האם הם יודעים? בודאי.
האם הם יודעים זאת בתודעה כמו שלכם? לא.
הם יודעים מי הנכם, הם יודעים שהם בעלי ברית אתכם.
וישנן מידע נוסף שקשה מאוד להעביר לכם אותו ולהסביר לכם אודותיו מכיוון שהוא כה אזוטרי, וחלק יתהו לגבי התקפות שלו.
הטבע הינו מגוון לצורך הישרדות. קיימים סוגים רבים של קופים, יונקים, מכיוון שאם סוג אחד ייכחד מסיבה כלשהי, הסוגים האחרים ישאו את חותם הדנ"א של הזן שנכחד.
הביולוגים אומרים שלפני 100-200 אלף שנים – לפני שהגיעו הפליאדים – היו 27 סוגים שונים של בני אדם, כמו שאר היונקים על פני הפלנטה – נמוכים, גבוהים, עם זנב, בלי זנב – בני האדם היו פשוט סוג נוסף של יונקים.
ואז הכל נעצר.
שותפי מציין שבירחון אמריקאי מסויים, בחודש ינואר בשנת 2000, היתה כותרת בעמוד השער "מה קרה? מכיוון שכעת קיים רק סוג אחד של בן אדם עם 23 כרומוזומים"
העקרון של הטבע עצמו טוען שחייב להיות גיבוי למקרה שתהיה הכחדה שלמה, כך שניתן יהיה להמשיך את הזן בדרכים רבות.
הלויתנים הם הגיבוי של הרשומות האקאשיות של בני האדם. הם נושאים את החותם של הדנ"א שלכם.
אם כך, האם אתם חושבים שהם מכירים אתכם? הם הגיבוי לאנושות…
הם שוחים כיום באוקינוסים של הפלנטה הזו, ורובם שוחים בחופשיות ללא חשש שיצודו אותם. מספרם יגדל ובסופו של דבר המדע יראה שבאופן כלשהו קיימת ברית של תודעה בין כל הלויתנים ובני האדם.
ולמרות שהמדע לעולם לא יספר לכם את מה שאני מספר לכם, אתם 'תחברו את הנקודות' ותאמרו שזה בדיוק מה שקריון דיבר…
יקרים, הכל חלק מה'רשת הקריסטלית', מההפעלה, מ'נקודת הצומת' הזו.
מחר יהיה הפרק האחרון ואספר לכם מעט יותר על מה שהם נושאים איתם, מה מתרחש, היופי והחגיגה של מה שנמצא כאן עכשיו, שהוא קריסטלי…
וכך הוא הדבר.
תקשור רביעי
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
שותפי (לי קרול, ת.ג.) זז הצידה לתקשור הרביעי מסדרת ארבעת התקשורים.
יש מביניכם שהם מאוד אזוטריים, שמוצאים משמעויות בהרבה דברים מעבר למשמעויות התלת מימדיות, והם מבינים שרטט משתלב בחייכם עד לאותה רמה תלת מימדית שמתאימה לאחרים,
שמה שמדריך אתכם בחיים הוא לעתים קרובות סמוי מן העין ובלתי נראה, אלה דברים שמרגישים אותם.
לכל תקשור שהגשתי בפניכם היו אנרגיות וסמנים שניסו לזהות אודות מה כל זה היה.
אנחנו פונים לעתים קרובות לנומרולוגיה הטיבטית העתיקה – קיימות הרבה שיטות נומרולוגיות, ואנחנו מנסים לפנות לפשוטה והמקורית ביותר.
התקשור הראשון – 1 – היה אודות התחלות חדשות. ההתחלה היתה אודות קריסטלים.
בתקשור זיהינו היכן אתם נמצאים, מה התרחש במקום הזה.
התקשור השני – 2 – היה אודות דואליות (על פי הנומרולוגיה הטיבטית), נכנסנו אל תוך האנרגיות והתחלנו לספר על מה הקריסטלים אומרים לכם, דבר שמערב מיד את בני האדם.
בתקשור השלישי – 3 – זרז – סיפרנו לכם על חייה של ה'רשת הקריסטלית', גילינו דברים על האנרגיה של הלויתנים והדולפינים, כחלק מהמערכת.
כל תקשור נהיה יותר אזוטרי מקודמיו.
מדיבור מאוד מקורקע על אבני החן באדמה – דבר תלת ממדי שנשאר לכל אורך הדרך עד לתקשור הזה בו נדבר על דברים מאוד אזוטריים, על אנרגיות שאנשים חשים, אולם אינם יודעים – מעבר לתחושה, ללא מדע וללא תקפות.
התקשור הרביעי – 4 – הקרקוע של גאיה, באופן רופף על פי הנומרולוגיה שאנחנו חוגגים ושפותחה במשך מאות בשנים.
האם זה אפשרי שעשינו סיבוב שלם? לא באמת…
אנחנו עומדים לדבר על הדברים האזוטריים ביותר ועל גאיה.
אולם לפני כן, הבה ו'נחבר את הנקודות' – והכוונה גם לאלה שאינם אזוטריים. גם אלה שבאו רק להתבונן ולהקשיב.
ברצוננו להציע לכם מספר דברים להרהר בהם, אפילו לפני שתשמעו דברים שאולי אינכם מעוניינים בהם כלל.
חלק מכם מגיבים ל'רשת הקריסטלית' ואינכם אפילו מודעים לכך, אתם נועלים הכל למשפט אחד – האל, הרוח, ולא שזה אינו מדויק, אלא שזה מתפרק במערכת של הפלנטה שהיא הרשת שאתם יושבים בתוכה.
אנשים מסוימים נדחפים לגור במקומות שונים, הם לא יגורו שם בהכרח כל הזמן, אולי ישהו שם לזמן מה על מנת לעשות את מה שהם הגיעו לעשות שם, לפעמים הם ישארו ויקרקעו את האדמה, לפעמים הם ינועו למקומות אחרים לעשות משהו אחר – אלה כולן נשמות עתיקות.
וכולם חוו אותה החוויה, וזה קורה בכל רחבי הפלנטה – הם הגיעו למקום, ובאפן כלשהו, בדרך כלשהי המקום מדבר אליהם ואומר להם ששם עליהם להיות.
זה אינו בהכרח אומר שעליכם להיות עם התרבות שלכם – המשפחה האקאשית נמצאת ברחבי העולם, ועדיין לעיתים קרובות היא מתפשטת בעולם…
ישנם הרבה סיפורים של אנשים ממקומות מרוחקים שאפילו אינם דוברי השפה האנגלית, והם מגיעים למשל למקום כמו זה וירגישו משהו אמיתי, הם יפגשו משפחה קארמתית, והם יקשיבו לתאים של גופם שיספרו להם שהם שייכים למקום הזה.
ועל מנת להגביר זאת יהיה להם סינכרון שיצביע הלכה למעשה לעבר הכיוון ההולם להם, וזה יהיה כה קל להיות במקום הנכון ללא כל סיבוכים, התקפות תהיה שם, והם יידעו, וימצאו את עצמם במקום המושלם עבור הרגע ההוא, בזמן ההוא.
והם ימצאו את השלווה כאשר נמצאים במקום הנכון בזמן הנכון.
יש לי שאלה עבורכם, בני אדם לינאריים יקרים – כיצד זה קורה?
האם אלו תמיד מילותיו של האל המדבר אליכם באמצעות השדה ומורה לכם שאתם שייכים למקום מסויים, או שמא אולי זו מערכת אלגנטית שהוכנה על ידי הרוח, המקור הגדול ששם את המערכות במקומן.
ומהו הדבר הזה שדיבר אליכם אודות חיים כאן, הגעה לכאן, הישארות כאן או שם, היכן שלא תהיו…
האם לא תתחילו להשוות זאת לגאיה, מכיוון שנתבקשתם לשנות מיקום, או אולי במקרה הזה להתמקם בסופו של דבר במקום אליו אתם שייכים…
זה מגיע מן האדמה, יקרים, אתם עומדים במקום כלשהו, מרגישים שהאנרגיה של הפלנטה מדברת אליכם ומספרת שזהו המקום אליו אתם שייכים כרגע.
ואם תתחילו לחבר את הנקודות ולשים יחד את כל הדברים תראו משהו מאוד אזוטרי:
הפלנטה הזו יודעת באמת מי אתם. וכך גם הרוח.
אם תרצו לגלם את כל זה לדבר אחד האומר שהכל זה האל – עשו זאת.
אולם יקירים, זה הרבה יותר אלגנטי מזה.
נשמות עתיקות, הפלנטה הזו מתוכננת לעזור לכם לדעת היכן עליכם להיות, באמצעות ה'רשת הקריסטלית' באופן כזה ועזרה אחרת, כמו מיפוי אסטרולוגי של מקומות לשם מציאת קווי האנרגיה בפלנטה שם תוכלו להיות לעזר באופן מיטבי בעזרת הדברים שאתם יודעים לעשותם היטב, בין אם מדובר בחמלה, עסקים או קרקוע.
זה הכל מבוסס על הפלנטה, על גאיה, וזה נישא על גבי 'הרשת הקריסטלית'.
לפני שנים רבות סיפרתי לכם משהו שבני אדם לעולם אינם צריכים לדעת אודותיו.
קיים מידע לגבי האופן בו עובדות מערכות רב מימדיות, שחלקו פיסי, יפהפה, וחלקו אזוטרי טהור המדבר כיצד האנושות עובדת עם הדברים שמתרחשים, הבאים והולכים מהמקור המרכזי, מהבריכה שכולכם מגיעים משם.
על פני הפלנטה ישנם כ 7 מיליארד נשמות אולם ישנה קבוצת ליבה הממשיכה לשוב ולחזור לכאן. אולם תמיד ישנן גם נשמות חדשות המצטרפות לנשמות העתיקות.
הנשמות שבילו כאן זמן רב ביותר הן בעלות הנסיון הרב ביותר, המרגישות את חוכמת העידנים, היודעות.
רובכם עשיתם מעשה לינארי ושאלתם האם עליכם לכתוב ספר או לעשות דברים אחרים – אולם מה לו אם פשוט עליכם להיות כאן? מה אם בעצם נוכחותכם במקום מסוים, וגוף האור שלכם והנשמה שלכם אתם משפיעים על עפר הארץ?
בעלי החיים יודעים מי הנכם, האטמוספירה יודעת, כאשר אתם הולכים העצים מדברים אליכם, ישויות הטבע מצחקקות עם אור – הם מברכים אתכם ואומרים לכם שאתם במקום הנכון.
יש לכם ברית עם האדמה, לפני שנים סיפרתי לכם משהו. לא חשוב לדעת אודותיו, אולם הוא הדבר האזוטרי ביותר שנוכל לספר לכם בפרק הרביעי הזה, וזה אודות מערת הבריאה, שהיא אנרגיה רב מימדית במקום פיסי.
היא מוחבאת ולעולם לא תימצא, אפילו לא בעזרת המכשירים המוצלחים ביותר שאי פעם יגלו או יפתחו.
עליה להיות פיסית, היא קריסטלית.
דיברנו על מערת הבריאה הרבה לפני שזוהו על הפלנטה 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס', סיפרנו לכם על מטפורות, שחלקן היו משולבות עם האמת הפיסית.
קיים קריסטל מיוחד עבור כל אדם ואדם על הפלנטה, עבור כל גבר ואשה. זהו 'קריסטל נשמה'.
קיים קריסטל עבור כל נשמה שאי פעם תהיה על הפלנטה הזו.
אף אדם לא יוכל להבין את ההצהרה הזו, משום שהן מחוץ למושגים של זמנכם.
במבט לאחור תוכלו לדון על כך בקבוצות, להתווכח על זה…
זה נשמע כמו גזרה מראש, משמיים, מכיוון שכיצד יכול להיות קריסטל כזה עבור נשמות שטרם הגיעו לכאן?
האם זה אומר שיודעים איזו נשמות יגיעו? ואכן זה כך. זו אינה גזירה משמיים, זהו תכנון.
זוהי מערכת יפהפיה, באמצעותה אנחנו מכירים אתכם, והפלנטה מכירה אתכם – אתם חלק ממנה.
המהות של הרשומות האקאשיות שלכם מיחידות החיים שלכם מאוחסנות בקריסטל במערת הבריאה.
הקשיבו מכיוון שזה עשוי להיות הגיוני:
אין דבר כזה כמו 'נשמה אנושית'. הנשמה היא משהו הרבה יותר גדול מזה, הנשמה היא נצחית והיתה הרבה לפני היקום הזה.
כיום היא שייכת לבני אדם, כל זמן שישנם כאן בני אדם.
כאשר אתם מגיעים לפלנטה הזו, הקריסטל שלכם הופך להיות חי, חדור באנרגיה שלכם.
אם כבר הייתם על פני הפלנטה הזו לפני כן, כבר קיים בו מידע לגבי כל מה שאי פעם הייתם, כל יחידת חיים שאי פעם חייתם.
הוא מחדיר אתכם בתוכו ואתם ממשיכים במסעכם על הפלנטה והוא נשאר במערת הבריאה.
כאשר אתם עוזבים, כל מה שעשיתם ביחידת החיים הזו מופקד בקריסטל הזה שלכם, ואתם עוזבים.
אינכם נושאים את הרשומות האקאשיות כאשר אתם מחוץ לתחום הפעולה של הפלנטה הזו.
אתם חלק מהמקור הבורא והיוצר, כנשמה, חלק מהמרק של היקום, של כל מה שיש, השדה.
אחד הדברים הקשים ביותר להבנה על ידי בני האדם הוא שהנשמה אינה יחידנית.
אתם חלק מהמרק של הבריאה, של השדה עצמו.
וכאשר אתם שבים לפלנטה, אתם מבקרים שוב את הקריסטל שלכם, שיש לו את 'שם האור' שלכם, הוא מתעורר שוב לחיים כאשר אתם חוזרים, אולם שבתם עם כל המידע מהרשומות האקאשיות שנמצאות בקריסטל הזה שלכם.
הוא זוכר מי אתם, אתם מגיעים באופן ביולוגי וקיים חלק מהרשומות האקאשיות שאתם נושאים בפיסיות שלכם, בבלוטת האצטרובל שלכם.
אולם יקרים, עליכם לדעת שהפקדון המקורי של ההגעה והעזיבה הוא קריסטלי.
לכן האדמה מכירה אתכם.
ההיבט הסופי ותכליתה של 'הרשת הקריסטלית' על פני הפלנטה הוא להכיר ולדעת אתכם.
כאשר אתם נמשכים למקום כלשהו על פני הפלנטה, ואתם מרגישים שהמקום הזה מדבר אליכם, זה מכיוון שהפלנטה מכירה אתכם.
אתם קשורים לאדמה הזו בדרכים שממש אינכם יודעים עליהן.
היא יודעת מי הנכם, מכיוון ש'הרשת הקריסטלית' קשורה למערת הבריאה.
המבנה התאי שלכם מלא במידע הזה שהגיע מהמערה.
קיימים עדיין קריסטלים רבים שעדיין אין להם התגלמות נשמתית, מכיוון שרבים עתידים להגיע לפלנטה הזו.
מערה מסוימת זו יודעת מי מגיע ומי עוזב, וקיימים בה הפוטנציאלים של כולכם.
זה מסביר עד כמה חשובה 'נקודת הצומת' הזו, עד כמה חשובה 'הרשת הקריסטלית'.
כאשר אתם מביטים על ההתגלמות הפיסית התלת ממדית של קריסטל הגדל באדמה, אתם חווים קריצה ענקית האומרת שאתם מבינים עכשיו את התמונה כולה.
מדוע הקריסטלים נדיבים?
מדוע אתם כל כך אוהבים אותם?
מדוע הם מדברים אליכם?
מדוע לפעמים אינכם יכולים להסיר את עיניכם מהם?
חלקכם היו במכרה היום, הסתובבתם וחיפשתם, ורבים מכם לא רק סתם מצאו אבן – מצאתם אנרגיה.
וחלק מהאנרגיות ממש דיברו וביקשו מכם שתיקחו אותן אתכם הביתה, מכיוון שגאיה מכירה אתכם.
הדבר האזוטרי ביותר שאנחנו יכולים לספר לכם, והוא גם מאוד שכיח, הוא שנשמה עתיקה תרגיש ותדע. עכשיו אתם יודעים את המכניקה של זה, את שאר הסיפור.
ברכות על שחיכיתם במהלך המידע הזה, הפרטים שלו, האנרגיה שלו.
יהיו כאלה שיקשיבו לכך ועדיין לא יאמינו לכל מה שנאמר, עד שיגיע היום בו הם ירצו להקשיב לנאמר פעם נוספת על מנת למצוא מה הם החמיצו כאשר המידע לא היה חשוב להם.
זה מה שקורה לתודעה כאשר היא מתחילה להתרומם ולגלות את עצמה.
לפני שנלך, אנחנו רוצים לברך את בעלי האדמה הזו שעליה אנחנו יושבים היום, על שהם נמצאים במקום הנכון ובזמן הנכון, ושהקשיבו לגאיה כאשר היא אמרה להם ללכת לכאן.
וכך הוא הדבר.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר