תמיד שם – מרץ 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

אורכם באמת נראה, וקיימת באמת אהבה גדולה עבור כל אדם ואדם.

כמה מתקשרים עוד צריכים לומר לכם זאת בימים אלה שלאחר השינוי הגדול, לפני שתתחילו להבין שישנה תפישה חדשה שיש ללמד אותה, מכיוון שמערכת היחסים שלכם עם הבורא והיוצר של כל הדברים, שאתם מכנים האל, הרוח, או בורא יוצר, היא תפישה חדשה לחלוטין!

ולאט, ההבנה הזו של אלה שמבינים תתחיל להביא לכם שלום,

לו יכולתי לקחת אתכם עכשיו לאחור, הלכה למעשה, לזמן בו תוכלו לצפות באותן הוויות מלאכיות שהגיעו והתחילו בזריעה של ההארה בבני האדם שהיו אז בזמנו – האין אתם חושבים שזה מעניין, שאפילו הדנ"א שלכם שונה מכל שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ? גם לאלה שנמצאים ממש מתחתיכם בסולם ההתפתחות אין 23 זוגות של כרומוזומים, בעוד שלכם יש מספר כזה.

היה חייב להיות שינוי בדנ"א, והמדע יודע ברור מאוד על כך ומבין את ההתכה של הטלומרים לאחד (אזורי הקצה של הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא, ת.ג.), וזה מתיישר אפילו עם לוח הזמנים שסיפרנו לכם עליו לגבי העיתוי בו כל זה התרחש.

יקרים, זה נעשה מתוך אהבה, לא מתוך שיפוט. זו היתה התנסות יפהפיה בה הבורא היוצר אמר שהוא רוצה שבני האדם יהיו הבאים בתור, ושהפלנטה הזו, היחידה עם המבחן הזה ברגע זה, בעלת 23 זוגות כרומוזומים, תתחיל מסע שייקבע רק על ידי השיפוט של בני האדם עצמם ועם הבחירה החופשית שלהם בה הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

אל תטעו. המלאכים שמחו כאשר נולדתם, והם עדיין שמחים על כל בן אדם נוסף שנולד כאן, על כל תודעה נוספת בצלמה של האהבה, בצלמו של הבורא היוצר.

ברצוני להראות לכם זאת באור שתוכלו להבין, מכיוון שישנם אלה האומרים שקשה להם ושהם אינם יכולים להגיע לאל.

המעטה/צעיף שסיפרו לכם אודותיו, הוא אמיתי! אולם יתכן והדברים שסיפרו לכם עליו הם מוטעים.

המעטה/הצעיף נמצא שם, אינכם יכולים בעצמכם לראות דרכו, אולם אין זה אומר שאינכם יכולים להמיר זאת – זה מעטה/צעיף ש'רואה', כך שכל השאר יכול לעבור דרכו.

להורים שביניכם, לאמהות ולאבות – האם אתם זוכרים את הפעם הראשונה שראיתם את התינוק שלכם? כיניתם זאת 'חבילה של שמחה' מכיוון שהיה בו כל כך הרבה אושר.

רוב התינוקות אינם יכולים להבין זאת עדיין, לראות, לחייך או לצחוק עדיין – אם כי יש מביניהם שעושים זאת במהירות די רבה – אולם מהו הדבר הראשון שאתם עושים ברגע הלידה שהוא כה יפה, כאשר אתם חווים את נשימתו הראשונה, שומעים את קולו בפעם הראשונה?

אם אתם מאמינים במטפורה של האל בבני האדם, הרי שיתכן והדבר הראשון שתעשו הוא לקלל את הילד הזה, מכיוון שלדעתכם זה מה שהאל עשה איתכם..

וכמובן שאינכם עושים זאת. – אתם בוכים משמחה, בחמלה ואושר, ולאחר אתם נוטלים אותו ומביאים אותו הביתה.

ואז הוא הופך לאישיות, עם שם ויופי, אתם עוברים דרך הדאגות והיגע של גידול הילד, ואין זה משנה מה הילד עושה – אתם תמיד אוהבים באהבה ללא שיעור. אתם אוהבים אותו כאשר אתם מחנכים אותו ומקנים לו משמעת, וכאשר אינכם עושים זאת – אינכם יכולים שלא לאהוב אותו..

וגם האל אינו יכול שלא לאהוב אתכם. הוא אוהב אתכם, ואין זה משנה מה אתם עושים.

ישנם דברים שאתם שומעים במשך כל ימי חייכם, ואומרים אותו בעיקר אלה שמטילים ספק לגבי האל ואינם מאמינים בו. הם מפנים את תשומת הלב לגבי הזוועה שמתחוללת על פני כדור הארץ, מה שאנשים עשו כאן ושם, ולכן לדעתם האל אינו קיים, מכיוון שהוא לעולם לא היה מרשה שדברים כאלה יקרו והיה עוצר זאת..

יקרים, זוהי המשמעות של בחירה חופשית לחלוטין, ברמה הגדולה והמקסימלית ביותר.

בני אדם יכולים לקחת את הדברים לרמה הנמוכה ביותר או לרמה הגבוהה ביותר, על פי רצונם.

מה שראיתם בכל אותן השנים היו בני אדם שלקחו את הדברים לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, בה היתה זוועה וחשכה ותפישה הרואה באדם ערך עליון ומבוססת על הרצון החופשי שלו!

ברצוני לספר לכם שהאור חזק מן החשכה. אתם ניצבים על סף ההתבוננות באור שיהיה החזק ביותר שנוצר מעודו על ידי בני אדם המתחילים להתפתח, והם בעלי 'הגיון בריא' יותר, שלא יאפשר ליצור עוד מלחמות, הגיון בריא לאהוב ולכבד האחד את השני באופן שלא עשו זאת בעבר.

כבר שומעים על כך בחדשות, ורואים גדילה בכמות המודעות בין אלה המודעים ואלה שאינם מודעים

[קריון מצחקק בהנאה..]

כאשר בן האדם כיום רואה אנרגיה נמוכה, במקום פעולה חומלת, נדיבה, מאוזנת, חברית – זה מתחיל 'להכות בו בפניו'!

אדם אחד או קבוצת אנשים יכולים לחולל כל כך הרבה אור. אתם עומדים לראות זאת, זה מגיע.

אתם יכולים ליצור כמות של אור ממש כפי שאתם יכולים ליצור חשכה – והאל לא ירשיע או יתמוך בכך, מכיוון שזו בחירה חופשית שלכם.

אה, אולם ישנו דבר נוסף: אכן קיים מעטה/צעיף, ויש לכם בחירה חופשית, והבחירה החופשית שלכם כוללת גם קריאה לעזרה!

חזרו לילדות שלכם, הבה נצייר סיפור מטפורי עבורכם, אלגוריה.

ילדכם מתבגר, ובגיל ההתבגרות שלו הוא מחליט שאתם, הוריו, טפשים [הקהל צוחק..] ובשנים האלו של תחילתה של הבגרות שלו, בהן 'העוגה טרם הוצאה אפויה מן התנור', עדיין המתבגר חושב ומרגיש שהוא כבר מושלם.

זהו דבר שכיח בקרב האנושות, זה גם מקובל בעולמם של בעלי החיים – צפו בכך..

ולצורך הסיפור שלנו, הבה נאמר שקיים בעולמכם מעטה/צעיף, ובאותה נקודת זמן, לנער המתבגר שלכם יש בחירה חופשית לעזוב את הבית ולעבור מבעד לאותו מעטה/צעיף, ולהתחיל בחייו על פי דרכו שלו, ללא עזרתכם, התערבותכם או שיפוטכם.

והנער נפרד מכם, מכנה אתכם 'ישנים', מאותם מקומות וימים ישנים, ומספר שיש לו ולשאר המתבגרים דברים אחרים לעשותם, ולכן הם יעברו מבעד למעטה/צעיף הזה, לארץ משלהם.

ועד מהרה הם נעלמים מבעד למעטה/צעיף..

אולם לפני שילדכם נעלם, אתם אומרים לו שזוהי בחירתו החופשית לעשות זאת, ורק מבקשים ממנו שיזכור שאתם נשארים כאן מאחור, ובכל עת שיזדקק לכם, כל שעליו לעשות הוא רק לקרוא לכם, ואתם תקשיבו ותשמעו. הרי אם רק יקרא בשמכם – אתם תמיד מקשיבים לקולו שאין דומה לו.

וילדכם מודה לכם ואומר, 'לא, תודה, לא אזדקק לכך' [הקהל צוחק..].

ואתם מבלים את ימיכם במעטה/צעיף. אתם מחכים לקריאה שלו, אתם מזהים את קולו של ילדכם האהוב, יוצא חלציכם – ואין זה משנה אם אתם נשים או גברים – ואתם מקשיבים ומקשיבים זמן כה רב, ותוהים מה שלומו ואם הוא בסדר, ואתם יודעים שהוא אינו רואה מבעד למעטה/צעיף, וזוכרים שהבטחתם לו שתשמעו את קולו, ואם רק יקרא לכם אתם תענו ותעזרו לו באופן מיידי.

לכם, כהוריו, יש יכולת לתקשר בשני הכיוונים, אתם תוכלו לשמוע אותו, לייעץ לו, ואולי אף להעביר לו דברים שהוא זקוק להם מבעד למעטה/צעיף.

ויום אחד אתם שומעים את הקול הקטן, המאשר שצדקתם לגבי משהו, ואומר שהוא שרוי בבעיה ושהוא באמת זקוק לכם –

וברצוני לשאול אתכם – מה תעשו?

כל מבוגר בעל הגיון בריא יאמר שהוא יבכה משמחה ויעניק לילדו את כל מבוקשו. הוא יהיה שם עבורו, ידבר אתו, יעביר לו דברים – הרי זה מה שחיכיתם לו!

ואילו ההנהגה הרוחנית שלכם מספרת לכם שאם האל ישמע את קריאתכם הוא ישיב לכם שאתם כבר ברשות עצמכם, ילדים..הוא יאמר שאינו יכול לעזור לכם מכיוון שעזבתם.. [ הקהל צוחק..]

לכן האל צוייר לכם כבורא והיוצר היפה והנדיב.

ואומר לכם פעם אחר פעם שאהבתם של בני האדם לילדיהם היא רק שבריר ממה שהאל רוחש לכם.

מתי היתה הפעם האחרונה שכרעתם על ברכיכם, או שלא כרעתם, או שהרמתם את ידכם – או שלא הרמתם אותה, או פשוט דיברתם באהבה לרוח היקרה ואמרתם לה שאתם שרויים בבעיה ושאתם זקוקים לעזרתה, ושאינכם יודעים למה אתם זקוקים?

יתכן ואתם נמצאים בבעיה רגשית, או בבעיה בעקבות מה שרופא אמר לכם, או כל דבר אחר שאתם נמצאים בבעיה בעטיו, ואתם זקוקים למשהו שהוא זמין עבורכם מכיוון שהאל מקשיב..

המשמעות של בחירה חופשית היא שאתם יכולים לבקש עזרה!

ולאחר שתעשו זאת, תרגישו בתחילה הרגשה שאכן הקשיבו לכם, תרגישו צמרמורת, ולאחר יתחיל תהליך רב מימדי שאינכם בהכרח מבינים אותו או אוהבים אותו, אולם הדברים יתחילו להשתנות, לפעמים זה יהיה תלוי בהמתנה לסינכרוניות, לפעמים תעברו דברים שלא חשבתם שתעברו אותם, וכאשר כל זה מסתיים אתם יודעים שנגעתם בידו של האל, ואתם יודעים שאתם שונים מכפי שהייתם בעבר, אתם יודעים שנשמתכם הגיבה ואתם יודעים שניתן לעשות זאת, ואינכם יכולים לחכות עד שתתיישבו ותאהבו את האל!

ותאמרו "אני מחובר/ת, אני יכול/ה להגיע מבעד למעטה/צעיף, אני יכול/ה לברוא את מציאותי שלי, אני יכול/ה ליצור סינכרוניות, אני יכול/ה לקבל אהבה בכל עת שאבחר, אני יכול/ה לגעת בידיהם וליבם של אלה שאהבתי ואיבדתי, מכיוון שאני יודע/ת כיצד לעשות זאת!"

כל אדם ואדם יודע כיצד לעשות זאת, מכיוון שהיו להם יחסי גומלין עם אהוביהם שביקשו עזרה.

זהו המסר – הבורא היוצר אינו מה שסיפרו לכם, יקרים, הבורא היוצר תמיד מקשיב, מחכה.. אתם חלק מן הבריאה.

למרות שהאל אינו ההורה שלכם, הוא תמיד אתכם, בדרכים שאיני אפילו יכול להתחיל לתאר לכם. אהבתו של האל שוכנת בתוך הדנ"א שלכם, קיימת שם פיסה וחלק מפניו של הבורא היוצר – אתם חלק מן הבריאה, אינכם מהלכים כאלים קטנים, כפי שחלק תארו זאת – כולכם חלק מאל אחד!

וזה מקנה לכם את הזכות להושיט את ידכם לעבר המעטה/צעיף ולבקש עזרה..

הפוגה ספונטנית מתרחשת כך, יקרים, גם בקרב אלה שלעולם לא יישבו בפגישה שכזו, אולם הם שרויים בבעיה כל כך גדולה עד שגופם ממש 'צורח' שחייבת להיות עזרה, והם מרימים את ידם ומבקשים עזרה, וזה עובד…

דברים כה רבים כאלה אפשריים וניתנים לעשייה – כיצד זה מרגיש לכם? האם אתם מאמינים בכך או שאינכם מאמינים? זה תלוי במה שמאפשרת לכם להכיל היום קופסת אמונותיכם, זהו הנושא הגדול ביותר:

היציאה מתוך ההטיה של כל מה שסיפרו לכם מעולם ולעבור לגישה של הגיון בריא, אהבה, חמלה, וחשיבה עבור עצמכם.

יש עוד..

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר