שמחתה של הרוח – פברואר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.
זהו הזמן בו על שותפי (לי קרול, ת.ג.) לזוז הצידה. לקח לו שנים להבין שעליו לפנות את הדרך לאל, לא להישאר שם, לא להיאחז, לא לבחון, ולא לשפוט.
תקשור דומה מאוד לחייכם שלכם. ההגברה של התודעה האנושית עם העלייה ביעילותו של הדנ"א, גורמים להתפתחותה של חברה שלא תהיה זקוקה יותר לתקשורים. הדברים שאתם מאזינים להם כעת, ושמים לב אליהם כעת – הדברים האלה יהיו אינטואיטיביים ויעברו דרככם עקב אקסיומה אחת של אמת – שהאל נמצא בתוככם!
הלימוד שהיה לכם כעובדי האור, החושבים המטפיזיים המתקדמים ביותר על הפלנטה, הרעיונות שיש לכם, הכל מבוסס על כך שהבורא של היקום, מושקע הלכה למעשה בנשמותיכם. אתם חלק מתוכנית של מערכת שאתם מתעוררים אליה, בדיוק כפי שהתעוררו הקדמונים לפניכם. המעגל הושלם ואתם נמצאים כרגע בנקודת ההתחלה של הפלנטה, בה הדברים שוערו, הובנו, נלמדו, ועכשיו אתם מוכנים להשתמש בזה. כעובדי האור, כאלה החושבים המטפיזיים המתקדמים, אתם רוצים למצוא מה תוכלו לעשות עם פיסת האל הזו, על מנת להישאר כאן זמן רב יותר, להיות יותר שלווים, לרפא את גופכם, להתחבר למה שבפנים ולא בחוץ. כבר אמרנו בעבר, שעצם הרעיון הזה נמצא לעיתים קרובות בסתירה ללימודים..
מצאו מורים, אולם מצאו מורים המאוהבים באל, שאומרים שעליכם לסמוך על האל במקום על עצמכם. ואז שחררו.
שחררו באופן שונה, לא באופן שאתם חושבים…הכוונה בשחרור היא שתזוזו מהדרך של מה שכבר נמצא בתוככם. זה תמיד היה שם, יקרים. כהוכחה למה שנמצא שם, לימדנו על סינכרוניות היום, עם שותפי. סינכרוניות היא שחרור, היא אפשור לאינטואיציה לחדור לחייכם בדרך עוצמתית יותר, כך שתוכל להדריך אתכם בדרך. לכולכם יש את היכולת לגעת באל שבפנים, זה תמיד היה שם, ועדיין רבים מכחישים זאת. המשמעות של לזוז מהדרך היא לאפשר לדברים, בעיקר לאינטואיציה שלכם, להגביר את יעילותם ועוצמתם.
אני מדבר על הדברים האלה לכבודם של מי שנמצא כאן היום, והרבים שמאזינים לתקשור הזה – אולם התקשור שהם שומעים מעוצב ברוב המקרים לאלה שיושבים כאן על הכיסאות, ומייצגים בחירה של עובדי אור שלא רק מחפשים יותר את האל שבתוכם, אלא שיש להם נושאים מסוימים. הם אינם רק באים להנות מהאנרגיה…
יש הרבה שמגיעים על מנת להנות מהאנרגיה, והם תומכים בשאר שמגיעים עם דברים שהם רוצים לדעת לגביהם.
באופן מרוגש ישנם כאלה הטוענים שהם מרגישים תקועים, ששום דבר אינו קורה בזמן הזה, והם מרגישים כאילו הם סובבים במעגל, חוזרים רק על מה שהם יודעים, מתעסקים עם אנרגיות שלא היה עליהם להתעסק איתן לפני כן, ישנם נושאים שנראים חדשים והם אינם יודעים מדוע.
דיברנו על האנרגיה שמשתנה, ושאתם הראשונים שמרגישים בזאת. אתם מכווננים כל כך לאל שבפנים, לאוירה הרוחנית מסביבכם, שכאשר משהו משתנה, הוא משנה אתכם ראשונים.
יש דברים רבים שנעים ועליהם לתפוס את מקומם, לפני שתמצאו את הנישה שלכם ותאמרו שאתם שייכים אליה. ולפעמים הנישה הזו היא רק גורם השמחה שלכם.
מטרתם העיקרית של הנשמות העתיקות ועובדי האור על הפלנטה הזו הוא להתערב עם שאר האנושות ולהראות לה את המאסטריות שבכם.
להראות להם כיצד להתנהל עם בעיות שהם אינם יכולים להתמודד איתן. מכיוון שיש לכם ארשת של נדיבות, שלווה, של יושרה. כבר לא ניתן ללחוץ על הכפתורים שלכם באופן דומה שעושים זאת לאחרים.
אינכם מנופפים בידיכם בחרדה, עקב הפוליטיקה שאתם רואים, או העסקים שאתם רואים.
במקום זאת אתם יודעים שקיימת תוכנית גדולה יותר המחכה ליושרה גבוהה יותר, שאתם יודעים שהיא בדרך, מגיעה, אשר תשטוף את האזור ואת הפלנטה כולה, מכיוון שראיתם זאת בתוככם.
אנשים מגיעים אליכם, יושבים בכסא ומדברים על הבעיות שלהם. מסיבה מסוימת הם יודעים שתקשיבו להם. לא תוכיחו ותדונו איתם על בעיותיכם שלכם.
תקבלו אותם, תקשיבו להם, תייעצו או שלא תייעצו, אולי פשוט רק תקשיבו מכיוון שאולי כל מה שהם זקוקים לו הוא אדם אחר שאיכפת לו, לא שיסיר את המעמסה שלהם, אלא רק שיקשיב להם ולמעמסות שלהם – ואתם טובים בזה.
זוהי מאסטריות. אדם שאיכפת לו מספיק…
וכאשר הם יקומו מהכסא וילכו, הם ירגישו שהם היו בנוכחותו של אדם שאוהב אותם, שהם יכולים לחזור אליו ולהיות בטוחים אצלו. זה מה שעושה עובד אור.
חלק יאמרו שאמרו להם שעליהם לכתוב ספר, להיות מרפאים, אולי בבוא הזמן, אולי בפעם הבאה…
אולם המטרה העיקרית להימצאותכם כאן עכשיו, היא למצוא את גורם השמחה, מכיוון שכאשר תמצאו אותו ותגיעו לתוך השלווה, אתם משנים את האנרגיה מסביבכם, וכולם יודעים זאת!. משפחתכם יודעת זאת.. אם אתם אנשים צעירים, הרי שילדיכם יודעים זאת…אם אתם מבוגרים, הרי שנכדיכם יודעים זאת…
יש לכם ארשת שונה של שלווה, ואתם מתכוונים לכך, אינכם מעמידים פנים.
ישנם רבים כאן שחסרים את גורם השמחה, אני יודע מי נמצא כאן, ולכן הגעתם לכאן.
ברצוני לספר לכם שזה נמצא שם, אורב ומחכה.
זה אינו יכול להגיע מוקדם מדי, אולם זה מגיע!
אולם עליכם לזוז מהדרך.
אפשרו לדברים לקרות, זוזו מהדרך ועבדו עם התנועות. אל תקצו מראש את עתידכם. אתם מגבילים את האל בכך שאתם מקצים את עתידכם, ואומרים שאתם מאמינים שכך וכך יקרה.
אתם מצהירים הצהרות ואמרתי לכם שהדברים שעליכם לבקש הם הדברים האפשריים הטובים ביותר:
"רוח יקרה, ספרי לי מה עלי לדעת",
"רוח יקרה, אני שמח, זה או משהו טוב יותר?"
"רוח יקרה, אני עומד ואיני יודע דבר, אולם אני כה שלו מכיוון שהאל נמצא בתוכי"
איזה לימוד!
האם אדם רגיל יכול להגיע למקום הזה, ולשבת לפני..
עובדי אור מצוידים לעשות זאת. נשמות עתיקות, בזה מדובר.
באתם, הלכתם, חזרתם, ואתם שואלים מדוע…ומה כל כך טוב בלהיות נשמות עתיקות אם הן כל כך אומללות?
זה לא היה התכנון, האם אתם מבינים זאת? לא הגעתם לכאן על מנת לסבול, ואין זה משנה מה מספרים לכם…סבל אינו מכבד את האל. זהו מצב של חוסר תפקוד. סבל הוא דבר שאתם מעצבים עבור עצמכם, וכל הדברים מסביבכם לוחצים על כפתור הסבל, ואתם מקבלים אותם וסובלים.
והאמת היא שהסבל הוא יציר כפיו של בני האדם.
זוזו מהדרך, וגלו שבתוככם שוכנת שלווה שהיא מעל לכל הבנה.
למרות המצב, אתם תשמעו הצהרות שמתוכננות על מנת שתזוזו מהדרך.
לפעמים תצהירו הצהרה שהיא בניגוד מוחלט להרגשתכם. אתם מרגישים חולים ואתם מצהירים שאתם חוגגים את בריאותכם המושלמת [ קריון צוחק ] והחלק ההגיוני של הגוף יצחק ויאמר לכם שאתם טפשים, אולם החלק מהקודש יאשר ששמע אתכם, ולכן לשם זה ינוע.
תודעה משנה פיזיקה. התודעה שלכם שהיא הרבה מעבר למבנה התאי שלכם, היא זו שמנחה את המבנה התאי לאן לנוע. ואתם מרגישים שזה משתנה באטיות, רק מכיוון שנתתם את ההוראות.
האל שבתוככם אחראי על מחלותיכם, על חוסר הנוחות שלכם ועל סבלכם – כל שעליכם לעשות הוא לזוז מהדרך.
זהו מסר פשוט, אולם קשה להשגה.
ההתניות מפריעות לכם בדרככם, האימונים, אנשים אחרים – כל אחד מכם מתמודד עם כל זה בדרכו שלו. אינכם כלואים לבדכם בתוך ארון, מלווה אתכם פמליה שמהלכת אתכם ומלווה אתכם לדלת, מוכנה לאחוז בידכם ולאפשר ולסייע בכל הדברים האלה, בזמן שהולם להם.
לפני יותר מעשר שנים נתתי לכם דוגמא על קניית כרטיס לרכבת שהזמן אינו מצוין עליו, רק כתוב שהרכבת מגיעה.
אתם אוחזים בידכם את הכרטיס, והוא אמיתי. הרכבת באה והלכה עבור אחרים. היא באה והלכה אפילו עבורכם. אתם יודעים שהיא מגיעה שוב.
אלא שהפעם יש לרכבת צבע שונה, יש לה מטרה שונה ויש לה סיבה שונה.
אתם אוהבים את האל, האל אוהב אתכם,.לחיצתם הידיים הושלמה. כבר קניתם את הכרטיס לרכבת. ואתם יושבים בתחנה, יום אחר יום, אתם יודעים שהרכבת מגיעה, אולם היא עדיין אינה בתחנה.
ויש לכם בחירה:
אתם יכולים לנופף את ידיכם, לדאוג ולסבול ולשאול מה יקרה אם הרכבת לא תבוא כלל… הרי הרכבת מאחרת ויש לכך משמעות בודאי, הרכבת כבר לא הגיעה מזה זמן רב ומעניין האם הרכבת הושמדה…. וכך אתם חושבים שוב ושוב.
ואז יום אחד הרכבת מגיעה והיא יפהפיה ואתם עולים עליה ומבינים שבזבזתם שנים על גבי שנים בדאגה לרכבת היפה שתמיד היתה אמורה להגיע.
מדוע שלא תזוזו מהדרך, לכו לתחנת הרכבת ושירו שיר של שמחה? אתם יודעים שהרכבת מגיעה, היא יפה, ושמכם מתנוסס עליה.
ואתם כה שלווים בזמן שאתם מחכים לה, ואחרים רוצים לשבת אתכם על הספסל ולחכות אתכם, בעוד אתם מספרים להם סיפורים מופלאים והם יקשיבו. ואף יחוו אהבה ושלווה גם כן.
זוהי מטפורה קטנה ומעניינת לסיפור של החיים עצמם.
אני אשוב,
וכך הוא הדבר.
❖ ❖ ❖
ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.
פעמים כה רבות אמרתי לכם שאני יודע מי הנכם, ועבור רבים מכם זוהי פעולה של מתיחתה של אמונתם להאמין בכך.
כאשר אני מגיע, בני האדם מבקשים לדעת מי אני, כאילו שצריכה להיות ישות יחידנית עם שם.
זה נגרם מכיוון שאדם יחידני מדבר, אולם זו אינה האנרגיה המפוזרת ברגע זה.
הקול שאתם שומעים מגיע משותפי (לי קרול, ת.ג.), עם האינטלקט שלו, האינטליגנציה שלו, תרבותו, תודעתו.
השפה השלישית מפעילה את הפמליה הרב ממדית ברחבי החדר ומסביבכם.
הפמליה אינה מגיעה יחד אתי – היא מגיעה אתכם …
הפיסות והחלקים האלוהיים של הנשמה נמצאים כאן בחדר, מכיוון שאתם נמצאים כאן.
בני האדם הרבה יותר עוצמתיים ממה שאתם חושבים.
אם אתם מרגישים שמחה, אאופוריה, אם אתם מרגישים שאתם לומדים – הרי שאתם מודעים לפיסות וחלקים שלכם, שמופעלים עכשיו והם פעילים מסביבכם, ואינכם לבדכם, אתם עם הממשקים של האחרים המרגישים אותו הדבר וכל זה מתפתח לפמליה ..
כאשר אני מגיע ומדבר, הפמליה, שהיא אתם, מדברת אליכם..
וזה אינו מוגבל רק לאלה היושבים כאן על הכסאות – זהו יופייה של גלקסיה רב ממדית, יקום רב ממדי, זהו יופייה של הפיזיקה שעדיין אינכם מבינים אותה כלל.
אלה המקשיבים לתקשור הזה, אשר אינם נוכחים כאן, נמצאים למעשה…כאן … הם מקשיבים במסגרת זמן אחרת – עבורנו אין מסגרת זמן אחרת, הכל קורה בבת אחת, עכשיו! ולא ניתן להסביר לכם זאת, אולם הם חלק מהפמליה שלכם, למרות שהם מקשיבים לתקשור לאחר מכן. גם הם קשורים, ממש עכשיו, להרגשה שאתם מרגישים עכשיו – וזוהי מערכת יפהפיה.
במשך עשרות ומאות בשנים, מנהיגים רוחניים הרגישו סביבם את הדברים האלה
אהבת האל היא כזו, ולעתים היא כל כך מבלבלת, ועדיין יפה, ואתם יושבים שם בזרועות פתוחות ואתם יודעים שאתם אהובים.
ישנם אלה שקשרו את זה לאדמה באופן כל כך חזק, והם יעשו זאת רק בחוף הים או בהרים, ואז הם מרגישים שכל הטבע נמצא איתם. הם שומעים את שירתם של יצורי הטבע ביער, ויודעים שהשמיים מכווננים אליהם – אולם דבר מזה אינו באמת כך, האל נמצא פשוט בכל דבר ובכל מקום, וכך גם אתם.
ברצוני שתעזבו את המקום הזה עם רעיון – שיש לכם סוד, שאתם מחוברים לכל מה שקיים.
ויתכן שלכל מה שקיים יש יחס ותודעה ברמה מסוימת היודעת שאתם שם ..
אתם עשויים להיכנס למקום שהוא ריק לחלוטין מכל אדם אחר, והאלמנטים ידעו שאתם שם.
אינכם יכולים לשמוע את השירה המושרת ומעריכה את האור שאתם צועדים עמו.
ואתם יכולים להיות לבד ביער או פשוט ללכת בשביל או בדשא…והמרכבה שיש לכם, הבועה הרוחנית והאלוהית שאתם נושאים עמכם, היא כל כך קרובה לבורא עד שאפילו החרקים יודעים מי הנכם.
דברים משתנים מכיוון שאתם נמצאים שם. ולולא ראיתם זאת בהיסטוריה שלכם, הייתם חושבים שאני ממציא את כל זה.
כל כך הרבה נכתב אודות המאסטרים של הפלנטה ששינו את האלמנטים בכל מקום בו צעדו. והם לא היו הרבה יותר אלוהיים מכם. יתכן והייתה להם מטרה שונה בזמנו, אולי הדנ"א שלהם עבד ברמה גבוהה יותר, אך היה להם מסר עבור כל אדם, שהוא יכול להיות ממש כמותם!
במהלך כל ההיסטוריה וגם כעת בהווה, ישנם מאסטרים על הפלנטה הזו שעדיין יכולים לעשות את הדברים האלה, והם מהווים דוגמה לתודעה הגוברת על הפיזיקה.
אך יתרה מכך, זוהי דוגמה שאתם קשורים לכל דבר סביבכם, עד כי אתם אחד עם הכל!
זה תלוי בהתייחסותכם לכך ובאופן בו אתם עובדים עם זה – זה מראה לרוח את אמונתכם …
ברצוני שתעזבו את המקום הזה ואל תחשבו שקיים פאזל גדול שעליכם לפתור.
הנה התשובה כמעט לכל דבר שאתם עשויים לשאול.
בצד השני של הצעיף לא שוכנים חשכה או חוסר הבנה. מכיוון שאינכם מסוגלים לחדור לחלוטין מבעד לצעיף הזה, אתם מאמינים שקיים מסתורין מהעבר השני.
בצד השני קיימים אהבה, נדיבות, וידיעה מלאה של מי שהנכם. נמצאת שם פיסה מנשמתכם.
אני מנסה לומר לכם שאין זה משנה מה אתם מנסים לפתור, לעשות, או אפילו להבין, ואפילו אם היה זה יותר מדי עבורכם לתפוס במהלך היום הזה – הרי שבצד השני של הצעיף קיימת הבנה שלמה ומוחלטת של מי שהנכם ומה שאתם מנסים לעשות.
אם תושיטו יד אולי לא תבינו מה שאתם קולטים או את היד שאתם אוחזים, אולם הרוח מבינה.
החלק שבכם שהוא גדול מכם ואתם אפילו קוראים לו 'העצמי הגבוה', מכיר אתכם הרבה יותר טוב ממה שאתם מכירים את עצמכם. מכיוון שבצד השני של הצעיף ישנה תחושה מלאה של מציאות רב ממדית של כל שישנו, וזה מוסתר מכם.
מה שאני מנסה לומר הוא שבצד השני של הצעיף חלק שלכם מכיר אתכם וקשור לבורא. יש לכם שם חבר, אין שם כל מסתורין.
אני מבקש שתרגעו.
כל כך הרבה אנשים מנסים להגיע לאל והם חושבים שהאל הוא רמת אינטליגנציה עצומה שכלל אינה אישית. אך היא כן אישית.
והחלק האישי היא העובדה שאתם מהווים חלק אינטגרלי מהאינטליגנציה העצומה הזו.
זה המסר.
כיצד תוכלו להפוך אותו לאופן ודרך יותר מעשיים?
יקרים, יש לכם רק דרכים מסוימות של תקשורת לינארית. אתם יכולים לעשות רק דברים מסוימים שהם משמעותיים עבורכם.
אנחנו יכולים לספר לכם במשך כל היום על החלקים הרבים שהם אתם, ועל הנשמה בצד השני של הצעיף.
הצעיף עצמו הוא מסתורי. היכן הוא נמצא וכיצד הוא נראה?
קיים דבר אחד שהוא מכנה משותף לרוחבו של כל הצעיף. ולדבר הזה יש מספר חלקים.
דבר אחד הוא כמובן, האהבה.
וחמלה היא חלק ממנה.
ואם תביטו מה מגיע עם החמלה – תגלו את השמחה.
וכשתביטו בשמחה – חייב להיות שם גם צחוק.
אם כן אחד הדברים הטובים ביותר שאתם יכולים לעשות כדי לפרוץ את הצעיף ולשבור את הקרח של 'מה הוא מה' או של 'כיצד זה עובד', הוא לשבת ולהיות שמחים.
לקחת נשימה עמוק ולחייך ולדעת כי אתם אהובים וכי ישנה שם למעלה יד – ראו אותה בעיני רוחכם, כמטפורה, כאילו חלק שלכם יורד על מנת ללחוץ את ידכם. וחייכו בשעה שאתם עושים זאת. אינכם נזקקים, אינכם טוענים, אינכם סובלים.
כשאתם קוראים לאל בפחד ומבקשים שיעזור לכם – זוהי בועה שלעולם לא תוכלו לצאת ממנה! האם אתם מבינים זאת?
אתם רק מעבים יותר את הצעיף כאשר אתם פוחדים ממה שמתרחש.
אולם אם יש בכם חוכמה – עם כל מה שקורה בחייכם – לשבת, לחייך, ולהרגיש את השמחה והנוחות שהאל יודע מי הנכם והרוח יודעת שאין זה מקרה כלל שאתם אפילו יושבים שם … – אז תבינו כי ישנה מערכת שאתם בתוכה, אתם חלק ממנה, וגם אם אינכם מבינים זאת, דעו כי כל דבר בצד השני של הצעיף הוא נדיב ויודע את כל מה שמתרחש.
וכאשר אתם מושיטים את ידכם באופן מטפורי דרך הצעיף הזה, אתם יכולים לצחוק בקול רם [ קריון צוחק ] והתחילו ליהנות מכך שישנן תשובות, פתרונות ומשהו גדול ממה שאתם יכולים לדמיין.
ואז לפתע הצעיף יהפוך להיות כל כך דק, מכיוון שיש בכם את החמלה של ההבנה, והשמחה, והחוכמה לצחוק.
המנהיגים הרוחניים הגדולים ביותר על הפלנטה הזו, ידועים כאנשים שצוחקים הרבה.
הזכרו – ללא קשר לסבלם, הלימוד שלהם היה תמיד מלא שמחה.
והמסר נעשה מעט יותר מורכב, מכיוון שאנחנו מבקשים מכם עכשיו חוכמה לשמוט את התודעה הישנה ולבקש עזרה.
אתם יכולים לומר "רוח יקרה, אנא אמרי לי את שעלי לדעת", ולצחוק במהלך כל הזמן, בידיעה שאינכם יודעים דבר [ קריון צוחק ] אולם אתם הולכים לקבל את מה שאתם זקוקים לו. וזה מספיק טוב, האין זאת?
ומה אם הרוח נותנת לכם את כל מה שאתם זקוקים לו, רק ברגע שאתם זקוקים לו?
האם זה מספיק טוב עבורכם?
או שקיימת גישה הלינארית הטוענת שצריך שיהיה לכם מחסן של דברים בטרם תהיו מאושרים?
ההגדרה של שפע היא, שמטפלים ודואגים לצרכים שלכם בכל רגע בו אתם זקוקים להם.
אינכם צריכים לדעת מה עומד לקרות מחר, או אם יש שם מחר משהו עבורכם – יהיה שם משהו עבורכם.
היהודים שהיו במדבר אכלו בכל בוקר, במשך 40 שנה.
וזוהי מטפורה מעניינת, האין זאת, שלמרות שגם לדורות שבאו מאוחר יותר היה מה לאכול בכל בוקר – היה תוקף אותם פחד, סתם כך באמצע היום, ועלה בם החשש האם יהיה להם מה לאכול בבוקר שלמחרת.
וזה כל כך אנושי [ קריון צוחק ] אני מבקש שתניחו לזה.
כמה אהבה עליכם לקבל בטרם תיווכחו שזה תמיד שם?
כמה תשובות וסינכרוניות עליכם לקבל בטרם שתבינו כי זו המערכת?
הגיע הזמן שהאנושות, ובמיוחד הנשמות העתיקות ועובדי האור, יפסיקו לפחד מהעתיד, ויבינו כי המערכת הזו היא לנצח!
הרבה לאחר שתעזבו ותחזרו, המערכת תעמוד במקומה ואתם תשתמשו בה.
ככל שאתם הופכים עתיקים יותר מבחינה אקאשית, כך תבינו טוב יותר את כל זה.
אספר לכם משהו:
האנרגיה נמצאת במקומה עכשיו,וכאשר תחזרו, ביחידת החיים הבאה – ואין משנה בני כמה אתם, יקרים, זה יקרה.
כולכם תחזרו חזרה. כולכם! לא תפספסו זאת! העברתם יותר מדי שנים ויחידות חיים בהמתנה לזה. ואתם שוב תעמדו בתור בשביל לחזור לכאן.
וכאשר תחזרו, לא תצטרכו ללמוד שוב את מה שהיה עליכם ללמוד ביחידת החיים הזו, מכיוון שההתעוררות האקאשית תהיה כה שלמה! כולכם תדעו מי הייתם או מה שעשיתם, אולם תהיה לכם החוכמה שלא לחזור על אותן טעויות.
זה יפהפה, וחלק מהחוכמה הוא לדעת כיצד המערכת עובדת על מנת שתעבדו איתה בסנכרון טוב יותר מאשר אי פעם. ואפילו תשמחו בעודכם עושים זאת.
יחידת החיים הבאה שלכם עומדת להיות הרבה יותר טובה מהנוכחית. נקודה. מכיוון שאתם עומדים להתפלש בחוכמה שעזרתם ליצור על הפלנטה, וליהנות. הגיע הזמן שתהיה לכם חופשה! זה ירגיש כך מכיוון שהדברים יהפכו להיות קלים יותר…
עכשיו זה די קשה מכיוון שאתם נושאים אתכם את ההתניה של כל ההיסטוריה. זה כל מה שחוויתם באנרגיה הישנה. זה כל מה שאתם יודעים. אתם שופטים הכל לפי זה.
אולם כאשר תחזרו לכאן כבר לא תפעלו בדרך הזו. תשפטו הכל על פי האנרגיה החדשה שאתם מזהים, שנוח לכם איתה, ואתם רואים בה הזדמנות כדי לשנות את הפלנטה. אתם כבר בקושי יכולים לחכות.
תצאו מהרחם כשאתם מוכנים לכל דבר. הוריכם יביטו לתוך עיניכם ויאמרו…'אוי…מי זה'? [ קריון צוחק ]…עד כדי כך תהיו שונים.
היבשות יאוכלסו בתינוקות חדשים ויתחילו להשתנות.
כאשר אתם, כנשמות עתיקות, תיוולדו לאנרגיה החדשה, כבר לא יהיו לכם אותן תכונות של תינוק בסגנון הישן. הכל עובר שינוי ומטמורפוזה, ויהיה חלק מהאנרגיה החדשה על פני הפלנטה, ואני מספר זאת כדי שתדעו שיש לכם דברים מרגשים רבים לצפות להם, לא רק ביחידת החיים הזו, אלא שמעתה ואילך…
המערכת היא גדולה, אתם נצחיים, ותמשיכו את מה שהתחלתם בו עכשיו.
קשה לבני אדם להביט מעבר ליחידת החיים הנוכחית, אולם זוהי התכנית שאמורה להיות…
אספר לכם שכבר הייתי אתכם בעבר.
קריון הוא שמה של הקבוצה העומדת מולכם כעת ושעוזרת לסייע ולאפשר את המידע של השינוי החדש הזה.
ולפני השינוי החדש הזה ניתנו מסרים בזמנים אחרים וגם אז הייתי שם…
אתם מכנים את התהליך הזה, מלאכי – מלאך מדבר אליכם ויש לו שם.
כאשר קבוצה מדברת אליכם – אתם פחות אוהבים את זה. אתם חושבים שצריך שיהיה לה שם.
ככל שתלכו רחוק בהיסטוריה, כשהרוח מדברת אליכם צריך שיהיה לה שם, וגוף, וכנפיים, והילה…
[ קריון צוחק ]
עליה להיראות כמותכם, להתנהג כמותכם, רק על מנת שתוכלו להבין את כל זה. אך גם זה משתנה. חלק מכם מבינים כי הרוח היא באמת חלק מכם. היא מדברת אליכם. היא חברה שלכם והיא איננה נפרדת מכם. זה לא האל בשמיים. זה אתם שם בשמיים, חלק מהמקור היצירתי, חלק מהתכנית, חלק מהמערכת.
ארץ בוגרת מגיעה. דברים קורים לאט עבורכם. ישנם מבוגרים בקהל היכולים להביט אחורה על חייהם כאילו זה קרה אתמול. מבחינתם, תקופת החיים דוהרת קדימה והם מביטים על הגיל הכרונולוגי שלהם ואינם מאמינים לזה. כל כך הרבה דברים קרו, וזה כאילו היה רק אתמול. והם זוכרים את זה, ואת זה, הרבה דברים….
אך כל זה הוא רק רמז לאופן בו הדברים קורים מהעבר השני, מכיוון שאנחנו רואים את כל האנושות באופן הזה.
אתמול הגעתם והיום אתם כבר בוגרים ומשלימים את לימודיכם.
זה יפהפה. אתם חסרי-זמן. אינכם הופכים למבוגרים יותר, אתם הופכים לטובים יותר. כך אנחנו רואים אתכם מכיוון שאנחנו חלק מכם. איננו נפרדים מכם.
אני מדבר אליכם כקריון, שהוא חלק מקבוצת נשמות שהיא אתם. מעולם לא הייתי אנושי אך זה לא משנה. כי חלק מנשמותיכם הם הבורא וכך גם אני. אני חלק מכם, אתם חלק ממני. האין זה מרגיש כך, האין זה מרגיש נוח יותר?
רבים כל כך מתחילים להבין עכשיו את המסר המשמעותי והמופלא הזה. זה מנחם. כי המערכת נמצאת כאן והיא עובדת.
אני מבקש שתצאו מהמקום הזה כשאתם שונים. קצת זקופים יותר ויודעים מי הנכם ומדוע אתם כאן. דעו כי ישנם פתרונות שיתכן ואינכם יודעים שהם מגיעים. והם מגיעים.
כל עוד תצחקו, כל עוד תהיו שמחים, כל עוד תבריחו את הפחד מחוץ לחייכם ותאמרו לו "אינך שייך לכאן. צא מחיי!" לא עוד.
בני אדם, אתם יוצאים החוצה מאנרגיה ישנה יותר, ואלו הם זמנים קשים. בפעם הבאה, כבר לא תזכרו את האנרגיה הישנה יותר, אתם תזכרו רק את האנרגיה החדשה שתחיו בתוכה. וזה ישנה הכל.
ילדים נולדים כעת עם התכונה הזו.
אחד הנושאים שקשור לילדים ושהוא כל כך אינו מובן כהלכה, הוא, שאין לילדים האלה זכרון של תכונות השייכות לאנרגיה הישנה. כל מה שהם יודעים הוא על מה שאפשרי, לא על מה שאינו אפשרי.
ולכן הם נחשבים ל'עושי צרות', מכיוון שהם אינם מתאימים לאנרגיה הישנה שאתם חוויתם אותה.
זהו זמן של שינוי.
חלק מהשינוי הוא שזה לא יהיה לנצח. אך יבוא זמן בו כל הדורות יהיו חדשים, וכשהזמן הזה יגיע – הדברים יהיו שונים. כדור הארץ יהיה שונה. מעשיכם יהיו שונים, ואתם תהיו כאן כחלק מכל זה.
זה יפהפה.
הרוח יודעת מי הנכם. היד הנדיבה מהעבר השני של הצעיף יודעת מי הנכם, מוכנה שתתחילו לצחוק איתה, לשמוח איתה.
אל תדאגו….אתם משתמשים באינטלקט יותר מדי… אל תשאלו את עצמכם כיצד תעשו זאת, או מה עתיד לקרות, אל תנסו לברר כמה חלקים יש שם [ קריון צוחק ], אם תעשו כך וכך – האם זה או זה יקרה [ קריון צוחק ]
זה באמת כל כך משעשע, עד כמה אתם הופכים את יופייה של אהבת האל לדבר לינארי שכזה….הירגעו, חייכו, שמחו. אל תנסו לפענח את זה.
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר