קלף 'פתוח' – אוגוסט 2018
מפי קריון באמצעות לי קרול
ומפי אדירונדה באמצעות מרילין הרפר

תרגום ועריכה: תמר גנישר

יום טוב לכם, אני אדירונדה, כל כך טוב לראות את לבבכם שרוי בעקביות והקרניים מופנות לכיוון הנכון..

לפעמים הכלי שאנחנו עוברים דרכו (מרילין הרפר, ת.ג.) זקוקה למעט הדרכה, ולכן ביקשנו ממנה לבחור שני קלפים ולספר לכם סיפור אודותיהם.

הקלף הראשון שלקחה היה 'אהבה ותמיכה אוניברסליות' –

אתם יכולים להצהיר ולאשר 'שותפי היקום אוהב לתמוך בי, שותפי היקום נמצא כאן על מנת לתמוך בי, אני דורש/ת ומקבל/ת את האהבה והתמיכה הנדיבות האלו'..

ואז נטלה קלף נוסף, שהיה ריק… והמשמעות היא שזוהי בחירתכם במה שהיקום יתמוך בכם. עליכם לבחור, לבטוח ולתת הכרה שעל הפלנטה הזו – היקום הוא שותפכם הנדיב.

ובמידה ויש לכם ספק, ברצוננו לספר לכם סיפור אמיתי על מנת לסייע לכם לבטוח באפשרות הזו.

לפני שנים רבות, בשנת 2002, היה כומר בכנסיה. הוא היה חדש בקהילה וערך שינויים באזור בו עומדים המטיפים בכנסיה, ובדיוק סיים את הכנתו של חלון פסיפס יפהפה.

ביום שבת אחה"צ, הכומר היה שם ותרגל את הדרשה שלו עבור היום למחרת. בחוץ השתוללה סערה חזקה, ועץ נפל, פגע בחלון הפסיפס וניפץ אותו לרסיסים.

הכומר לא ידע מה לעשות, ולכן התיישב, התפלל וביקש הדרכה מהיקום.

נאמר לו שעליו לפחות לכסות את החלון במשהו שימנע מהגשם להיכנס פנימה אל תוך הכנסיה.

הוא ירד למרתף, מצא לוח ישן צבוע בכחול שנראה זוועה, אולם הוא השתמש בו על מנת לכסות בינתיים את החלון, ויצא החוצה לקנות משהו שיגרום לחלון להיראות שוב יפה.

במקום ללכת לחנות כלבו גדולה, הוא הלך בעקבות ההדרכה שלו ופסע לעבר חנות לנזקקים, ושם הוא מצא מפת שולחן ענקית, עשויה בעבודת יד, שהאשה שעשתה אותה ממש הביאה אותה לשם זמן קצר לפני שהכומר הגיע וקנה אותה בעבור 5 דולרים. איזה סנכרון!!

הכומר אף פגש באותה אשה שסיפרה לו שהיא הכינה אותה בגרמניה 60 שנים לפני כן, הצליחה לברוח ושמרה עליה ברשותה במשך כל אותו הזמן.

הכומר סיפר לה שהוא עומד לתלות אותה באזור המקודש בכנסיה, והזמין אותה להגיע למחרת ולהנות מהדרשה ומהמפה התלויה שלה..

הכומר תלה את המפה על החלון.

באותה קהילה היא אדם שנהג להגיע לכנסיה בכל יום ראשון, ישב תמיד בשורה האחרונה, ולא נהג לדבר עם איש.

באותו יום ראשון, כאשר הוא ראה את המפה התלויה, הוא עבר לשבת בשורה הראשונה, לא הסיר את מבטו מהמפה, והתייפח לאורך כל הדרשה.

לאחר סיום הדרשה, הכומר ניגש אליו ושאל אותו האם יש לו בעיה כלשהי – מכיוון שהיתה זו הפעם הראשונה שהתיישב בשורה הראשונה, ובכה. והאדם סיפר לו שארוסתו הכינה את המפה הזו עבורם ממש לפני שהם הופרדו בגרמניה. הוא הועבר למחנות הריכוז ושרד, אולם הוא לא ידע מה קרה עם ארוסתו. הוא סיפר לכומר שישנם ראשי תיבות רקומים בקצה הימני התחתון של המפה, ואכן הם בדקו וראו שהם היו שם..

ואז הכומר הצביע לעבר השורה האחרונה של הכנסיה, שם ישבה ארוסתו…

הם נפגשו שוב לאחר 60 שנים!

לעולם אינכם יודעים שאתם עושים משהו כה מפואר ומחברים משהו יחד.

זוהי בחירה.

הוויות יקרות של אור, אם אתם מקשיבים להדרכה שלכם, לחוכמתכם הפנימית המולדת, לאנרגיה שלכם, ועובדים מתוך האזור הזה של עקביות, עצרו במקום כלשהו, היכנסו למקום כלשהו – לעולם אינכם יודעים מה יתרחש לאחר מכן.

עליכם לבטוח בהדרכה שלכם, לבטוח באנרגיה האישית שלכם, במידע האישי שלכם, הגיע הזמן שתהיו מי שהנכם!

דעו שהיקום הוא שותפכם הנדיב, ואתם הם שותפכם הנדיב.

אנחנו רואים את האהבה בתוככם בעת שהעקביות שלכם קורנת, וכל בחירה שאתם עושים היא למען שמחתכם וטובתכם הנעלה ביותר..

ואם יעלה בכם ספק, נשמו עמוק והקשיבו לקולנו שיעודד אתכם להמשיך בבחירתכם..

אנחנו אוהבים אתכם, נמאסטה.

❖ ❖ ❖

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

הרעיון של משיכת קלף מחפיסת קלפים באופן אקראי, על מנת לקבל תשובות לשאלות, נחשב בעיני רבים כמעשה שטות.

ועם זאת, המטהפיסיקה של זה היא איתנה, אתם שולטים באקראיות שלכם עצמכם, אין כל טעויות, והקלפים שנמשכים הם בעלי משמעות.

ישנה אמת גדולה האומרת שהיקום הוא השותף שלכם. היקום, כמטפורה לרוח, למקור הבורא היותר, לכל מה שקיים, ויש לכם עזרה.

שותף הוא אינו מדריך, הוא אחד שיש בו מפגש של תודעה אתכם. שותף אינו מורה.

ולכן, קיימת אנרגיה ביקום, מעבר לכל מה שתוכלו לדמיין, שהיא שותפה שלכם.

רבים יאמרו שהם אינם מרגישים אותה…

הקלף השני שנבחר, הקלף הריק 'הפתוח', הוא בחירה חופשית.

אין שם שום דבר שמוחלט מראש, אין שום הכוונה המדריכה אתכם ללכת לכיוון זה או אחר, או מייעצת לכם לבחור במשהו אחד על פני משהו אחר – מבחינתה של הרוח, בחירה חופשית היא באמת חופשית…

הבחירה הזו אינה מגיעה עם גינוי או עם תגמול, משמעותה היא שהאדם באמת חופשי לבחור בכל כיוון, בכל תודעה שיש לו.

שני הקלפים האלה נוטפי אהבה:

האהבה בקלף הראשון די מובנת מאליה, זו הצעה לשיתוף פעולה עם האנרכיה הגדולה של הבריאה.

האהבה בקלף השני מעניקה לכם את חופש הבחירה, ללא כל גינוי, שיפוט, או תגמול כלשהו. בבחירה חופשית לא מוצעת לכם כל דעה מוטית..

אם יש לכם בחירה חופשית, על מה אתם חושבים כאשר אתם מתחילים לבחור עם החופש שיש לכם? לאן תמשיכו עם זה?

יקרים, באנרגיה הישנה, הבחירה החופשית הזו הלכה לכל הכיוונים אולם היא התיישבה במקום שהיה בו יותר מן הטבע האנושי מאשר מן הטבע האלוהי.. והאנושות 'התפלשה' במקום הזה במשך מאות בשנים – זה היה אפילו פחות מ 50% ממה שהיה זמין..

עליכם להגיע לנקודה מסוימת לפני שאתם יכולים להרגיש את השותפות המוצעת לכם מהרוח, בבחירה חופשית.

ישנם אלה הטוענים שהם חיכו לרוח זמן כה רב על מנת שהרוח תתקן עבורם דברים אלה או אחרים, שתביא אותם למקום בו הם רצו להיות… הם אינם מבינים שאינכם יושבים במקום נייטרלי, יקרים, ומחכים לאל שיעשה עבורכם דברים… מכיוון שבידכם מצוי ההגה המכונה 'בחירה חופשית'.

כאשר חופש הבחירה, באמצעות האינטואיציה, מתחיל לרומם את האנרגיה לעבר האור, הרי מתחילים להתרחש דברים מסוימים.

אני יושב עם נשמות עתיקות בעלי דעה מוטית. אני גם מודע לכך שהנשמות העתיקות נמצאות כאן למען המטרה של שמיעת המסרים האלה.

רבים מכם גילו שהבחירה החופשית שלכם מגיעה מהרשומות האקאשיות שלכם, כשעשיתם שוב ושוב דברים בשני הכיוונים, ובתהליך פניתם לכיוון אחד שהתחיל ליצור אור מכיוון שהבנתם שזהו הכיוון לעבר השותפות.

אם כך, כיצד הטבע האנושי מאזן את עצמו עם השותפות עם הרוח? כיצד אתם רואם זאת, באופן פנימי?

וכאן מגיע הביטוי 'דואליות'. חלק מבני האדם חושבים שאם יש להם עקביות גבוהה כל הזמן, ואם הם חושבים מחשבות גבוהות כל הזמן – הרי שהדואליות תיעלם, ויעלמו הקולות שרוצים לקחת אותם לכיוון ההפוך…אולם יקרים, כל זמן שתהיו בני אדם, יהיו אתכם הדואליות והבחירה החופשית.

וגם אותו הקול שמייצג את החשכה, שמושך אתכם מהעקביות ומן האור, גם יהיה שם תמיד…אולם הבחירה החופשית שיש בידכם לבחור בדרך הגבוהה, מתחילה להפחית את הקול השלילי הזה ולהוציא אותו 'לחדר השני', כך שידפוק בדלת במקום לדבר באוזניכם...

מה עושה הקול הזה, כאשר אתם יושבים שם? האם הוא דופק על הדלת ממקום אחר, בעודכם מחייכים ומתעלמים ממנו, ובאופן מטפורי אתם יכולים לשים מנעול על הדלת הזו, כך שלעולם לא יהיה קרוב עד כדי כך שיוכל ללחוש באוזניכם – או האם אתם אותם אלה שהוא מדבר באוזניכם ללא הרף, בעודכם נאבקים בין האור והחשכה, יודעים שהשותפות נמצאת שם אולם אינכם יכולים להשיג גישה אליה?

אני נמצא כאן על מנת להעניק לכם עצה [ קריון צוחק..]

ברצוני שתתחילו לדמיין משהו שיתכן ולא ראיתם אותו לפני כן.

היקום, הרוח, המקור הבורא היוצר לא יטה אתכם או ישפיע עליכם, יקרים, מכיוון שיש לכם בחירה חופשית, ואם ברצונכם לדמיין את השותפות הזו, הרי דמיינו יד המושטת לעברכם – בשעה שאתם ישנים, בשעה שאתם ערים, בשעה שאתם נמצאים בצרות, בשעה שאתם שרויים בשמחה, בשעה שאתם אוכלים..

והיד המושטת הזו היא השותפות. זו הזמנה שתמיד נמצאת שם, ללא כל דעה מוטית. ואם שמתם לב, קיימת גם תמיד הזמנה של החשכה, והזמנה זו מכונה 'הטבע האנושי'.

ההזמנה של היד המושטת מן האור תביא אתכם לשותפות שתגרום להכל להיות הגיוני,

בעוד שההזמנה ל'טבע האנושי' פשוט מזמינה אתכם להישאר אותו הדבר, להסתובב עם דאגה ופחד אולי להנות מעט בזמני הביניים ואז לחזור מיד לדאגה ולפחד….

ואתם מגיעים למקום בו אתם מתחילים להבין את הדואליות הזו שאינה אמורה להישאר כל הזמן, היא אמורה להגיע לפתרון..

בדואליות קיימים השלילי והחיובי ולכם יש בחירה חופשית לבחור בכל אחד מהם, הטבע האנושי לעתים קרובות ימשוך אתכם להיות בין החיובי והשלילי – אולם הסוד בתוך כל זה הוא, שהיד המושטת פותרת את הדואליות, בכך שאתם נוטלים ושמים 'בחדר השני' את הטבע האנושי עם החלק של הפחד והחרדה..

וכאשר אתם נמצאים בשותפות, יש לכם את היכולת לא רק לקחת את היד שתוביל אתכם לעבר האור, אלא גם את היכולת לנעול את הדלת של החדר השני [ קריון צוחק..] והחלק האחר הזה שלכם מכה בדלת וצורח ומבקש שתפתחו לו, ואתם מחייכים והולכים משם הלאה..

ממה אתם פוחדים? מהו המצב הנורמלי עבורכם? גם לתודעה הגבוהה ביותר בחדר זה יהיו לפעמים מצבים של תסכול ופחד, וזה די נורמלי..

אולם הטבע האנושי הנמוך יותר של הדואליות יוצר מצב 'נורמלי' בו בני האדם שרויים בפחד ודאגה מתמידים ממשהו שעלול לקרות, ממשהו שלא עשיתם, או ממשהו שאינו בסדר….

כאשר אתם נועלים את הטבע האנושי שלכם מהעבר השני של הדלת, אתם מפנים את הדרך לאינטואיציה, שמתחילה ליידע אתכם לגבי דרכים טובות יותר, היכן לפנות ימינה או שמאלה. כיצד לשנות את מה שהצד החשוך אינו רוצה שתדעו עליו

אם אתם צמודים לצד של הטבע האנושי, ואתם תמיד דואגים ומלאי פחד, הרי שאתם מחוברים למשהו בסיסי וראשוני המכונה 'מזל'..ולא נותר לכם אלא לקוות שתצליחו..

אולם אם תאחזו בידו של היקום המושטת לעברכם, בשותפות, אתם מתחילים לשנות את המזל.. אתם עוזבים את הדואליות ומתחילים להבין שאתם בשליטה על המציאות. מתחילים להבין שהמטוטלת נעה עבורכם אל מחוץ לפחד, ובמקום שמחשבותיכם יהיו פשוט אקראיות, האינטואיציה מגיעה..

וכאשר אתם מתעוררים בבוקר, במקום אותו הפחד שאתם פוחדים מדי יום אתם מגלים ששמטתם אותו, ויומכם יכול להיות יום נדיב, בו אתם יכולים לפתור את הדואליות..

יקרים, השמש לא תזרח עבורכם מאיזה כוכב שמימי, ומקהלה לא תשיר בדרככם בכל מקום אליו תלכו…

במקום זאת, השותפות מעניקה לכם את היכולת לראות את המהמורות המגיעות ולפתור אותן כאשר הן מגיעות.. אותם הדברים שיכולים לגרום לפחד ותסכול מגיעים שוב ושוב לפתרונם, ולמדרכה שאתם צועדים עליה בחייכם יש אינטואיציה כך שהיא תאיר על כל המהמורות שמגיעות ותעניק לכם בכל פעם את הפתרון כאשר הם יגיעו!

זהו ההבדל.

ואם אתם נמצאים בדואליות של הטבע האנושי, ואתם דואגים ופוחדים, לעולם לא תראו את המהמורות, ותמיד תהיו מופתעים כאשר הם יגיעו, ותהיה דרמה..

אם תבחרו בבחירה חופשית לשנות את האיזון הזה, לקחת את היד המושטת לעברכם ולהאמין בדברים האלה, הרי שתחיו חיים ארוכים יותר. כך הדברים עובדים.

אינכם יכולים להבין זאת כאשר אתם מתבוננים על החיים והמוות על הפלנטה.

שותפי (לי קרול, ת.ג.) התרגז כאשר חווה מספר מקרי מוות, וקרא לי ולרוח, נופף בידיו ותהה מהי המטרה בנטילת חייהם של עובדי אור לצדו השני של המעטה/צעיף כאשר הם צעירים מאוד ועדיין יכלו לעשות כאן כל הרבה יותר..

המסר אודות ההולמות הוא הרבה מעבר למה שסיפרתי לכם על נטילת ידה של הרוח.

מה שאינכם יודעים יקרים הוא, שלפעמים, עובד אור מת מוקדם מדי, ונשמתו נבחרת ועוברת לצידו השני של המעטה/צעיף, על מנת לחזור ולשוב במהרה חזרה לפלנטה הזו, ולהמשיך מהמקום בו הוא עזב ולהמשיך בחמלה ובתרגול שנחוץ לעתיד..

ועכשיו אשאל כמה אנשים שנוכחים כאן – האם נוח לכם יותר עכשיו, מאחר ואתם יודעים זאת? זה קשה..

באופן כללי, הדואליות על הפלנטה הזו מתחילה להיות שונה.

בחירתכם החופשית עדיין חופשית, אולם בפעם הראשונה אתם מתחילים להבין שהמשוואה בין האור והחשכה של כדור הארץ עצמו הסירה את היתד מהמקום בו היתה, והאור מתחיל לנצח.

ובעקבות זאת, האיזון של הבחירה החופשית שהיה לכם מתחיל לעורר את הנשמות העתיקות.

קיימת תקוה במקומות בהם לא היתה תקווה, מגיעים פתרונות לבעיות שלא חשבתם שניתן לפתור אותן, ועד כה מעולם לא חשבתם על הרעיון לשים את החלק החשוך בכם ב'חדר השני' ולנעול אחריו שת הדלת..

כאשר תעשו זאת, בבחירה חופשית, ותאחזו בידו של הבורא היוצר המושטת לעברכם, לא יהיה ניתן להסיר יותר את המנעול הזה.

והאדם האינטלקטואל יאמר שבבחירה חופשית יהיה ניתן לשבור את המנעול הזה, ובכן, זה נכון, אולם אתם לא תעשו זאת..

המנעול לא יעוף מעצמו, וסוג של אימה לא תצא משם ותתחיל לרדוף אחריכם – ולמרות שרבים חושבים כך, הרי שאינכם נרדפים על ידי החשכה שלכם עצמכם..

ברגע שתקבלו החלטה לשים אותה ב'חדר השני', תנעלו אותה, היא לא תוכל לצאת בכוחות עצמה בלבד.

כאשר תהיו בעלי תודעה גבוהה יותר, לא תרצו לגשת לדלת הזו, להסיר את המנעול ולברך אותה לשובה – רק אדם טיפש ירצה לעשות זאת.

יקרים, עובדי האור המגלים את התודעה הגבוהה אינם טפשים. הנשמות העתיקות מתחילות להבין שאינטליגנציה מוגדרת בכך שהיא יכולה למשוך ולהביא את חוכמת העבר..

הואר כבוי בחדר עם הדלת, אינכם צריכים אפילו לחשוב על כך.. יתכן וזה יהיה מטריד בשעה שהחשכה תכה בדלת, תבקש לצאת החוצה ולשמוע שוב את קולה [ קריון צוחק..] אולם היא כבר לא יכולה לתפוש אתכם כפי שעשתה בעבר – ואני מדבר אל מישהו שנוכח כאן..

מהו המצב הנורמלי שלכם?

האם קיימת חשכה בטבע האנושי שתמיד מנסה לתפוש אתכם? האם אתם נאבקים עם עצמכם?

נתתי לכם פתרון שהוא עמוק ביותר באנרגיה החדשה הזו.

אם תתבוננו בקלף הריק 'הפתוח', יתכן והוא מוטה, מכיוון שהוא בצבע לבן [ קריון צוחק..] שמשמעותו 'אור' באופן מטפורי. זוהי הזמנה מהיד המושטת לעברכם, על מנת שתפתרו נושא בחייכם שלא חשבתם שתוכלו לפתור אותו.

המאבק מסתיים כאן! [ קריון צוחק..]

זהו הזרז לתודעה מתפתחת וגדלה, להתפתחותו של הטבע האנושי. להבנה שהמאבק כבר אינו בכוחות שווים. הדואליות תמיד תהיה שם באופן כלשהו, אולם הפתרון שלה נמצא בהישג ידכם.

עד כמה בני האדם כבר הבינו זאת ויודעים שהם כבר אינם קורבנות של הטבע האנושי, של עצמכם, של מחשבותיכם?

היד המושטת אומרת שאינכם כאלה, ומציעה שתאחזו בה, תבדקו אם זה יגרום להבדל באופן בו אתם חושבים, יגרום לשינוי בפחד שלכם שיהפוך להיות יותר ויותר קטן מדי יום, ויגרום למצב של חוסר פחד בו תצעדו בנתיב ותוכלו להצהיר 'אני פותר/ת את בעיותי תוך כדי צעידה, אני חי/ה חיים ארוכים יותר, אני מרגיש/ה טוב יותר'.

זהו הפתרון, זהו משהו שאתם עשיתם בעצמכם, שום דבר לא ירד מן השמיים ונגע בכם, לא הגיעו קולות מהשמיים. זוהי בחירה חופשית, מצב העניינים על הפלנטה הזו משתנה.

זהו מסר טוב, ומה שגורם לו להיות טוב במיוחד הוא שהוא נכון בכל מאת האחוזים! אתם תגלו זאת.

עזבו שונים מכפי שהגעתם לכאן,

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר