ימי רביעי של ריפוי 1 – התהודה של התודעה – נובמבר 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

הנושא היום כאן, הוא מוסיקה. ויותר ממוסיקה, הנושא יהיה צליל, קול. ויתכן שיותר מצליל, קול, הנושא עשוי להיות לכידות של צליל, קול שאתם הייתם מכנים, תהודה.

האם סיפרתי לכם מעולם שקול המוסיקה, צליל, עובר מבעד למעטה? ואני מתכוון לכך שהדבר הזה שאתם מכנים מוסיקה, הדבר שמחמם את לבכם ומצלצל בזכרונכם עד לנשימה האחרונה, הוא משהו שקורה גם בצידו השני של המעטה. הסיבה לכך היא שזה ייצוג של רטטים.

רטטים יכולים להיות מסוגים שונים. הרטטים המסוימים שאתם שומעים כבני אדם, הם הרטטים באויר. ואתם ממדרים ומחלקים את הרטטים שאתם שומעים באויר, בדרכים שהם ייצרו הרמוניה. הם יוצרים הרמוניה כאשר הם כפילויות ופרקטלים של האחד את השני בדרכים מסוימות. כבר סיפרנו לכם שקיימים, מה שאתם מכנים, תדרים מסוימים במוסיקה, ששייכים יחד, ולמעשה עושים דברים שתודעתכם תזהה. למשל המרווח המוסיקלי של גובה הצליל היא דוגמא אחת.

 

אולם ברצוני לדבר על תהודות. ברצוני לדבר על משהו שאולי באמת לא חשבתם עליו.

האורח היום, המאסטרו של הצליל, קול, יודע על הדברים שאני עומד לספר לכם. הוא חשב על הדברים האלה מכיוון שכבר מן ההתחלה הוא חיבר צלילים יחד שגרמו להבדל ושינוי עבור בריאות, עבור ריפוי, מכיוון שהוא יודע שהתאים בגופכם מגיבים לצליל.

האם אתם יודעים אודות תהודה? רובכם יודעים זאת ויתכן ולא שמעתם את המילה. תהודה היא כאשר צליל שאתם משמיעים מגיב למקור אחר, או ממקור אחר, ורוטט בתדר דומה. זה יהיה קל לספר לכם – זה אתם השרים במקלחת…

כך שאתם נמצאים בקופסה, יתכן מקרטון [קריון מצחקק בהנאה…] יתכן מפלסטיק, יתכן מבטון – זה אינו חשוב. אולם אם זה משטח משקף בכלל, הוא יכול להדהד וצורות מסוימות ונפחים של חומר ייטו להדהד את התווים שאתם שרים.

וכך שאם הייתם במקלחת ושרתם תו מסויים והוא בקול רם יותר משאר התווים, תמצאו את עצמכם שרים את התו הזה הרבה מכיוון שאתם מהדהדים למרחב או לחומרים או להשתקפויות במקלחת.

השאלה היא, האם כאשר אתם שרים את התו, האם הוא למעשה רוטט משהו אחר?

והתשובה היא, הו, כן, כך הוא עושה. באמת. אם המשהו האחר הזה מתייחס לתו שאתם שרים הוא למעשה ירטוט מעט, וזה יוצר את התהודה הזו או ההשתקפויות באויר יתחילו לרטוט בקול רם יותר בגלל התו שלכם.

כך שזה יכול להיות אחד מדברים רבים שיצרו תהודה עבורכם, במקלחת.

 

הבה ננוע למשהו מעט יותר אלגנטי.

רבים מכם מודעים לאלה שבנו כינורות בעבר, ובמיוחד עבור מאסטרים שכבר אינם יותר אתכם, היו להם סודות של תהודה.

הרשו לי להסביר משהו: אם אינכם מנגנים בכינור, ואפילו אם אתם מאזינים נלהבים, קרוב לודאי שאינכם יכולים לשמוע את מה שמתנגן ואת מה שהכנר ישמע. הכנר שומע משהו מסוים שהיא התהודה של התווים של המיתרים והתדר שלהם של מה שהוא מנגן. בנאי כינורות נפלא ירכיב תיבה עם תהודה מסוימת שהוא יודע, שתאפשר לתווים האלה, למיתרים הרוטטים האלה, להדהד בתוך התיבה הזו בדרך מסוימת.

לא כל תיבות הכינורות עשויות אותו הדבר. אתם יודעים זאת, מכיוון ששמעתם חלק מסכומי הכסף האסטרונומים שיש להשקיע ברכישת הכינורות הכל כך מיוחדים האלה מן העבר.

והנה מה שאתם עשויים שלא לדעת אודות הסיבה שגורמת לכינור להיות כלי שלם וטהור של מאסטרו: כל תו על הכינור הוא שונה. חלק מהם מייצגים מיתרים פתוחים ללא סריג (אותו החלק על צואר כלי המיתר, ת.ג.) אולם על רובם להיות עם סריג, כלומר שזה נוצר באמצעות אצבע שלוחצת על הגשר.

אולם ברוב הכינורות, למעשה ברוב כלי המיתר, תווים מסויימים יהדהדו בקול רם יותר וחזק יותר מאשר האחרים. אולם אם תשיגו כינור שכל התווים מהדהדים כמעט אותו הדבר, יהיה לכם כינור שישיר לכם.

האם ידעתם שאותו הדבר קיים במשותף גם לבונים המאסטרים של הפסנתר, שהוא כלי מיתר נוסף. לוח התהודה בפסנתר צריך לעשות אותו הדבר. הוא אינו יכול שתו אחד יהדהד בקול רם יותר מאשר תו אחר. על כולם להיות אותו הדבר, או קרוב ככל שהם יכולים.

זה המדע של הדהוד.

 

גם שמעתם, במיוחד בגיטרה, שאם אתם מנגנים תו אחד וישנו מיתר אחר לידו או שיתכן בנפרד ממנו, והוא מכוונן באופן מסויים, הוא מתחיל להדהד, ולמעשה מתחיל להפיק קול, למרות שלא ניגנתם עליו. זוהי לכידות, יקרים, זה רטט, ולכל דבר יש רטט.

 

ואם תשאלו מה הלאה ומדוע אני מדבר על כך, תנו לי לשאול אתכם, האם אתם חושבים שלתודעה יש רטט? [קריון מצחקק בהנאה…] הו, הנה זה, כן, יש לה רטט. היא חייבת. הכל רוטט. יתכן ואלה לא יהיה מחזורים בשניה – או הרץ כפי שאומרים – באויר, יתכן וזה לא יימדד באופן הזה.

לאור יש רטט, וזה נמדד במרחק שבין גלי האור, סוג האור, ואם יש לכם אור לכיד או אור מפוזר, זהו רטט.

האם לתודעה יש רטט?

היו רופאים מדענים שגילו שעם מערכות יחסים של צלילים עיליים מסוימים בין האחד לשני, שנוצרו במעבדה – הם יכלו לצפות במולקולות רוטטות. מולקולות של קיומכם, יתכן מולקולות של הדנ"א שלכם או יתכן של המבנה התאי שלכם.

תוך שימוש במיקרוסקופ על מנת לצפות בהם למעשה. הם גילו שצלילים מסוימים מגדילים ומשפרים מולקולות מסוימות. הם גם גילו דברים אחרים. בתגלית מסוימת אחת תוך שימוש במיקרוסקופ מאוד מיוחד, המדען גילה שהוא יכול לחבר צלילים מסוגים מסויימים שינפצו מחלה. הוא היה יכול לראות זאת מבעד למיקרוסקופ הצלילים היו מניחים לשאר התאים והיו מנפצים רק את אלה שהוא לא רצה אותם שם. הוא למעשה היה יכול לכוונן את התדרים לנגיף או לדברים אחרים

 

האם לתודעה שלכם יש רטט?

מה אם יקרים, הייתם יכולים ללכת למקום ובאמצעות מחשבה בלבד להתחיל לעשות את כל מה שתרצו שהוא יחסי עם טוב בגופכם, כלומר, בריא.

האם זה אפשרי שתוכלו להרטיט מבנים תאיים מסויימים ולתת להם הנחיות באמצעות מחשבתכם? שתוכלו להיות בלכידות עם איברים מסויימים בגופכם? מה אם תוכלו להיות בלכידות עם סרטן? ולו יכולתם, מה הייתם אומרים לו? האם אתם שומעים אותי?

 

הכל רוטט.

האם שמעתם שיר שגורם לכם להרגיש טוב, האם ישנו שיר שתוכלו לשיר שיביא אתכם לארשת פנים שלווה? לעתים קרובות יש כזה, שיר אהוב, בין אם יש לו מילים או רק מנגינה שאתם יכולים לשמוע מתנגן בדעתכם, ואתם אומרים "בכל פעם שאני שומע/ת את השיר הזה, אני עוצר/ת לרגע, ואני מרגיש/ה שלווה".

האם לתודעה שלכם יש רטט? הרגע הראיתי לכם שיש לה רטט. מכיוון שהתודעה שלכם הושפעה באמצעות הרטט של מוסיקה. לכן, יתכן והמוסיקה למעשה ניגנה על מיתרי מחשבתכם על מנת להביא אתכם למקום שלו. האם חשבתם על כך?

ישנה לכידות, מוחלטת בין רטט של צליל, מוסיקה, בין מחשבותיכם ובין תודעתכם.

מה אם תוכלו לכוון את גופכם דרך הלכידות הזו מבלי לשמוע דבר. זה כמעט כמו שתודעתכם היתה תו. יתכן שתו מיוחד שכל התאים שלכם שמו לב אליו, עצרו רק לרגע, בעוד מחשבותיכם נתנו להם הנחיות של לכידות.

 

הכל רוטט. מה הייתם אומרים למבנה התאי שלכם כעת? מה יכולתם לומר?

וכאן זה הופך להיות טוב יותר מכפי שאפילו חשבתם.

מה יוצר הזדקנות? והתשובה היא שעון הגוף. הוא זה שיש לכם מלידתכם שהלכה למעשה מודד את הימים, הוא יודע יום ולילה – הוא שעון. האם ידעתם שהשעון הזה יכול להשתנות? האם מישהו סיפר לכם זאת? גופכם, וכל התהליכים בתוכו מגיבים לדברים מסוימים ובמיוחד לתודעה. מה אם הייתם מורים לשעון הגוף שלכם להאט, לספור את הימים לסירוגין. האם אתם חושבים שזה היה עובד? סיפרתי לכם זאת לפני למעלה מעשור, יתכן שאפילו שני עשורים.

 

זוהי העוצמה שיש לכם על תודעתכם על המבנה התאי של גופכם מכיוון שהכל רוטט.

זוהי תהודה. התודעה שלכם יכולה להדהד עם כל דבר בגופכם אפילו עם מחלה. התודעה שלכם יכולה ליצור את מה שנראה כניסים. הפוגה ספונטנית היא תהודה של תודעה האומרת למחלה הזו – הֵעַלְמִי! והיא אינה יכולה להתקיים אם התודעה מהדהדת איתה והורסת אותה.

 

מה הייתם רוצים לומר לגופכם בהדהוד היום? הו, זה יום רביעי של ריפוי, יקרים, ועליכם לשמוע זאת.

יש עוד כל כך הרבה שאינכם יודעים עדיין. אתם גדולים הרבה יותר מאשר מישהו סיפר לכם, יש לכם שליטה רבה הרבה יותר על עצמכם, וזהו זמן ללמוד עוד..

 

אני אשוב,

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר