השיר של כדור הארץ – מרץ 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

עבור אלה שאינם יודעים, לפני דקות אחדות השמיע רוברט קוקסון מוסיקה וביקש מהנוכחים לתת לה הכרה שזו מוסיקה מן העתיד.

זהו משהו אזוטרי די קיצוני, זה אינו דבר לינארי, ורבים יגלגלו את עיניהם ויאמרו שזוהי דרך חשיבתם של חלק מכם – מכיוון שלא קיימת ההכרה שניתן לזכור משהו מן העתיד, ועם זאת, פיסיקה של הזרם המרכזי מתארת כיצד הזמן אינו דבר לינארי, וכיצד הוא עשוי להתקיים בבת אחת או באופן מעגלי, כך שהוא שב וחוזר..

בחשיבה המימדית שלכם קיימים רק 3 חלקים מהזמן – עבר, עכשיו והעתיד.

לפני רגע זה היה 'עכשיו', ואילו עכשיו זה כבר 'העתיד'..

כל מילה שאני אומר היא כמו סרט נע – היא גם בזמן 'עכשיו', ולאחר היא הופכת להיות 'העתיד'..

כך עובד הזמן, וברצוני לתאר בפניכם משהו, ואני מקווה שתבינו את מה שהוא עקבי עם ההרגשות, המוסיקה והשירה, שחלק מכם נטלו חלק בכך לפני רגע.

לפני זמן מה, שותפי (לי קרול, ת.ג.) היה בארץ אחרת, ישב על במה באולם גדול עם קהל של יותר מאלף איש, והצגתי את מה שעמדתי להציג דרכו. כתגובה לכך, כמעט כל האנשים שנכחו שם, שהיו מאותה ארץ ומאותה תרבות, שרו יחד שיר. כולם ידעו את השיר הזה, כולם חיו בתרבות ההיא.

זה היה שיר מתוק, שעורר ויצר הרגשות ורגשות, תודות, גאווה, ואהבה.

שותפי יזכור את הדברים האלה כל ימי חייו. זה משמעותי עד ליום הזה, עכשיו.

תפשו את המושג הזה

כל אחד מכם ברחבי הפלנטה, הקוראים זאת כעת, מכל מדינה או תרבות שהיא, מכירים שירים כאלה. אלה שירים ששרים אותם יחד, מכיוון שכולכם מכירים אותם, יתכן אף ששמעתם אותם מאז היותכם ילדים..

הם אינם בהכרח שירים אודות גאווה של מדינה מסוימת, אלא יותר שירים מלאי תודה לאותה התרבות המסוימת, וכאשר אתם שרים אותם זה מחמם את ליבכם, ואולי אף תזילו דמעות מכיוון שאלה מסביבכם מרגישים זאת כמוכם.

יקרים, דיברתי אתכם על מוסיקה בעבר.

כאשר אתם נושמים את נשימתכם האחרונה, לאחר מסע של 3 ימים, לאחר שאתם מוצאים שוב במלאות את נשמתכם בצדו השני של המעטה/צעיף, והצורה שהיא לובשת – אתם שומעים את המוסיקה פעם נוספת.

זהו שיר המושר יחד באור על ידי כל הנשמות, ולעולם אינו חדל… זה מרומם, ואף הרבה הרבה יותר מכך.

שאלתי אתכם בעבר האם אתם זוכרים את המוסיקה, וזה אמור לספר לכם על תפקידה של המוסיקה, או בכירות הרטט ביקום העוברת מבעד למעטה/צעיף באופן מלא לחלוטין כשיטה מקודשת, ואתם קולטים זאת כאן על פני כדור הארץ.

כל הסוגים של המוסיקה מפיקים ומעוררים רגשות בנשמתו של כל אדם. כל בני האדם על פני כדור הארץ מחוברים למוסיקה שלהם – זה משהו אוניברסלי.

ואני עומד לספר לכם משהו שקשור לעתיד:

נראה שלכל תרבות יש שיר משלה, ואיני מדבר על המנון אלא על שיר שמחמם את הלב – שירים שאמהות שרות לילדיהן, שמאוחר יותר קהל גדול באולם ישיר אותו לשותפי.

ברצוני לספר לכם משהו היום, המבוסס על מה שראיתי לפני כן בגלקסיה הזו, והמבוסס על מה שהתרחש בהיסטוריה של כל אלה המתגוררים על הפלנטות בכל מקום, שחוו שלום, הגיעו למצב של בוגרים, הבנה ואהבה – קיימת היזכרות של שיר, ויגיע יום בו כל תרבות על הפלנטה הזו תדע שיר אחד – ואין זה משנה איזו תרבות זו, מי האנשים, מהי ההיסטוריה שלהם או המורשת שלהם – וזה השיר שהם ישירו בערב ראש השנה בכל רחבי הפלנטה, והוא יהדהד עם הערכה של בני אדם שיחיו בשלום על כדור הארץ, יחמם את הלבבות של כל תרבות, ולא יהיה משנה מיהו האלוהים שלהם עבורם. הם ידברו על האיחוד של בני האדם, ועל כל מה שהם עברו עד שהגיעו לאיחוד הזה.   

זה יהיה שיר שכולם ידעו אודותיו, דמיינו זאת! וחלק מכם עשויים אפילו לזכור אותו כעת.

אתם קרובים לכך, ושרתם היום חלק ממנו..

זהו הפוטנציאל שקיים, שתמיד סיפרתי לכם אודותיו, זמן שכל כך אינו מוכר ושהתרחש היום.

יגיע עידן בו תהיו מסוגלים לשוב ולערוך סקירה על המילים האלו של היום הזה. שתמיד יהיו כאן ואין זה משנה כמה דורות יעברו עד אז. הם יהפכו להיות יום אחד להיסטוריה שלכם, ומישהו יצביע על כך ויאמר להם ש'קריון צדק, מכיוון שזהו השיר שאנחנו שרים מדי שנה'.

שמעתם זאת כאן, זה העתיד, והוא יכול להיות קרוב ככל שתבחרו בכך, וזה תלוי בפעולות שתעשו בהמשך, עובדי האור..

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר