מדיטצית 'מעגל ה 12' – מרץ 2021
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני קריון,
אני מזמין אתכם להתקרב מעט יותר.
הזמנה זו להתקרב מעט יותר היא נקודת המוקד התפישתית, או המיקוד של 'מעגל ה 12'. המדיטציות האלו הן אודות מיזוג של כל מה שאתם חושבים שאתם, להתקרב יותר לדברים האלה שאינכם אפילו חושבים שהם קיימים, לפתוח דלת שאפילו לא ידעתם שהיא דלת.
דברים רב מימדיים הם כאלה, ואנחנו אומרים זאת לעתים כה קרובות שאנחנו מזמינים אתכם לעשות משהו שבאופן רגיל אין מבקשים מכם לעשותו, באמונה, ללא מִרְדָּף אינטלקטואלי, להתחיל להרגיש דברים שהם אמיתיים ומדוייקים במקום הצורך להוכיח אותם בדרך של המימד השלישי.
זה מה שאנחנו מבקשים.
התקשור של היום היה אודות כימיה. הוא היה אודות כימיה שנראה שהיא נפרדת באופן שלם ולחלוטין ממי שאתם.
תודעתכם מהרהרת בדברים גדולים. תודעתכם מהרהרת בעולם, בהישרדותכם, במערכות שלכם, מה שנכון ומה ששגוי, החשכה והאור. תודעתכם מהרהרת בדברים נפלאים אולם אינה משקיעה זמן רב בהרהור אודות הכבד שלכם. היא אינה צריכה לעשות זאת מכיוון שהדברים האלה מטופלים, האין זאת, הכימיה פשוט עושה את אשר היא עושה.
ואם שמתם לב לתקשור שהיה מוקדם יותר, אתם מבינים שיתכן ועליכם לחשוב על שינוי תפישתי, בו אתם מתחילים להרהר אודות הכימיה בגופכם.
וכאן זה מתחיל להיות טוב. מחקר הראה שלמולקולות של הכימיקלים שמרכיבים את גופכם, יש באופן מפתיע היבט רב מימדי. אכן, באמצעות כמה ניסויים של ביולוגים קוונטיים, הראו שהם יותר מאשר במימד הרביעי ובמימד השלישי. שבאמת קיים היבט של רב מימדיות. והמשמעות היא שתודעתכם – שגם היא רב מימדית – יכולה ללחוץ ידיים עם הכימיה שלכם, בדרך שלא חשבתם שהיא אפשרית.
ביקשנו מכם לדבר לתאים שלכם, וכעת אתם יודעים מדוע.
זה יותר מדיבור, יקרים. זו תודעה. אהבת עצמכם מספיק כדי לומר "אני אוהב/ת אותך, אני אומר זאת היום ומחר, ברכות על שאת נמצאת אתי, ועכשיו הבה ונניע יחד את החיים, נספור כל יום לסירוגין בשעון הגוף, כך שנישאר זמן רב יותר. תאים יקרים, אנחנו נהיה מחוץ למתח, אעשה כל שביכולתי לתמוך בכבד שלי ובכל דבר אחר, בכף רגלי, בברך שלי."
כל הדברים האלה ששייכים לכם עשויים מפיסות וחלקים של הכימיה, ולכולם יש היבט רב מימדי.
ברוכים הבאים ל'מעגל ה 12', מקום בו אנחנו מהרהרים בדברים שהם רב מימדיים, זמן בו בעוד רגע אנחנו עומדים לחצות גשר – באופן ציורי, לתוך ארץ רב מימדית – באופן ציורי, בו תתחילו לבחור להתעורר או שלא להתעורר למושג מסוג אחר:
האם זה אפשרי עבורכם לגעת בנשמתכם? האם מותר לכם לגעת בנשמתכם?
זה אינו, הייתי אומר, במכלול עקרונות והשקפות של אף מערכת אמונה בפלנטה. מכלול העקרונות וההשקפות הוא יותר אודות היסטוריה וחוקים, האין זאת? הם מספרים לכם אודות 'מה צריך', 'מה לעשות' ו'מה לא לעשות', ואין מדברים הרבה אודות המגע בנשמתכם.
אולם בזה מדובר, וזה אינו מכלול עקרונות והשקפות – זו חוויה. זו אמונה – כן או לא. האם זה אפשרי שהאנרגיה המסוימת הזו שפותחה מאז שנת 2012, היא שונה? האם זה אפשרי שבני האדם מסוגלים כעת ומוזמנים לחצות גשר מימדי שלאחר יציב אתכם בקשר עם מה שלכאורה לא היה אפשרי לגעת בו בעבר – מהותה של נשמתכם שלכם?
רבים מהמנהיגים הרוחניים שלכם מלמדים אתכם, יתכן, שזה אינו מה שאתם אמורים לעשות. למעשה, זה מעט מקודש מדי. הם יאמרו שנשמתכם ניתנת על ידי האל, וגופכם האנושי הוא היכן שאתם חיים. וכאשר אתם מפסיקים לחיות ונושמים את נשמתכם האחרונה, תהיו שוב עם נשמתכם, כמעט כמו שהיא לגמרי ולחלוטין נפרדת מכם.
עכשיו אנחנו מספרים לכם שהיא מעולם לא היתה נפרדת. אתם מתהלכים עם נשמתכם. ה'מרכבה' הזו, האנרגיה העצומה הזו שהיא שלכם, תמיד היתה שלכם, זה רק לא היה בהכרח משהו שאתם חושבים הרבה עליו מכיוון שסיפרו לכם תמיד שזה נפרד מכם.
זה אינו מדבר אתכם הרבה, האין זאת? אלא אם כן אתם מדברים אל זה ראשונים.
הנחת יסוד נוספת של קריון:
נשמתכם – כל הדברים האלה, כל רב המימדיות הזו, כל האהבה העמוקה של הרוח – יושבת שם, אוהבת אתכם. ויש לכם בחירה חופשית לראות זאת או שלא לראות, אולם כאשר אתם רואים, וכאשר אתם מתחילים לגעת בדלת הזו, להקיש עליה וליטול את היד הזה, הדברים מתחילים להשתנות מכיוון שהרוח אומרת 'היא מביטה, הוא מביט, הבה נלך'. היא מחכה לכם שתחליטו בין אם זה אמיתי או שאינו אמיתי.
זה מה שמתרחש.
כאשר אתם מתחילים לדבר אל הכימיה של גופכם, זה אותו הדבר. אתם תקבלו תגובה. זו אינה הבטחה אזוטרית – זו כימיה.
יקרים, אלה שעשו זאת והצליחו בזאת הם מטיפים לכך מכיוון שהם יודעים שזה עובד. ואם הם יכולים להיות פנים אל פנים מולכם, הם יאמרו שזה עובד, שהם לא האמינו בכך עד שהם עשו זאת, וכאשר הם התחילו לתקשר עם גופם על בסיס קבוע, הדברים התחילו להשתנות. הם יכלו להרגיש בכך!
ואז הם יספרו לכם דבר מה נוסף, שתפישתם השתנתה כאשר הם השיגו תוצאות, ושכעת הם יודעים משהו שהם לא ידעו לפני כן – הם קיבלו מודעות לגבי מה שביכולתם לעשות. שהיה שם יותר.
ושוב, הנחת היסוד של קריון – אינכם יכולים שלא לדעת כל דבר שאתם יודעים. אין כפתור מחיקה במוחכם שימחק חוויה שעברתם, ואם היתה לכם חוויה שמובילה אתכם לנקודה הרב מימדית הזו, אינכם יכולים לסגת מכך.
הו, אתם יכולים להתכחש לכך, ואז אתם נמצאים בהכחשה, אולם אינכם יכולים לנסות לשכוח משהו שלמדתם. ולכן כאשר יש לכם זאת ואתם מבינים זאת וזה מתחיל לקרות וישנה חוויה, אתם מתרווחים לתוך זה ואומרים "אני יודע/ת את מה שאני יודע/ת. זה עבד עבורי. יש עוד כל כך הרבה שלא ידעתי", ואז תאמרו "תודה לך רוח על שהדלקת את האור כך שאוכל לראות את הדברים האלה בדרך אחרת, בדרך אחרת".
ישנו גשר לפניכם, ואני מזמין אתכם לחצות אותו יחד אתי. הוא תמיד נמצא שם.
'מעגל ה 12' הזה הוא מדיטציה שאנחנו תמיד עושים את אותו הדבר, זה מעט שונה כמו כל מדיטציה שהיא מעט שונה, ישנן מילים שונות, ישנן מודעויות שונות, זה מעט שונה מתקשור בו תמיד ישנו מידע חדש, ישנם דברים לעשות ומקומות ללכת, והוראה – זה אינו כך, זו מדיטציה חווייתית.
'מעגל ה 12' שאני מוביל אתכם אליו, אני יודע מה אפשרי כאן.
כאשר אתם תגיעו לצידו השני של הגשר הזה, אני יודע מה אפשרי. אני יודע שישנן חוויות שיבטלו מחלה מכיוון שהיא אינה יכולה להישאר שם בגופכם כאשר יש לכם מודעות של האור, וכעת אין אור. אני יודע על דברים שקרו בעבר כאשר היתה לבני אדם סוג של מודעות כזו שלא היתה להם לפני כן.
אני ראיתי, ואתם ראיתם, ושמעתם על הפוגות ספונטניות וכל הדברים האלה.
זה קיים בצדו השני של הגשר, ובסופו של דבר לא יהיה גשר, יקרים. האם סיפרתי לכם על כך לפני כן? הגשר מפריד את הידוע מהבלתי ידוע, מה שאתם ומה שאתם חושבים שאתם, כל הדברים שאתם מאמינים בהם, חציית הגשר לעבר מה שאינכם יודעים אפילו שהוא קיים, ויתכן להֵפֵר חלק מן המציאויות שסיפרו לכם שהן אפשריות או שאינן אפשריות.
אינכם חוצים את הגשר עם לוח כתיבה אינכם חוצים את הגשר, מסמנים דברים שאתם יודעים או שאינכם יודעים, וחוזרים ומאשרים אותם מאוחר יותר – זה אינו מה שאנחנו עושים, זה הכל במימד השלישי.
כאשר אתם חוצים את הגשר, אתם פתוחים לרווחה. עליכם להיות בסדר עם דברים שאינכם מבינים. אם אתם עומדים להיות אינטלקטואליים ולומר שעליכם לראות זאת, לדעת זאת, ולהבין זאת לפני שתלכו לשם – זה לא יעבוד. כבר סיפרנו לכם על כך לפני כן.
ברצוני שתחצו את הגשר אתי, בואו לאמצע הגשר ותראו שוב את האובך שתמיד נמצא שם. האובך הוא שם, זה ערפל המסתיר את מה שנמצא בצד השני, כך שאינכם יכולים להשתמש באינטלקט שלכם להציץ לשם, ולחזור ולומר "לא אלך לשם היום", או "כן, אלך לשם היום מכיוון שזה בסדר או שזה אינו בסדר, השמש זורחת או שאינה זורחת..
אתם תלכו לערפל הזה מוכנים לקראת הבלתי ידוע, בידיעה שזה מקום בטוח, מכיוון שאתם עומדים לראות אתכם. פיסה שלכם שהיא יותר מפוארת ממה שחשבתם שאתם עומדים לראות. חוויה שמשפרת אתכם.
רבים כל כך פוחדים רק מכיוון שזה כה שונה.
בואו אתי כעת וצעדו דרך האובך, עכשיו, קחו את ידי.
מצידו השני של הגשר הזה ישנו כל דבר שתבחרו. כך היא רב מימדיות. אל תהיו בהלם או מופתעים אם לא תבינו כל מה שאספר לכם, אני מדבר במטפורות, ותמיד אעשה זאת. כמעט כל הרוחניות ניתנת לכם במטפורות, בשירים בני ארבע שורות ובחרוזים שמשמעותם משהו אחר.
יש לזה משמעות אחרת. אנחנו נלך לתוך אולם בו ישנו תיאטרון. אתם תעברו דרך דלת שחלק מכם חושבים שזה שער – זו באמת הכניסה לבלתי ידוע. זה אתם הנותנים רשות לא להבין מה מגיע אולם לדעת שזה אמיתי! האם תוכלו לעשות זאת? "איני מבין/ה זאת, אולם אני יודע/ת שזה קיים שם". התוכלו לעשות זאת?
רובכם עושים זאת מדי יום עם הטכנולוגיה. אתם משתמשים בדברים שאינכם מבינים אותם אולם אתם יודעים שזה פועל. זה פועל.
בואו אתי לתיאטרון המעוגל, התיאטרון המעוגל השקוע הזה, בו אתם תטפסו לבמה לאחר שתרדו מטה במדרגות בתיאטרון השקוע הזה.
אינכם יודעים מי יהיה בקהל, וזה משתנה מיום ליום, מזמן לזמן, ממדיטציה למדיטציה, רק להַבְלָטָה. אם אינכם יכולים לדמות זאת, פשוט שבו והרגישו זאת. הרוח רוצה שתתפשו זאת, כך שאם אינכם יכולים לדמות זאת, זה אינו אומר שאינכם יכולים לתפוש זאת. הרוח אומרת שאם כך אל תעשו דבר, רק שבו והיו אהובים. אתם יכולים לעשות זאת, האין זאת? האם תוכלו לשבת ופשוט להרגיש?
אולם אלה מכם שיכולים לדמות, רדו אתי במדרגות, וטפסו במדרגות ושבו בכסא.
עשינו זאת כבר במשך חודשים. פעם בחודש, פעמיים בחודש, שלוש, ארבע פעמים בחודש אנחנו עושים זאת, אנחנו יושבים בכסא הזה ומבקשים מכם לדמות את עצמכם יושבים בכסא.
ישנם חלק שאומרים "איני יכול/ה באמת לדמות שום דבר" – באמת? האם תוכלו לדמיין שאתם מתיישבים – האם זה יותר מדי [קריון מצחקק בהנאה..] ואתם אומרים "לא, זה בסדר, אני יכול/ה לדמות שאני מתיישב/ת",
עצרו! ושבו.
האם תוכלו לדמות מישהו האומר לכם דברים יפים, מברך אתכם או אפילו רוחץ את כפות רגליכם – האם זה קשה מדי? זה מאוד מימד שלישי. "לא, אני יכול/ה לעשות זאת" – עצרו! ופשוט עשו זאת, פשוט עשו זאת. אפשרו לנו פשוט לאהוב אתכם..
עבור השאר מכם היכולים לדמות כל דבר, אני אומר לכם ברצוני שתראו את הקהל נכנס, ואספר לכם מי הם. כל אחד מהקהל הזה הם בני אדם ששינו את חייהם מכיוון שהם דיברו לתאים שלהם. היתה להם מחלה בהפוגה, היתה להם שלווה במקום בו לא היתה שלווה, הם מחקו מחייהם את הפחדים והחרדות שהיו להם, הם שמטו את חוסר הסליחה – כל אחד מהם הוא אלוף באנרגיה בדרך הזו שהם עשו זאת, הם למדו כיצד, והם עושים זאת מדי יום. כל אחד מהם.
ויקרים, ישנם עשרות אלפים מהם, והם יישבו בקהל ויביטו בכם מכיוון שזה מה שבאתם לעשותו כאן, וזה מה שתלמדו כאן. הם יושבים בקהל, ועכשיו הוא הזמן עבורכם לדבר אל התאים שלכם. מה תאמרו להם? מדוע שלא תתחילו כך?
"מבנה תאי יקר, כימיה יקרה, אני כאן סוף סוף על מנת לקחת את ההגה של הספינה. אני כאן ואני מבין/ה שזה אפשרי כעת. אנא הצטרפו אלי. תודה לך מבנה תאי על האהבה שיש לנו האחד לשני. זוהי תחילתה של מערכת יחסים למשך שארית ימי חיי".
ואם אתם אומרים לי וחושבים שזה ממש קשה ושאינכם יכולים לדבר למולקולה, אומר לכם שהקהל הזה יתמוך בכם כעת והם יתחילו לצעוק הצעות, הם יתחילו לכתוב דברים על פיסות ניר ויזרקו אותן לעבר הבמה, מכיוון שהם יודעים שזה אפשרי והם מאוהבים בכם מכיוון שאתם מנסים ומתאמצים במה שהם עשו. כל אחד מהם עשה זאת והם נמצאים שם לעזור לכם. חלק מהם עשויים אפילו לעלות על הבמה ויתחילו לדבר אתכם ולומר 'מדוע שלא תנסה את זה, מדוע שלא תעשה זאת, מדוע שלא תאחז בידינו, יש לי תהליך, יש לי משהו אחר' הם יאמרו, 'היתה לי בעיה למשך זמן מה אולם כעת אני בסדר' [קריון מצחקק בהנאה..]
אלה האנשים בקהל ויש לכם תמיכה!
אתם חושבים שזה משוגע, אתם חושבים שזה בלתי אפשרי, הרי שיש לכם תמיכה, ישנה תְּקֵפוּת, ישנם אחרים שעשו זאת והם נמצאים כאן על מנת לעזור לכם. זוהי ההתחלה של משהו יפהפה. שבו, רק שבו וחוו אותם מראים לכם כיצד לגלות את התפארת שלכם עצמכם, להאריך את חייכם, להרחיק את כל הדברים שאינם שייכים לתפארתכם.
הישארו, הישארו,
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר