מדיטציה 'מעגל ה 12' – אוגוסט 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון

התקרבו קרוב יותר, יקרים, ל'מעגל ה-12'.

ברצוני שזה יהיה ברור, ברצוני להסביר מה קורה, כך שרבים יבינו זאת לגמרי ולא יצטרכו לשאול לְמה הוא התכוון, היכן זה ומדוע. אולם על מנת לעשות זאת, יהיו מטפורות והבנות ואולי קצת 'גירוד בראש'…

יקרים, בהתפתחות זו של התודעה, אתם עוברים אכן לאזורים שלא יכולתם אפילו לתפוש אותם לפני כן. הזכרנו חידות רבות בעבר, ואחת מהן היא שזה בלתי אפשרי לחפש תודעה גבוהה יותר. אינכם יכולים לראות זאת מהתודעה בה אתם נמצאים. אמרנו זאת פעמים רבות שטיפש אינו יודע שהוא טיפש. יתכן והלכתם לכנס שבו היה מישהו טפש מאוד, ותהיתם האם הוא אינו רואה עד כמה הוא טיפש, והתשובה היא שלא, הוא אינו רואה. הוא אינו יכול לחפש תודעה שהיא אינה טיפשית, ולכן הוא אינו מסוגל אפילו לתפוש את הרעיון שהוא עשוי להיראות טיפש בכל זמן שהוא.

כך שאם ישנה רמת תודעה גבוהה יותר מעבר לזו שאתם נמצאים בה – זו תעלומה. אפילו האינטלקטואל ברמה הגבוהה ביותר אינו יכול לחפש אחר תקופת זמן אינטלקטואלית גבוהה יותר, או רובד של קיום או של אנרגיה. כאילו שישנה תקרה לְמה שאתם יכולים לחשוב. והתקרה הזו מתחילה להתנפץ. בני האדם מתחילים להמריא לשטח לא נודע שאינו ממופה, ותוך כדי כך, אתם מפסיקים לפתע את הלינאריות הזו של חייכם.

אראה לכם, ואתן לכם דוגמא של מה שאנחנו עומדים לעשות.

נתתי לכם פעמים רבות בעבר דוגמא, מילים שאמרו שזה בלתי אפשרי להסביר צבע לאדם עיוור. אתם פשוט אינכם יכולים לעשות זאת, זה בלתי אפשרי. אם כך מהו הפתרון כאשר אינכם יכולים להסביר צבע לאדם עיוור, וזוהי מטאפורה לתודעה גבוהה יותר. כיצד תוכלו לקחת מישהו עם תודעה נמוכה, שרואה רק מהי האנרגיה הנמוכה הזו וחי באותה אנרגיה נמוכה, ולהסביר לו את תפארת הבורא היוצר – אינכם יכולים לעשות זאת.

מה אתם עושים, מהו הפתרון? אם אינכם יכולים להסביר צבע לאדם עיוור, הפתרון הוא לאפשר לו לראות, ללמד אותו לראות, ואז הצבעים יופיעו, ויהיו לו את רגעי התפעלות של 'א-הה', לגבי משהו שמעולם לא ידע לפני כן…

אני עומד לקחת אתכם כרגע לאיזה מקום, ואם תבחרו, תוכלו ללכת איתי לשם. וכאשר נלך למקום הזה, נעצור ואסביר מעט יותר. כל מה שאנחנו עומדים לעשות יהיה בדעתכם שלכם, אחרי הכל איני נמצא לפניכם, אתם אינכם בחדר אמיתי, או שמא כן?

בואו איתי.

אנחנו הולכים למקום ואתם עומדים לדמות כל מה שתרצו. ישנו גשר. אתם לבד. אתם עומדים לחצות את הגשר הזה, אולם כאשר אתם מביטים בגשר, כל מה שאתם רואים הוא ערפל. והגשר הוא מעל תהום, והוא חוצה מן הידוע אל הלא נודע. והתהום הזו היא כל מה שלימדו אתכם אי פעם, מכיוון שבאנרגיה ישנה ההוראה והלימודים היחידים שהיו לכם היו אלה מההיסטוריה, מהמדע, ממערכות רוחניות. זה כל מה שהיה לכם, הטוב ביותר שיכלו לתת לכם באנרגיה ישנה.

אולם כאשר מתחילה להתרחש התפתחות של תודעה, אתם מתחילים לראות את הדברים האלה שלא ציפיתם להם מבעד לערפל, וחלקם, יקרים, יהיו שונים מכל מה שלימדו אתכם.

הבה נעשה את הדבר הראשון בעודכם עומדים ליד הגשר ומביטים בערפל.

עד כמה זה אמיתי? עד כמה זה אמיתי עבורכם עכשיו? ובכן, תאמרו שאתם בחדר, צופים במסך ופשוט נהנים מכמה מילים… זהו רובד אחד.

הרשו לי להעניק לכם רובד נוסף על עד כמה זה אמיתי.

האם אתם באיזה 'מקום' או שהדעת עושה זאת עבורכם? עד כמה חזקה התודעה שלכם כאשר מציבים אתכם במקום כלשהו בו אתם אומרים שאינכם יכולים להרגיש או לגעת?

ברצוני לקחת אתכם למיטת בית חולים, משהו שחזר על עצמו על הפלנטה הזו שוב ושוב ושוב. אנשים שוכבים שם, והם עומדים לנשום את נשימתם האחרונה, חלקם חולים, לחלקם לא נותרה אנרגיה, הם יודעים שהם גוססים. שוב ושוב זה קרה על הפלנטה הזו, והם עושים זאת. הם נושמים את הנשימה האחרונה, ובחדר שבו הם נמצאים במימד השלישי, מכריזים על המוות, הנשימה עוצרת, הלב מפסיק. ובאותו המקום היקר הזה של זמן שעובר לשני הכיוונים, נמתח או נדחס, אפשרו לי לומר לכם מה חווה התודעה של האדם הבודד – לפתע הוא אינו בגופו.

חלקם אמרו שהם מחוץ לגוף שלהם, מביטים למטה על עצמם, צופים בהכרזת המוות. ולאחר הם מתחילים להבין שיש עוד, והם מתחילים מה שניתן לכנותו 'מסע קצר', ולרגע, רק לרגע, הם משכו חזרה את המסך והם אומרים מה יש שם באמת. ולרגע, ישנה מוזיקה המדהימה ורבת ההדר ביותר, אור, צליל, עליצות, משפחה, הם חופשיים מכאב, הם חופשיים מכל דאגה ופחד, אין להם מעצורים, הם הופכים לאור והם רואים שיש עוד כל כך הרבה יותר, והם כל כך מלאי תודה, ו … הדלת נטרקת [קריון מצחקק בהנאה…] והם חוזרים לגופם.

הם פשוט חוו 'חווית סף מוות'. ואם תראיינו אותם, הם יאמרו שזה לקח זמן רב מכיוון שהמסע הזה היה כה מדהים, והם זוכרים את 'זה' ואת 'זה' – אולם למעשה הם 'הלכו' רק לרגע… הלב חוזר, הנשימה חוזרת, והם מבינים שאין יותר כאב, ושהמחלה נעלמה.

זה אינו משהו דמיוני. אני רק לקחתי אתכם לשם. זה קרה שוב ושוב, נכתבו על כך ספרים, ניתנו הרצאות על כך בכל רחבי הפלנטה. והשאלה היא, אם תדברו איתם – האם זה היה אמיתי?

ובכן המדענים והרופאים יגידו שזה אמיתי לחלוטין, כמובן שהמחלה נעלמה, ועבור אותו אדם זו היתה החוויה האמיתית ביותר שהייתה אי פעם. הם נלקחו ל'מקום'.

האם תודעה יכולה לשכתב את המציאות? האם אתם יכולים להיות במקום שהוא אינו במימד השלישי ועדיין להיות ב'מקום'? שאלו אותם. אתם תאמרו שבלתי ניתן להאמין בכך, שזו היתה רק חוויה, אלא שהכריזו עליהם כמתים והמחלה נעלמה. אינכם יכולים להתווכח עם מה שאתם רואים. והם יאמרו שתודעתם לקחה אותם ל'מקום' ושהם היו שם!

זה מה שיקרה לחלקכם בכל פעם שנחצה את הגשר. ברצוני לקחת אתכם למקום שיתכן ולא תבינו. אני אתן את התיאורים, אגיד לכם מה יש שם, אזמין אתכם להרגיש ולראות ולהיות ולעשות, אולם זו תפישה שונה, יקרים.

בני אדם בשלב ובזמן הזה הם כמו בצל. זו מטפורה שכבר השתמשנו בה בעבר. ישנן שכבות רבות לקלף, ובעודכם מקלפים את השכבות אתם מגיעים לשכבה נוספת ולעוד שכבה. המטפורה נפסקת מכיוון שכאשר יש לכם שכבות כה רבות, אתם מגיעים לליבה, והליבה הזו תהיה האדם אשר פתוח ומוכן, כמו ילד, לראות את המציאות שמסביבו ולהתחיל ללמוד שוב.

כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים התרחש, מכיוון שכאשר הייתם ילדים, הבטתם סביבכם, ראיתם את הוריכם עושים את 'זה' או 'זה', ואתם הופכים להיות 'זה' או 'זה'. ראיתם שהוריכם מאמינים ב'זה' או ב'זה', ואתם מאמינים ב'זה' או ב'זה'. אתם רואים כיצד הוריכם מתנהגים וקורה אחד משני דברים: אתם אומרים שאתם עומדים להיות כך, או אתם אומרים שלעולם לא תהיו כך. אולם הם משפיעים, הם מלמדים, הם יוצרים את השכבות שהופכות להיות 'אתם'. ככל שאתם גדלים, התרבות שלכם מעניקה לכם שכבות נוספות – הנה מה שקורה, והנה מה שאינו קורה.

כיצד יכולה פלנטה, המאמינה באל מונותאיסטי אחד שהוא גדול, לצאת למלחמה על אותו אל אחד גדול? מכיוון ששכבות האמונה מלאות במכלול חוקים ועקרונות, דברים שמספרים לכם כיצד הדברים פועלים, דברים שהם מספרים לכם והם כולם שונים. זה כל כך מעניין לְמה הופכות השכבות האלו.

הנה מה שברצוני לומר לכם. אתם עומדים לחצות את הגשר והשכבות האלה הולכות להיות מקולפות.

הנה נקודת ההחלטה לכולכם, בואו איתי או שאל תבואו אתי. אין כל מאפיין שלילי אם לא תבואו איתי, שום דבר לא יקרה. אני רק אומר לכם שחציית הגשר דורשת כוונה לשמוט את השכבות. האם אתם מוכנים שהדברים ישוכתבו מחדש, אותם הדברים שנאמרו לכם על ידי האנשים שבטחתם בהם ואהבתם אותם, ושהם היו הדברים הטובים ביותר שהם יכלו לעשות? האם אתם בסדר עם להשיל את כל זה מעליכם?

אנחנו עומדים לעשות זאת שוב ושוב, יקרים.

חציית הגשר הזה היא מטפורה של יציאה למסע רב ממדי בלתי ידוע, שהוא אמיתי לתודעתכם.

לחלק מכם יהיה רגע של 'א-הה' רק לאחר 12 פעמים בערך. ובפעמים הראשונות תרגישו טוב, אולם צריך לקלף את הבצל הזה עוד ועוד ועוד. זוהי הדרך של זה. זהו דבר יפהפה שבו בני האדם רואים את עצמם שוב כגמישים במקום להיות מוגדרים בסלע.

במה אתה מאמינים שאינכם יכולים לשנות? מהו הדבר שאתם מאמינים כשאתם אומרים שתלכו איתי כל הדרך, מעבר לדבר הזה שלא תוכלו לשנותו? זהו הדבר שברצוני שתשמטו, מכיוון שזה כנראה הדבר שישאיר אתכם חולים.

האם אתם מבינים לאן זה הולך?

ישנה אנרגיה חדשה בצדו השני של הגשר, שמתחברת לנשמתכם, לא לגופכם, שתרפא את גופכם. זו תמיד הייתה הדרך של זה. יקרים, אתם מתוכננים לחיות מאות שנים. אתם מתוכננים לחדש נעורים, את כל עצמכם. לא תוכננתם שתהיה מחלה שתבצע תעלול ותשטה בכם. זה אינו התכנון. ואם תשאלו, אם כך מדוע יש לכם את זה, אם זה אינו התכנון – והתשובה היא, כל אותן השכבות…

באנרגיה ישנה יותר הדבקתם זאת לחוקים. אל שאינו מתפקד אשר יעניש אתכם, משפחה שאינה מתפקדת שבאופן כלשהו תענה אתכם ואת ילדיכם אחרי המוות, אם לא תעשו את הדבר הנכון. זו אינה הגדוּלה והיופי של ה'רוח'. זו אינה נשמתכם. זה סיפור הילדים, יקרים.

כיצד אתם מרגישים עם ההצהרה הזו? האם כבר העלבתי אתכם? אם כך עשיתי, מדוע שלא תישארו בצד הזה של הגשר לזמן מה, עד שתהיו מוכנים ללכת ולהיכנס לתוך הערפל ולגלות את 'המעגל', לגלות את 'ה12'.

זה מה שברצוני לומר לכם לפני שאתם אפילו עוברים לצד השני. אתם עומדים להיכנס לאנרגיה שהיא זכותכם המוּלדת. אמרתי זאת בתקשור, זה תמיד היה התכנון – שעם תודעה גבוהה יותר תגיע ביולוגיה משופרת, מערכות חיסוניות משופרות, חיים ארוכים יותר, שלום על הפלנטה. זה אמור להיות דבר הגיוני עבורכם שיתקבל על דעתכם.

בואו איתי, מעט קרוב יותר אתי, כאשר אנחנו חוצים את הגשר.

המסע הזה הוא אמיתי ככל שתרצו שהוא יהיה, יקרים, כאשר אתם נכנסים ל'מרק' שלא הרגשתם מעולם קודם לכן. אתם צועדים לאנרגיה של נשמתכם וזו בדיוק האנרגיה של 'חוויית סף מוות'. הדבר הראשון שהם חווים הוא חיבור עם נשמתם. זה הולם, זה נכון, זו ההתפתחות הבאה עבורכם ועבור תודעתכם. הדבר החדש על הפלנטה בעודכם עוברים בתוך הערפל הוא שהתודעה היא אנרגיה, לכן יכולים להיות סביבה דברים אנרגטיים.

מה אתם עושים עם אנרגיה? אתם מודדים אותה, אתם מחשבים אותה, יש נוסחאות של תודעה. אולם זה שונה מהמימד השלישי. אין כותבים את הנוסחאות על דף נייר. הנוסחאות הופכות לתפישות של אמונה ופעולה. הן הופכות לְמה שמשנה אתכם. זה הופך לדברים שמרפאים את גופכם וזה נראה כמעט כמו הומאופתיה מודעת, שבו מה שאתם חושבים הופך למציאות, מכיוון שאין שום ספק שגופכם יצטרך לציית לתודעה של נוסחאות הנדיבות של נשמתכם.

עד כה אתם חושבים אפילו באמצעות בלוטת האצטרובל, היה בלתי אפשרי לחצות את הגשר לחלוטין. תמיד היתה חומה שאתם מכנים אותה המעטה/צעיף, ועכשיו אתם עוברים מבעד לערפל.

סיפרתי לכם בתקשור מהו 'ה 12' – זו לכידות עם כל מה שקיים בהתייחס למבנה הבריאה – ה 4, ה 12, ה 3. כמה זוגות יחידות בסיס של דנ"א יש לכם יקרים? כיצד הם לוחות השנה על הפלנטה – 12, 4, כמה חוקים יש בפיזיקה – 4. זה המבנה של כל מה שקיים, כולל התודעה.

אני אומר זאת כי זה 'ה 12'. אתם חשבתם שיהיו 12 מאסטרים, וזוהי תפישה של המימד השלישי, של עזרה מבחוץ, שבה הייתם יושבים אולי במעגל ופוגשים אולי כל מאסטר, או שיתכן והם היו באים ומברכים אתכם.

יקרים, זה מאוד מעשי ובר קיימא, וזה הטוב ביותר שביכולתכם לעשות וזה עובד אפילו היום, אולם זה אינו מה שאתם עושים עכשיו.

הערפל מתחיל להתבהר ואתם רואים כל מה שברצונכם לראות. יש מקדש. כיצד נראה לכם המקדש? הוא יכול להיראות בכל דרך שאתם חושבים שמקדש צריך להיראות כי המקדש הזה הוא שלכם. אתם יצרתם אותו. הוא צריך להיות משהו שאתם מזהים, ואתם עומדים לעבור דרך דלת המקדש.

הנה נקודת החלטה נוספת. האם אתם באמת מתכוונים לזה? מכיוון שזה עשוי להיות לא נוח.

אתם יכולים להישאר כאן למשך זמן מה, אתם יכולים לשבת ולהנות מהאהבה שמתחילה להיכנס אליכם למבנה התאי כאשר אתם הופכים לרב מימדיים.

אולם לפני שאתם נכנסים למקדש הזה, הרשו לי לומר לכם משהו אחר שקורה. וזה המקום שגורם ל'גלגול עיניים' כמעט אצל כולם. רב-מימדיות אינה לינארית. כאשר המדע מתחיל להסתכל על דברים רב מימדיים, הוא צריך לשכתב את הרעיונות של מציאותם.

אם אתם מתחילים ללמוד למשל אודות 'שזירה' (תופעה במכניקת הקוונטים בה המצבים הקוונטיים של שני עצמים יהיו תמיד בהתייחסות האחד לשני ולשניהם תהיה מציאות משותפת למרות האפשרות שהעצמים יהיו מרוחקים פיסית זה מזה במקומות שונים, ת.ג.) או 'רטרו סיבתיות' (היכולת לעשות משהו היום שישנה את העבר, אירוע מאוחר יותר המשפיע על אירוע שאירע קודם, ת.ג.), למשל, או דברים שאינם ליניאריים כלל, אתם מבינים שדברים רב מימדיים יכולים להיות בכל מקום בו זמנית או בשום מקום. הם יכולים להיות גם בשני מקומות ספציפיים בו זמנית. וזה מפר את כל מה שחשבתם.

וכאן, אתם עומדים בצד השני של הגשר ומבינים "אני הוויה רב מימדית, נשמתי היא רב מימדית, עברתי את הגשר הזה מרצון. אני מרגיש/ה את האהבה שיש בנשמתי לפני שאכנס למקום הזה, שיהיה שער".

האם זה אמיתי, או לא? האם מדובר במילים שמגיעות מדוֹבֵר או שאתם שם?

יקרים, זו אחת משכבות הבצל שיש לקלף – עד כמה אמיתי זה עבורכם?

שאלו את אלה ששבו מהמוות, עד כמה אמיתי זה היה עבורם, והם יאמרו לכם שהם לא רצו לחזור, הם משנו את המסך, ראו כל מה שהיה שם, ראו את האמת ולא רצו לחזור לאנרגיה המכוערת הזו. והם עשו זאת. ועל מנת לפצות על הכל, הם רצו לספר לכם הכל על כך. משם מגיעים הספרים והסרטים.

אתם מוכנים למשוך את המסך ולראות משהו שלא ציפיתם לו. המשמעות של רב מימדיות היא שכולם יכולים לדעת מה אתם עושים. מי הם כולם? הו, אתם תראו. כיצד נראה המקדש?

האם אתם מבינים היכן זה נמצא ולאן אתה הולכים? האם אתם מבינים ששמכם הוא באור והוא על הדלת? האם אתם מבינים שהמקדש הזה מתחיל לנצנץ באופן מאוד יוצא דופן ויש לו פשוט צבעים שמעולם לא ראיתם בעבר.

מה אם אתם נכנסים למקדש הנשמה שלכם? זה רק רעיון… ואם זה מה שאתם עומדים לעשות, אני מעודד אתכם לחלוץ את נעליכם. יתכן וכבר עשיתם זאת, יקרים, וזה אומר לי הרבה על הבצל שהנכם וכמה יש להסיר ולקלף. ישנם אלה שצריכים לקלף את המחשבה שזה אולי יותר ממדיטציה. וזה אכן כך.

אני לוקח אתכם לאנרגיה של ריפוי טהור. אני לוקח אתכם לאנרגיה של חיים ארוכים יותר. אני לוקח אתכם לאנרגיה של הפוגה ספונטנית. אני לוקח אתכם אל תוך המקדש.

ולא היו בני אדם כה רבים שחצו את הגשר, יקרים, ואם הם עושים זאת הם כותבים על כך ספרים. והנה אתם עומדים לגלות זאת ורבים יגלו זאת. הגיע הזמן! לשם הולכת ההתפתחות. כל מה שאתם עושים הולם ביותר, יתכן וזו העמדה המפותחת ביותר מכפי שחשבתם – אינכם עומדים לפגוש 12 מאסטרים.

אספר לכם מהו המעגל. הוא נמצא בתוך המקדש. ברצוני שתחלצו את נעליכם. היכנסו אם תרצו, או אל תיכנסו, מכיוון שישנם במקום הזה דברים עמוקים עבורכם.

אני עומד לתת לכם הדמייה, תמונה, ואני עומד להשתמש בדברים לינאריים על מנת שאוכל לתאר זאת. כיצד תסביר צבע לאדם ללא יכולת ראיה? זה אני שמעניק לך ראייה, ואתם יכולים לקבל או שלא לקבל זאת.

כמה פעמים אתם יכולים לחצות את הגשר, ללכת למקום הזה ויתכן שלא להתקדם יותר, מכיוון שזו אינה מדיטציה, זה אמיתי. זה אתם עם הנשמה שלכם עכשיו, מביטים על משהו שלא ידעתם שהוא קיים, מקדש בתוככם, שער בתוככם, מקום רב מימדי שחי בתאים שלכם כזוג ה 24 של הכרומוזומים. ברוכים הבאים ל'חומר הכוכב' (זרעי הכוכבים של הפליאדים שזרעו את בני האדם בפלנטה, ת.ג.), יקרים, מכיוון שאתם מוכנים להיכנס ולפגוש את המעגל.

כיצד אתם מרגישים? קחו נשימה. האם זה אמיתי או שאינו אמיתי? חלק מכם מתחילים להבין שקורה מעט בתוככם. אם אתם מקלפים מספיק את הבצל, התאים שלכם מתחילים קצת לקפוץ סביב. הם תמיד ידעו שזהו חלק מיכולתו של האדם – התחדשות של מאות שנים שעוברת לעוצמה של ריפוי – הם תמיד ידעו את זה, הם חלק מהתרחיש, הם הדנ"א, הם ידעו זאת.

כיצד אתם חושבים שהמבנה התאי שלכם מרגיש? אם היתה לו תודעה, אם היתה לו חוכמה פנימית מולדת, גוף חכם – ובכן, יש לו – כיצד אתם חושבים שהוא הרגיש לגביכם מהלכים על כדור ארץ ליניארי? אמרנו זאת לפני כן, אתם מטוס בואינג 747 ואתם כבר נעים במעלה ובמורד מסלול ההמראה במשך מאות שנים. לא ידעתם, לא יכולתם להביט למעלה אל תודעה גבוהה יותר, לא ידעתם שאתם יכולים להמריא ולעוף.

ועכשיו אתה עומדים לעשות זאת, אם תרצו.

האם זה אמיתי או שאינו אמיתי? קחו נשימה.

חלצתם את נעליכם, ואתם נכנסים לשער מבינים שהוא ייצוג מטפורי רב מימדי של נשמתכם. אני קורא לזה מקדש כי זו המטפורה הטובה ביותר שיש לנו, שתבינו על כדור הארץ הזה, של משהו קדוש, מבנה ליניארי, שאתם נכנסים אליו, אתם יוצאים. אני מלמד אתכם 'ראייה' על מנת שתוכלו לראות את הצבע. אם תאפשרו זאת, הבצל יתחיל להתקלף משכבות אמונה והבנה.

האם אתם יכולים להיות בתמימות, ללא הטיה, האם אתם יכולים להיות במקום האומר, "ברצוני לדעת הכל, אני ילד/ה, אני נכנס/ת למקום הזה וזה אמיתי, הראה לי מה יש כאן, כך שאוכל לחיות חיים ארוכים יותר ולהיפטר מכל החרדות האלה, מכל הפחדים האלה וממה שמגיע.." שאינכם מצפים לו. זה עומד להיות מפואר.

בעודכם צופים על המקום הזה, אתם יכולים לזהות אותו שכן במציאות שלכם יש משהו שנקרא 'תיאטרון מעוגל' (בו הקהל מקיף את הבמה, ת.ג.). זה תיאטרון שבו הבמה נמצאת במרכז, היא מעט שקועה על מנת לאפשר לקהל לשבת מסביב בישיבה מוגבהת, ומדרגות שמובילות למטה אל הבמה.

אני מזמין אתכם לרדת במדרגות האלה, וברצוני שתרגישו מהות שעומדת להתחיל להרגיש לכם בשתי דרכים, האחת, אי נוחות. השניה, מפוארת, והבה נוסיף שלישית, אם יש לכם מספיק שכבות שהוסרו, בואו נוסיף דרך שלישית, אתם זוכרים את האנרגיה הזו. "הו, אני זוכר/ת זאת, מעולם לא חשבתי שארגיש זאת שוב, אני זוכר/ת זאת, אני זוכר/ת זאת, אני זוכר/ת זאת".

ואתם יורדים במדרגות ואתם הולכים לבמה המרכזית הזו ויש שם כיסא [צחוק של קריון..] ואתם יושבים על הכיסא, ואתם עטופים ב- 12 הזאת, במרובע האנרגיה של כל הדברים הבנויים מאנרגיה רב מימדית וגם נוסחת התודעה שלכם.

והנה אתם מוכנים, יושבים על הכיסא, ומתקשים לנשום, יקרים, מכיוון שאינכם נמצאים במימד השלישי כרגע. האם זה אמיתי או שאינו אמיתי? האם זה אמיתי או שאינו אמיתי?

והם מתחילים להופיע, מספר בני אדם אם תרצו, ישויות אם תרצו, שעולים לבמה הזו והם עומדים לרחוץ את כפות רגליכם. הדבר הראשון שהם עומדים לעשות הוא לרחוץ את כפות רגליכם [צחוק של קריון..] כיצד זה מרגיש עד כה? זו המטאפורה לאותו כבוד שאתם עומדים לקבל מ'המעגל' שאתם עומדים לפגוש, הם עומדים לרחוץ את כפות רגליכם בדמעות השמחה שלהם, שהצלחתם! לא רק שהאנושות עברה את השינוי, אלא שהאנושות מתחילה עכשיו להבין את חלק הנשמה בביולוגיה שלה. והנה אתם יושבים, מוכנים לקלף את הבצל, מוכנים להירפא מכל כך הרבה דברים, לא רק בגוף, בתודעה, הפחד, החרדה, והם רוחצים את כפות רגליכם.

כמה רוחצים את רגליכם? זה תלוי בכם. אתם יכולים לסִפוְרּ אותם אם תרצו. כמה זמן ברצונכם לשבת ושירחצו את כפות רגליכם? זה תלוי בכם. כי הם ימשיכו להגיע, יקרים. כולם אוהבים לרחוץ את כפות רגליכם. ומי אלה שעושים את זה?

וכאן זה נהיה טוב…

ברצוני להכיר לכם את 'המעגל', כי כרגע הם מופיעים סביבכם, דרך כל מה שהוא הקהל היושב גבוה. אתם תראו אדם אחר אדם אחר אדם אחר אדם, ויש להם סוג של ערפל שמכסה את פניהם, כך שאתם לא רואים הרבה מהפנים שלהם, אבל אתם רואים מי הם, ואתם לא מאמינים, כי כולם הם 'אתם'!

יקרים, ברוכים הבאים לרשומות האקאשיות שלכם [צחוק של קריון…] זה בנשמה, יקרים, הן שם בנשמה. כל יחידת חיים שחייתם על הפלנטה הזו מייצגת אדם אחד על מוֹשב. זה המעגל. הם מקיפים אתכם, אתם איתכם, וכולם רוצים לרחוץ את כפות רגליכם מכיוון שעשיתם זאת, קילפתם את הבצל ואתם יושבים שם.

וכשיגיע הזמן, ישנה אנרגיה שתתחיל להופיע, שתמיד היתה שם. אני עומד לתת לה צבע אחר חוץ מירוק, אומר שזהו הצבע הסגול, זה צבע ששורף את כל הפחדים, הספקות, המחלות, תהפוכות הזמן, את כל הדברים האפשריים. וכשאתם מוכנים נכנס הזרקור הסגול הזה אליכם, על הבמה, ואתם יושבים ומתענגים על התפארת שלכם של היום.

מהו הדבר שבאתם עבורו, הם שואלים, רחצנו את כפות רגליכם, חלצתם את נעליכם עבור זאת, והנה אתם. מהו הדבר, הם אומרים, שהשושלת שלכם וזכותכם מלידה יכולים לעשות עבורכם?

כל יחידות חייכם הקודמות נמצאות שם. אתם נמצאים שם. אתה השילוב, הבוגר, של כל מה שישנו שם. לכן הם רוחצים את כפות רגליכם, ושואלים אתכם, לשם מה הגעתם?

וכאן אתם מצהירים את ההצהרות:

"הנני אשר הנני. אני יצור של האל, קח ממני, 'עצמי', את הבעיות האלו",

ואז אתם יכולים להתחיל לערוך רשימה ולפרט את הדברים אם תרצו, אין שום דבר רע בזה, זה לינארי, והם יודעים מה הם לפני שאתם מתחילים, אבל זה עוזר לכם לומר אותם, האין זאת?

"איני רוצה להרגיש בגידה", "איני רוצה להיות חרד/ה", "איני רוצה לפחד כל חיי", "אני רוצה לדעת יותר על הנתיב שלי", "אני רוצה את הריפוי של גופי", "אני רוצה פשוט לשבת ולהיות נאהב/ת מכיוון שאיני אהוב/ה", אתם יכולים לומר, אולם עכשיו אתם יודעים שאתם אהובים.

עד כמה זה אמיתי?

חזרו חזרה.

אינכם צריכים לעבור דרך השער, הדלת, הגשר. אתם עומדים עכשיו והגשר מתפוגג לאט לאט.

הייתם שם, הו, הייתם שם, יקרים. עד כמה זה אמיתי עבורכם ללכת למקום אמיתי שנוצר עם נוסחאות התודעה, מקום רב מימדי שאתם יכולים ללכת לשם בכל עת שתרצו.

אני מקל על זה עבורכם, ואעשה זאת כל שבוע. המסע יהיה כמעט אותו דבר, ואתם תתרגלו לזה, הגשר, המקדש, כפות הרגליים. יהיה לנו בכל פעם סיפור עבורכם על המתרחש ואתם תפגשו את מי שהייתם. מי מכיר אתכם טוב יותר מכם? מי טוב יותר לדעת אתכם מהבורא היוצר שמצוי בנשמתכם, שהיא חלק ממי שאתם?

ברוכים הבאים ל'מעגל ה-12', באופן שלא ציפיתם לו, ולכו מהמקום הזה שונים לנצח.

הזמנה, בואו ותהיו קרובים יותר, בואו לעיתים קרובות ותהיו קרובים יותר. אתם לא יכולים לבוא יותר מדי פעמים… ואז בסופו של דבר אתם תלכו לבד. אולם לעת עתה, התקרבו מעט יותר יקרים, בואו איתי, אקח את ידכם ויחד אנחנו נעבור את הגשר אל המקדש ההוא.

זו התפארת של האדם, זה הריפוי שמגיע לכם, זו זכותכם המולדת!

דעו זאת, זה אינו מקרי שאתם כאן. לא באתם להיות קורבן של הפלנטה. זו הסיבה שבאתם – לדעת את הדברים האלה.

אפשרו לבצל להתקלף, אפשרו להבנה שלכם ולתודעה שלכם לומר שיש לכם בעיה עם זה, אולם שאתם מסכימים להמשיך עם זה, ולאט לאט זה יהפוך להיות אתם, ואתם תבינו, זו אמת שהיא מעבר לכל מה שנאמר לכם אי פעם. זו הסיבה שאתם כאן.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר