כתבה מתוך ירחון "חיים אחרים", גליון אוגוסט 2009
משחק החיים
סטיב רות'ר, קבלן בנין לשעבר, מתקשר בינלאומי בהווה, טוען שהיותנו אנושיים הוא שלב אחד בתוך ההתפתחות הרוחנית שלנו. עשרות אלפים מאזינים למסר החודשי שלו בכל רחבי העולם, ספריו תורגמו ל 16 שפות, ויש לו קהל נאמן גם כאן. הוא מעריץ את ישראל, וחושב שאנחנו אחד המקומות הכי רוחניים על הפלנטה.
מאת: שחר בן פורת
צילום: נמרוד גנישר
סטיב וברברה רות'ר ביקרו בארץ בתחילת הקיץ למשך ששה ימים כדי להעביר את המסרים שרות'ר מקבל בתקשור כבר 13 שנה מ"הקבוצה". הקבוצה היא כמה ישויות שרות'ר מתקשר אותן, שנותרה עד היום בשם האנונימי "הקבוצה". הסיבה לכך לדבריו היא לאפשר לשומעים להתמקד במסר ולא במי שמוסר אותו.
"המטרה של הקבוצה פשוטה. הם רוצים לעזור לנו להיזכר", הוא מספר. "להיזכר מי אנחנו ומה באנו לעשות כאן. מטרתם לעזור לאנושות להתפתח ולעבור לשלב הבא".
רות'ר, אמריקני בשנות הששים לחייו, היה בכלל קבלן בניה רוב חייו הבוגרים ללא שום נגיעה לחיים רוחניים. אשתו לעומת זאת, התענינה מאוד במיסטיקה. המהפך בחייו התרחש כשהם הלכו ביחד לסדנה שהתקיימה בליל הסילבסטר, שבין 30 לדצמבר 1995 ל-1 בינואר 1996, שכללה כמובן את ציון חילופי השנה האזרחית בנשיקות ובחיבוקים. "אשתי לקחה אותי לאחת הכנסיות שלה – כנסיה רוחנית, לא דתית. אני חשבתי שהם אנשים נחמדים מאוד, אבל הלכתי לכנסיות רבות בילדותי, והיה לי מספיק מהן. הרגשתי שם לא נוח כי כל האנשים האלה רצו לחבק אותי, ובכנות, חשבתי שהם מתחבקים יותר מדי".
בסיום הסדנה הם חזרו הביתה למנוחה קצרה של שעתיים, ושוב נפגשו עם הזריחה בחוף הים. כל אחד מהמשתתפים הביא איתו דף, וחילק אותו לשניים. בצד אחד הוא כתב איזה דברים הוא רוצה לשחרר מחייו, ובצד האחר הוא כתב איזה דברים הוא רוצה לקדם בשנה החדשה. בכל פעם אמור היה אחד המשתתפים לקרוע את הדף לשניים, לזרוק לאש את החצי ובו רשימת הדברים שהיה רוצה לשחרר, ולהקריא בקול רם את אלה שהוא רוצה לקדם. "אני רק רציתי לעבור את הלילה מבלי להיראות מטופש! לא הצלחתי. המנחה היה הראשון שקרע את הדף שלו לשניים, זרק את חציו לאש, וכולם צעקו 'הו'. הוא התחיל לקרוא מהדף, ואז נעצר ואמר: 'קיבלתי מסר שסטיב צריך להיות הראשון'. הסתכלתי בו במבט של למה דווקא אני? אני היחיד שלא ידע מה לעשות שם, אבל אמרתי 'בסדר, אעשה את זה', וחשבתי בלבי שבעוד כמה דקות אסיים, וזה יהיה מאחורי. קרעתי את הדף, זרקתי חצי לאש, כולם צעקו 'הו'. הרמתי את הדף כדי להתחיל לקרוא, ואז נאלמתי דום ולא הצלחתי למקד את המבט שלי. הקבוצה הקיפה אותי בחיבוק ובאהבה, והדמעות התחילו לזלוג מעיני. זו היתה ההרגשה הנפלאה ביותר שהרגשתי בחיים שלי. הרגשתי שכל הצרכים שלי מתמלאים לחלוטין ברגע. עד עכשיו קשה לי לדבר על זה", הוא אומר, ומתחיל לבכות מחדש. "מהיום הזה והלאה השתנו החיים שלנו. כל המוכר התהפך, ויצאתי לדרך חדשה".
אתה לא קדוש
החוויה הראשונית הזו לא הפכה את רות'ר למתקשר. הוא היה צריך לעבור עוד כמה שלבים עד שהבין מהו הכיוון החדש שהחיים שלו צריכים להתפתח בו. "סייעה" לו בכך קריסת העסק שלו. פתאום הוא הפסיק לקבל פרויקטים חדשים לבניה, וכל שבעת העובדים שלו התפטרו בזה אחר זה. גם הנישואים כמעט והתפרקו. "אשתי לא התחתנה עם מתקשר. היא, שגדלה כקתולית, אמרה לי: 'אתה יודע מותק, אני חושבת שרק אנשים קדושים אמורים לדבר עם… ואתה לא קדוש, אז…' היה לה קשה לקבל את השינוי שחל בי, אבל היא היתה חייבת להודות שהמידע שקיבלתי היה כה מדהים ומיוחד".
כשהשתכנעה ברברה ביעוד של סטיב והוא קיבל את תמיכתה, הוא החל לפתח את היכולת החדשה. דרך האינטרנט הוא הכיר אנשים העוסקים בתחום, ובהם לי קרול המתקשר את קריון, וג'פרי הופי שתקשר את טוביאס. הוא התחיל לפרסם באינטרנט מסר חודשי שקיבל בתקשור. הפעילות הזו נמשכת עד היום והיא הבסיס לכל העשייה שלו ושל אשתו. המסרים ששמם Beacons of Light, מגיעים כיום לששים אלף איש מדי חודש בכל רחבי העולם (www.espavo.org). בו בזמן פרסמו השניים כמה ספרים, והם מקיימים מפגשים וסדנאות בנושאים שונים, המתבססים על המידע שרות'ר מקבל בתקשורים. "לא ציפיתי לזה, לא ביקשתי את זה, ולא יכולתי להבין למה הם בחרו בי", הוא אומר.
אתה מבין היום?
"כן, זה פשוט מאוד. דווקא משום שהייתי קבלן, אנשים יכלו ליצור איתי קשר בקלות. אני לא איש קדוש שהולך על מים, אני רק אדם שלומד איך להיות רוחני, ולזה אנשים יכולים להתחבר. מאוחר יותר הסבירה לי הקבוצה שנבחרתי לא בזכות חיי בגלגול זה אלא בזכות גלגולי חיים קודמים".
מה השתנה אצלך מאז התפנית שעשית בחייך?
"קרו לי דברים מדהימים, שאחרת לא הייתי חווה אותם מעולם. כתבתי, הספרים תורגמו ל 16 שפות שונות (ובכלל זה שניים מהם לעברית), המסרים שלי משודרים כיום בשידור חי לכל העולם, הטקסט מתומלל ומופץ כמסר כתוב. דיברתי חמש פעמים באו"ם".
מרגיש כאן בבית
בתחילת המפגש בינינו חיבק אותי רות'ר חיבוק אמיץ. זה משעשע מעט בהתחשב ברתיעה הקודמת שלו מחיבוקים. הדבר המדהים ביותר ברות'ר הוא העיניים שלו, המשאירות בך חותם עז. רות'ר מדבר בכנות, מתנסח בבהירות, בבטחון ובהומור. הוא ענה על כל שאלה שלי בפתיחות. גם בסדנה בת יום שהנחה למחרת עם אשתו, הוא המשיך להתנהל כך. הסדנה – "הפעלתו של ילד הקריסטל בתוככם" – כללה שיחות שלו עם הקהל על מה שקורה בעולמנו בתקופה זו וכיצד אפשר להתמודד עם השינויים. הוא הציע לקהל מאזיניו תרגילים ומדיטציות שנועדו לעזור לנו לחדד יכולות רוחניות, וכמובן תקשור ישיר של המסרים שקיבל מ"הקבוצה".
זהו הביקור השני של בני הזוג רות'ר בישראל. הקודם היה בשנת 2004. "אני מרגיש פה ממש בבית. גדלתי בשכונה יהודית, ורוב חברי היו יהודים. הרגשתי תמיד נוח עם היהדות".
"יש לי כלל שאני מקפיד עליו", הוא ממשיך לספר, "והוא שאיני מגיע למקומות אם הספרים שלי לא תורגמו קודם לשפה המקומית. בתחילה הביעו המו"לים כאן חשש והסתיגות מהוצאת הספרים, אבל לבסוף ראו אור שני ספרים, ובינתיים הם אזלו ואי אפשר להשיג אותם. כעת סוכם שספר שלישי – Spiritual Psychology שהוא רב מכר גדול, יתפרסם בעברית.
ספר עליו קצת
"בספר אנחנו מתייחסים לשבעת השלבים שאנשים צריכים לעבור דרכם בחיים מנקודת המבט הרוחנית. השלב הראשון מתרחש לפני הלידה כשאתה עוד ב'בית' (המקום שהנשמות נמצאות בו, לדברי "הקבוצה"). זה שלב התכנון של הארועים הגדולים שיתרחשו בחייך. השלב האחרון של ההתאקלמות מתרחש גם הוא ב'בית'. לאחר כל ההתנסויות בחיים האחרונים אתה מחליט מה אתה לוקח הלאה ומה אתה משחרר. לכל אחד יש 12 שיעורי חיים בסיסיים שחייבים לעבור אותם, ועם זאת יש לכל אחד שיעור אחד עיקרי. בדרך כלל מדובר בדיוק בדבר הזה שאנחנו ממשיכים לקלקל שוב ושוב. כשמתבוננים בחיים מנקודת המבט הרוחנית, כל השיפוט נעלם. הדבר מתאפשר כאשר אתה מבין שאתה בעצם מעמיד פנים שאתה אנושי, ואתה מבין שאתה משחק את המשחק".
הקבוצה מלמדת טכניקה מסוימת?
"הם מציעים הרבה טכניקות, העוצמתית ביותר היא זו שאתה מתחבר אליה כי יש לה משמעות גדולה יותר בעיניך".
איזה תהליכים אנחנו עוברים בתהליך ההזכרות שלנו?
"אנחנו צועדים שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה. לפעמים אנחנו מפרשים לא נכון את הצעד אחורה וקוראים לזה 'כישלון' ושופטים את עצמנו, אבל זו האבולוציה הטבעית שלנו. אנחנו לא בני אדם אלא ישויות המתחזות לבני אדם. בהתפתחות הרוחנית שלנו, השלב האנושי שלנו כבני אדם מרגש מאוד ומפחיד מאוד. השינויים הפיזיים מפחידים אותנו. אנחנו חווים שינויים גדולים, אנחנו מחווטים מחדש את הגוף הפיזי שלנו כדי שישא יותר אור, יותר מהחלק האלוהי שלנו. ב"קבוצה" מסבירים שהחלק הימני של המוח מייצג את הבית, והשמאלי – את הארץ. הימני מייצג את הנצחי, השמאלי כולו עוסק בזמן, באשליה שאנחנו בני אדם. משמעות האבולוציה של בני האדם, על פי הקבוצה, היא ששני חלקי המוח מתחילים לגדול ולהתאחד.
בימים אלה אנחנו עוברים לויברציה גבוהה יותר, וזה מעורר אי שקט. כשהויברציה הכללית של בני האדם עולה, חברות, תאגידים, דתות, ממשלות, קולקטיבים של אנשים שלא מתאימים לויברציה החדשה, ייתקלו בבעיות. זהו מקור המשבר הכלכלי בעולם. נדמה שאנחנו רואים התאוששות כרגע, אבל הקבוצה אומרת שזו רק אשליה, כי עדיין לא יצא כל האויר מהבועה. אנחנו נבנים מחדש, ולא יכולים לחזור למה שהיה בעבר. החמדנות הובילה אותנו לקשיים של היום, התרגלנו לחשוב על המחר ולא עשרים שנה קדימה. מערכת היחסים שלנו עם אמא אדמה חייבת גם היא להשתנות. אנחנו צריכים לחיות בהרמוניה עם המארחת שלנו, עם אמא שלנו, וזה קורה, אנחנו משתנים. אומנם זה קורה מאוחר, אך לא מאוחר מדי. בינתיים נחווה קשיים. דפוסי מזג האויר ישתנו. רק לפני יומיים דיברה הקבוצה במפורש על כך שאנחנו נמצאים על ספה של תקופה בה שינוי האקלים ייאלץ אותנו להתמודד עם 'מיני עידן קרח'. לטענתם, דווקא יהיה כדאי לחיות באזורים מדבריים. שמחתי לשמוע זאת, כי אני גר בלאס ווגאס, במדבר. הם דיברו לא על קץ העולם, אלא על תקופה של קור, ולכן יהיה טוב לחיות במקומות חמים.
היו שחזו כי סיום הפלנטה שלנו יתחיל בין השנים 2000 ל-2012. זה אמור היה להיות קץ העולם, אבל אני אופטימי מטבעי, ולפי מה שנאמר לי, אנחנו עולים לדרך שאנחנו צריכים להיות בה. עדיין אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים כי אין לנו משנה סדורה מראש. הקבוצה אומרת שאנחנו יוצרים את הנתיב רגע לפני שכף הרגל שלנו נוגעת באדמה. פירוש הדבר שאין לנו הנחיות והדרכה למה שאנחנו מחפשים. מה יקרה בעוד 20 שנה? אנחנו נצטרך לגלות את התשובה, כי אף אחד לא עומד לגלות זאת במקומנו.
איזה רושם השאירה עליך ישראל בפעם האחרונה שביקרת כאן?
"בפעם האחרונה שהייתי כאן, קיבל אריאל שרון את ההחלטה לצאת מעזה, ומצאתי ישראל מפוחדת ומתוחה, אבל ישראל מונעת על ידי אהבה הרבה יותר מתרבויות אחרות. אני לא בטוח בדיוק למה, מהיכן זה מגיע ואם זה קשור לדת, אבל אני יכול להגיד שיש כאן קסם אמיתי. אני חושב שזה אחד המקומות הרוחניים ביותר בפלנטה, ולכן מתרחשים כאן שינויים ויש גם קשיים. כאב הוא המניע הגדול ביותר בפלטה. אנחנו עושים הכל כדי להימנע מכאב, אם מדובר בכאב רגשי, פיזי, או כל מקור אחר. לפעמים השיעורים הגדולים ביותר שלנו מגיעים מכאב, ולכן הכאב נהיה חוויה אנושית יפהפיה. הכאב הזה הוא המקום שרוב המוסיקה שלנו מגיעה ממנו, רוב האומנות שלנו נוצרת ממנו. יש כל כך הרבה יופי בחושך, ואיננו רואים את זה. לתפישתי, אין רע ואין טוב, אלא רק חוויה אנושית יפהפיה.
כשהגענו לפה ראינו שוב עד כמה ישראל קטנה, אבל מנקודת מבט עולמית היא אינה קטנה בכלל. אתם באמצע של תהליך, ובגלל זה אתם חווים את ההתרחשויות כקשיים וכאתגרים, אבל אלה שיעורים עבור כל העולם על ההתנהלות בין בני האדם. זה קשה, אבל יפה. מהקבוצה נמסר לי שבשנה הזו ובשנה הבאה יתחילו לקרות שינויים בעולם הערבי. אנחנו נראה שינויים רבים בעולם בזכות הקשיים שאנחנו חווים. במקום להתמקד בדלתות שנסגרות, נתחיל לחפש את הדלתות שנפתחות.
לפעמים החיים עלולים להיתפש כרציניים, ולכן חשוב לחייך, לכייף, ללכת בעקבות התשוקות שלנו ולזכור שהחיים הם בעצם רק משחק".