כרתים – פאיסטוס – יוון, ספטמבר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

הקשיבו לרוח, חלקכם יודע שלרוח יש למעשה מסר – הרוח היתה כאן עוד לפני הגעתם של הקדמונים, מה היא יכולה לספר לכם על המקום הזה?

ארכיאולוגיה היא מסתורין, תעלומה, והארכיאולוגים בעולם המודרני עושים כמיטב יכולתם להבין את העולם הישן.

ישנם בתי ספר רבים בהם מתקיימים דיונים והשערות לגבי מה שהתרחש במקומות רבים, כאשר חלקם משוכנעים לגבי משהו אחד בעוד האחרים משוכנעים לגבי משהו אחר. לפעמים ההגיון גובר, ולפעמים זה אינו קורה.

ההבנה והפענוח של מה שהתרחש תלויים בבני אדם.

 

 

 

 

 

אתם נמצאים בכרתים, במקום בו נמצא הדיסק המפורסם, והוא תעלומה מכיוון שהוא מכיל סימנים שקשה להבין אותם באופן שלם ומוחלט. ברור שהוא שונה, וחלק טוענים שהוא אינו שייך לאזור הזה.

 

ישנן שתי קבוצות חשיבה, שמראות עד כמה בני האדם יכולים להיות שונים:

קבוצה אחת טוענת שהדיסק הגיע בברור מפלנטה אחרת, שמישהו הגיע והגיש זאת לקדמונים [ קריון צוחק ]

מאידך, קבוצה אחרת טוענת שזו פשוט הכרזת לידה מאדמה זרה, שהועבר ממלכות אחת לשניה [ קריון צוחק ], ולכן זו הסיבה שקיים רק דיסק אחד. שמרו אותו, גילו אותו, ובדקו אותו לעומק.

 

זוהי ארכיאולוגיה, זה מעניין ללכת ממקום למקום על מנת לראות מה עשו בני האדם.

כאן בכרתים אתם רואים תרבות מקודמת, עם מחשבה אלגנטית, בעלת אידיאלים נעלים, ובנייתו של מדע.

היה חיבור עם תרבויות שיתכן והגיעו קודם לכן, וכעת ברצוני להראות לכם חיבור גדול יותר, בהמשך לתקשור מאתמול (מקנוסוס, ת.ג.), בו נשאלתם האם זה אפשרי שקיימת סביבכם מערכת גדולה יותר, שאינכם רק מוכלים באופן עצמי, שלא הכל מתכנס רק אליכם, שסובבות אתכם אנרגיות ודברים רבים אחרים שהם מעבר למובן מאליו.

 

ברצוני להמשיך עם זה, ונתחיל בכך שנתבונן במשהו שבני אדם אינם חושבים עליו כלל.

אתם יושבים על פני כדור ארץ יפהפה שאינו יציב, הרוח נושבת, השמש זורחת, הוא שלו, רבים מכם חיבקו היום עצים, אולם בכל מקום בו תביטו ישנם שלטים של פעולה בלתי יציבה כה מדהימה, שאינכם יכולים אפילו לחשוב עליה.

הרים נמצאים במקום בו לא היו הרים לפני כן, לוחות טקטוניים זזו, היה כאן אוקינוס הרבה לפני שאתם הגעתם…

 

לכדור הארץ ישנה היסטוריה מאוד בלתי יציבה, ובכל זאת היום הוא שלו.

בני אדם חושבים שהגיע הזמן שהוא יהיה שלו, או שאולי זה מתרחש כה לאט שעדיין הוא אינו יציב.

אולם אינכם באמת יודעים…

 

יקירם, ברצוני לספר לכם את האמת – הפלנטה הזו היא כמו ארוחה מבושלת טעימה, וכאשר היא מוכנה, הוא נרגע… עבורכם…

אינכם רואים עוד את מה שנהגתם לראות.

עמדנו על שפתו של הגראנד קניון ביבשת אחרת, ארה"ב.

ארכיאולוגים וגיאולוגים הביטו בו והגיעו למסקנה כלשהי, ואילו אני סיפרתי לכם שהקניון נוצר מהר מאוד, תוך 300 שנים.

בגיאולוגיה ואפילו בארכיאולוגיה, הדברים אינם תמיד כפי שהם נראים.

 

כדור הארץ הוכן למענכם, הלכה למעשה, במשך עידנים, ועכשיו הוא יושב כאן בשקט, מדי פעם רועד, אולם לא כפי שזה היה קורה בעבר.

 

לרוח יש מסר [ קריון צוחק ] היא מסכימה וחוגגת לנוכח העובדה שהפלנטה הזו הוכנה להיות שלווה עבורכם.

 

ברצוני להרחיב מעט ולשאול אתכם שאלות על המערכת שלכם עצמכם, של בן האדם:

בכל רחבי הפלנטה, מערכות רוחניות קדומות חיפשו אחר האפשרות שנשמתו של האדם היא נצחית, ומבטאת את עצמה בגלגולים ביחידות החיים של האנושות – מה שאתם נוהגים לכנות 'יחידות חיים קודמות', ואנחנו מכנים 'התחדשות הנשמה'.

 

והשאלה הראשונה היא, האם היא קיימת?

עליכם לענות על כך במוחכם, לפני שנמשיך.

יתכן ותאמרו שאינכם בטוחים, וברשותכם אומר שאין אדם שהוא בטוח בתשובה הזו, מכיוון שאף אדם אינו יכול להוכיח זאת… ובכל זאת, האינטואיציה לגבי זה מצוייה ברחבי העולם כולו.

80% מבני האדם מאמינים בחיים שלאחר המוות, זהו נושא משותף במהלך כל ההיסטוריה האנושית.

האם אתם מאמינים בכך? עליכם להבין זאת על מנת שנמשיך בדיון הזה.

 

אני יושב בקרב קבוצה המכונה 'אלות' בסיור המבטא את החגיגה של הדברים האלה, אולם אני גם מודע שאפילו בקרב המשתתפים, לא כולם מאמינים בכך.

ולכן אשאל אתכם, מה אתם חושבים – האם הנשמה האנושית היא נצחית, שמגיעה ועוזבת פעמים רבות?

יתכן והיא אפילו הביאה אתכם לכאן, במיוחד אם אתם יוונים – המערכת היא כה חזקה ועמוקה.

 

אם השבתם בחיוב על השאלה הראשונה, ואתם מאמינים שכך עובדים הדברים, הרי שהשאלה השניה מובנת מאליה – האם זה אקראי?

בהתבוננות בטבע רואים דברים אקראיים מסביב, הם אינם נתונים במבנה, ולא בהכרח לינאריים, אולם הם אינם אקראיים כלל!

ישנה כאן מערכת איטית יפהפיה, קיימת סימביוזה, חמצן, פחמן דו חמצני, עבורכם, עבור הצמחים, עבור בעלי החיים.

זה יפהפה, זה מאוזן, אולם נראה שזה אקראי.

 

אם כך, השאלה השניה היא, האם אתם חושבים שיחידות החיים שהיו לכם כנשמה אחת, הן אקראיות, או האם קיימת תוכנית כלשהי?

חלקכם יאמרו שאינם בטוחים…

יקרים, לא רק שקיימת תוכנית, אלא שהיא תכנית מפוארת, ששמה אתכם בזמן הנכון, במקום הנכון.

אם אתם מאפשרים לכך, אתם יכולים לראות את כולה – לא רק להיות מודעים לה, אלא לקחת בה חלק.

 

ברצוני לספר לכם משהו נוסף אודות התכנית הזו:

נשמה אחת, יחידות חיים רבות.

הנשמה שייכת לבורא, היא אינה נשמה ארצית – במקום הזה ניתן לומר שהיא שייכת לאלים, לאל.

אתם חלק מהכל.

כדור הארץ והאדמה אינם חלק מכם.

אתם כל מה שיש, עם כל מה שיש.

 

חשבו על הדברים לרגע, חברו את הנקודות.

כאשר אתם מתים ועוזבים את הפלנטה הזו באופן גופני, הנשמה שלכם נשארת.

וכאשר אתם אינכם כאן, אתם מתכננים את הגלגול הבא שלכם, את יחידת החיים הבאה שלכם. וזה אינו אקראי, האין זאת?

אתם יושבים במקום שתכננתם, איפשרתם את כל מה שאתם רואים כאן, הסינכרוניות של היותכם כאן, במקום הזה, האזנה לקולי, היותכם כאן על פני הפלנטה במגדר שלכם – כל זה תוכנן על ידכם עם עצמכם…

 

רבים אומרים שהם לא היו מתכננים את מה שהתרחש להם בחייהם [ קריון צוחק ]

לא תכננתם את מה שקרה לכם, אלא היותכם כאן תוכנן מראש, ויש לכם בחירה חופשית ליצור כל דבר שאתם חווים ומתנסים בו.

אולם היותכם כאן, ביחידת החיים הזו, ברגע זה, בגילכם, לומדים את אשר אתם לומדים – כל זה הוא חלק מתוכנית מסונכרנת שאתם יצרתם.

 

הבטתם על הפלנטה הזו וראיתם פוטנציאל שתתעוררו עם מודעות גדולה יותר של מי שהנכם.

נשמות עתיקות, האם זה יתכן שברמה כלשהי, נשמתכם ראתה מראש את כל מה שאתם חווים כרגע?

ואם זה אכן כך, כיצד תכנו את נשמתכם?

ה'עצמי הגבוה' שלכם הוא אתם החכמים, אתם האינטליגנטיים, אתם הרוחניים – והוא שואל אתכם אם ברצונכם להצטרף…

 

מדוע חלק מכם נשארים נפרדים מתודעה גבוהה יותר של נשמתכם שלכם?

הלינאריות של האנושות מונעת מכם לראות את התמונה הגדולה יותר.

 

האדמה סיימה את הארוחה והתכוננה כך שתוכלו לשבת כאן ולהנות מהשלווה, ללא הרים רועמים ומשקשקים, וימים ואוקינוסים שנעים קדימה ואחורה. כל זה נגמר.

 

מדוע שאי היציבות של חייכם לא תסתיים?

מדוע שלא תסיימו עם הדרמה, ותתחילו לאפשר לאור לצאת החוצה.

 

בכדור ארץ של שחור ולבן – הצבע מגיע … ובמקומות רבים הוא כבר כאן …

 

לקדמונים שהיו כאן היתה תרבות מלאת שלווה, שכיבדה נשים.

יש כאן הרבה מה לזכור, להיזכר בו… והגיע הזמן.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר