כיצד כל זה התחיל

סטיב רות'ר מספר:

בערב השנה החדשה עשינו משהו שהיה משעשע ורוחני יותר ממה שנהגנו לעשות בדרך כלל.

בשנת 1995 הייתי די מרוצה מחיי כמהנדס בנין, מקצוע בו עבדתי כשש עשרה שנים. יחד עם זאת, ביומה האחרון של שנת 1995, אשתי ברברה, ואני, החלטנו לקדם את בואה של השנה החדשה בדרך שונה מהאופן בו נהגנו לפני כן.

כך מצאנו עצמנו עומדים בחוף הים של סן דייגו, בשעות הבוקר המוקדמות של ראשון בינואר 1996, משתתפים בטקס רוחני פשוט ועמוק, שללא ספק שינה את חיי שנינו לתמיד. הטקס דרש מכל משתתף להצהיר על כוונותיו לשנה הבאה, בעת שהשמש זרחה. כוונותינו נענו על ידי ארועים שכיוונו והניעו את חיינו למשהו שכלל לא ציפינו לו.

היקום פשוט צפה וחיכה לקולותינו. מקל ההכתמה שבער באש חנוקה ניתן לי בשעה שהצהרתי: "אני נותן כוונה להיות עובד אור". שמעתי את המילים בפעם הראשונה בשעה שיצאו מפי, באות לכאורה ממקום עמוק ולא מוכר בתוכי. אפילו לא הייתי בטוח לגמרי מה זה 'עובד אור'. ברגע זה ממש שמעתי קול צחוק מוזר מעבר לכתפי, בחוף הים. העברתי את מקל ההכתמה לברברה, מחיתי את דמעותי, ופניתי לאחור לראות מי הוא זה שצחק. איש לא היה בחוף באותו בוקר, מלבדנו.

מרגע זה ואילך, חיינו השתנו באופן דרמטי.

הצעד הראשון – חברים מקוונים ומדיטציות מקוונות

זמן קצר לאחר מכן, מצאתי עצמי משוטט באינטרנט ומוצא קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף, שידעו מה המשמעות של 'עובד אור'. הקדשתי זמן רב לשיחות מקוונות עם חברי, בהן שוחחנו ודנו אודות ההיבט החדש הזה. אחרי זמן מה, הצעתי לאחרים שלדעתי כדאי מאוד שניצור מדיטציה מקוונת. תשובותיהם לא אחרו להגיע: "רעיון נהדר, סטיב, אנא יידע אותנו לאחר שזה יהיה מוכן."

שמעתי צחוק מוזר מעבר לכתפי, לכאורה ממרחק רב.

עכשיו הרגשתי תקוע. מה ידעתי אודות כתיבת מדיטציות? שנים של נסיון במבנים תעשייתיים לימדו אותי כיצד לבנות חנות. ורק לאחרונה התחלתי בדרכי הרוחנית, שכללה את תרגול המדיטציה הראשונה שלי. ביקרתי אחרים באתרAOL  כדי לקבל רעיונות למדיטציה החודשית המקוונת הראשונה. ידעתי שזה היה רעיון רענן, מקורי ומלא שמחה, כך שהמשכתי לשקוד עליו ולחברו תוך תענוג גדול. לאחר שלושה חודשים, חברי המקוונים איבדו עניין וחדלו לספק לי חומרים. במידה מסוימת, הושארתי עם ה'תיק'…

שמעתי את הצחוק הזה פעם נוספת.

התיישבתי לכתוב, וכמו תמיד, ברגע שהייתי מתחיל, הרעיונות זרמו מהר יותר מכפי שאצבעותי יכלו להדפיס. זה היה מעין מרוץ בין מוחי וידי, כדי לראות אם אוכל להספיק במהירות מספקת לפני שאשכח הכל.

המדיטציה התחילה במסר, שהכין את המתרגלים למדיטציה עצמה. לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה בה הפסקתי לכתוב, הבטתי במסך כדי לקרוא את הקטעים האחרונים שכתבתי. מאיפה כל זה הגיע? כתבתי מידע על ארועים שלא היה לי שום קשר וידע ישיר אליהם. כיצד יכול אדם כמוני, ללא רקע רוחני, מהנדס בנין לשעבר במשך מרבית שנותיו הבוגרות, כיצד הוא יכול לכתוב מידע כזה, ולהורות לאנשים כיצד לנוע לשלב הבא של התפתחותם?

שמעתי את הצחוק הזה פעם נוספת. מהיכן זה הגיע?

תהיות ושאלות

הייתי מודאג לגבי המידע שקבלתי, ורציתי לדעת מהיכן הוא מגיע. הרגשתי את האמת שהיתה טבועה  בדברים שכתבתי, אבל רציתי לדעת יותר על מקורם. האם זה מגיע מהפדרציה של הגלקסיות, או מאלוהים, או מהאני הגבוה שלי? או שמא 'האפורים' (חוצנים בעלי כוונות מפוקפקות) עושים בי שימוש?

בפעם הבאה שהמידע התחיל לזרום, שאלתי את השאלות הבאות: "מי אתם, מהם שמותיכם, מהיכן אתם באים……?", התשובה הגיעה בשלושה חלקים:

א. אין זה עסקך.

ב. אין זה עסקך.

ג. אין זה עסקך.

הרגשתי לא טוב עם התשובה, הייתי מודאג: הקדשתי זמן רב לקולות אלו ולא קיבלתי את התשובה לה ציפיתי.

בפעם הראשונה, פחדתי, וניתקתי את זרימת המידע. במשך זמן זה, הרגשתי כאילו נוצר חור גדול במקום בו לבי היה אמור להיות. כאילו וחלק ממני היה חסר. לא עבר זמן רב, שבתי אליהם ושאלתי מדוע הם מסרבים למסור את מכתבי ההמלצה שלהם…….תשובתם היתה: "אנו מבקשים ממך להתייחס לכל מסר בהתאם לתוכנו בלבד, ולא להתייחס לתווית שהודבקה לו. אנחנו כאן כדי לעזור לך לזכור את עוצמתך ולא נוכל להמשיך במידה ותמשיך למסור את עוצמתך לדברים כמו תוויות."

הצחוק הנפלא הזה חזר פעם נוספת. כל תשומת לבי היתה נתונה להם.

כלים ויכולת אבחנה

עכשיו הקולות התחילו לדבר בבהירות גדולה יותר מאשר לפני כן. באופן אינסטינקטיבי כלשהו ידעתי מיד שמדובר בקבוצה של מספר ישויות, והם אכן אישרו זאת כאשר התחילו לדבר אתי. הם אמרו שאנחנו בני האדם נוטים לשים דגש ומיקוד רב מדי על כותרות ותוויות. הם שאלו אותי, שבמידה והם היו באמת "האנשים הרעים", מה היה מונע מהם לשקר לי אודות עצמם?

הם הציעו לי כלי זה כאמצעי למצוא כיוון ובהירות לדרכי שלי עצמי. הם אמרו: "אם זה ימשוך את מיתרי ליבך, קח ואמץ את זה כאילו היה שלך. אם זה משהו פחות מזה, עזוב ושחרר את זה ללא כל שיפוט, מכיוון שזה הושם שם ונועד עבור מישהו אחר."

הם כינו זאת כלי לאבחנה ואמרו שכלי זה יאפשר לנו להיות בביטוי הגדול ביותר של האלוהות שבתוך כל אחד מאיתנו. ה'קבוצה' אמרה שניתן להשתמש בכלי זה בכל השטחים שבחיינו –  החל מאלה שנתיר להם להיות בשדה האנרגיה שלנו, באלו תוכניות נצפה בטלביזיה, וכלה באיזה מזון נכניס לגופנו.

פשוט לא היה להם איכפת באיזה שם נכנה אותם. הם גילמו באופן מלא את שעור ההבחנה באנונימיות שלהם עצמם.

ברברה, אשתי מזה שנים רבות, היא הוויה רוחנית מאוד ובעלת רעיונות משלה. היה לה קשה לקבל בזמנו, שישויות אנונימיות מדברות באמצעות בעלה. כל הדיון אודות תקשור, אבחנה, וישויות בלתי מזדהות גרם לה לחוסר בטחון. ועדיין, היה קשה שלא להסכים עם המסרים שהגיעו, מכיוון שהם היו תמיד כה הגיוניים. לאחר זמן, היא החליטה שאולי פעילות זו היתה רק המשכיות למשהו שנמשך כבר עידן ועידנים – האם לא באופן כזה אלוהים דיבר באמצעות הנביאים והקדושים?  והתנ"ך – האם אינו אלא אוסף של כתבים מקודשים ובעלי השראה? ומה ההבדל בין מה שאני עשיתי ובין הדברים שהיא בטחה בהם באמצעות האינטואיציה הנשית שלה?

בהמשך הדרך

הטקס שערכנו בערב השנה החדשה גרם לשורה של ארועים שהובילו אותי לנסוע בשנתיים שלאחר מכן עם לי קרול, ולעזור לו לנהל את הסמינרים של קריון וארועים מעצימים נוספים. ה'קבוצה' גם הנחתה אותי לערוך רשת חודשית של תקשורים, להפצת מידע מלא בהדרכה ואהבה, וכיום הם נשלחים לעשרות אלפים אנשים ב-68 מדינות. הן מוכרות בשם 'מדיטציות של משואות האור', מהוות המשך להתנסות הראשונה שלי במחשב ולמעשה צמחו לאתר שלם עבור עובדי אור ברחבי העולם: www.Lightworker.com

אתר זה שהחל כאתר בית עבור המדיטציות של משואות האור, משמש היום לאתר של קהילה עולמית לעובדי אור הנותנים תמיכה ואהבה וחולקים מידע עם כל מי שמחפש אחר ה'אור'.

לא חזרתי שוב לעסקי הבנין שלי. ברברה ואני נוסעים כיום ברחבי ארה"ב, קנדה, מקסיקו ואירופה, מעבירים סמינרים של העצמה, ומפיצים מידע ואהבה מה'קבוצה'. אנחנו מציעים סמינרים אלה לא רק לעובדי אור אלא גם לארגונים, לממשלות, ולאנשי עסקים המחפשים אחר מידע שיאיר את דרכם ואחר כלים שיעצימו אותם. האמת מתאימה לכל שטח, גם לעסקים.

ה'קבוצה' אומרת שניתן לראות בבהירות אותם עקרונות המובילים להארה, גם בשורה התחתונה. ממשלות ועסקים המבקשים לערוך שינוי ולנוע לעבר הצעד הבא, יצטרכו להגדיר מחדש את היסודות ושלהם על מנת להתקדם באותו היקף וקצב בשעה שהאנושות מתפתחת. מתן המרחב לבני אדם מתפתחים, יאפשר זאת.  

תמיכה מעצימה ואהבה מה'קבוצה'

היום, אני מקיים פגישות אישיות ויעוץ אינטואיטיבי באמצעות הטלפון, לעזור לאלה המבקשים להיזכר-מחדש מי הם. ה'קבוצה' יושבת על כתפי במשך כל מפגש שכזה, ומספקת לי תובנות והתבוננויות שהם מבקשים להעביר לאדם המבקש את הדרכתם.

איני 'חוזה עתידות', מכיוון שה'קבוצה' מחשיבה זאת כמשהו מאוד בלתי מעצים. ה'קבוצה' משקפת כל אדם מנקודת מבט אנרגטית המסייעת לו להתחקות ולעקוב אחר אנרגיה בעייתית מהמקור שלה. רשימת מצאי שכזו מקלה לאתר, לזהות ולשחרר הרגלים ודפוסים מעכבים. התקשורים שלי משרתים כדרך עבור האנשים לראות את עצמם מנקודת מבט אנרגטית טהורה, ולחשוב, לדבר, ולפעול ממרכז רוחני מאוזן של אהבה ושלמות. הראייה את עצמם דרך עיניה הלא שופטות של ה'קבוצה' מאפשרת לאנשים למצוא את החוזק והנתיב שלהם עצמם.

אנחנו מכנים מפגשים אלה 'מפגשי היזכרות מחדש' מכיוון שהם עוזרים לנו להיזכר מחדש במורשת האמיתית שלנו ובעוצמתנו.

מה משמעותו של הצחוק?

או, כן, אני עדיין שומע את הצחוק. ה'קבוצה' אוהבת לצחוק איתנו כמו הורים אוהבים הצוחקים עם ילדיהם כאשר הם לומדים ללכת. הם אומרים שבני האדם הם כה מצחיקים מכיוון שלעולם אין אנו נותנים עוצמה לשום דבר אלא אם כן אנחנו מקיפים אותו תחילה בהילה של מיסטיות. ה'קבוצה' מספרת לנו שאנחנו מאסטרים רוחניים שהסכימו לשחק את משחק מחבואים משוכלל זה, למען טובתו העליונה של היקום. הם אומרים שאנחנו 'אלוהים' המתחבא מעצמו ומחפש את עצמו. אנחנו משחקים משחק זה עם צעיפים המכסים את עינינו באופן קבוע, ואיננו נזכרים מי אנו ומדוע הגענו לכאן מלכתחילה.

זוהי הסיבה שה'קבוצה' מדברת – הם נמצאים כאן כדי לעזור לנו להיזכר מחדש מי אנו, לעזור לנו להיזכר מחדש בעוצמת הבריאה שלנו, ולעזור לנו למצוא את אלה הנמנים על המשפחות הרוחניות המקוריות שלנו. הם נמצאים כאן כדי לעזור לנו להתכונן לצעד הבא של התפתחותנו. הם נמצאים כאן כדי לעזור לכל אחד מאיתנו ליצור את גו העדן האישי שלנו עלי אדמות.

הם אומרים שביכולתנו לשנות את העולם, לב אחר לב…

נהגו בכבוד איש עם רעהו,

טפחו האחד את השני,

ושחקו היטב יחדיו.

ה'קבוצה'.