ימי רביעי של ריפוי 4 – אוקטובר 2022
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.

היו כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה שאלות, על 'כיצד'.. אולם זו שאפילו נענתה היום על ידי שותפי (לי קרול, ת.ג.) 'כיצד תדעו?' כיצד עובדת האינטואיציה? כיצד עובד ה'שדה'? מסרתי תקשור לפני כמה חודשים, שאחזור עליו עכשיו בצורה מקוצרת עבורכם, והוא מכיל מטפורה שהיא ההסבר הטוב ביותר עבור חלקכם כאשר אנחנו מדברים על 'כיצד תדעו?'

דיברנו על ה'שדה' פעמים רבות, שכאשר אתם חשים ב'שדה' סביבכם, אתם למעשה חשים בכל מה שקורה ברגע זה. זה קיים בצורה הזו. ניתן לומר שזהו מרק של תודעה שהיא אנרגיה על הפלנטה, שאינה בהכרח מספרת לכם את העתיד – למרות שיש שם דברים שעשויים להצביע על כך. זה בעצם מה שקורה עכשיו. חשבו על זה כעל כל המחשבות של האנושות כולה שבאופן כלשהו אלה שיתכן ונוגעים לכם, לחייכם, למשפחתכם – זמינים גם באמצעות האינטואיציה. הסיבה: כך שתוכלו לנוע שמאלה או לנוע ימינה ויתכן להתחמק מהמכשולים שעלולים להיות לפניכם, מהמכשולים האלה ומהדברים שיתכן ויהיו מלכודות עבורכם. האם ידעתם שישנה אינטואיציה שיכולה להרחיק אתכם מהם?

אמרנו לכם בעבר שעובדי אור אינם צריכים להיות תלויים במזל, אף פעם, מכיוון שיש לכם את היכולת לשנות את מציאותכם על ידי חישת ה'שדה'. לאלה שעושים זאת כבר שנים יש חברים שיאמרו להם, כמה שיש להם מזל! למזל אין שום קשר לזה. זה אתם, המתכווננים ומתחברים.

השאלה היום: יש כל כך הרבה בחוץ, כיצד תדעו? מה עובד, מה אינו עובד, מה מתאים לכם? שותפי הסביר חלק מזה. תנו לי לתת לכם את הסיפור המלא. ישנם כאלה שאינם אוהבים זאת, אינכם אוהבים את הרעיון שאתם עומדים לסמוך על משהו בלתי נראה לחלוטין. אתם מעדיפים שבני אדם מולכם ייתנו לכם עצות מכיוון שהם נשמות עתיקות חכמות. ויתכן בעצם יש להם עצות נפלאות, אולם הם אינם קשורים ל'שדה' כמוכם. הם מחוברים ל'שדה' עבורם.

יש לכם את היכולת לקרוא עבורכם לאיזה כיוון ללכת, הן כיוונים של המציאות – כלומר אתם מרימים את עצמכם ופונים שמאלה או ימינה, וגם החלטות שאתם עשויים לקבל לגבי כיוונים בחייכם. האין זה עיקרו של כמעט הכל? האם אני צריך/ה או שאיני צריך/ה?

השוויתי את כל זה למשהו שחלקכם מאוד מאוד מכירים. משהו על הפלנטה שאתם מתמודדים איתו, והתמודדתם מאז ומתמיד. ברצוני להצביע על אלה ששטים באוקיינוסים. לא רק על אלה ששטים באוקיינוסים, אלא על אלה מן העבר שהיה להם נתיב שהיה הנתיב היחידי שהיה להם. במילים אחרות, הישרדותם הייתה תלויה בעד כמה טוב הם יכלו להפליג. זה לא היה משהו שהם עשו בסופי שבוע. זה לא היה בשביל התענוג והכיף. זה היה בספינות ענק שנשאו לא רק את עצמם, אלא גם אחרים שהם היו אחראים עליהם והיו באחריותם. מטענים שהיו צריכים להגיע למקום מסוים, והיה עליהם 'לקרוא' את הרוח.

אנחנו נשתמש במטאפורה של הרוח בתור ה'שדה'. למלח יש כמה אפשרויות מעניינות מאוד וכמה סוגים קשים של דברים שעליו לעשות. נניח שהוא רוצה להתקדם ישר קדימה, וישר קדימה הוא המקום שבו נמצא הנמל שעליו להגיע אליו. הוא מבצע את כל המדידות שלו. יש לו את המצפן שלו. הוא די יודע לאן הוא מתקדם. למעשה, אין שאלה לגבי מה שהוא אמור לעשות, אולם הוא זקוק לרוח כדי שתביא אותו לשם.

בעולם אידיאלי, הוא פשוט היה מכוון את ההגה שלו לנמל הזה, מכוון את המפרשים בזווית הנכונה כדי לתפוס את הרוח ומפליג ישר פנימה, אולם זה אף פעם לא עבד כך, מכיוון שנראה שהרוחות משתנות הרבה. לפעמים הרוחות היו מגיעות מכיוון שהיה ממש רחוק מהמקום שאליו הוא רצה להפליג. מה אתם עושים שם במקרה כזה? וכך הוא הבין זאת. מלחים יודעים. הם שטים לכל כיוון שהרוח נמצאת בו והם משנים כיוון, ומפליגים בכיוון השני. כך שהם עשויים לזגזג ולזגזג מכיוון שהרוח אינה נושבת כלל בכיוון הנכון למטרתם. האם אתם מבינים זאת?

הדבר הראשון שעל המלח לעשות עם הכוח הבלתי נראה הזה, הוא לחוש לאיזה כיוון עליו לנוע כדי לשנות כיוון. הכיוון הזה שייקח אותו שמאלה או ימינה, לכאורה, רחוק מהכיוון שלו, שאליו עליו להפליג, כדי שיוכל אז להסתובב ולפנות ולשוט לאחר, להסתובב ולפנות ולשוט לאחר. ולמרות שזה אולי לא מאוד יעיל, המטרה שלו הושגה, ובסופו של דבר הוא ייכנס לנמל.

דמיינו את עצמכם לרגע עם המטאפורה הזו. אתם יושבים ויש לכם החלטות לגבי איזו דרך ללכת כדי להגיע למטרה הזו. ומהי המטרה הזו? נניח שזו מטרה להמשיך את האהבה בחייכם. המטרה היא להמשיך בהישרדות. במילים אחרות, זו מטרה בסיסית. מטרת הבריאות. משהו שעליכם לעשות שיביא אתכם לשם, ובכל זאת הרוח נושבת בכיוון הלא נכון.

ואני מתכוון לכך שמישהו בא אליכם או שמתרחש מצב מעניין. ואתם אומרים שזה אינו באמת מה שחשבתם. ואינכם באמת חושבים שזה ייקח אתכם לכיוון הזה, אולם ברצונכם לעשות זאת. כן או לא? ואז אתם מקבלים את הבזק האינטואיציה, הכוח הבלתי נראה הזה שהמלח מכיר. הוא אפילו קורא את הדפוסים על המים כדי לדעת מאיזה כיוון הרוח עשויה להגיע בסופו של דבר, מתי לשנות כיוון. כל זה בלתי נראה.

"רוח יקרה", אתם עשויים לומר, "הראי לי לאן נושבת הרוח, כדי שאדע לאיזה כיוון ללכת. ואני אדע 'רוח' יקרה, שאם זה נראה לא נכון או שגוי, אני אבטל זאת מכיוון שאיני יודע/ת מה יש ב'שדה'. את מבינה, אם הייתי הולך/ת ישר קדימה בדבר הזה שעשוי להשיג את המטרה שלי, של מה שאני חושב/ת שאני רוצה/רוצה לעשות, זה עלול להכניס אותי לבור. זה עלול לשים אותי במקום שבו משהו עלול לקרות. ולכן אני אשנה כיוון. אני אלך לכיוון אחר לזמן מה, ואז אני עשוי/ה לפנות ואלך לכיוון אחר לזמן מה. והכיוונים האלה לא יהיו אלה שחשבתי עליהם. הם יהיו אלה שה'רוח' דוחפת אותי אליהם. רוח יקרה," אתם עשויים לומר. "אפשרי לי להידחף לאותם מקומות שאיני מבין/ה, שיתנו לי את הבריאות או את האהבה, או את הדברים שהם באמת המטרה שלי".

היו אחד או יתכן שניים, אפילו היום, ששאלו, כיצד הם ימצאו שמחה? האם ידעתם שבאמת יש שדרה, דרך עבורכם? יתכן וזה בדברים שאתם עשויים לעשות, שאינכם עושים עכשיו, שהם משני חיים. יתכן ואלה אנשים שתפגשו. לפעמים מדריכים, לפעמים שותפים, לפעמים עסק, שיעשירו את חייכם, יצחיקו אתכם, ייתנו לכם דברים כך שמציאת שמחה לא תהיה קשה. גם בשברון לב יקרים, השמחה קיימת.

ברצוני לספר לכם משהו. ה'רוח' הבלתי נראית הזו, אני אקרא לה הצוות שלכם, ויתכן ושמעתם זאת בעבר ב'מעגל ה 12', במיוחד החודש. זה הצוות שלכם, המדריכים האלה, המלאכים האלה – קראו להם כיצד שתבחרו – שהם תמיד איתך. הם אלה שמנשבים את ה'רוח' [ קריון משמיע קול רוח ומצחקק…] בעודם אומרים, עקבו אחר 'זה', עקבו אחר 'זה'. האם אתם מאפשרים זאת או שאתם ממשיכים להביט על מה שאתם חושבים שזה אמור להיות? מדובר בכם שפתוחים ללכת לכיוון שלא ציפיתם לו, שיתכן מאוד שיקח אתכם לכיוון אחר, ולעוד כיוון אחר, בדיוק כמו שהמלח יודע באופן אינטואיטיבי מה עליו או עליה לעשות כדי להגיע למטרה: חיים ארוכים יותר, שמחה, בריאות, מבלי לעבור את המהמורות או הבורות שאתם עלולים ליפול בהם, או שיוצגו תרחישים שגויים שיהיה עליכם לצאת מהם, או שברון לב.

כל הדברים האלה נמצאים ב'שדה' יקרים. ניתן למנוע את כל הדברים האלה, אם תשימו לב לאיזה כיוון נושבת הרוח. אלו מטאפורות שאני מבקש מכם לתרגם עבורכם לפעולה. והדרך באמת היא אפשור הדברים האלה בחייכם. "רוח יקרה, הרגיעי אותי קצת כדי שאאפשר דברים שאיני מצפה/מצפה להם. וכאשר הם יקרו, אני אבין. הו, ואני אלך בכיוון הזה – לזמן מה, יתכן ואשנה אותו – לזמן מה, אולם אני אבטח בכל הדברים האלה. הם ה'שדה', הם הרוח הנושבת לכיוונים על מנת לקחת אותי בדיוק לאן שעלי ללכת".

אני מוסר לכם את הדברים האלה באהבה. אני קריון מאוהב בכם, מאוהב בפלנטה, מאוהב באנושות שנמצאת עליו, מכיוון שישנם כל כך הרבה דברים טובים שעומדים להתרחש. באמת, הדברים טובים יותר מכפי שהם נראים, במובנים רבים כל כך.

הגיע הזמן לתבוע את התפארת שלכם ולמצוא את השמחה שלכם, הכל בר ביצוע.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר