ימי רביעי של ריפוי 1 – כיצד נראה הציור שלכם? – דצמבר 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי.

זמנים אלה ביחד, הם כה יקרים עבורנו.

הם שונים, מאוד שונים, מלהגיע בעבר לקבוצה של אנשים ולהעביר מסר שעשוי להיות לא מחובר לשום דבר שהוא שייך וקשור למה שמגיע לאחר מכן. אתם עשויים לומר מחוץ להקשר, הכל מכונה, וקרוי באופן שונה.

אנחנו מנסים לגרום למסרים האלה לזרום אל תוך המדיטציה של 'מעגל ה 12'.

אם אתם כאן, בזמן הזה, צופים בזה, הרי שאנחנו יודעים מדוע. יש לכם עניין, כוונה, להקשיב למסרים עמוקים, בתקווה, אתם מבינים, אודות עצמכם, ולא בהכרח אודות תמונות גדולות יותר אודות היקום, כדור הארץ, או מה שמתרחש – אלא אודות משהו אפילו יותר מפואר, וזה יהיה… אתם.

מכיוון שאתם אוחזים במפתח, יקרים, לשינויים סביבכם, שלעיתים קרובות אתם מאמינים שהם מעצבים אתכם, אולם הם אינם עושים זאת, לא.

תודעתכם על הפלנטה הזו, כקבוצה של נשמות עתיקות בכל רחבי הפלנטה, היא שמעצבת את מה שמתרחש. אתם נמצאים יותר בשליטה מכפי שאתם חושבים.

ברצוני לפתוח דלת בתקשור הזה, לפילוסופיה, או לחוק, או לאקסיומה שיתכן ולא חשבתם עליה אולם שאתם יודעים שחייבת להתקיים.

ואתחיל בכך שאומר זאת ואשאל אתכם: איזה סוג של ציירים אתם?

ואתם תאמרו "ובכן, אני באמת נהנה/ית מציור, ויש לי ציור אחד די טוב", או שיתכן ותאמרו "ובכן, באמת התנסיתי בזה, לא הרבה", או שאתם עשויים לומר "כלום, איני צייר/ת, איני יכול/ה לצייר, לעולם לא אצייר, זה אינו הכשרון שלי".

אתם יודעים שמן הסתם אני מדבר על מטפורה, ואכן על כך אני מדבר. הנחת היסוד הראשונה היא – ושמעתם עליה לפני כן, אפילו מהמרפאים בתכנית הזו – והנה הנחת היסוד: לכל דבר יש רטט.

הרטט הזה הוא שונה ממה שהייתם עשויים ללמוד במימד שאתם חיים בו, שזה יהיה צליל או צבע, רטט שאתם יכולים למדוד, משהו שרוטט הלוך ושוב. ברצוני שתחשבו גדול יותר מכך. אפילו במערך רב מימדי, לכל המימדים יש מאפיינים שרוטטים. לכל המציאות שיש לכם, שאתם רואים, לכל זה, יש משהו שרוטט.

אמרתי פעם דבר שנוי במחלוקת: הסלעים חיים. הסלעים רוטטים עם, הייתי אומר, לא עם כוח חיים, אלא כוח שמספר לכם בין אם הם חיים או שאינם חיים. אפילו הסלעים, הם רוטטים.

בפיסיקה, אם אתם יודעים אודות מבנה אטומי, אתם יודעים שסלע רוטט. אתם יודעים את הצפיפות, אתם יודעים את כל הדברים האלה – ישנו רטט בכל דבר!

הבה נתבונן בכם במימד הרביעי, ובמוסיקה. אני פונה לכיוון הזה מכיוון שזה כה מובן מאליו לכולכם המאזינים.

יתכן ויש לכם שירים אהובים, אולי הם אינם אפילו שירים, יתכן וזו מוסיקה מסוג כלשהו, שאינה בהכרח מלווה במילים, או בחרוזים, או לשיר במקהלה, זו רק מוסיקה שאתם רק נהנים להקשיב לה. ויתכן שזה שלם, יתכן שיש בזה מילים, אולם משהו בזה מרומם אתכם. כל אחד מכם.

ואתם כה שונים, ההבדל במוסיקה ישקף את ההבדל במה שאתם חווים, או ההבדל בגילכם, לכולכם יש משהו שאתם רוצים להקשיב לו מכיוון שזה גורם לכם להרגיש טוב.

ספרו לי, אם כך, מדוע זה גורם לכם להרגיש טוב?

ועל כך ברצוני לשוחח. ה'מדוע' היא מערכת. קיים ממשק בין דברים שרוטטים ובין התודעה שלכם. קיים ממשק בין דברים שרוטטים – זוכרים מה סיפרתי לכם שרוטט? – הכל! וביניכם והתודעה שלכם. המשמעות היא, דרך אגב, שלתודעה שלכם יש רטט. וכאשר הם חופפים, אתם מרגישים זאת.

ישנם דברים שגורמים לכם להרגיש מרוממים וטוב, ואתם שבים אליהם פעם אחר פעם מכיוון שהם גורמים לכם להרגיש בדרך מסוימת.

ההיפך יכול להיות אמיתי, במיוחד עם מוסיקה, ואלה שכותבים את פס הקול לסרטים יידעו על כך. יש להם מוסיקה והם יאמרו שהם זקוקים כעת למשהו שיבשר לכם שמשהו מגיע, משהו שהוא מרושע, משהו שהוא חשוך או מה שלא יהיה, ותהיה מוסיקה שתשים זאת למטרה והתודעה שלכם ותת המודע שומעת זאת בסרט, ומגיבה "הו", והרעיון של זה יתאים למה שקורה בסיפור. זה רטט, וזה מעמיק.

הבה נדבר אודות רטט בסרט או בסיפור, או בספר. הרטט של ההרפתקה. האם אתם יודעים שלסיפורים ולתוצאותיהם יש רטט? מהם הסיפורים המרוממים ביותר שאתם יכולים לחשוב עליהם בפלנטה הזו? פעמים רבות הם בכתבי העת שאתם קוראים או בשירה שאתם אוהבים, הספרים, הסרטים, ואלה סיפורים מרוממים, ואתם רוצים לקרוא בהם שוב ושוב. תאמרו שאתם אוהבים את החלק המסוים הזה, ואת מה שקרה שם… לפעמים הם רומנטיים והם יגעו בלבכם. סיפור נושא רטט.

ישנם סופרים מפורסמים שהחליטו שהסיפורים שלהם חשוכים ונושאים רטט מסוג מסויים שיתכן והוא הסיפור האנושי. יתכן וזו טרגדיה, והם עושים את הדברים האלה פעם אחר פעם וכותבים וכותבים רק טרגדיות אולם עליכם להודות שקיים שם רטט.

חלק מכם יצפו בסרט או ישמעו מוסיקה או יתכן ויקראו סיפור שמשפיע עליכם עד כדי כך שאינכם יכולים לשכוח זאת. זה אינו מרומם בהכרח אולם אינכם יכולים לשכוח זאת מכיוון שזה סיפור אודות אדם אחר שיתכן ועבר משהו ואתם מתייחסים לכך. לסיפור יש ממשק לתודעתכם. זה נצמד לשם. ואתם זוכרים זאת.

אם מישהו סיפר לכם משהו מחריד במיוחד אודות משהו שקרה לו, או לחבריו, זה דבק בכם, האין זאת? והממשק הזה הוא חלק ממה שאני עומד לדבר עליו.

איזה סוג של ציירים אתם?

הסיבה שאני שואל זאת היא מכיוון שהייתי רוצה לספר לכם את הסיפור שלכם. רגשותיכם, כל מה שאתם מאמינים בו ועושים בחייכם – הוא רטט. זה כמו קנבס ומברשת, אולם במקום הצבעים או יתכן שהצלילים שאתם עשויים לצייר על המשטח, אתם מציירים גישה, אמונה.

סיפרנו לכם בעבר, אפילו בתכניות האלו אודות הרטט של השמחה. במיוחד הרטט של הצחוק. תכונות הריפוי של שני הדברים האלה ידועות היטב.

כיצד תוכלו לרפא מישהו? צחוק, ולפתע אתם משתנים. זה הממשק.

לצחוק, לסיפור אודות הצחוק, יש רטט. והרטט הזה פועל כנגד – אם ברצונכם לומר – או יוצר ממשק, או מתמזג עם תודעתכם – זוהי המערכת.

יהא הרטט אשר יהא, הוא מוצג לכם כבני אדם במצב רב מימדי של מודעות ותודעה, וזה משפיע עליכם. לפעמים זה משפיע עליכם שוב בדרך מרוממת, ולפעמים זה אינו משפיע.

מספר הסיפורים מבין זאת, הצייר המצייר תמונה ומשתמש באור באופן מסוים יוצר זאת כך שתוכלו ללכת לגלריה ולהתבונן בציור – ואתם מביטים לתוכו ואתם מבינים מה האמן הזה מנסה לומר ולעשות, ופעמים רבות אתם בוכים משמחה מכיוון שסוף סוף אתם רואים מה האמן מנסה לומר לכם ברטט שהוא מרומם ונכנס לתודעתכם.

שאלו כל מי שמעריך אומנות, בגלריה, מביט ומביט ומפנה את תשומת הלב למה שהאור הזה עושה בציור! כיצד זה חשוך באזור מסוים בציור אולם עם זאת זה מראה את האור בבהירות כה רבה, ויש לכך משמעות כלשהי!

איזה סוג של ציירים אתם?

המשטח שאתם מציירים עליו, הוא גישת הרטט של הדרך בה אתם חיים, נשמות עתיקות, כיצד אתם ניגשים לתכנותים של החיים שתמיד נמצאים שם.

כאשר אתם מתעוררים ושוכבים לישון, יתכן והולכים לעבודה או פשוט מטפלים בדברים ובזמנים אלה שאתם מכנים קורונה והדברים שונים, יש לכם את היכולת לצייר תמונה לכל אחד שמסביבכם.

איזה סוג של ציירים אתם?

האם ציירתם את הייאוש שלכם לכולם כך שהם יוכלו לראות זאת במברשת רחבה? האם טבלתם אותה בחשכה וציירתם כמיטב יכולתכם כך שכולם יוכלו לראות עד כמה אתם מאוכזבים? או עד כמה מפוחדים? או עד כמה אתם חושבים שהמצב מכוער?

באיזה צבעים אתם משתמשים? כך שאתם, או ילדיכם, או שיתכן ואתם מבוגרים יותר ואין לכם את הילדים, אולי בן/בת זוג, ואם אין לכם בן/בת זוג, יש לכם חברים, או אפילו אלה בחנות – מה אתם מציירים להם? האם הם יכולים לראות אתכם מחייכים? במהלך הזמנים בהם רבים עוטים מסכות, האם אתם יכולים להראות להם שאתם מחייכים בכל מקרה? [צחוק של קריון]

באיזה צבעים אתם משתמשים על מנת לתאר, לצייר, להציג את עצמכם? יש לכם לוח צבעים, ונשמות עתיקות, זה מה שאנחנו מדברים עליו – האם זה מרומם? שמחה מרפאה? האם אתם צוחקים הרבה? האם אתם מראים לאחרים שאינכם פוחדים, שיש לכם משהו בתוככם ששווה לדעת אודותיו..

בעקבות זאת יקרים, אספר לכם, אלה מסביבכם, וילדיכם, וחבריכם והמורשת שלכם יראו תמונה שלכם, זמן רב לאחר שתעזבו – מה אתם חושבים שהם יראו? איזה סוג של ציירים אתם?

אלה הדברים שאנחנו מדברים עליהם בימים אלה, שהם מעבר, יתכן, למה שחשבתם בעבר, אולם כולם אותו הדבר. הם כולם מספרים על תפארתם של בני האדם.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר