זריחה – מאי 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

אנחנו באיים האזוריים, איים טהורים באמצע האוקינוס האטלנטי, ואנחנו צופים בזריחה.

ברצוני שעיניכם תהיינה פקוחות, מביטות באוקינוס, במרחק מה ממקום גבוה.

יקרים, אתם צופים במה שראו הילידים של האנושות במשך עידן ועידנים. בתרבות המודרנית אתם מביטים בזריחה ואומרים שהיא יפה, אולם הזריחה בהיסטוריה משמעותית ועמוקה יותר.

הילידים עטפו את כל אמונותיהם סביב השמש, הירח, הפלנטות, הכוכבים, וייחסו מטפורות עמוקות ומשמעותיות לכל אחד מהם.

השמש היא מקובלת – היא מתחילה להאיר את השמיים, היא גדלה, ואתם מבינים שאתם צופים במשהו רגיל אולם זה אינו באמת כך.. הדבר שאינו רגיל היא האנרגיה שאתם מייחסים לכך. כפי שציינתי, בעולם המודרני זה נחשב למשהו יפה להתבונן בו, אולם הבה נתבונן בה באותה הדרך בה נהגו להביט בה הילידים.

השמש אינה מייצגת רק יום חדש, אלא לעיתים קרובות היא מייצגת התחלות של הכל, כאילו והיא 'משפשפת' את כל העבר, ויום חדש מביא עמו משהו נוצץ, רענן. הוא מביא אתו הזדמנות חדשה לרבים כל כך.

ברצוני שתבהו בשמש לרגע.

אנחנו יכולים לספר לכם על דברים כה רבים שהילידים ייחסו לשמש, אולם הדבר העיקרי הוא 'התחלה חדשה'. למרות שזה התרחש מדי יום ביומו, הם היו מגיעים, מתבוננים בה ומכריזים על התחלה חדשה.

אם כך, הבה נעשה זאת גם אנחנו, לא רק עבור התחלה חדשה, אלא הבה נכריז שיום זה יהיה יום בו תוכלו לנגב ולמחות את החשכה מיום האתמול.

דבר זה נועד בעיקר לכל אותם אלה הנמצאים כאן עכשיו אתי, אולם גם לאלה שפשוט יקראו זאת מאוחר יותר יהיה מושג לגבי מה שאני עומד לומר בהמשך.

החשכה מביאה לכם צער, יתכן שזה בעקבות ההיסטוריה של אלה שאהבתם ואיבדתם אותם, או דברים שעשו לכם ואתם מתקשים לסלוח על כך, ואולי זו חשכה שאתם מרגישים בתוך עצמכם – חשכה שאינכם אפילו מבינים אותה אולם חווים אותה לעתים כה קרובות.

הזריחה אינה רק סמל – זוהי גאיה המציגה את עצמה ואומרת שיתכן והגיע הזמן לראות את כל זה מסתלק.

בזריחה, אחד הדברים הראשונים שקורים הם הציפורים שמתעוררות ושרות. זה מעניין כיצד הטבע תומך בכל הרעיון של יום חדש.

מה יהיה לו תברכו את היום לא רק באופן סתמי, כלומר שזהו עוד יום. התאמצתם להגיע לכאן הבוקר לזריחה. מה לו זה יהיה סמל עבורכם שתוכלו לשפשף ולהרחיק את כל הדברים שאינכם רוצים יותר בחייכם.

הילידים עשו זאת באופן מסויים, יקרים. הם ידעו. זה כל מה שהיה להם. היתה להם גאיה..

בעודכם עומדים כאן, הגיע הזמן לשקול שיתכן והדברים החשוכים בחייכם יימחקו או יתחילו להתעמעם, בעקבות הטקס שתערכו עם עצמכם היום, עכשיו, עם השמש הזו העולה..

ישנם אלה שקשה להם לסלוח, אולי היום החדש הזה, השחר החדש הזה, יהיו עבורם סימן לכך שהאור כבר כאן עבור הסליחה, ויכול באמת לשכתב את מה שאתם עושים.

אם תאהבו את הרעיון הזה, אני מציג משהו בפניכם:

יתכן ויהיו זמנים בהם תוכלו להגיע למקום כלשהו בשעת הזריחה, ולחדש זאת, לעתים קרובות ככל שתזדקקו לכך, והכוונה לכל מקום בו אתם מתגוררים – בין אם זה בקרבת האוקינוס ובין אם אינו קרוב לשם.

לו יכולתם למחוק את הזמן כרגע, וכל מה שאי פעם קרה מתרחש למעשה כעת, בהקשר לזריחה, תצטרפו למאות אלפי ילידים בכל רחבי הפלנטה ובכל מהלך ההיסטוריה המברכים את השמש הזאת ואומרים 'זהו יום חדש, אלה זמנים חדשים, מי יתן שהדברים יהיו היום רעננים."

זה מה שהשמש מביאה לאנושות, כאשר אתם מתבוננים בה ובכל גדולתה, בשעה שהיא מתחילה למלא את השמיים באור חדש.

אני יודע שזוהי מטפורה, יקרים, אולם אפשרו לה להיות אמיתית בחייכם, יתכן וכבר עכשיו.

זו הסיבה שאתם נמצאים כאן. יתכן וזו הסיבה שהגעתם לאי, על מנת לשמוע את המסר הזה.

אפשרו לכל הדברים החשוכים המטרידים אתכם, העומדים בדרככם ומפריעים בדרך לתפארת שלכם, אפשרו להם להתמעט ולהיות פחותים, והתחילו נתיב בו תלכו מעליהם.

הצטרפו לגאיה עכשיו, בשעה שהיא ממלאת את השמיים באור, מעל האוקינוס הזה, ויופיים של כל הדברים מתחיל לשקוע פנימה, והידיעה עד כמה אתם אהובים.

כאשר אתם עושים את הדברים האלה עבור עצמכם, אינכם נמצאים בריק, אינכם נמצאים בחשכה. הרוח מכבדת אתכם, אוהבת אתכם, יודעת ומכירה אתכם.

ממש עכשיו, הכריזו לעצמכם את ההצהרה שברצונכם להכריז, שתהפוך את חייכם להרבה יותר טובים, ודעו שאתם נשמעים בבהירות רבה על ידי כל המלאכים שמסביבכם, הפמליה, גאיה, היופי של הפלנטה, והמקור הבורא והיוצר בעצמו.

הביטו על הזמן הזה כעל התחדשות של נשמתכם. זוהי הסיבה שאתם נמצאים כאן. אל תבזבזו את הרגע הזה.

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר