ההמתנה לרכבת – אוגוסט 2018
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

לקבוצה שהתאספה כאן יחד יש תודעה היוצרת ברית למספר ימים, לפני שכל אחד ימשיך הלאה בדרכו.

זו מחשבה לינארית המגיעה ממקום בו אתם מתכננים מפגשים באופן לינארי, בזמן לינארי, במקומות המיועדים לכך. ואתם מגיעים, עוזבים – והכל מתבסס על דברים מהמימד השלישי.

אתם נושאים אתכם את התודעה של המשפחה כל ימי חייכם. זה נמצא באזור התודעה שלכם שהוא חסר זמן, הטוען שזה תמיד אמיתי, וזה תמיד יהיה אמיתי.

זה מקום בו אתם יכולים לזכור דברים מימי ילדותכם, או דברים בעתיד שאתם עשויים לצפות להם.

במוחכם יש מקום יפהפה המאפשר לדברים האלה להתקיים. אתם יודעים זאת – יש לכם הבזקים מהימים הראשונים של בית הספר שכבר אינם קיימים יותר, או זכרונות עם אהובים או חברים שכבר אינם בחיים… הזכרונות האלה כה אמיתיים, אתם יכולים לשמוע את קולם, להריח אותם, לזכור את הזמנים היפים שביליתם יחד, ובמובן מסויים זוהי חגיגה, ואתם מסוגלים לשוב מיד לזמן ומקום ההתרחשות של הדברים.

המקום הזה במוחכם אינו כלל מקום, זו תפישה רב מימדית המאפשרת יותר מאשר רק זכרון, גם רגשות אצורים שם.

אפשרו לרגעים אלה של הנאה, כיף, ולימודים בוגרים, לשכון במקום הזה, כך שבכל פעם שתבחרו, תלבו את אש המשפחה, ודעו שכל אותם אלה אשר הגיעו אתכם לפגישה הזו היום, כולם יהיו שוב אתכם יחד..

אנחנו רב מימדיים, יקרים. כל אלה שנמצאים בצדו השני של המעטה/צעיף כבר שרויים במצב הזה, ויהיו ממש אתכם כאשר תעשו זאת. זוהי הבטחה. אתם תוכלו להרגיש זאת, לחוש זאת.

בן האדם נוהג לעשות דברם באופן לינארי ומילולי, ואתם צועדים למקום שהופך ללא לינארי ולא מילולי.

הכי קשה עבורכם ליצור במקום שהוא אינו לינארי.

אתם מסוגלים ליצור מציאות שאתם יכולים לחזות אותה. לרבים זה יישמע בלתי מציאותי, שיש בידכם אנרגיה ושליטה לגבי מקריות, מכיוון שהם יאמרו שהחיים הם יד המקרה בלבד… הם גם משתמשים בהגיון וטוענים שזה חייב להיות מקרי בלבד, שכן אחרת היתה צריכה להיות תכנית כלשהי, על פיה אנשים שכלל אינכם מכירים יפגשו אתכם במקום שבו אתם נמצאים – ומכיוון שזה קשה, הרי שזה חייב להיות מקרי בלבד! והסיכויים של הרעיון שתוכלו ליצור בעצמכם תרחיש, באמצעות תודעתכם שתכוון אתכם להיות במקומות שונים – הסיכויים האלה אינם לטובתכם..

וכאן ברצוני לתקן את כל אלה שמבקרים את הרעיון הזה, ולספר להם שאיש לא אמר שאתם תיצרו זאת בעצמכם..[ קריון צוחק..], וכן, קיימת תכנית..

עבור מוח לינארי ואנשים מילוליים זה עשוי להיות מורכב, מכיוון שזה אינו בדיוק כפי שהם מתבוננים על הדברים או תופשים אותם.

ברצוני לערוך אתכם חזרה ולתת לכם שוב הנחיות לגבי האופן בו כל זה עובד..ואשלב בזה גם את התסכולים שאתם מרגישים בעקבות זה שהדברים אינם עובדים כפי שאתם חוזים אותם..

אולם במשך כל הזמן הזה הדברים עובדים מסביבכם בקדחתנות כמו מערכת הילוכים – לא של מקריות אלא של מיוחדות – על מנת ליצור מציאות לא רק עבורכם אלא גם עבור אחרים שמבקשים אותם דברים…

על מנת ליטול חלק בכך, אינכם חייבים להבין את כל הפרטים הקטנים של כל זה, ויהיו אלה שיתווכחו ויאמרו שעליהם ללמוד היטב את המפה לפני שהם יוכלו להגיע מנקודה אחת לשניה, ואינם יכולים סתם 'לצוף' סתם כך ולהגיע לנקודה מסוימת מבלי לדעת אפילו היכן נמצאות הנקודה הראשונה או השניה…

אלא שעליכם לנהוג בדיוק כך, עליכם לבטוח בתהליך.

כאשר תעזבו את הפגישה הזו, תכנסו למכוניתכם, ולפני שתתניעו אותה, האם אתם מוציאים את ספר ההוראות עבור המנוע ולומדים הכל אודות תיבת ההילוכים והמנגנון שיביא אתכם למחוז חפצכם?  זה הרי מגוחך! אתם בוטחים בתהליך שיקח אתכם למקום שברצונכם להגיע אליו, וזה אכן קורה..

החוויות שיש לכם עם המכונית מתוכננות כך שלא תצטרכו להביט מעולם בספר ההוראות על מנת להגיע מנקודה אחת לשניה, וזה ממש כפי שאתם מתוכננים להגיע מנקודה אחת לשניה באמצעות חוכמתכם הפנימית המולדת, באמצעות אמון, וזה אינו קשור כלל למקריות, יקרים.

ניסויים שנמדדו על ידי לוויינים, מראים ללא צל של ספק שביכולתכם לשנות את המציאות באמצעות התודעה.

במקרה אחד התודעה שינתה את הרשת המגנטית, ובמקרה אחר זה שיבש מקריות..

אם תבינו זאת ותבטחו בזאת, תגלו שביכולתכם לעצב ולתכנן את חייכם! לצפות לדברים נדיבים, ואפילו יותר מכך…

אתם מתוסכלים, אין לכם סבלנות, מכיוון שאתם חושבים שכפי שאתם מזמינים מנה במסעדה, במוקדם או במאוחר בקשתכם תתמלא, הרי שבאותו אופן לינארי אתם חושבים שמה שאתם מבקשים מהרוח עתיד 'להתבשל' באיזה מטבח רוחני ויוגש לכם בסופן של דבר.

זוהי פשטות, אולם תנו לי להסביר לכם כיצד הדברים עובדים..

ישנו 'מבט על' על כל אדם בפלנטה ועל כל תודעה שלו, ועל בקשותיכם בחיים – להפוך למשהו, להשיג משהו. ולפעמים לשם כך עליכם לפגוש באנשים, מצבים חייבים להשתנות – מכיוון שאתם יכולים לקבל את כל מה שאתם יכולים לדמותו, אולם זה חייב להיות בהולמות עם כל מה שמסביבכם!

על מנת שזה יקרה עליכם להבין שישנם אחרים שצריכים ליצור ממשק עם תוכניתכם שלכם..

תוכניתכם האינטואיטיבית תמיד היתה ניתנת להגשמה ב'שדה', שם קיים אדם אחר עם אותה התוכנית המבקש לפגוש בכם.

ואם אכן זה כך, הרי שקיימת מורכבות על מנת להביא אותם לאותו המקום ובאותו הזמן על מנת לפגוש אתכם..

וכאשר זה קורה, שניכם חושבים שזה רק היה מקרי…

אולי מעורב בזה זמן בו עליכם לעשות כמה דברים במקום לחשוב שהדברים אינם עובדים?

[ קריון צוחק..]

אספר לכם משל אודות 'שה', שהוא אינו גבר ואינו אשה – והיום במשל הוא גבר..

'שה' למד את הדברים שדיברנו עליהם, הכיר בהם, והחליט שהוא עומד לפגוש אדם שיחד איתו יפתח המצאה, או שיהיה לכם עסק משותף ש'שה' תמיד רצה להקים.

'שה' יודע שהעסק הזה יעזור לאנשים, שני קוראים אינטואיטיביים סיפרו לו שזה עתיד לקרות והוא מרגיש זאת..

'שה' זוכר שקריון אמר שפגישה כזו אפשרית, בעזרת מתן כוונה, ושהדבר דומה לקניית כרטיס נסיעה ברכבת..

זה נכון, הוא קונה כרטיס, אולם על הכרטיס לא רשומה שעת הגעתה של הרכבת.. ואין שום איזכור לגבי מתי היא אמורה להגיע… אולם 'שה' משוכנע שמכיוון שיש לו כרטיס בידו, הרי שהרכבת אכן תגיע ביחידת החיים הזו..

כאשר אתם מגיעים לתחנת הרכבת, אתם נעמדים ליד המסילה בה היא אמורה להגיע, ואתם ממתינים וממתינים ….מניעים את בהונות רגליכם, מתחילים לתהות האם הרכבת בכלל תגיע, אתם בודקים פעם נוספת את הכרטיס ואכן רשום שם שהרכבת תיקח אתכם למחוז חפצכם, ואז אתם מבינים שבעצם לא מצוינת שם שעת הגעתה.

ואתם מבינים שבעצם לא ראיתם אף רכבת אחרת מגיעה, ומתחילים להיות מוטרדים מכך..

ברצוני לבקש מכם לשכוח מן המטרה, מכיוון שאם אתם מתרכזים במטרה שאתם יצרתם, זה יעצור הכל! המטרה של מה שעשוי להתרחש עשויה להיות מאוד רחוקה, או שונה בתכלית ממה שאתם חושבים שפניכם מועדות אליו.

האם תסכימו שמטרה תהיה טובה יותר ממה שיצרתם? ממה שחזיתם? [ קריון צוחק, מחכה לתשובה מן הקהל..]

והנוכחים עונים 'כן'..

אם כך, אתם מבינים שאם אתם אוחזים בחזון הזה וזה כל מה שאתם רואים, הרי שאתם חוסמים כל אפשרות אחרת..

נחזור לסיפור המשל:

'שה' נמצא בתחנה, מביט לכל הכיוונים ומחכה לרכבת, וזה נמשך כבר חודשים ארוכים – הוא פשוט יושב שם ומחכה…הוא אוכל, מתרחץ, אולם עדיין ממשיך לשבת ולחכות לרכבת.

בשלב מסויים הוא כועס וקורע את הכרטיס שלו, משליך אותו על הרצפה, כועס על קריון ועל המלאכים, טוען שהם טועים, ולפני צאתו מהתחנה הוא עובר בשרותים, ושם – הוא פוגש את האדם שהיה עליו לפגוש…[ קריון צוחק..]

האם אתם מבינים מה התרחש?

האדם ש'שה' פגש היה בדיוק מי שהוא קיווה לפגוש, ואפילו הרבה מעבר לכך. האדם הזה עמד וחיכה בצדה השני של התחנה, ליד פסי רכבת אחרים, וגם הוא התייאש, קרע את כרטיסו, והלך לשרותים בדרכו החוצה מן התחנה..

ושם שניהם נפגשו..

זה אמור לספר לכם שאינכם יכולים לסמוך על המטרה שאתם מצפים לה, לשמור אותה, לצייר אותה במוחכם שוב ושוב, ולחשוב שזה מה שהרוח תביא לכם…

עליכם לשחרר את המטרה הזו ולבקש שהיא תגיע, או שיגיע משהו טוב יותר…

הסכימו ללכת בכיוון אחר, אולי אפילו לא בכיוון של תחנת הרכבת.

דעו שיש בידכם כרטיס, אולם הוא לאו דווקא עבור רכבת, אלא זהו כרטיס לסינכרוניות.

אולי זה אפילו כרטיס לפגוש מישהו בשירותים..[ קריון צוחק..]

הנקודה היא שאינכם יודעים..

אינכם צריכים לרדת לפרטים הקטנים של המנוע במכוניתכם, וגם אינכם צריכים לרדת לפרטים הקטנים של הסינכרוניות..

כל שעליכם לעשות הוא לחיות את חייכם עם ציפייה לנדיבות ופתרון, עם חמלה.. דעו שתמיד תהיו מודרכים להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, כך שכאשר האדם שאתם אמורים לפגוש בו יגיע 'באופן מקרי' למקום מסוים – אפילו לפגישה כמו זאת – אתם תפגשו בו, תזהו אותו…

יתכן והאדם הזה יוביל אתכם לאדם אחר שהוא מכיר ושאותו אתם אמורים לפגוש, יתכן ומדובר בשני אנשים..

קיימים סיפורים רבים שמעידים על דברים בלתי יאמנו שקרו לאנשים מבלי שהם ציפו לכך, אפילו בקרב הנוכחים כאן ובקרב אלה שיקראו זאת מאוחר יותר..הם לא יודעים מה גרם להם ללכת ביום מסויים למקום מסויים, זו היתה האינטואיציה שלהם שאינה לינארית ושאינכם מבינים אותה עדיין.. זה פשוט הרגיש להם נכון, והם הלכו לשם.

אפשרו לתפישות החדשות האלו להדריך את חייכם באופן שהוריכם לא לימדו אתכם על התנהלותם של הדברים. לכו למקומות בהם אתם מרגישים שעליכם להיות שם, במקום לעשות משהו שמישהו אחר אמר לכם לעשותו.

הרגישו את המציאות של הצעד הבא, לפנות ימינה או שמאלה, עם כל היושרה והאחריות להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

ישנם רבים שמספרים שהרגישו שעליהם לעבור לגור במקום אחר, לפתוח עסק, והם אכן השקיעו בו את מיטב כספם, העסק נכשל, והיה עליהם לחזור ולגור עם הוריהם, ושם, הם פגשו את אהוב ליבם..[ קריון צוחק..]

כך עובדים הדברים, אתם חושבים שאתם יודעים, אתם חושבים שפיענחתם את החידה..

לפעמים אתם פועלים מהר מדי ואינכם מבינים שכאשר אתם מקבלים הנחיות מהצד השני של המעטה/צעיף ויש לכם חזון, זה אינו בהכרח מעיד על כך שהדברים יקרו ממש באופן מיידי.

זה פשוט מראה לכם מהו הדבר שאתם מחכים לו..

עליכם להצטייד בסבלנות על מנת להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ולעקוב אחר ההנחיות של האינטואיציה שלכם, לא אחר ההגיון שלכם, לא על פי מה שאתם חושבים על אופן הפעולה של הדברים..ובתהליך, היו נאהבים כל הזמן.

חוו שלווה במקום תסכול, דעו שכל מה שאתם מבקשים יהיה באמת שלכם.

אין פה כל תעלול, קיימת תוכנית, והתודעה – שהיא כה עוצמתית בבני האדם – היא שיוצרת את הדברים. זה אינו מגיע ממקור מלאכי, או מהמקור הבורא היוצר. אלה הם אתם שעובדים עם התוכנית שנבנתה ותוכננה כך שבני האדם יוכלו לעבוד האחד עם השני, למצוא האחד את השני, לאהוב האחד את השני, ולהיות שלווים במהלך התהליך הזה.

זהו המסר, וזה המסר שיהיה תמיד.

בני אדם יקרים, קבוצת משפחה שיושבת מולי הערב – ברצוני שתצרו את המשפחה הזו בכל עת שתבחרו, ואני אהיה שם, ותשמעו שוב את החוכמה, יתכן שבדרך אחרת, זו חוכמה שמגיעה עבורכם מצידו השני של המעטה/צעיף, מכיוון שאתם מפוארים, וזהו התכנון..

חשבו על הדברים האלה ועזבו שונים מכפי שהגעתם לכאן,

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר