דלפי, אפולו – יוון, ספטמבר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
נאמר שלזאוס היה שני עיטים שהוא שיחרר כדי שיוכלו לעוף מכל אופק, והמקום בו נפגשו, היה טבורו (או המרכז) של העולם.
זה היה בדלפי, יוון.
בנוסף, פיתיה – האורקל של דלפי – היה השם שניתן לכוהנת שסיפרה נבואות ומסרים רבים שהתגשמו.
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
אנחנו נמצאים בדלפי, ביוון.
תקשרתי ביבשות רבות, בהרבה אתרים מקודשים, היסטוריים.
אני מתנצל בפני ההיסטוריונים, המדריכים, וכל אותם אלה שהשקיעו בהיסטוריה של המקומות בהם אני מתקשר, מכיוון שיש לי נטייה לשכתב מחדש, באופן מטפיסי, את כל מה שאירע שם.
האזוטריות של האזור הזה מאוד עמוקה.
ברחבי כל העולם, בזמן הזה של ההיסטוריה, היתה קיימת ההבנה של האזוטריות, היה נסיון להתחיל וליצור תקשורת עם הבורא היוצר, עם האל, האדמה.
היו מספר נתיבים, ניתן לראות זאת בברור באסיה, שכתוצאה מכך נוסדו דתות עיקריות על פני הפלנטה.
אולם כאן, האופן שבו זה ניתן, נעשה, ותועד – השפיע באופן נרחב על היבשה הזו, ולמעשה הכין את הבמה למה שהיה עתיד להגיע בהתפתחות האזוטרית.
ברצוני לציין שאלה היו הימים של ההתחלה, התעוררות להבנה שהתקשורת הזו עם האל עשויה להיות אפשרית.
אפולו נועץ באוראקל (אשה שנועדה לספק עצה, תובנה, או תחזית – ת.ג.), וברצוני להיות ברור לגבי האזוטריות והמטפורות שעשויות להיות מעורבות בכך.
על התקשורת היתה להיעשות באמצעות אשה. האורקל היתה כוהנת, והיו מספר כוהנות, יקרים.
פעמים רבות היה עליה להיות מבוגרת.
ראו עד כמה היה נוכח כאן מתן הכבוד לנשים עבור יכולת ההתקשרות הזו שלהן, אפילו באותם הימים בהם פיתחו את האלים – הנשים נחשבו לשאמניות, המסוגלות לתקשר.
היה על הנשים המבוגרות האלו להיות טהורות – מדובר באלו ששימשו כאורקל, והעבירו את ההצהרות והמסרים.
אל תפרשו זאת שלא כהלכה, מכיוון שזה יקיף כמה תרבויות ויעניק לכם כמה הבנות.
זה לא היה רק שהיה עליה להתרחץ במעיין מסוים – היה עליה להיות גם בעלת תודעה טהורה.
לא הוזכר שום דבר בקשר לצורך שלה להיות בתולה.
זה לא היה קיים בתרבות הזו. חשיבותה של המשפחה היתה גדולה, ממש כמו היום.
האלים היו משפחה, וכן כיבדו וציפו תהליך ההולדה – ולאורקל כזו היו נכדים רבים…
הרעיון של הצורך בבתולין על מנת להיות טהורים [ קריון צוחק ] היה עקרון שנוצר לחלוטין בידי גברים!
העקרון של האורקל נועד על מנת לקבל מסרים.
האורקל דיברה באופן מקורי עם גאיה (השם הזה לא היה אז כפי שהוא היום) זו היתה תקשורת עם הפלנטה, עם האנרגיה של הבריאה והיצירה – כיום זה מכונה גאיה.
אפילו האל אפולו היה זקוק למתווך, למישהי אחרת על מנת לדבר עם המקור הבורא היוצר, שתקבל מסרים בדרכה שלה.
היום זה אפילו מורחב יותר למערכות הרוחניות העיקריות שעדיין משתמשות במתווך, מכם, לאל.
זה התחיל כאן והתרחב אפילו למערכות מודרניות, וכאן אתם יושבים במקום בו התחיל התקשור [קריון צוחק ].
וכך הוא הדבר.
דלפי, אתנה – יוון, ספטמבר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול
תרגום ועריכה: תמר גנישר
ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.
קחו לעצמכם רגע להרהור, על התקפות לגבי ההיסטוריה שמסרתי לכם מזה שנים.
סיפרתי לכם שהנשים היו השאמאניות. הן אלו שהעניקו חיים והיו מחוברות לפלנטה באופן אינטואיטיבי, וזה ניכר כאן, אפילו בשנים לפני מאסטר האהבה (ישוע, ת.ג.) שאתם מכנים אותן 'לפני הספירה'.
אתם רואים את אתנה, ואתם רואים את גאיה, וכך זה היה.
יקרים, ברצוני שתהרהרו על כך, מכיוון שהתודעה האימהית חוזרת לפלנטה, ואתם עומדים לראות נשים בתפקיד המכבד את האינטואיציה והשאמאניות בדרך שווה יותר על הפלנטה, מאשר המצב כיום.
כל זה מגיע עם השינוי והתודעה הגבוהה יותר.
ברצוני לעשות משהו עבור המוח השמאלי והמוח הימני.
הבה ונדון לרגע אודות המקום בו אתם ישובים. אלה שאינם נוכחים כאן יפספסו כמה דברים מכיוון שאדון על דברים מסוימים שהתרחשו עם אפולו והאורקל.
תהרהרו במקום בו אתם נמצאים עכשיו ביוון.
מעט מאוד אנשים משתמשים במושג 'היסטוריה יוונית', ונוהגים כמעט תמיד לומר 'מיתולוגיה יוונית', שמציין שבעצם הרבה מזה הוא מיתי, בלתי נראה, שלא היה קיים – ועדיין, הזרעים של מה שלא התקיים יצרו תרבויות גדולות, חוכמה נפלאה, ניצחון במלחמות, יצירת מוסיקה, שירה.
תמיד היו זרעים של אמת במיתולוגיה של היוונים, במשהו שלא היה קיים…
נתייחס תחילה למוח השמאלי שלכם.
נעשה את זה לכיף, להנאה, רק על מנת שתוכלו לראות כיצד הדברים התפתחו.
האם סיפרתם מעודכם סיפור למישהו אחר, והם סיפרו את הסיפור הזה למישהו אחר, שסיפר אותו למישהו אחר נוסף – ולאחר שנה מישהו מספר לכם את סיפורכם שלכם המקורי, אלא שהוא כבר אינו כלל הסיפור 'שלכם'.
זה קורה כל הזמן, כך שהאם תוכלו לדמיין מה קורה לסיפורים במהלך מאות בשנים, אלפי שנים?
מתערבבים בהם דעות קדומות, והבדלים גדולים בנוגע למה שהתרחש.
הבה וניצור סיפור כזה:
אדם הולך ושורק לו ביער, יש לו יום טוב, הוא אינו בודק להיכן הוא הולך, נתקל בענף ונופל לבוץ. מאוחר יותר הוא מספר זאת לחברו שממשיך לספר אותו לאנשים נוספים שמספרים לאנשים נוספים, ולאחר שנים מספר הוא שומע שוב את סיפורו המקורי, אלא שכעת הסיפור הוא כדלקמן:
וודאו לא לשרוק כאשר אתם צועדים ביער, מכיוון שהעצים יתנגדו, יתנכלו לכם, יענישו אתכם על השריקה, ויגרמו לכם ליפול לבוץ.
המיתולוגיה והדעות הקדומות יצרו במשך הזמן השפעה כזו, וגרמו לכך שעד עצם היום הזה, אין זה בטוח לשרוק מאחורי הקלעים באף תיאטרון ברחבי הפלנטה.
אנחנו יכולים לכנות זאת 'ההגברה והשיפור של הסיפורים'.
כך היה עם הסיפור של אפולו והאורקל.
העבירו לכם סוגים שונים של מידע לגבי מה שהתרחש, הלכה למעשה, צעד אחר צעד, כיצד האורקל היתה מעורבת, כיצד נחש הפיתון היה מעורב (כסמל לעולם השאול, ת.ג.), כיצד התהום היתה מעורבת…
סיפרו לכם גם חלק שאינו הגיוני, שלא היה קשור לסיפור כלל – מי קרח שנשפכו על ספינה, שתגובתה השפיעה על מה שארע אחר כך עם האורקל…
יתכן והמוח השמאלי סיפק הסבר.
זהו אזור געשי/וולקני. לפני למעלה מ 2000 שנים היה כאן נקיק עם קיטור שמתוכו עלו אדי גופרית. זה משהו טיפוסי לאזור וולקני פעיל – אתם יכולים לשאול את קאהונה קאליי שחווה זאת הלכה למעשה ליד ביתה בהוואי.
ובמחזה הזה ניתן לראות את הסצנה של המיתולוגיה של האורקל.
מה קורה כאשר שופכים מים קרים על נקיק וולקני? שומעים שריקות – וזה היה יכול להיות הנחש במיתולוגיה. כך שבמקום מים קרים על ספינה, אלה מים קרים על הנקיק.
השריקות מייצגות את הנחש, והאשה הכוהנת מפרשת את השריקות כמים, חום, וקולה של גאיה.
בנוסף לכך, היתה לכוהנת חצובה שהקיפה את הנקיק, כלומר שהיא בעצם ישבה באמצע של כל זה, ונשמה את כל האדים, וזה השפיע על מוחה, כך שהיא יכלה להגביר את מסריה באופן הולם, או שלא כל כך הולם, בהתאם לכמות הגזים שעלו מן הנקיק.
[דלפי הייתה לעיר הקדושה לאפולו. האורקל מדלפי הייתה נביאה ששאפה אדים רעילים שעלו מן המעיין, נכנסה למצב טראנס נבואי, וחזתה חזיונות. האורקל מדלפי נחשבה לנביאה החכמה ביותר ביוון העתיקה וכל דורשי האמת התאספו סביבה – ת.ג.]
יתכן וזה היה הסיפור האמיתי, אולם אציג בפניכם עכשיו את הסיפור מצידו הימני של המוח שלכם.
אם זו היתה רק מיתולוגיה, ישויות שלא היו קיימות, כיצד אם כך, שלאזור הזה וליוון כולה היו תוצאות רבות במלחמות, בשירה, הסימונים הראשונים של המוסיקה – והכל ממקור מיתולוגי. האמנם?
קיים פה עיקרון במקום של אתנה.
אינטואיציה נשית ממש כמו הכוהנת, מעבירה מידע אינטואיטיבי מהמקור הבורא והיוצר של הפלנטה. והמידע היה מדויק!
בני האדם נכנעו ממקום ההגיון שלהם, ואפשרו לכוהנת לומר את מה שהיה צריך להיאמר.
כאשר בני אדם עושים זאת, מגיע תקשור לעיתים קרובות, והמידע מדויק.
פעמים רבות הפוטנציאלים והנבואות מדוייקים.
הרוח נותנת כבוד לאנושות, בדרך זו, הרוח מכבדת את בני האדם מעצם הצגת השאלה, אפילו אם הם טועים לגבי מיהו זה שמדבר…
מוח ימני, מה אתם עושים עכשיו?
אין זה משנה איזו מערכת אמונות הבאתם אתכם למעגל הזה, היושבים כאן והמאזינים לדברים או הקוראים אותם – הרוח שקולה באהבה, מוכנה לענות לכל שאלה באופן מדויק ואמיתי.
גם אם אתם מגיעים עם אמונה קדומה – עדיין תקבלו תשובות טובות.
מיתולוגיה מובילה לעיתים קרובות לאמונות קדומות, וניתן לראות זאת בתרבויות רבות, אפילו כיום.
הרוח עוקפת זאת, אוהבת את האנושות, אין זה משנה לה מה בני האדם חושבים, הבורא נמצא בתוככם בין אם אתם צודקים או לא – ואלה הן חדשות טובות, חיוביות.
השינוי שאתם עדים לו כעת על פני הפלנטה עומד להגביר את האינטואיציה שלכם, והנשים תהיינה הנשמות העתיקות הראשונות שירגישו זאת, ולכן אתן כאן – זהו מעגל שלם, האין זאת?
האם אתם יכולים לשמוע את צחוקן של ישויות הטבע ביערות, אלו שנמצאות כאן באדמה הזו זמן כה רב, המבינות שהמעגל הושלם, ואומרות שהגיע הזמן…
וכך הוא הדבר.
** הארה **
ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.
© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר