אמת הליבה – יוני 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

רבים ממשיכים לשאול מיהו ומה הוא קריון, מהיכן הוא מגיע והיכן הוא נמצא…

התשובה הטובה ביותר שביכולתי להשיב כעת באמצעות שותפי (לי קרול, ת.ג.) תהיה שמדובר באנרגיה יפה, ערנית, חומלת, נדיבה מהמקור הבורא היוצר. אתם יכולים לכנות זאת גם אנרגיה מלאכית מכיוון שזה מה שלימדו אתכם שזה מייצג, אולם גם לימדו אתכם שהמלאכים תמיד ניצבים בנפרד לכם, מגיעים מן השמיים ואתם נופלים אפיים ארצה – אולם זה שונה וברצוני לדבר על כך ברגעים בקרובים ואפתח פעם נוספת את הנושא אודות המקור הבורא היוצר ומהו בתוככם.

אולם יש לי בקשה לפני שאתחיל: הגעתם במתכוון למקום הזה ואתם מאזינים או קוראים – אפילו אלה שהגיעו לכאן בהמלצתו של אדם אחר על מנת לראות מה עושה האדם המוזר הזה שמתקשר – כך שאם ברצונכם להפיק כעת משהו מהמסר הזה מעבר לבחינה אינטלקטואלית, אני מזמין אתכם לדמות עוד מעט משהו אתי.

ישנם כעת רבים כל כך על הפלנטה הזאת – יתכן וזה כולל גם אתכם – שהם מודאגים, מלאי פחד, מוטרדים. אינכם יודעים מה יקרה הלאה בהמשך, אינכם יודעים בדיוק מה המערכת תביא ועד כמה מהר תהיה ההתאוששות, עד כמה מהר יהיה חיסון לנגיף – במידה ותבחרו לקחת או שלא לקחת אותו – כל הדברים האלה אינם ידועים.

אתם נמצאים במצב שלמעשה תארנו שהוא עתיד להגיע, כאשר בנקודה מסוימת בזמן החלטות יצטרכו להתקבל יחד על ידי ההמונים, וישנם רבים כל כך שקראו את דברי בעבר אודות הכמות הגדולה של אלה שיעזבו את הפלנטה וחשבו לעצמם שחייבת להיות מלחמה שתגרום לכך.

ברוכים הבאים למלחמה! ובכן, אין מלחמה אולם זה הביא את הפלנטה לעצור וכולם הביטו באותו הדבר, במה הלאה, במה ניתן לעשות, זהו זמן של התבוננות שיצור פתרונות עבור תחומים כה רבים.

פתרונות עבורכם, ולאחת השאלות הבוערות שיתכן ויש לכם והיא אודות מערכת היחסים שלכם עם הבורא היוצר.

וברצוני לבקש מכם לקחת את כל הדאגות האלו, כל מה שאתם דואגים לגביו, הנושאים שאתם חושבים עליהם כולל העתיד והדברים הבאים, את כל הדברים שמונעים מכם לישון בלילה – אני יודע מי מאזין ומי קורא – עטפו וכרכו אותם לחבילה פיסית הדוקה שתוכלו לראות ולדמות אותה, ובאמצעות דעתכם הניחו את החבילה הזו מחוץ לביתכם – לא בפנים במקום בו אתם מתגוררים – בכל מקום שתבחרו להניח אותה בחוץ, במיכל האשפה, או בגן עם גאיה, דמו את כל הדברים האלה שבתוך החבילה והבטיחו לה שתטפלו בהם מאוחר יותר:

"זה רק משהו זמני, אם תרצו בכך, ולמשך דקות ספורות ברצוני שהחבילה הזו לא תהיה בתוכי, לא בביתי, לא לידי, לא בתודעתי – אלא בחוץ".

החבילה הזו תבעט ותצעק. היא חלק מכם, ישנו שם האינטלקט שלכם, הדברים שגורמים לכם לתכנן לעתיד, אולם ברצוני שתקחו את כל זה, תעטפו ותכרכו יחד והניחו זאת מחוץ לביתכם למשך 15 דקות.

עם סיום 15 הדקות האלו תוכלו לקחת את החבילה הזו פנימה, באמצעות דעתכם, ולהניח אותה מיד על עצמכם כך שתוכלו להמשיך לשאת אותה ולדאוג לגבי כל החרדות שיש לכם – אם תרצו בכך. זוהי בחירתכם, יקרים, זה אתם..

עטפו וכרכו הכל עכשיו, באמצעות דעתכם, והניחו את החבילה בחוץ…

ישנם אלה השואלים מה ישאר אם הם יעטפו ויכרכו הכל? על כך נדבר כעת [קריון מצחקק בהנאה..]

בנקודה זו בזמן מה שיישאר הוא מקור פתוח שיתחיל לחשוב באופן ברור ובהיר יותר אודות מה שעשוי לקרות לכם כעת.

שותפי הציג משהו במשך שעה, שנקרא 'מבט גדול' אודות מושג ורעיון שרבים אינם מכירים אותו והוא, עד כמה האל אוהב אתכם, האם המקור הבורא היוצר, האל, הרוח, יודע ומכיר את שמכם, מתעניין או שאינו מתעניין בכם. האם זו עוצמה בשמיים או האם זה משהו גדול יותר ואישי יותר.

הוא הציג מטפורה שכבר מסרתי לו בעבר, וגם בתקשור, ומסופר בה על זוג הורים בעולם מסוג אחר שיש להם ילדים. ההורים האלה מחוברים למעשה יחד לאחד ונכנה אותם המקור הבורא היוצר. כאשר הילדים מגיעים לגיל מסוים, צעיר מאוד, נושאים אותם למימד אחר, ובין המימדים קיים מעטה/צעיף, ולילדים יש בחירה חופשית למצוא או שלא למצוא את הוריהם.

האם אתם מבינים זאת? זוהי ההכנה והמבנה, יקרים, ומערכת היחסים ביניכם ובין ילדיכם והאהבה שמצויה שם משתקפת במערכת היחסים שבין נשמתכם ובין המקור הבורא היוצר.

אתם רשאים לחפש אחר הבורא היוצר בבחירה חופשית ובדרככם שלכם. בהרצאה שלו שותפי סיפר על תקופות בחייו בהן היינו מסוגלים לחדור מבעד למעטה/צעיף על מנת לגרום לו להביט, לדרבן אותו להבין שיתכן וקיים משהו גדול יותר, וזה היה אפילו עוד לפני שאני, קריון, הגעתי לחייו. התרחשו דברים שגרמו לו למבט גדול, ואני בטוח שהוא יספר בעתיד סיפורים נוספים כאלה…

בתהליך, ההורים משגיחים על ילדיהם במימד אחר, ויש להם הזדמנות לגרום להם להביט מדי פעם ולומר להם שהם נמצאים שם עבורם, אם ירצו בכך.

זה מה שמתרחש כעת.

ובעוד החבילה שכרכתם נמצאת בחוץ, ברצוני לשאול אתכם כמה שאלות:

האם האל, המקור הבורא היוצר של היקום, הוא יותר מאשר רק עוצמה בשמיים? אספר לכם את האמת הגדולה ביותר על הפלנטה, אמת הליבה של כל הדברים, אמת שהיא ההתחלה והסיום, והיא אמת שהיא מעבר לכל שאר האמיתות: המקור הבורא היוצר של כל הדברים, כולל הגלקסיה הזו וכל החיים בתוכה, כדור הארץ שלכם ונשמתכם, אוהב אתכם, מכיר את שמכם, דואג לכם, פועל בנדיבות כלפיכם, וזרועו מושטת לעברכם בכל רגע מן היום. הוא אוהב אתכם מעבר לכל מידה ושיעור, נקודה!

דבר זה עומד בניגוד גמור כמעט לכל הגיון על הפלנטה, המחפש אחר המשמעות האינטלקטואלית של זה, את דרך הפעולה, ומה ניתן לעשות…

הרגעו לרגע וחשבו על הדברים האלה, האם האל והרוח דואגים ואכפת להם, וכיצד תוכלו לדעת.

סיפרתי לכם בעבר שקיימות אקסיומות של אמת שקשורות לפעולה חומלת. עד כמה אתם דואגים ואכפת לכם לגבי אלה הנמצאים אתכם? איני מדבר על בני משפחתכם, אני מדבר על אלה הנמצאים על הפלנטה ועד כמה אכפת לכם מהם או ממה שקורה כעת עם כל אותם אלה הסובלים או שאיבדו את אהוביהם.

ישנם אלה הדואגים ואכפת להם מאוד, ולעומתם ישנם אלה היושבים ומחכים שהאל יטפל וידאג לכך. הם טוענים שאין כל הוכחה שהאל דואג להם עצמם מכיוון שהם יושבים ומחכים זמן רב למסר של דאגה ואכפתיות. הם אינם מבינים שחלק מן התהליך הזה הוא ההשתקפות של האל בחייהם ועד כמה הם עצמם דואגים לאחרים ואכפת להם…

כאשר תתחילו לדאוג ויהיה לכם אכפת מאחרים, תתחילו להרגיש לפתע את הדאגה כלפיכם. זוהי אקסיומה. אתם יכולים לכנות זאת מערכת, חוק, וזה קשור למערכת יחסים שאתם לומדים אודותיה, ביניכם ובין המקור הבורא היוצר.

ככל שתוכלו לעשות אותם הדברים שאתם מצפים שהאל יעשה עבורכם, כך תתקרבו יותר לאמת הגדולה. עד כמה האל דואג ואכפת לו?

האם אפשרי לקיים תקשורת עם הרוח?

יהיו אלה שיאמרו שהם מחכים זמן רב לרוח שתהיה איתם בתקשורת, מחכים לאותה דחיפה מצידה.. אולם עד כמה ניסיתם אתם להיות בתקשורת עם אלה שמסביבכם בדרך נדיבה?

כמה חמלה כדוגמת החמלה של האל, הייתם מסוגלים לחולל כלפי אלה שמסביבכם? האם הייתם קשים, או האם ישבתם וביקשתם "רוח יקרה, מלאי אותי בהבנה וידע שעשויים למעשה לרכך את הקרקע". אתם יכולים לעשות זאת כרגע, בעוד החבילה הזו שלכם נמצאת בחוץ.. זהו זמן טוב לבקש זאת.

האם האל אמיתי?

כבר דיברנו בעבר אודות הדברים שמרחיקים מכם את החוויה של אהבת הרוח.

אם תעקבו אחר המטפורה שסיפרתי עליה, אודות ההורים בצידו השני של המעטה/צעיף, שהם הרוח, האל, האם חשבתם מדוע הם מתעניינים בכם? מה יש בכם? מדוע שהבורא היוצר יתעניין בכם? וכאן זה הופך להיות טוב, מכיוון שכמעט כל מערכת רוחנית על פני הפלנטה מאמינה בחיים שלאחר המוות, כלומר שיש לכם נשמה..

אל תנסו אפילו להגדיר מהי נשמה מכיוון שתהיו כל כך רחוקים מן האמת. אתם תגדירו זאת באופן אינטלקטואלי, או רוחני, אולם תטעו מכיוון שאין לכם כל מושג.

זהו משהו שאתם רוכבים בתוכו בפלנטה, מעין כלי רב מימדי, ונשמתכם היא פיסה של הבורא היוצר. לילדיכם יש מאפיינים ותכונות שלכם, חלק מכם נמצא בהם ואתם יודעים זאת. אתם יכולים לראות זאת בתבנית שלהם, בעקבת הזיכרון של חשיבתם. ישנם כאן הורים שמבינים שילדיהם עוקבים למעשה אחר הדברים שאתם אהבתם וזה אינו קורה מכיוון שאתם הוריתם להם לעשות כך – זה היה טבעי או נראה כמותכם, מכיוון שמה שהענקתם להם היה בדנ"א שלהם.

משמעותו של המושג 'נברא בצלמו' אינה שאתם נראים כמו האל, יקרים, הצלם שנבראתם בדמותו הוא האהבה, החמלה, הדאגה והאכפתיות, הנדיבות. כל זה נמצא בתוככם, אינכם צריכים לחפש אחר זה. אם תניחו בחוץ את החבילה שהכנתם, תאפשרו לצלם הזה לצאת.. נשמתכם היא חלק מן המקור הבורא היוצר, כפי שאתם חלק מהדנ"א של הוריכם.

יש בתוככם תכונות ומאפיינים של הבורא היוצר – האל שמבפנים. וכמובן שזרועו של הבורא היוצר מושטת לעברכם, בדיוק כפי שאתם הייתם עושים לו ילדיכם היו במימד אחר והייתם רוצים להפנות את תשומת ליבם כך שיביטו וירגישו את אהבתכם ואת רצונכם לעזור להם, לספר להם אודות המלכודות הצפויות בדרך ולהדריך אותם באמצעות אינטואיציה.

הילדים יאמרו לעתים קרובות שהם אינם מאמינים בכך מכיוון שאין כל הוכחה לדברים האלה, לא ניתן לראות זאת ולכן זה אינו קיים שם, ולרוב הם ממשיכים בדרכם שלהם.

אתם יוצרים את החבילה הקטנה שלכם המכונה פחד, מניחים אותה בחוץ, אולם זה כשלעצמו אינו משפר את המצב וגורם לו להיות טוב יותר. שנאה אינה ההיפך מאהבה, יקרים, פחד הוא ההיפך מאהבה. פחד וחרדה מוחקים לחלוטין את האהבה.

אם יש בכם באופן יומיומי את שתי התכונות האלו, הרי בודאי שלא תאמינו שהאל קיים. גם אם יספרו לכם על כך, מכיוון שאתם שרויים בפחד.

פחד וחרדה לבדם הם אחד הדברים הגדולים ביותר שירחיק את יכולתכם לראות את האל הדואג והאכפתי. כבני אדם, יש לכם את היכולת לעטוף אותם ולהניח אותם במקום אחר, אולי בחוץ. היכולת לקחת את הפחד והחרדה, להפוך אותם ולהעניק להם מסגרת חדשה שאינה ראשית או ראשונית, להניח אותם במושב האחורי של הרכב – זו תכונה שדיברנו עליה, וגם אחרים דיברו על כך, במשך שנים.

הם עדיין ישארו שם. החבילה שהנחתם בחוץ עדיין תהיה שם למשך כל ימי חייכם, ואתם תלמדו לעבוד איתה ותשמרו זאת בקופסה. השאירו אותם שם, תמיד תוכלו להביט בה ולומר לעצמכם "לא אביט בה היום, ארגיש את מה שיעניק לי אינטואיציה אודות נשמתי והבורא היוצר.."

ה'שדה' שעוזר לכם, מדריך אתכם, ומעניק לכם אינטואיציה לגבי לאן ללכת ומה לעשות, אותו ה'שדה' אינו עובד אם אתם שרויים בפחד ובחרדה.

רבים מכם עברו הוראה והכשרה הטוענת שנולדתם טמאים ושלאל לא איכפת אלא אם כן אתם עושים משהו ואז לפתע איכפת לו.. אתם עוברים הכשרה הטוענת שעליכם לטפס מדרגות רבות לכיוון זה או אחר, על מנת שהאל בכלל יביט לעברכם.

האם הייתם עושים זאת לילדיכם, האם הייתם מניחים אותם בצדו השני של המעטה/צעיף, משחררים אותם, מספרים להם עד כמה הם נוראיים ושמוטב שיפחדו מן המוות, מכיוון שלאחר מותם הם לא ישובו חזרה הביתה אלא ילכו למקום אחר בו תידקרו ותעברו עינויים כל הזמן, וגם ילדיכם יעברו זאת?

רובכם עברו הכשרה כזו שאינה מספרת אודות המקור הבורא היוצר האוהב הזה, שידו מושטת, ושאתם יפים ובצלם של האהבה.

זה הזמן לנסח מחדש את כל מה שאי פעם למדתם, בזמנים אלה בהם העולם כולו עוצר ומתבונן במה שהוא עומד ללמוד, מה הוא עומד לעשות בהמשך, כיצד יתאושש, ומהם הפתרונות שיגיעו.

אני מספר לכם שאתם עומדים לראות פתרונות חומלים ונדיבים יותר. כמובן שיהיו אלה שימשיכו להתנגד, האנרגיה הישנה תמיד נמצאת שם כמובן בשעה שהפלנטה הזו מתחדשת.

אולם הדבר הראשון נועד עבורכם – מה אתם עומדים לעשות עם אותה החבילה לאחר שהתקשור הזה יסתיים. האם תשמרו אותה עטופה ותבינו מה מונע מכם את האל? יתכן וזו תהיה ההתחלה של שארית ימי חייכם, בדרך יותר חומלת, נדיבה, שמחה ומאושרת.

אני אשוב,

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר