אחדות – יולי 2018
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

קטע מתקשור נוסף שנערך במקום:

…ברצוני לקחת אתכם לאחור, כמה מאות בשנים, ממש מהמקום בו אתם יושבים עכשיו.

לשני אנשים על גבעה עם עשב, מעט עפר, היה חזון, שהקדים את זמנו. החזון דיבר על מקום לימוד והוראה עם מטרה, וכל מה שילמדו שם תהיה ליבת האמת, כפי שהם הכירו אותה. הם חזו זאת בעיני רוחם, הרבה לפני שהתקיים 'מקדש החוכמה', לפני שקבוצת מבנים הפכה לאוניברסיטה קטנה אולם יחידה במינה על הפלנטה, שהתמקדה בליבת האמת שיכלה להתקיים.

המידע שהגיע אליהם טרם זמנו, הגיע מהרשומות האקאשיות שלהם. הם זכרו זמנים בהם הדברים לומדו על הפלנטה הזו באמצעות האנרגיה המלאכית שהעניקה זאת לכם.

וכך במשך עשרות בשנים אתם יושבים בבריאה שהם בנו, שמשפחתם וקרוביהם המשיכו עד עצם היום הזה.

זמן רב בטרם התרחשו הדברים, הם הרגישו שהשינוי עתיד להגיע. בדור שלהם היו רק חדשות רעות, הכתבים ניבאו שהם לא עתידים לשרוד ועתידה של הפלנטה נראה עגום, ובכל זאת הם דבקו בחזון שלהם.

ואז התחילו לימודים מסוימים, שמות מסוימים, הכל על מנת להביא את הרעיון שתפארתה של ליבת הלימוד של הפלנטה הזו חייבת לשוב ולחזור.

הם לא היו היחידים, ברחבי העולם היו גם אחרים, היו מורים שהקדימו את זמנם בהודו ובתרבויות אחרות, שהתחילו ללמד במוסד עם מבנים, ובסופו של דבר כלל את מה שהיה חסר – שובה של הליבה. כך שאלה שנמשכו אחרי הרגשתם לא היו צריכים לשוטט סביב ולתהות כיצד הדברים עובדים, או להשתתף במפגש לא מאוזן של אנשים חסרי מושג שרק נמשכים לאנרגיה 'המעופפים' מסביב, במקום להגיע לליבה – לא לחוקים.

מכיוון שאין כל חוקים מלבד לאהוב האחד את השני, להיות 'אחד' עם כל הדברים..

❖ ❖ ❖

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

אני יושב פעם נוספת ב'מקדש החוכמה' באוניברסיטת דלפי בג'ורג'יה, ארה"ב.

האוניברסיטה ידועה בהוראה ובלימודים הטהורים של המטאפיסיקה.

מרשל ופטרישיה נזכרו במשהו (פטרישיה האייס ומרשל סמית, מייסדי האוניברסיטה הרוחנית הזו בשנת 1974, ת.ג.) – לא באמצעות מוחם, אלא באמצעות הרשומות האקאשיות שלהם. הם נזכרו בהוראה המקורית, בגלגל הלמידה של למוריה. והם יישמו זאת לזמנים המודרניים. הרבה לא השתנה, וחלק ממה שנלמד כאן, ב'מקדש החוכמה' הזה, נשאר..

העץ במבנה מהדהד עם קולם ועם האנרגיה שלהם וזוכר את ההוראה.

כיום היא נלמדת באמצעות ילדיהם והצוות שלהם, שיודעים זאת וזוכרים זאת. וההוראה האוהבת והטהורה הזו יכולה להמשיך, כמיטב יכולתם, מבלי לשנות אותה, יפה כפי שהיתה בזמנו.

המקום הזה משנה את האופן והנושאים של התקשור. המרכיבים עצמם הם 'אחד' עם התודעה של הפלנטה הזו, וככל שיכירו בזאת, ובריפוי שהתרחש במקומות שכאלה שבקמפוס – כך יתעצמו האמיתות.

עוצמת האמת עוברת היישר ל'רשת הקריסטלית', לשטיחים, לעץ של המבנה, לכוונתו של הבנאי, והכל נשאר כאן.

לו זה היה אפשרי שתגיעו לכאן לבדכם מאוחר בלילה, הייתם מרגישים שמתקיימת כאן פעילות. ולכאורה הייתם עומדים כאן לבדכם אולם יתכן והייתם שומעים את קולותיהם של אלה שבנו את המבנה הזה.

העיצוב מקודש, יפהפה, וממשיך ונשאר טהור באמצעות בחירתם החופשית של הדיילים..

ולכן, כאשר אנחנו מגיעים למקום שכזה, שכולו מוכן ומזומן לקראתנו, התקשורים הופכים להיות שונים במקצת ומדברים בעיקר על הנוכחים כאן ואודות מה שהם הביאו איתם.

כל מתקשר עושה זאת לחלוטין באופן ייחודי..אין כל ספר הדרכה לגבי כיצד אמורים לעשות זאת. ספר ההדרכה היחידי הוא אודות האהבה, טוהר, פוטנציאלים, אפשרויות, פתיחת הדלת ל'עצמי הגבוה'…

וכאשר הדלת הזו נפתחת, האדם יתקשר את קדושתו. ה'עצמי הגבוה' שלו יגיע לקראתו וידריך אותו בחייו. לפעמים הוא יעביר תקשורים מעמיקים רק לאדם, לו לעצמו, ולפעמים הוא ידבר גם לאחרים.

לפעמים תגיע ישות או אנרגיה – כך זה קרה לשותפי (לי קרול, ת.ג.).

לו הוא היה מסרב, ממשיך בעבודתו ובחשיבה של מוח אנושי, מבלי לרצות לעבור למשהו מוזר ובלתי רגיל – הרי שהיו אחרים שהיו מסכימים, והייתי מתקשר דרך מישהו אחר..

קריון נמצא כאן עבור השינוי, ושום דבר לא היה עוצר בעדו מלהעביר את מסריו.

האנושות מוכנה לשמוע אמיתות באמצעות תקשור – את האמת שנולדתם מפוארים, והתפארת שלכם מתחילה להיראות כעת!

ובמהלך התהליך אתם תגלו את עצמכם, את כל הכלים שיתחילו להיראות, שאמרתם שאינם ברשותכם ושלא למדתם אותם. תגלו את משמעותם, את האנרגיה שלהם..

זה כפי שמראים לילדים, אט אט, כיצד הדברים מרגישים כאשר הם נכונים.

כולכם למדתם לקרוא – האם ביכולתכם לזכור את היום בו נוכחתם לדעת שאתם אכן באמת קוראים? וכל הסינפסות במוחכם התחילו להתחבר, והמילים שנאבקתם איתן התחילו לזרום, ויתכן ואולי אפילו הרגשתם מעט זחיחות דעת – גם אם לא שיתפתם את הוריכם בידיעה שהצלחתם ושאתם קוראים!

זוהי הדוגמא. ישנם כלים שמלמדים אתכם ושהם כבר נמצאים שם. יקרים, היה עליכם לזכור כיצד לקרוא..

ואכן תינוקות שנולדים כעת מתחילים תוך זמן קצר להיזכר בדברים שונים שכבר חוו אותם, במקום שיצטרכו ללמוד אותם מחדש..

זהו התהליך שקורה אצלכם בעקבות תקשורים, ידע, ובשלב מסוים אתם מתחילים להתחבר לאמת גדולה יותר, ומבינים שאלה אינם סתם עובדות, או מספרים, ידע של אנרגיה – זה אמיתי!

ואתם מתחילים להתחבר לכלים שכבר נמצאים שם.

המקום הזה שאתם יושבים בו מראה שהריפוי אפשרי, זוהי פשוט אנרגיה של הבנה של מה שנמצא שם. תקשור הוא הבנה של מה שנמצא שם.

החוכמה שנמצאת בכסאות אלה היא מדהימה. בקבוצה של הנשמות העתיקות כאן, כל אחד מכם כבר היה כאן בעבר מאז תחילתם של ההוראה והלימודים..אתם מתחילים להתעורר ללימודים האלה ולהבין שאתם נמצאים כאן באוניברסיטה הזו. כל מילה מצלצלת לכם כאמת, ואתם לומדים להתחבר לאנרגיות שלא התחברו להן לפני כן, ומתחילים להבין שאתם נמצאים בשליטה מלאה על חייכם.

ישנם אלה המתנגדים וטוענים שהם עוברים זמנים קשים, שאנשים שופטים אותם על עבודתם, חושבים שהם הצטרפו לכת, שהדברים הם כה מוזרים מכדי להיות אמיתיים ואינם רוצים להתרועע איתכם יותר – כך שאינכם רוצים לספר לחבריכם על כך.

אתם מתקשים לאחוז באמת שלכם בקרב כל השאר, ואינכם יודעים מה לעשות.. [ קריון צוחק..]

אם טרם שמתם לב, הקירות של המקום הזה מלאים בתמונות, חלקן עוצבות, ובחלקן מופיעים אנשים, לפעמים מאסטרים מן העבר המייצגים תרבויות רחוקות מן העבר ותרבויות מוכרות שלכם.

אין כל דעה מוטית, המזרח והמערב אינם ידועים במבנה העגול הזה, ממש כפי שהיה במעגל גלגל הלמידה בלמוריה – אין נכון ואין שגוי.

אפילו המזבח מוסתר, והמרכז האמיתי הוא במקום בו נמצאים הקריסטלים. במקום בו נמצאת נקודת המשען – הכל כדי לציין שאין במבנה הזה שום השקפה, אמונה או עקרון מרכזי, או נביא. במקום זאת, נראה שישנה חגיגה של כל מה שיש.

אם כך, מה המקום הזה משדר לאלה שמגיעים לכאן ואין להם כל מושג לגבי משמעותו של המבנה הזה?

יתכן ותהיה מבוכה ובלבול, ויעלו השערות רבות מתוך תקווה שאחת מהן תהיה נכונה – כך חושב האדם הלינארי הנכנס לחנות עם ספרים מטאפיסיים, הוא ירגיש מבולבל, יצא משם ויאמר שאין שם כל מושג לגבי האמת. הוא לא יבין שליבת האמת מצויה על הקירות, מכיוון שהיא מעבר לכל השקפה, אמונה ועקרון, היא נעה בין העידנים באמצעות הנביאים, היא מגיעה ממרכזו של כל אדם ואדם ומיוצגת על ידי ה'עצמי הגבוה' שלו.

האחדות של כל הדברים הוא מאסטר החוכמה.

ברצוני לקחת אתכם לטיול קצר, בו תפגשו כמה מאסטרים.

העמידו פנים לרגע, שכל המאסטרים האלה עומדים לצידה של הגבעה המלאה בעשב. לא אציין את שמם מכיוון שאתם תזהו אותם באמצעות תווי פניהם, התרבות שהם מייצגים, או בזכות מה שלמדתם..

אלה הם המאסטרים של כל העידנים. חלק מהם נקראים 'נביאים' בכתבי הקודש שנכתבו בכל התרבויות השונות. וכך הם עומדים. עליכם לחכות מעט, מכיוון שהם עומדים כרגע במעגל, אוחזים ידיים [ קריון צוחק..]. הם מרפים את ידיהם, מתבוננים בכם, פורשים את זרועותיהם ומזמינים אתכם לבוא ולהקשיב.

כעת, ממש שם, בצומת הזו, אשאל אתכם….האם הם נראים מוזרים בעיניכם? האם תברחו לצד השני מכיוון שהם נראים כמו כת?

התשובה היא 'לא', מכיוון שאין זה משנה מי הנכם על הפלנטה הזו, איזו מערכת רוחנית אימצתם לעצמכם – הם כולם עומדים שם יחד. יתכן ותהיה לכם יותר משיכה למישהו מהם מאשר לאחרים, מכיוון שלמדתם עליו יותר, אולם הם כולם שווים.

לכולם הייתה השפעה עמוקה על הפלנטה הזו, שעדיין מורגשת כיום, וכולם עומדים שם, בזרועות פתוחות, בשלווה, מחייכים ומזמינים אתכם להצטרף אליהם לרגע, לשבת ולהקשיב..

ואתם מסכימים, מתקרבים מקשיבים, אינכם פוחדים, בזכות מה שאתם יודעים אודות אחד מהם או יותר, אולי אודות כולם..

אתם יודעים שכולם מלאים באהבה. הם מרגישים בטוח, הם יצרו ניסים על גבי ניסים ואוהבים כל כך את האנושות, והם כל כך יפים, קורנים כאילו ויש ברשותם את אנרגית השמש עצמה…אתם מרגישים כל כך טוב, ואינכם מאמינים שאתם יכולים להיות במקום שכזה….

ואז בעודכם יושבים למרגלותיהם, מתרחש משהו שמבהיל אתכם – המאסטרים פונים אחד כלפי השני, מתחילים לצעוד לעבר מרכז המעגל, ומתמוססים אל תוך האור.

לאור אין צורה, אולם יש לו קול…

ואתם מתחילים להקשיב לקול הזה, ומבינים שזהו קולם של כל המאסטרים כאחד! ואתם מקשיבים למה שיש להם לומר לכם.

הם מתחילים לספר לכם אודות התפארת שלכם על הפלנטה, עד כמה אתם מבורכים להיות בתקופת השינוי הזה, והם מעבירים לכם ריפוי, אהבה ומידע, ומעודדים אתכם לקחת את זה למקומות העבודה שלכם כך שתוכלו לסבול את העלבונות והחיצים של אלה הפונים אליכם באופן בלתי הולם – במקום להמשיך ולענות להם בנחמדות.

המאסטרים יספרו לכם שהחמלה שבכם היא זו המושלת, ואם רק תחלקו אותה עם כל אדם שאתם פוגשים, הוא ירגיש בה בסופו של דבר, ויניח לכם…

חלק מהם ירגישו בזאת וירגישו משיכה אליכם, מכיוון שאתם נושאים עמכם את הדבר שהמאסטרים מדברים אודותיו. זהו האור! אתם יכולים לבהות באור הזה, הוא כל כך יפהפה.

נראה כאילו כל האור הזה שבמרכז המעגל מתפרק ופשוט עף לכיוונכם, אתם נבהלים עד שאתם קולטים שהאור נכנס אליכם פנימה. ואז אתם מבינים מדוע אתם נמצאים שם..

זו מטפורה לשינוי שהאנושות עוברת, בו המקור המרכזי של כל המאסטרים שאי פעם חיו יעוף היישר אל תוך החזה של כל אחד מכם ויחיה שם עד ליום האחרון.

זהו המשאב שלכם. זו התפארת. ואתם תרימו את עצמכם, ותחזרו למקום כמו זה, ותשבו, ותתחילו לשאול את השאלות בנוגע למה הלאה? מהו ההמשך מכאן? כיצד תוכלו לעשות זאת? כיצד תוכלו לספר למישהו את כל מה שקרה, ואת כל מה שאתם מרגישים?

ואז, תיזכרו בקולותיהם של המאסטרים, בחוכמה מהותית אתם תיזכרו בדברים שהם אמרו במקום הזה, ושיעצו לכם בחוכמתם שאינכם צריכים לומר דבר, רק להיות הבוראים. להיות החמלה.

הביטו בכל אדם שאתם פוגשים, וראו תחילה את האל שבתוכו, לא את הדרך בה הוא מתנהג, או בבעיותיו, לא בשמות הגנאי שהוא מכנה אתכם. אל תיקחו על עצמכם את בעיותיהם של אלה שיגיעו אליכם במצב נזקק, במקום זאת, גלו כלפיהם חמלה ומלאו אותם באור.

בעודכם מהלכים על הפלנטה, אתם משדרים של אור. מגדלורים. וביכולתכם להיות שקטים ובכל זאת להשפיע…

ואם ישאלו אתכם היכן למדתם את כל זה, תוכלו לספר להם אודות האוניברסיטה על הגבעה (אוניברסיטת דלפי, בג'ורג'יה, ת.ג.). תוכלו לספר להם על 'מקדש החוכמה', על הארץ ממנה הגעתם, על החלומות שחלמתם, או החזיונות שאתם נהנים לחוות.

תוכלו גם לספר להם שכל מה שהם למדו אודות אהבת האל, הוא אמיתי, אולם הרבה יותר גדול ממה שלימדו אותם. הוא חי בתוך כל אחד, ומוכן לקבל את מערכת הכלים החדשה של הפלנטה הזו.

זוהי חוכמה. קיים כיול מחדש של משמעותה של המילה 'חוכמה'.

בינתיים, העברתי לכם את אמת הליבה של התפארת של מי שהנכם, שהיא אחת ובברית עם כל מאסטר שחי אי פעם, המיוצג באופן חלקי בחדר הזה.

צאו מהמקום זה שונים מכפי שהגעתם, הקשיבו שוב למילים האלו. ייתכן ותרגישו רעננים בעקבות הידע שלא ציפיתם לו. זו המורשת שלכם, נשמות עתיקות. להתעורר בזמן הזה ולשאת משהו שלא ציפיתם לו – התפארת שלכם עצמכם!

וכך הוא הדבר.

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר