מציאת שמחה בעיצומו של כאוס 3 – יולי 2020
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

זהו מסר נוסף בנושא השמחה, מציאת השמחה בעיצומו של כאוס.

בתקשורים הקודמים בנושא זה זיהינו את מרכיבי הריפוי האמיתיים שיש בשמחה, המשנה את הכימיה של בני האדם. דיברנו על התקופה עכשיו עם נגיף הקורונה, דיברנו על דאגה וחרדה שלמעשה יוצרות יותר חולי אפילו יותר ממה שיוצר הנגיף, מכיוון שחוסר הוודאות של הזמנים כיום אינו שונה מחוסר הוודאות של יום האתמול.

דנו בדרכים למציאת שמחה אישית והזכרנו חלק מן התכונות והמאפיינים כך שתוכלו למצוא שלווה בתקופה בה אין שלווה רבה. זה עדיין מאוד חשוב, יקרים, שתהנו מתכונות אלו כמו גם לראות אותם כקשורות לאקדמיה מכיוון שכך היא השמחה. היא אינה רק פשוט רגש, היא יכולה להיות גם הלך רוח, וגם חוק בפיסיקה במובנים מסוימים אזוטריים…

לפני כמה שבועות נתנו לכם כמה מן המרכיבים ודיברנו על הדברים פעמים רבות כל כך ובדרכים רבות כל כך, והמסר היום ידבר עליכם עם אחרים. דיברנו פעמים רבות אודות היופי של הסיבה להימצאותם של הנשמות העתיקות כאן. זה עשוי לגרום לכם לחייך מכיוון שתפקידם של הנשמות העתיקות הוא להפיץ שלווה, שמחה, לאפשר את האנרגיה מסביבם וסביב משפחתם ולהראות מה עשויה להיות מאסטריות.

 

כך שהתקשור המסוים הזה הוא אודות מספר תכונות ומאפיינים שאתם עשויים להשתמש בהם סביב אחרים. או אולי כמה אזהרות/התראות שאתם יודעים אודותיהן אולם הן קשות – וגם זה קשור לשמחה, צחוק, שקט נפשי. ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שקראתם את התקשורים הקודמים אודות השמחה ושאתם מוכנים לתקשור זה.

 

1. הקשיבו לעצמכם מדברים

 

שליליות היא הרגל. אתם רגילים למשפטים מסוימים בתרבותכם, לדרכים מסוימות לבצע דברים, לגישות שאתם רוצים להתאים את עצמכם מבחינה תרבותית. כך שלעיתים קרובות אתם שליליים מתוך הרגל ואינכם אפילו יודעים זאת.

אם אתם עומדים לעזור לאלה שמסביבכם, זה לא יוכל להתבצע אם אתם תהיו שליליים. גם אם תאמרו שאתם אנשים חיוביים ולא שליליים, הרי שיתכן ואתם אנשים חיוביים אולם בעלי הרגלים רעים… ואין מדובר בדבר שלילי שיש לכם תודעה אליו אלא יותר כמו מה שיוצא מפיכם באופן אוטומטי.

נניח שמשהו קורה בחייכם, מצב כלשהו, ואתם אומרים מיד שידעתם שזה יקרה… מה שקרה כרגע עצר הכל! למעשה אתם סיפרתם לגופכם, לתאים, ליקום, למדריכים שלכם, לנשמתכם ולכל מי שמקשיב שאתם ציפיתם לשליליות. וזה הרגל.

בין אם ציפיתם לכך או שלא ציפיתם – זה היה הרגל. אלה שמסביבכם שומעים זאת – בני אדם אחרים, בני משפחה, או ילדים הלומדים את האישיות של הוריהם – אפשרתם לדברים להחליק החוצה שעשויים להיות שליליים, גם אם אינכם מתכוונים לכך.

כך שהתכונה הראשונה היא, הקשיבו לעצמכם מדברים. הקשיבו למה שאתם אומרים במצבים מסוימים, והיו מודעים שהרבה מכך הוא תרבותי, מכיוון שהתרבות בה אתם חיים היא שלילית, יקרים, במידה וטרם ידעתם זאת. המדיה ההמונית שלכם עושה דברים על מנת לגרום לכם לצפות בה – האם זה חיובי, מרומם וכיף? עד כמה שהם יכולים להראות מעשי זוועה ופחד כך יותר אנשים צופים בזה. אתם חיים בחברה שלילית ויש לכם את ההרגלים שלה.

 

2. אל תתעמתו

 

זה פריט בר ביצוע, כלומר שמעורבת בו עבודה.

כאשר אתם נמצאים סביב אחרים, חבריהם, משפחתם, עמיתיהם, נסו כמיטב יכולתכם לשלול שליליות ללא עימות. זה קריטי – אל תגרמו לאף אחד להרגיש שטעה, באמצעות דבריכם. במקום זאת הראו את ההבדל, בכך שתעידו על כך באופן שבו אתם נוהגים.

זו דוגמא קשה:

למשל, אתם תאמרו שזה יום נהדר, ואילו החברים, בני/בנות זוגכם או בני המשפחה יאמרו שזה אינו יום נהדר עבורם. ואתם תנסו לעודד אותם ולומר שיתכן וזה ישתנה עבורם, והם ישיבו שזה לא יקרה היום… אתם תתחילו לראות שליליות ולא תוכלו להאמין כאשר תתחילו להבין כמה שליליות ישנה באלה שמסביבכם שלא נראה שהם רוצים לומר שום דבר חיובי לגבי אף אחד, כולל עצמם.

למשל, תאמרו להם שהם נראים יפה היום, והם יאמרו שזה רק כעת ושהייתם צריכים לראות אותם יום לפני כן… במילים אחרות, אין כל הסכמה, אינכם יכולים להגיע אפילו לרמה בסיסית עם כל מה שתאמרו, ועם זאת עדיין אתם גורמים לשינוי.

 

אלה שצופים בתהליך הזה יראו זאת. אתם תהיו ידועים כאדם חיובי. מה שייצא מפיכם, מה שתאמרו ללא כל עימות ומבלי לנסות להוכיח את האנשים ולשאול אותם מדוע הם תמיד כה שליליים ושלא יעשו זאת שוב. במקום זה, נסו להביא את הדברים למקום החיובי ביותר אפילו עבור אלה שלא נראה שהם מעריכים זאת או רוצים בכך. ובין שתי התודעות האלו, אתם תהיו אלה בעלי התודעה המושכת ביותר והמתקבלת על הדעת, ואנשים ירצו להתבונן בכם.

כאשר סביבכם ישנו מישהו שהוא תמיד שלילי, זה אינו כיף או מרגש. ולאט תתחילו לראות שאם אין ביכולתכם לשנות את האנשים האלה, לפחות אתם יכולים להניח דברים חיוביים לפניהם, לבחירתם.

האחרים סביבכם עשויים לראות מה מתרחש ולמעשה לשנות את מה שהם אומרים או את אופן חשיבתם, ולהבין שאתם צודקים ושזה זמן טוב לאחד ולגבש את מחשבותיהם לדברים חיוביים, לעשות כמה שינויים מכיוון שאין יכולת לצאת החוצה ולעשות דברים, לכן אפשר לעשות יחד משהו כיפי, שמח ומרגש.

וזה היה עשוי שלא לקרות אלמלא הייתם חיוביים לפני חבריכם.

אל תתעמתו לעולם, הראו להם במקום זאת את מה שטוב.

 

3. הרחיקו את עצמכם מבני אדם שליליים

 

זה הקשה מכולם. לא שמעתם אותי אומר זאת לעתים קרובות, אולם ישנם בני אדם המושקעים, הלכה למעשה, בלהיות שליליים. הם היו כך כל ימי חייהם, זה מה שהם ראו, האישיות שלהם שלילית, ואתם יכולים לדעת זאת מכיוון שאושרכם מעצבן ומרגיז אותם. מחשבותיכם החיוביות, רצונכם לסובב את הדברים, אינם משהו שהם שוקלים אותו, והם מתבוננים בכם ומבקשים מכם ללכת מכיוון שאתם מטרידים אותם. הם מושקעים בשליליות ולא ישתנו. ואתם יודעים שאני צודק..

מה שניתן לעשות הוא לא להיות איתם. חלקם יכולים להיות גם בני משפחתכם. אני מדבר לקבוצת אנשים שהם נשמות עתיקות שיודעים בדיוק אודות מה שאני מדבר, מכיוון שלפעמים הרחקתם את עצמכם ממשפחתכם. אני יודע מי מאזין או קורא.

זה הדבר הקשה ביותר שתוכלו לעשות הוא לחזור לחופשה או לחג, ולצפות בכל השליליות שמרחפת מסביב לשולחן והם אפילו אינם יודעים זאת. אתם מעצבנים אותם עם מה שיש לכם לומר על התקוה עבור הפלנטה, או כאשר אתם צוחקים יותר מדי.

 

אם טרם הבנתם זאת, הרי שלפעמים אינכם יכולים 'לתקן' אנשים, והתשובה היחידה היא להרחיק את עצמכם ולמצוא את אלה החושבים כמותכם ומאמינים שישנה תקוה לפלנטה עבור עצמם, עבור בריאותם, עבור החיים.

 

4. שמחה מידבקת

 

שמחה יכולה להיות מידבקת. אינכם בהכרח נאבקים במעלה הגבעה עם משפחה וחברים. אם אתם יכולים לראות שהם פתוחים לשינוי או מנסים לברר מי אתם, הם יניעו את עצמם מעבר לחדר על מנת להיות עם מישהו שהוא חיובי, המחייך הרבה – ואדבר על כך בהמשך – מישהו המקשיב למה שיש להם לומר ללא ביקורת, וללא הרגלים שליליים. מישהו שלא בהכרח יהיה מעורב בדיון פוליטי מכיוון שזה לעולם אינו מצליח, ואם יהיה צורך בכך, הוא יאמר מעט מאוד, או יאמר דברים חיוביים ככל שניתן.

 

אנשים רוצים להיות בקרבתו של אדם כזה, יקרים, וכבר אמרתי זאת בעבר: בחרו את המאסטר האהוב עליכם על הפלנטה הזו, חשבו על חייו ופועלו. הוא לעולם לא נהג לפלוט ביקורת. תודעתם והמסרים של המאסטרים האלה היו תמיד מרוממים, הם תמיד דיברו על הדברים האפשריים, תמיד העניקו תקווה, והם העניקו זאת בנדיבות. וזוהי מאסטריות.

 

שמחה מידבקת, יקרים, וככל שאתם מפיצים זאת ומראים אותה, כך תמצאו את הקבוצה שלכם. זוהי התשובה, יקרים, לאופן בו אתם יכולים להשפיע על אחרים עם מה שיש לכם – שמחה.

 

אנחנו נשוב עם מסר נוסף אודות שמחה,

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

 

מציאת שמחה בעיצומו של כאוס 4 – יולי 2020

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

רוב האנשים המאזינים או הקוראים זאת, אינם מבינים שפעמים רבות לפני שאני מתקשר, ישנו מישהו המתקשר לפני. וכאשר מתקשרים נמצאים יחד, הם מעבירים מסרים דומים, האנרגיה יפהפיה והדברים נוטפים אהבה ואמת.

 

ברצוני להמשיך במסר השמחה שלי, מציאת שמחה בעיצומו של כאוס. ותקשור מסויים זה לא יהיה מאלף ומחכים עם הוראות והנחיות, אלא יותר אנרגטי. ברצוני להעניק לכם את האמת האמיתית אודות השמחה, כיצד הרוח רואה אותה, כיצד האנושות רואה אותה באופן אינסטינקטיבי, ואתחיל עם מה שאינכם מצפים לו.

במשך שנים הענקתי לכם מידע שפלנטה זו מתבוססת באנרגיה ישנה, והסיבה כולה שאני נמצא כאן היא מכיוון שזה עומד להשתנות. במשך עידנים, פשוטו כמשמעו, האנושות היתה במצב תודעתי נמוך ומעולם לא הרימה את עצמה באמת מחוץ ומעבר לכך. היו לה זמנים שלווים אולם תמיד זה חזר שוב למלחמה. לא היתה מעולם עקביות/לכידות באנושות, תמיד היה חוסר אמון, בעיקר בין אלה מארצות שונות שלא דיברו אלה עם אלה, וגם אם רצו ויכלו לעשות זאת, הרי שמנהיגיהם לא אפשרו להם זאת.

זוהי פלנטה של תודעה נמוכה במשך זמן כה רבה, ועתה זה מתחיל להשתנות.

 

אולם הבה נשוחח אודות שמחה, אושר, התכונה האינטואיטיבית של חיוך.

שותפי (לי קרול, ת.ג.) ביקר ברחבי הפלנטה ולמד רבות. הוא לא היה בהכרח מוכן לקבלת הפנים שקיבל בשתי ארצות, שלא אציין את שמן, כאשר הודיעו לו שהוא חייך יותר מדי… הוא היה מופתע וכאשר ניסה לברר למה הם התכוונו, הוסבר לו שבאותה תרבות לא מחייכים הרבה מכיוון שהמשמעות היא שהאדם מסתיר משהו, וזה שמחייך הוא אדם שאינו ישר. הוא לא התייחס לכך, וחייך אפילו יותר… זו היתה תגובתו לדברים.

באחת מהארצות האלו שותפי ישב במסעדה כאשר אשה צעירה, בקושי בת 18, התכופפה לעבר שולחנו ואמרה לו בשקט שהוא נראה לה אמריקאי, שהיא צופה כל הזמן באינטרנט ונראה לה שהאמריקאים מחייכים כל הזמן, ושאלה אותו האם זה באמת נכון… שותפי ענה לה שאמריקאים אינם מחייכים כל הזמן, אולם הם מחייכים הרבה, ותשובתה היתה שהיא היתה רוצה שזה יהיה כך גם בארצה..

 

האנשים הצעירים המתחילים לצפות באינטרנט ולראות דברים כה רבים שהם לא ראו לפני כן, וללמוד דברים שהם לא ידעו לפני כן.

שמחה מדוכאת כתנאי לשליטה. השמחה היא אחת מהאנרגיות העיקריות של האל של המקור הבורא היוצר, אם לא העיקרית שבהן.

ברצוני לשוחח עם אמהותיהן של אותם צעירים במדינות האלו, ולשאול אותן האם כאשר הגיעו הביתה עם הילד, מאוהבות בו כל כך, מה היה הדבר הראשון שעשו כאינטואיציה ראשונית – האם התכופפו לעברו ולימדו אותו להזעיף את פניו? [קריון מצחקק בהנאה..] לא, הן התכופפו, דגדגו אותו, צבטו קלות, ורצו שהוא יחייך… זהו אינסטינקט, וכל אם יודעת זאת. אין מלמדים את הילד להיות לא שמח – הוא ילמד זאת בעצמו כאשר יצפה בכם, אם תבחרו בכך. הדבר הראשון שאם עושה הוא לגרום לילדה לצחוק, מכיוון שאז עולמכן מואר, ואתם יודעים זאת.

זה מגיע מצידו השני של המעטה/צעיף, יקרים.

 

ברצוני לתת לכם דוגמא, לצעוד אתכם מעט..

בני אדם מאוד לינאריים, אין לכם כל מסגרת התייחסות חוץ מזו שלכם. זו אינה האשמה לגבי מי שהנכם, אלא פשוט כך הם פני הדברים. לא יכולה להיות דרך אחרת. ההתייחסות היחידה שיש לכם הוא מה שאתם רואים ומי שהנכם.

לו היתה לכם מציאות אחרת שאליה יכולתם לעבור, יכולתם לצטט אותה, לשוחח אודותיה, אולם אין לכם כזו. יש לכם רק את המציאות שהיא אתם. במציאות הלינארית שאתם חווים ישנו אדם אחד, שם אחד, אותם הפנים שאתם רואים מדי יום במראה, שזה אתם, אינכם חושבים על עצמכם כריבוי למרות שאתם כך בצורה רב מימדית, אינכם באמת מתבוננים בעצמכם ורואים את נשמתכם למרות שיש לכם נשמה, אינכם מתבוננים בעצמכם ורואים את הבורא היוצר למרות שאתם חלק ממנו. מציאותכם היא מה שאתם יכולים לראות, לגעת, ולהרגיש.

ואגב, מספרים לכם שכאשר אתם מתים נשמתכם הולכת למקום כלשהו וקורה משהו, תלוי במה שאתם מאמינים… אולם האופן בו אתם מדמים זאת, הוא שבני אדם רואים את עצמם בגופם המייצג את נשמתם, ולאחר עוברים להישפט או שלא להישפט, למסיבה או שלא למסיבה, אולם הם רואים את עצמם כפי שהם נראים במימד השלישי, בגופם, יתכן ועוברים לגן עדן.

 

מעניינות שאלותיכם לגבי גן עדן, שהרוחניות יירטה במשך שנים כאשר בני האדם היו שואלים שאלות כמו כיצד נראה גן העדן, כיצד יוכלו לראות ללא עיניים, ואחת השאלות מן החביבות עלי ביותר הגיעה משותפי, ששאל האם יש כסאות נדנדה בגן עדן? [קריון מצחקק בהנאה..] – בני האדם שואלים אודות הדברים החביבים עליהם, כמו לשבת על כסא נדנדה ולצפות..

אתם מניחים את מציאותכם שלכם אפילו על הדברים האזוטריים שהם כה גדולים מהבורא היוצר, לגבי היכן אתם עשויים ללכת כאשר תמותו. ואתם מניחים זאת בצורה אנושית, בצורה תלת מימדית – אתם כפי שאתם – ושואלים כיצד תוכלו לראות שם ללא עיניים…

 

יש לי מטפורה עבורכם, שתבינו אותה.

הבה נעמיד פנים שאתם זחל בעל תודעה גבוהה מעט יותר, שפועל וחושב כמוכם. הבה נניח שהזחל הזה מהרהר באותן השאלות שיש לכם כאשר הוא שוקע בשינה עמוקה. הזחל עצמו, כפי שהוא קיים היום על כדור הארץ, בקושי רואה.. הוא מסוגל להפריד אור מחשכה ולראות צורות, ולא יותר מכך. זה די טוב לו מכיוון שהוא אינו יודע משהו אחר ואלה הם חייו.

הזחל שואל את עצמו לגבי הזמן בו הוא ישקע בשינה העמוקה, בדבר הגדול הזה שמעבר. מספרים לו שהוא עומד לעוף כמו ציפור – אולם כיצד הוא יוכל לראות, האם יהיה מסוגל לראות טוב כפי שהוא רואה, והוא מקווה שכך יהיה.

גם אתם שואלים זאת – כיצד תראו ללא עיניים, איך יהיו הדברים 'שם' כאשר לא יהיה לכם את גופכם, מה תוכלו לראות, להרגיש, ומה יתרחש.

הזחל הזה שואל ושואל, ומתחיל להרהר בכך ואולי אפילו לדאוג לגבי זה. ואז עובר לשינה העמוקה, בתוך הגולם. ומתחיל להתרחש קסם. אין רבים מאלה כך שתוכלו להביט בהם, יקרים, אולם המטמורפוזה של הזחל הזה היא בגדר נס.

וכאשר הזחל מגיח ומתגלה כפרפר, פורש את כנפיו על מנת לעוף באמת כמו ציפור – הבה נתבונן בעיניים. הזחל דאג לגבי העיניים, ואילו לפרפר הזה יש אלפי דימויים בהירים וברורים, הוא יכול לראות אור אולטרה סגול ואור מקוטב, את הצבעים שהוא זקוק להאבקה של הפרחים. הוא רואה פי אלף טוב יותר ובאופן שונה מאשר אותו זחל מעולם תפש שראיה יכולה להיות.

 

לאחר שתנשמו את נשימתכם האחרונה ויעבור מעט זמן, נשמתכם עוברת מטמורפוזה ומתחילה לעוף… ואין לכם יותר אישונים – יש לכם ראיה! אינכם יודעים מהי ראיה. יש לכם ראיה והרגשות וידע ומודעות, אינכם יודעים אפילו מהם השמות האלה בהשוואה למה שיהיה לכם, מכיוון שלהיות בני אדם על פני כדור הארץ הוא כה שונה מאשר ללכת 'הביתה'.

זהו מצב 'קשור' זמני שרבים כל כך מכם סובלים ומחזיקים מעמד ללא שמחה, מבלי להבין ששמחה היא מקודשת, שהיא מגיעה מהבורא היוצר, שזה מה שישנו בשמיים…שמחה.

ובמעופכם כמו ציפור אינכם רק יכולים לראות כפי שחשבתם שאתם יכולים לראות היטב כבני אדם, אלא אתם תוכלו לראות אור כפי שלא ראיתם מעולם לפני כן – את כל הספקטרומים. אנחנו שרים את שמכם באור, איננו יכולים להסביר את מה שאתם הופכים להיות ומי הנכם.

הדבר הראשון שאתם מרגישים. בני אדם יקרים בצורה לינארית אתם רואים את עצמכם מתים, אתם רואים את עצמכם כבני אדם בצורה לינארית, יתכן ועולים במדרגות, שם תפגשו מישהו, יתכן בשערי פנינה כפי שמספרים לכם.

תהא אשר תהא המשמעות של המטפורה של עזיבה, הגעה ומפגש עם מישהו מהצד השני בפעם הראשונה, אתם תזכרו כיצד זה.

הדבר הראשון שאתם עומדים לפגוש, לראות ולהרגיש הוא… שמחה [קריון מצחקק בהנאה…] זה מה שברצוני לספר לכם. זוהי כנראה אחת מהאמיתות הגדולות והמשמעותיות ביותר שביכולתי להעניק לכם. הצד השני מלא שמחה. זוהי המהות של המקור הבורא היוצר של היקום, שלכם, של הגלקסיה שלכם, שאני מנסה להעביר לכם ולספר לכם שכאשר אתם מוצאים שמחה אתם מוצאים הכל! אתם מוצאים בריאות, הארכת החיים, יופי, סיבה להיות בחיים, שלווה.

כאשר הפלנטה הזו תתחיל להפוך להיות מה שהיא עומדת להיות, אתם תביטו לאחור ותראו שמה שגרם להבדל הוא שכל אחד היה יכול לחייך, האחד לשני, ולא תחשדו ותגלו חוסר אמון כלפי מישהו שיעשה זאת.

 

זוהי האמת, יקרים, וזו הסיבה שאנחנו מדברים כל כך הרבה אודות מה שאנחנו מדברים.

העניין הוא להביא חזרה לכדור הארץ את מה שהוא צידו השני של המעטה/צעיף, מכיוון שכאשר הוא יתחיל להתרומם, להפחית, ולהיות שקוף יותר, אתם תגלו לא רק הגברה של יושרה, אלא הגברה בסיבה להיות, בצחוק, באושר ובשמחה.

לא היינו מעניקים לכם את הדברים האלה אם הם לא היו האמת. הרגישו זאת בעצם הוויתכם מכיוון שיש לכם את היכולת להבחין, ממש כעת, אם אני מעניק לכם משהו אמיתי או שאינו אמיתי. זה מובנה בתוככם, זה חלק מכם. זוהי המורשת של הנשמות העתיקות, של הסיבה להיותם כאן היום, לאחר שנת 2012.

הרימו את המכסה מן האנרגיה הישנה והימלטו אל תוך השמחה.

 

אני קריון המאוהב באנושות, ומסיבה טובה,

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר