איתקה

אם אתה יוצא לדרך לאיתקה

בקש כי יארך מסעך מאוד,

שופע הרפתקאות, שופע דעת.

אל תירא את הליסטריגונים והקיקלופים.

אל תירא את פוסידון הזועם.

לעולם לא תפגוש אותם בדרכך

אם מחשבתך נשאת, אם רגש מעלה

יפעם בנפשך ואת גופך ינהיג.

לא תראה את הליסטריגונים והקיקלופים

ולא את הפוסידון הזועם אם רק

נפשך לא תעמיד אותם לפניך.

בקש כי יארך מסעך מאוד.

כי בבקרים רבים מאוד של קיץ

תכנס – בחדוה, בפליאה רבה כל כך! –

לנמלים שלא ראית מעולם.

בתחנות מסחר פיניקיות תעגון,

תקנה סחורות משובחות לרוב,

פנינים ואלמוגים, ענבר והבנה

ומינים שונים של בשמים טובים.

עליך לבקר בהרבה ערי מצרים

ללמוד, ללמוד מאלה היודעים.

וכל הזמן חשוב על איתקה

כי יעודך הוא להגיע שמה.

אך אל לך להחיש את מסעך

מוטב שימשך שנים רבות,

שתגיע אל האי שלך כשאתה זקן,

עשיר בכל מה שרכשת בדרך.

לא תצפה שאיתקה תעניק לך עושר.

איתקה העניקה לך מסע יפה.

אילמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך.

היא לא תוכל לתת לך יותר.

וגם אם כי תמצאנה עניה – לא רימתה

אותך איתקה,

וכאשר תשוב – חכם, רב ניסיון –

אזי תבין היטב מהי איתקה.

שירו של קונסטנטינוס קוואפיס (1869-1933) משורר יווני ידוע שחי באלכסנדריה, מצרים.