Light Connections
 
 









 

ימי רביעי של ריפוי 1 - הכימיה של גופכם - מרץ 2021

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות כולם, אני קריון מהשרות המגנטי.

 

אנחנו שוב אומרים לכם שאין כאן כל מסתורין, אנחנו יודעים מי צופה, מי מקשיב, כעת ולאחר מכן, בכל עת שזה יתרחש. אנחנו מכירים את אלה שרק מאזינים, אנחנו מכירים את אלה שצופים, וזה מכיוון שקיימת מודעות רב מימדית מפוארת של האל. אתם יודעים זאת!

 

כיצד יכולה להיות לכם אנרגיה שיכולה להקשיב ל 10 מיליון תפילות באופן סימולטני, ולדעת ולהכיר כל אחד? זוהי רב המימדיות הזו של המקור הבורא היוצר. אתם חלק מזה, וכבר אמרנו זאת.

אם כך זהו מסר עבורכם. לפעמים אנחנו עושים סדרה של מסרים, וכך נעשה גם בחודש הזה. ארבעה מהם. המסרים הפעם יהיו זרזים לריפוי - לא כולם, אולם ארבעה. ארבעה זרזים עיקריים לריפוי.

התקשור הזה והשלושה האחרים אודות הנושא יהיו והם בחינם. זה שאתם שומעים כעת הוא בחינם לכולם בעת שאנחנו מוסרים אותו. שלושת האחרים יהיו מאוחר יותר בחינם בגרסת אודיו שכולכם תוכלו לשמוע.

 

אולם הבה נדבר אודות התקשור הזה ולאן פני מועדות. התקשור הראשון הזה עשוי להיות לא מובן מאליו עבורכם: הזרז לריפוי היא העוצמה של מילותיכם. הזרז הראשון לריפוי היא העוצמה של מילותיכם.

 

הבה נתחיל בהתחלה.

גופכם פועל באמצעות כימיה. אתם עשויים לומר שהוא עושה יותר מכך. ישנו חשמל שמעורב, ישנה מערכת העצבים שמעורבת, נשלחים אותות על מנת לעשות דברים מסויימים. אולם אם תתבוננו כיצד הגוף פועל, הרי שזה בעיקר באמצעות כימיה. והדבר המעניין אודות הכימיה הזו הוא שיש הרבה מעבר לכך מאשר מעולם הייתם מבינים.

רופאים עוברים שנים רבות בלימוד גוף האדם, וחלק מזה הוא לימוד הכימיה. ברצוני שתשאלו אותם משהו שהם קיבלו בדרך הידע, כמעט בשנתם הראשונה. אחת השאלות שעשויה להיות במבחן היא, כמה תגובות כימיות נדרשות על מנת להניע את זרועכם לאחר שמוחכם שולח לכם אות חשמלי, 'הניעו את זרועכם'? והתשובה היא הרבה יותר מאשר תוכלו אי פעם לדעת או אפילו לשנן, וזה קורה כמעט באופן מיידי - זה לא באמצעות חשמל, זה באמצעות כימיה.

כימיקל אחד עושה משהו, כימיקל אחר מגיב ועושה משהו, כימיקל נוסף מגיב ועושה משהו - וזה רק על מנת להניע את זרועכם.

כמה כימיקלים נדרשים ובעקבות זאת התגובות לעיכול מלא? חשבו על כך. מהזמן שאוכל נכנס לגופכם עד לזמן שהוא יוצא בצורה שונה - מה לדעתכם מעורב בכך? ואתם תאמרו שהרבה מעורב ושאינכם באמת יודעים הרבה אודות זה. ואכן אינכם יודעים. אינכם מתוכננים לדעת זאת מכיוון שדברים אלה מתרחשים לכאורה ללא כל מחשבה.

אם תנתחו זאת, התגובה הכימית הזאת, האופן בו גופכם פועל עם כל איבריו ועם כל מה שהוא עושה, מיום לידתכם עד לנשימתכם האחרונה, הוא שהתהליכים הם אותו הדבר. והם עוברים דרכם ועוברים דרכם ועוברים דרכם, ובעקבות זאת, תפישתכם אודות גופכם היא לעתים קרובות זו:

האדם גדל, הוא לומד מעט אודות הגוף, הוא מבין שבאמת אין משהו שעליו לעשות בקשר לכך מכיוון שהוא פשוט פועל - או שאינו פועל - ולכן רבים מכם יביטו בגופם ויאמרו לו שהם מקווים שהוא ישרוד...

זה כמעט כאילו שהדבר היחידי שיש לבני האדם הוא ראשם...וכל דבר שמחובר לראשם הוא משהו אחר ואתם מקווים שזה יפעל ויעבוד [קריון מצחקק בהנאה..]

 

זו הכימיה שאתם גדלים איתה. ואז משהו התחיל לקרות. היתה הכרה לפני שנים שהכימיה, שאני מדבר עליה, יכולה למעשה להיות מושפעת באופן חיובי על ידי הדרך בה אתם חושבים. ואז התחלתם לשמוע את המשפטים 'אתם יכולים לחשוב את עצמכם לעבר בריאות', וזה מכיוון שהפסיכולוגים וכל אלה שחקרו את הדעת אמרו שהם גילו שמתח הורג. והסיבה שהוא הורג היא מכיוון הוא משנה את הכימיה, והכימיה יוצאת מאיזון והדברים שאתם תלויים בהם - העיכול, הרביה, וכל דבר אחר שנראה שהוא אוטומטי - נראה שהם מושפעים על ידי אופן חשיבתכם. נראה שפחד, מתח, וכל הדברים האלה גם מזקינים אתכם יותר.

 

והתחילו לעשות מחקר אודות מקצועות ועיסוקים שהיו מלאי מתח באופן קיצוני, וראו שתוחלת החיים של העוסקים היתה קצרה יותר. ואז הם הבינו זאת. הכימיה בגופכם אינה פשוט עובדת בפני עצמה - היא תעבוד - אולם ביכולתכם להשפיע עליה.

 

השלב השני של זה הגיע כאשר הם גילו שתודעה היא אנרגיה. ובחוגים מסוימים הם התחילו להבין שאתם יכולים למעשה לדבר לגופכם, לדבר לכימיה כאילו והייתם הבוס של גופכם. הניסויים הראו זאת, אתם יכולים לדבר עם אלה שחקרו זאת ואלה שעובדים עם זה המדברים אודות הכימיה של הסינפסות במוחכם והם יכולים למדוד זאת ולראות זאת עם המכשירים של היום כיצד תיצרו לאחר מכן שלווה עבורכם או לכידות עבורכם - והגוף כולו נרגע והכימיה מתחילה להשתנות. ואז הם הבינו שאתם יכולים לחיות זמן רב יותר אם תדברו לתאים שלכם.

זוהי הנחת יסוד שרבים כל כך אינם מבינים, ועדיין מביטים בגופם ומקווים שהוא יעבוד ויפעל.

 

יש לי משל עבורכם:

'שה' הוא מלח - זהו משל. זכרו שמשלים אינם מציאות ומשמעותם היא אחרת.

'שה' הוא מלח והוא היה בספינה ככל שהוא יכול לזכור, הוא מתחת לסיפון. 'שה' עושה כמיטב יכולתו עם שאר הצוות לדאוג לאותו חלק של הספינה שהוא יכול לדאוג לו, הוא מאכיל את המבנה התאי שלו - הוא מוצא מזון, הוא מבשל, הוא עושה כל דבר, הוא דואג לבית ולחייו, וכל זה מתחת לסיפון. זה תפקידו.

הוא עשה זאת במשך שנים, הוא יכול להרגיש את הספינה מתחתיו מתנדנדת, לפעמים היא חורקת ונֶאֱנַקת, ולפעמים זה אינו קורה, אולם זהו תפקידו. הוא מלח טוב והוא היה בים זמן רב מאוד.

זהו משל.

 

יום אחד הוא מרגיש שהספינה מרגישה שונה, משהו קורה, זו אינה סערה אולם משהו מתרחש. והוא חושב לעצמו שהקברניט יטפל בזאת, הוא תמיד נוהג כך, נראה שהספינה בסדר כל הזמן, כך שהקברניט יהיה שם ויטפל בזה.

ואז הספינה מתחילה לדבר ל'שה'. זה טלטל אותו, כמובן שזה טלטל אותו, אולם הוא באמת מבין שהספינה מדברת ל'שה' והיא אומרת לו "'שה', עלה לסיפון".

'שה' אומר לה "מעולם לא הייתי שם, ספינה, מעולם לא דיברת איתי, ספינה".

והספינה אומרת "אנחנו בצרות כעת, הגיע הזמן שתעלה לסיפון".

 

ל'שה' יש החלטה כעת - לחשוב שהוא משוגע [ קריון מצחקק בהנאה..] ולומר "לא, אני אעשה הכל כפי שתמיד עשיתי, ממש כפי שתמיד עשיתי זאת, זה מה שאני יודע, זה מה שעומד להיות, ואני מדמיין שהספינה מדברת אלי. לכי ספינה, איני רוצה לדעת, איני רוצה לשמוע קולות, אני רק רוצה לדאוג ולטפל בדברים".

אולם ישנו חלק ב'שה' שאומר שזה מתקבל על הדעת "אולי עלי לעלות לסיפון, אולי עלי לעשות זאת בפעם הראשונה"..

אפילו הסולם לעלות לסיפון לא היה באמת זמין ל'שה', אולם הנה הוא כעת, מכיוון שהוא קיבל החלטה לעלות לסיפון. הסולם מופיע, המכסה שם, הוא מהסס לגבי כל זה מכיוון שהוא אינו יודע למה לצפות, הוא תמיד עומד לפגוש את הקברניט.

 

הוא עולה בסולם, מרים את המכסה, ובפעם הראשונה הוא רואה את הים הפתוח, הוא רואה את הגה הספינה שנמצא שם, זה שמנווט ומכוון את הספינה, והוא הבין שזה לגמרי ולחלוטין בִּלְתִּי מְאֻיָּשׁ! הוא מביט סביב לראות היכן הקברניט, אולם אין קברניט. הוא מחפש את אנשי הצוות המאיישים את המפרשים, אולם אין כל צוות - אולם זו היתה ספינת מפרש, יקרים.

ושוב, הוא מביט בהגה הספינה ואין שם איש. ואז הוא מסתובב על מנת להביט והוא רואה שהספינה מתקדמת לעבר הסלעים, וזה היה כל הסיפור. זו הסיבה מדוע הספינה דיברה אליו.

הוא רץ לעבר ההגה, ובפעם הראשונה הוא סובב אותו, והספינה הסתובבה. היא הסתובבה מיד ברגע שהוא נגע בהגה הזה. זה כמעט כמו שהספינה נאנחה אנחת רווחה ואמרה סוף סוף ישנו מישהו בהֶגֶה

 

הוא שאל את הספינה ואמר "את מתכוונת שבכל הזמן הזה איש לא היה ליד ההגה?" והספינה ענתה "כן, זה נכון, אנחנו באוקינוס הפתוח ושטנו במעגלים במשך שנים על גבי שנים. היינו בסדר אולם לפתע איננו בסדר, ו'שה' אתה לקחת פיקוד וניווטת אותנו בבטחה. 'שה' לעולם לא תרד עוד מתחת לסיפון מכיוון שכעת אתה יודע משהו שלא ידעת מעולם, ואינך יכול שלא לדעת זאת. אתה אחראי על הספינה הזו ואתה תנווט אותה למעבר בטוח."

 

האם אתם מבינים את המשל?

הספינה היא גופכם, זו הכימיה והיא תמיד ביקשה מכם שתקחו אחריות. ואם אינכם עושים זאת, ואם אין תקשורת, הספינה הזו תשוט לאן שהיא תשוט כברירת מחדל.

אולם אם תודעתכם תדבר לגוף ותדבר לתאים בגופכם, ובהגה של הספינה הזו, יקרים, יש לכם חיים הרבה יותר ארוכים, מחלה לא תיצמד לגוף פשוט מכיוון שהספינה שטה באופן אקראי למקומות שונים ועושה דברים שונים, וזה הוכח אפילו על ידי המדע שלכם.

 

קחו אחריות על כך. מילותיכם כה חשובות מכיוון שכעת הספינה שומעת אתכם ואת תודעתכם אומרים "אנחנו אחראים, עשי זאת, שוטי לשם", ואתם עושים זאת מדי יום, מכיוון שאתם הקברניט.

 

האם הבנתם את המסר?

אם תעשו זאת, הריפוי יגיע בעקבות זאת באופן אוטומטי מכיוון שאתם הם האחראים כעת על הכל!

חשבו על כך, זה אמיתי,

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת - כהוויתם, כסיכום או כהרחבה - תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2020