Light Connections
 
 









 

יצירה במשותף, שרים במקהלה - ספטמבר 2002

קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשרות המגנטי

 

זהו מקום מקודש, מקום בטוח, מקום מתוק. למשך כמה דקות, זה מקום שבו נעצרת המציאות אפילו לאלה מכם העסוקים ביותר. אני שמח לומר זאת בעוד הפמליה המבקשת לקחת אתכם למקום בטוח זורמת לתוך מרחב זה. זה נראה כמו רק מילים, נכון? יהיו אלה בחדר שיאמרו שזה בלתי אפשרי. שהרוח אינה מדברת לאנושות בדרך זו. צריכים להיות רעמים וברקים, אירוע פיסי בעל מידות עצומות. עננים צריכים להיפרד, הים חייב להיות סוער. אם אתם מאמינים לכך, הרי שאתם מכחישים את העובדה שיש בתוככם ליבה שיודעת את כל מה שאני יודע... ליבה שהיא חלק ממשפחת האל.

זו נקודה בטוחה כאן... ברגע זה. וכאשר אנחנו אומרים שהיא אפילו לאלה מכם העסוקים ביותר, אנחנו מתכוונים לזה. אנחנו מזמינים אתכם לקחת את כל הדברים שעשויים להפריע למסר מעמיק זה, ולהניח אותם בצד בבטחה רבה למשך 20 או 30 דקות. הניחו אותם בצד במקום שהוא כה בטוח שייתכן ומאוחר יותר תתהו אם אתם רוצים בכלל לקחת אותם בחזרה! זו ההזמנה ברגע זה.

אתם הקוראים, מדוע עיניכם מסתכלות על העמוד הזה? האם אתם רציניים? היו במקום נייטרלי, מקום שבו התקשורת אפשרית ללא המוח שנודד אל דאגות היום. לאלה שיפקפקו שדבר שכזה הוא אפשרי - לדבר אל הצד האחר של המעטה - אנחנו אומרים לכם שאל תאזינו למילים או אל תקראו את המילים כפי שאתם עושים בדרך כלל. במקום זאת, אולי הגיע הזמן להרגיש בפמליה שנוגעת בכם, שמתיישבת מאחוריכם. כמה מכם יודעים שזה קורה כאן. אם אתם יודעים זאת, חגגו זאת ברגע זה... בבטחה.

 

בני האדם שיושבים מולי עכשיו הם בני אדם המתחילים להבין מציאות חדשה. הם מסוגלים לדעת וללמוד, להיות בעלי חכמה. והם מסוגלים להפוך בין מימדיים. איזו תפישה! הדבר מחייב שיצורים מהמימד הרביעי ילכו אל מעבר ל'ארבע' ומחוץ לליניאריות לחלוטין. ההזמנה תמיד הייתה פתוחה - הזמנה המבקשת מכם להבין את הדברים שלא ניתן להבינם, לתפוש את הבלתי ניתן לתפישה ולהעניק מושג למה שלא ניתן לתת לו מושג. זו הכניסה לתוך מימדיות שאינה שלכם או של אלה שעמם נולדתם. במקום זאת, זו המימדיות שאתם מתחילים לספוג, המימדיות שניתנה לכם הרשות עבורה, והמימדיות שאתם לומדים עליה השנה.

האם אתם יודעים מה קורה לישויות הנעות לתוך מימדיות חדשה? הן מושכות תשומת לב! האם מישהו אמר לכם לאחרונה שאינכם יכולים לעשות את מה שאתם עושים? האם אמר לכם מישהו שאם באמת אתם עושים זאת, הרי שאתם חייבים להיות מרושעים או מטורפים? אלה הם אותם אנשים שאינם מסוגלים לראות דבר מעבר למציאות הישנה, לנבואות הישנות, והם שופטים מתוך נקודת מבט מוגבלת... כמו ספר ישן שהם ממשיכים לקרוא. הבה נשב לרגע בעוד הפמליה תופסת את מקומה. הבה נחגוג את אהבת האל.

יקרים, האם יתכן שיש עוד משהו במציאותכם מכפי שאתם יכולים לראות? השהו רק לרגע את חוסר האמונה שלכם. זה לא יפגע בכם, מכיוון שאתם תמיד יכולים להחזירה. האם ייתכן שהמילים שאתם שומעים וקוראים מובעות ישירות מן הרוח - בן משפחה שאותו אתם מכירים היטב כאשר אינכם כאן? האם זה ייתכן? מה מונע מכם את הידיעה? האם זו העובדה שבן אדם הוא שמעביר את המסר? אם כן, הניחו לי להזכיר לכם: בני אדם עשו זאת מאז ומעולם! בני האדם שימשו מאז תחילת הזמן להעברה של המסרים האלוהיים ביותר. זוהי הדרך, אתם יודעים. הכתבים המעמיקים ביותר בכל תרבות על הפלנטה ניתנו על ידי בני אדם... אנשים שראו אולי משהו בין מימדי. בכל פעם שמלאכים מהצד השני של המעטה היו מופיעים בפני גברים ונשים, הם היו מגישים מסר קצר. זה לא היה לוקח זמן רב, והמלאכים לא היו נשארים. הם היו אומרים לכם שלא לפחד, מכיוון שעצם ביקורם סותר את המציאות האנושית... אולם כמעט כל דת על הפלנטה מבוססת על כך. הם היו משתדלים להציב אתכם בנקודה בטוחה, רק לרגע, כדי שתבינו, ולא תפחדו. הם אפילו ביקשו ואמרו לכם שלא לפחד.

יתכן וזה עומד בניגוד למציאותכם, אולי הגיע הזמן שתרגישו מה קורה כאן על מנת להעניק תוקף לכך בכל גופכם? האם ידעתם שיש לכם פמליה משלכם? אנחנו נדבר על כך היום. זו קבוצה היושבת לצדכם, מולכם, סביבכם, ומעליכם. כמה מכם יחושו בה בעודה 'לוחצת' עליכם בדרכים שונות, כמו אומרת שהיא כאן..

אתם חושבים שאתם יושבים בכיסא כלשהו, במקום כלשהו בחדר פגישות כלשהו? אתם חושבים שאתם מחליטים לקרוא מאמר? כמה מכם מודעים לפגישה שקבעתם, באמצעות הכוונה, לשבת כאן כל היום? אתם הבעתם כוונה לאפשר למוסיקה לגעת בכם, למדיטציה לגעת בכם, ולהומור. אתם נכנסתם פנימה עם אחרים שהעמדתם פנים שאינכם מכירים אותם, וישבתם בכיסא שלכם כפי שנקבע. הסנכרוניות הזו אינה עניין חסר ערך. לא במקרה אתם שומעים או קוראים זאת. זה יותר מאשר סנכרוניות שאתם יושבים מולנו. כאשר קבעתם את הפגישה, יצרתם היערכות אנרגטית - היערכות משולשת לשבת כאן ולברוא משהו.

בפעם האחרונה שקריון ניצב לפני בני אדם והעביר מסר, דיברנו על בריאה משולשת. דיברנו על כמה מהחידות שמולכם, ואמרנו שכאשר תפתרו אותן, הדבר יצור אנרגיה מהמימד השלישי שיוצרת משולש ב'רשת הקוסמית'. איננו כאן על מנת ללמד זאת שוב, אולם עלינו לחזור על כך, מכיוון שמה שאנחנו עומדים ללמד היום קשור ליצירה וליצירה במשותף של בני האדם. עליכם לזכור את התפישה שלפעמים כאשר שני דברים נפגשים, נוצר דבר שלישי. לכאורה משום מקום, מאמצי בני האדם בוראים למעשה אנרגיה של פתרון. אנו חייבים גם לחזור על שתי תפישות אחרות שעליהן דיברנו בעבר, שאותן אתם חייבים להבין כדי להמשיך. לכן הבה נתחיל בהוראה.

 

בני אדם יקרים, בעודכם יושבים בכיסאות, משוכנעים שאתם יחידנים, זה למעשה אינו כך. קיימת עובדה פיסיקלית ידועה בין מימדית, הרבה מעבר למה שאתם מוכנים לקבל. כמה מכם מודעים שלכך שקריון הוא קבוצה? אתם שומעים קול של אדם אחד בעודו מתקשר, ואתם עשויים לשאול היכן כולם בקבוצה הזאת היום? [קריון מצחקק בהנאה...] 'הקבוצה' שהיא קריון אכן משנה את עצמה. היא מציבה את עצמה בתגובה לבני האדם היושבים מולה. קריון הוא קבוצה, ותמיד היה. לכן בשפה האנגלית שלכם, אנחנו אומרים לעתים קרובות: 'הקריון' על מנת להצביע על קבוצה. אנחנו רבים, ולמרות זאת אתם מחשיבים את עצמכם ליחידנים... בן אדם אחד.

אתם רואים את עצמכם כבן אדם אחד שנולד לתוך העולם, וזה כל מה שאתם רואים בהמשך. כאשר אתם מביטים במראה, דומה שאתם רואים רק אדם אחד. איזו בדיחה קוסמית היא זו! הייתם צריכים לראות מה נמצא סביבכם! זה אינו מידע חדש. סיפרנו לכם פעמים רבות על הפמליה האישית ששמכם רשום עליה, שנמצאת תמיד סביבכם. זה נושא שקריון חוזר עליו. אמרנו לכם שאם אתם בוחרים להתעלם מהם כל חייהם, לא יהיה כל שיפוט מהם או מהאל. אמרנו לכם גם שהם לעולם לא יטפחו על כתפכם ולעולם לא יפריעו. זה כמו לשאת ארגז כלים אולם לעולם לא להשתמש בו. זו בחירתכם החופשית לעשות כרצונכם. אולם אפשרו לי לומר לכם שאני יושב לפני חדר המלא בבני אדם ערים המתחילים להבין שהם קבוצה. הם מתחילים להבין שאף על פי שבני האדם נראים יחידנים, ישנה פעילות אמיתית שמתנהלת מעבר ליחיד. זה 'אתם ואתם'.

אפילו תיארנו כמה 'אתם' יש, מה הם/אתם עושים. זה חייב להיות כך, על מנת שהחידה המטפיסית הזו תעבוד. אינכם יכולים להיות יחידנים, להלך במימד הרביעי יוצרים במשותף, ולא לקבל עזרה בין מימדית ממקור אישי ביותר. האלוהים עובד בדרך זו. האם חשבתם על כך מעודכם? החלק הרוחני הזה של עצמכם הוא מה שתמיד היה ידוע בשם 'העצמי הגבוה'. חישבו על כך - 'העצמי הגבוה', ו'העצמי האנושי' יחד, אינם יחידנים, 'העצמי הגבוה' הוא השם של הקבוצה! זה שניים... אז מה דעתכם למתוח מעט את תפישותיכם ולחשוב שיכול להיות שיש עוד? האם אתם רואים את 'העצמי הגבוה' שלכם במראה בבוקר? רובכם אינם יכולים. האם הקבוצה יכולה להיות גדולה יותר?

בואו נדבר על הקבוצה הזאת. אותה קבוצה מסוימת מקיימת ממשק עם אנרגיה שנמצאת לגמרי בצד האחר של המעטה. זה ברבים. ישנם רבים מכם אתכם. האדם שלצדכם הוא בעל אותן תכונות כמוכם. לשניים מכם בחדר, שמאמינים שיש רק שניים בחדר, אין כל תפישה לגבי חילופי האנרגיות שמתרחשים. אולי אתם מודעים לכך במידה ויש קונפליקט ביניכם, אתגרים או אהבה! כמה מכם מודעים לאנרגיות האחרות הנוצרות לפעמים במצבים אלה. אתם אפילו תיארתם את האנרגיה כעבה, ואמרתם שניתן 'לחתוך אותה'! מה אתם חושבים שזה באמת? מהי האנרגיה כאשר אתם אומרים "אני אוהב/ת אותך" לפמליה הנושאת את שמכם, שמעולם לא שמעה זאת מכם קודם לכן? האם שמעתם אי פעם על היכולת לאהוב את עצמכם? אולי עכשיו אתם מבינים שזה לא דחף של האגו, אלא שמדובר על אהבת החלקים שמרכיבים את מציאותכם, ובאמצעות פעולה זו, ביצירת אנרגיה המזינה אתכם.

 

כיצד יכול בן אדם ליצור במשותף מציאות... על ידי שינוי המציאות שבה אתם חיים? ישנם דברים רבים כל כך שאתם אומרים שעליכם לעשות על מנת לנהל חיים רוחניים. אתם יושבים לפני האל ומבקשים דבר זה או אחר. אולם המידע שאתם מקבלים מהרוח מזה שנים הוא, מדוע שלא תצרו זאת במשותף?

ההגדרה של יצירה במשותף היא יצירה של מציאות אנושית חלופית תוך שימוש בליבת הרוח השוכנת פנימה - בריאת מצבים ומצבי-סנכרון המאפשרים לבני האדם להיכנס למקומות שלעולם לא היו נכנסים אליהם. יש המתפללים לאלו "רוח יקרה, ברצוני ליצור במשותף בחיי, משהו שחלמתי עליו בעבר. חלמתי חלומות שבהם אני עושה דבר זה או אחר. ברצוני לברוא זאת במשותף. רוח יקרה המשרה הנוכחית שלי אינה מתאימה לי. אני אשאר שם כל עוד אני אמור לעשות זאת, אולם אני יודע שאיני שייך לשם. ברצוני ליצור במשותף דרך להתקיים למחייתי, יתכן שמשהו שעוזר לאנשים ?" אתם חושבים שלא שמענו? "רוח יקרה, המצב הכלכלי שלי אינו הולם את נפלאותי!" אתם חושבים שלא שמענו זאת? ואתם חושבים שאיננו מקשיבים... המאבקים עשויים להימשך עם חלוף החודשים... וכך אתם ממשיכים לבקש את אותם הדברים שוב ושוב.

השינויים ב'רשת' מתקרבים לסיומם. רבים מכם מודעים להרגשה של 'רדיפה אחר מטרה נעה' מבחינה רוחנית, ומגלים שזה כמעט בלתי אפשרי. אתם מנסים ליצור במשותף שפע בחייכם, רק כדי לגלות שדברים משתנים מיום ליום ודומה שמסכלים את מאמציכם. ה'רשת' תתייצב בקרוב, מבחינה רוחנית. נתנו לכם מידע שלהתייצבות יהיו שאריות שימשכו עד מרץ 2003 .אמרנו לכם אפילו שיהיה זה נבון לא להתחיל בשום דבר חדש במשך זמן מה אלא אם אתם מעונינים בטיפוס קשה. אמרנו לכם אפילו זאת, שהאנרגיה המובטחת שבראתם עבור עצמכם תדבק אליכם ותתחיל להיות הגיונית. יצירה במשותף תתחיל להיות יעילה יותר אם אתם מבינים כיצד לעשותה.

חלק מכם אמרו: "רוח יקרה, אמרת לי שאני אדם ייחודי, שהאל מכיר אותי. האם זה אכן כך?" זה אכן כך. "רוח יקרה, אמרת לי שביכולתי לעשות הכל. יש לי חזון לגבי עצמי. יש לי שירות ייחודי בחיי. האם זה הולם שאלך בעקבות חזון זה שדומה שניתן לי על ידי האל?" כן זה הולם. "אם כך באמת יש לי את היכולת ליצור במשותף עבור עצמי את הדברים שאני מאמין שהם הולמים ונכונים?" כן יש לך. "אם כך ברצוני להתחיל" וכך יהיה.


על מנת שנוכל להסביר מה עלינו לעשות, אנחנו חייבים לספר לכם על התזמורת. אנחנו צריכים לתת לכם מילה שנשתמש בה לעתים קרובות יותר ויותר. הבאנו לכם לפני שנים את תפיסת 'הרשת הקוסמית'. ברצוני להביט לרגע ב'רשת'. התבוננו לתוך האזור העצום של מיתרים המחוברים למיתרים. 'הרשת' מורכבת בצורתה. אנרגיה מחוברת לאנרגיה, כולם לכולם, הכל להכל, כל פלנטה לכל פלנטה, כל גוף סולרי לכל גוף סולרי. זה פאזל ענק שנע מתוך מטרה, אולם שתמיד משתנה. ואם תביטו ב'רשת' כבכלי נגינה בעל מיתרים, קתרוס של הרוח, תראו שניתן לפרוט על המיתרים בדרכים רבות. כאשר פורטים על המיתרים, הדבר יוצר מוזיקה רוחנית הרמונית, והרמוניה זו יוצרת צלילים עיליים שמהדהדים ואף יוצרים מיתרים אחרים. מיתרים חדשים אלה נקראים... משרה, שפע, פתרון, ומטרה של שלום. אם אתם מבינים מטפורה זו, אתם עשויים לשאול על איזה מיתר עליכם לפרוט, איזה מיתר הוא שלכם, מכיוון שברצונכם למצוא את האנרגיה שלכם ולברוא ייחודיות על מנת שתוכלו לקבל את השפע, על מנת שתוכלו לקבל את המשרה, על מנת שתוכלו להשלים את מטרת חייכם. ואם ברצונכם לנוע קדימה, על איזה מיתר עליכם לפרוט?

מה שאתם עשויים לעשות הוא לחפש את המיתר עליו רשום שמכם. לדעתכם זה הגיוני, מכיוון שאם אתם ייחודיים ביקום, ברור שהמיתר הזה שם... יתכן ולא. אני עומד לתת לכם מידע שייתכן שחסר לכם: אל תחפשו אחר המיתר האישי שלכם. מה יקרה אם תחפשו, תמצאו אותו, ותפרטו עליו? איזו טובה תצמח מפריטה על כלי נגינה בעל מיתר אחד, כאשר אתם יודעים שהאנרגיה נבראת על ידי מיתר אחד המהדהד כנגד האחר? במקום זאת עליכם להתבונן במיתרים ולומר שהם מנגנים לחן, ומהו הלחן הזה, איזה תו אתם יכולים לפרוט או לשיר שבו תצרו תהודה עם הלחן שמתנגן? אם תוכלו למצוא זאת, הכל ירטטו ויהדהדו בהרמוניה... והאנרגיה של היצירה במשותף תוגשם. וכאשר תוכלו לרטוט אתם, תקבלו את היצירה במשותף הייחודית שלכם עצמכם.

 

זו תפישה קשה. זו התפישה של התהודה הרוחנית. יצירה במשותף היא תהודה משותפת. תהודה רוחנית היא אנרגיה שכאשר נמצאים עמה בהרמוניה, היא תגביר ותברא אנרגיה ייחודית אחרת אשר תרטוט בסינכרוניות עם האנרגיה המקורית, אולם שעדיין תהיה בעלת ייחודיות משל עצמה. במוסיקה, אנרגיות חדשות אלה מכונות צלילים עיליים. מקבלים אותם על ידי הקשת תדר אחד כנגד האחר. לפעמים הטונים החדשים שנבראו הם חזקים. התוספת שלהם מגבירה את עוצמת הכלל. אולם לפעמים הם מפחיתים למעשה את הכלל, ומצמצמים את הדבר כולו. המטפורה היא מטפורה טובה, אולם מטפורות ואנלוגיות הן מוגבלות. אתם מבינים שאפילו במוסיקה לא כל המיתרים או התווים בסולם דומים. כאשר הלחן הוא ייחודי, כך גם היכולת שלכם ייחודית בפענוח איזה תו לפרוט או לשיר כדי להדהד, או שלא לפרוט או לשיר. שימו לב שלא ביקשנו מכם להתאים את האנרגיה... אלא להיות הרמוניים עמה. יש הבדל גדול .

אינכם יכולים פשוט לקפוץ על הקתרוס ולנגן תו! עליכם להבחין ולחפש אחר המיתר שיהיה הרמוני ושיהדהד. אל תדאגו... אנו יודעים שרבים מכם אינם מוסיקליים. אולם לכולכם יש את הכלים הרוחניים לשיר ב'מקהלת הרשת'. זה אינטואיטיבי ויפה. ועל כלי זה ברצוננו לדבר היום.

על מנת להסביר מידע זה בדרך מעמיקה יותר, אנחנו נספר לכם משל. אנחנו עומדים להציג משל זה כדי שתוכלו לראות תפישה חדשה זו בדרך מעשית. משל זה הוצג בעבר בפני קבוצה של אנשים בחדר קטן, חדר שלא השתייך לאף מדינה, חדר שלא היה על הקרקע (בזמן אחד ממסעות השייט של קריון, ת.ג.).

 

אני עומד לספר לכם משל נוסף על 'שה' אותו יצור, בן אדם, ששמו 'שה'. השתמשנו ב'שה' על מנת לתת לכם דוגמאות רוחניות, ואמרנו לכם ש'שה' הוא אדם ממוצע כמותכם. אולם, כמוכם, גם ל'שה' יש עוצמה בלתי רגילה. אמרנו לכם גם ש'שה', למרות שאנחנו קוראים לו 'הוא', אינו גבר. 'שה' הוא ממש כמוכם - רק ללא שייכות למין כלשהו.

הלוואי והייתם יכולים להבין שהאני האמיתי שלכם הוא יצור אלוהי נפלא, המעוצב בדמות אנרגיית אור, ללא נטייה ביולוגית. אולם אינכם מבינים זאת, מכיוון שישנה קוטביות אדירה כאשר אתם בני אדם. אינכם לא 'זה' ולא 'זה', אתם יודעים. מבחינה ביולוגית, אתם או 'זה' או 'זה'. ואף על פי שאתם עשויים להיות מאושרים מאוד במין שלכם ברגע זה, חתיכות וחלקים שלכם הם גם 'זה' וגם 'זה'. 'שה' אינו גבר. 'שה' הוא משחק מילים, 'איש שה', שילוב של גבר ואישה. וכך, 'שה' הוא משני המינים. אולם בגלל מגבלות השפה בתרבות שלכם, אנו נכנה את 'שה', 'הוא'.

 

המשל על 'שה' ומשקפי הקסם

 

'שה' הוא בדיוק כמוכם. הוא ישות רוחנית, והוא חש באנרגיה החדשה. 'שה' צועד על פני האדמה בזמן מאתגר, צופה בדברים מתפתחים למולו שמעולם לא נחזו, ממש כמוכם. בהתעוררו בשלוש לפנות בוקר עם שאלות בנשמתו, 'שה' שומע את הקול הקטן השקט הפנימי שואל: "האם יש משהו שעליי לדאוג בגינו?"... הוא ממש כמוכם. הוא חלק מכדור הארץ החדש ששינה כיוון - שנמצא על מסילה או מציאות בתולה שמעולם לא נסעו בה בעבר. ממש כמוכם.

 

הרשו לי לספר לכם באופן מיוחד על חייו של 'שה'. אם הייתם יכולים לשאול את 'שה' על חייו, הוא היה אומר שישנם שלושה אתגרים שעמם הוא מתמודד ללא הרף... בסדר הבא:

1. מטרת החיים. 'שה' היה אומר לכם שהוא יודע שהוא מרפא. יש לו חכמה, והוא יודע שהוא יכול ללמד. אולי הוא אינו מרפא במובן הקלאסי, אולם אולי מרפא באמצעות חכמה והוראה. יש לו דברים טובים וחכמים להציע אילו רק היו האנשים מקשיבים לו.

2. שפע החיים. 'שה' גם מרגיש שהשפע שלו לוקה בחסר. הוא רוצה ליצור מצב שבו יהיה לו את אותו מחסן השפע שקריון דיבר עליו. הוא רוצה לראות את המחסן הזה, והוא רוצה לתבוע אותו ולהשתמש בו. 3. שלישית, עבודה. 'שה' היה אומר לכם שקורה משהו במקום עבודתו. הם אינם יודעים מי הוא. הוא בא והולך, ודומה שהוא צועד בחיים עם אנשים שמעולם לא היה בוחר להיות עמם. הם אינם מכירים אותו. הם אינם יודעים ש'שה' הוא מנהיג. למעשה הוא טוב בניהול, אולם למרבה הפלא הם מעולם לא ביקשו ממנו לעזור. הם אינם שמים אליו לב. אף פעם אין מבחינים בו או מקדמים אותו. הוא פשוט 'שם'. הוא בא והולך בכל יום. דבר אינו משתנה.

 

כעת, זו מטפורה. המטפורות או האלגוריות שאנו מציגים הן 'דברים שאומרים דברים אחרים'. הן מכילות מסר בתוך סיפור, או סיפור בתוך סיפור. ככל שתתבוננו עמוק יותר, כך תראו יותר. רבים מהדברים ניתנים

בדרך מעודנת היום, אולם הם ייראו יותר דרמטיים מאוחר יותר. הם יגלו את עצמם רק לאלה שמביטים עמוק יותר ושיבחנו את המשל הזה. ישנם כאן רבדים של אמת, ולא כולם ברורים.

 

משהו קרה ל'שה'. הוא ישב לפני הרוח כפי שהוא עושה באופן רגיל ואמר דברים אלה: "אל יקר, הראה לי מה עלי לדעת. איני יודע היכן להתחיל. אתה יודע על שלושת התחומים בחיי שבהם אני רוצה ליצור במשותף נסים, אולם איני יודע היכן להתחיל".

בימים שלאחר המדיטציה שלו, הופיעה אנרגיה בפני 'שה'. זה קרה באחד מאותם זמנים מסתוריים כאשר הוא לא עשה הרבה. למעשה, הוא שר ושיחק. לפתע, הופיע מלאך בפני 'שה' ואמר לו: 'שה' אל תפחד! אני כאן מכיוון שביקשת ממני לבוא."

'שה' שמח מאוד, הוא דיבר אל המלאך ואמר: "כן, נדמה לי שאני יודע מדוע באת. אתה מכיר את שלושת התחומים בחיי שעמם אני מתקשה. אני זקוק לעזרתך. ברצוני ליצור במשותף את דרכי בהם. ברצוני שזה יהיה הולם, ברצוני שזה יהיה נכון. ברצוני לכבד את הרוחניות שלי ואת הייחודיות שלי ביקום. אני מוכן!" ליבו של 'שה' היה במקום הנכון, והוא באמת היה מוכן.

 

המלאך השיב: "כן לכן אני כאן, 'שה', יש לי כלים עבורך. כלים חדשים של יצירה במשותף. יש לי פטיש, יש לי מפסלת ויש אפילו מסור. ואתה תהיה מסוגל להכות בפטיש, ולפסל ולנסר את החתיכות שאתה צריך כדי להתאים לפאזל החיים. זה יצור במשותף את כל הדברים שאתה צריך כדי להגשים את חזונך".

'שה' הכריז "אלו הן שלושת המתנות החדשות שלי! שלושתן. אני כל כך אסיר תודה. תודה לך מלאך".

והמלאך אמר: "זה לא הכל. 'שה', אני עומד לחזור אחר כך - לאחר שתעצב את החתיכות - עם מתנה אחת נוספת".

"אצפה לכך", אמר 'שה', והמלאך נעלם .

 

האם אתם יכולים לדמיין את התרוממות הרוח של קבלת תשובה שכזאת בזמן מאתגר? הוא היה נרגש! 'שה' החל בתהליך יצירת פיסות הפאזל שהיה צריך. הוא עמד לברוא שלוש חתיכות. כל חתיכה תהיה מעוצבת באופן ייחודי, שכן הוא היה יצור ייחודי של היקום, המשתלב בפאזל בין מימדי מורכב. יהיה עליו להרגיש באופן ייחודי מה עליו לעשות.

לכן 'שה' התיישב והצהיר: "הפיסה הראשונה שברצוני לעצב היא של מטרת החיים שלי - מה שאני סבור שאני - מרפא, מורה. זו תהיה פיסה נהדרת. כך אני רואה אותה: היא תהיה מרובעת כאן, עגולה כאן... יהיו לה כמה בליטות במקום הזה. היא תהיה יפהפייה. תהיה לה סימטריה, וזו תהיה פיסה נהדרת של הפאזל. האל יהיה מרוצה!" והוא התחיל.

 

וכך 'שה' חתך ועיצב, וכאשר סיים, היא אכן הייתה יפהפייה. 'שה' ידע שזו פיסה רוחנית ששייכת רק לו. הוא השתמש בחכמתו ובדמיונו ובכל הדברים שהרגיש שהיו ייחודיים לו. הוא שייף בזהירות את הפיסה, ואז שימן אותה כך שתבריק ותהיה ייחודית והאחרים יבחינו בה. ולאחר הוא עשה משהו שהוא ידע שעליו לעשות. הוא קשר חוט לחתיכה ותלה אותה על צווארו. הייתה זו הצהרה שאמרה: "אני 'שה', המורה. אני 'שה', החכם. זו הפיסה שיצרתי במשותף. זה נעשה בכל ההולמות והאהבה. זה מי שאני".

 

'שה' החל לפרסם את עצמו, ביודעו היטב שהאנרגיה של כל הדברים שעשה בנוגע לכשרונות שלו להוראה ולריפוי חכמים ישתלמו מכיוון שהוא ענד את הפיסה שלו. 'שה' חיכה וחיכה... ודבר לא קרה. אף אחד לא בא. לא היה כל שינוי. 'שה' חשב לעצמו, "ובכן, אולי אני עושה משהו לא נכון. פשוט אחכה. אולי על 'הרשת' להשתנות מעט יותר. אולי האנרגיה אינה נכונה עבורי ועבור הפיסה הייחודית שיש לי. אתחיל לעבוד על הפיסה השניה. אולי דרושות שתיים כדי שהראשונה תעבוד?

 

לכן 'שה' החל להכין את פיסת השפע שלו. "ובכן, כיצד נראית פיסת השפע הזאת?" 'שה' שאל את עצמו. "אני יודע מה אני צריך, ואני יודע היכן נמצא המחסן, לכן אשים זאת כאן ואת זה שם. אני יודע שהיא תשתלב עם הפיסה הראשונה, כן. זהו זה! הפיסות חייבות להתאים זו לזו". הוא חשב שהבין. "אכין את שלושת הפיסות כך שישתלבו עם כל האחרות כדי לקבל טרילוגיה של פיסות, כדי לברוא אנרגיה עבור הדברים שאני מנסה ליצור במשותף".

 

'שה' התחיל לעבוד על הפיסה השניה, כן. היא השתלבה נהדר עם הפיסה הראשונה! הייתה זו פיסת השפע שלו. היא הייתה יפהפייה וייחודית. זה לקח לו זמן רב, אולם כאשר סיים, הוא שייף אותה, סילק את הקצוות החדים, שימן אותה, וענד את שתי הפיסות סביב צווארו. זה היה קצת כבד עכשיו. והייתה זו הצהרה שאמרה: "אני 'שה' החכם, אני מורה. ודרך אגב, יש לי גם שפע. הביטו". ובכן, הכסף לא הגיע. 'שה' היה צריך ללכת שוב לבנק ולקחת הלוואה כפי שעשה פעמים רבות... עם כובעו בידו... ועם הפיסות הרוחניות שלו תלויות שם. 'שה' חש נעלב.

 

ל'שה' היה רעיון: "אם אני מרפא, אז זה יביא את השפע. לעולם לא אצטרך לעבוד עוד". הוא ראה את הטרילוגיה מושלמת, והוא התיישב כדי להכין את הפיסה השלישית שכאשר תושלם, תפעיל את שתי האחרות. 'שה' ידע שזה יעבוד. "כל השלוש יחד יהיו ייחודיות. זה ייצג את אנרגיית היצירה במשותף שלי ביקום". והוא הכין את הפיסה השלישית. הו, היא הייתה נפלאה! היא התאימה להפליא לשתיים הראשונות. אולם, היה עליו להגדיל את החוט מכיוון שהיא היתה מעט כבדה. הוא סיים ושייף אותה. הוא סילק את הקצוות החדים ושימן אותה. היא זהרה באור והייתה יפהפייה.

 

והנה הוא שם לעיני היקום כולו. הביטו ב'שה', היוצר במשותף, 'שה'. החכם, המורה השופע... וגם בעל כשרון הניהול. 'שה' הלך כך לעבודה עם כל הפיסות. הוא ידע שכולם יראו. והם ראו. הם פיטרו אותו... כנראה שמעט 'שה' זה יותר מדי [קריון מצחקק בהנאה..]

 

"איפה טעיתי?" תהה 'שה'. הוא פעל על פי הוראות הרוח. היו לו את הכלים - כלים אלוהיים, לברוא חלק אלוהי ממי שהוא. כמו כן, כולן התאימו. בשלושת התחומים בחייו שבהם היה מאותגר, שבהם רצה שינוי, הוא ניסה להגשים זאת בהולמות ובאהבה. זה לא פגע באף אחד. הוא לא 'דרך' על אף אחד. הוא אהב את כולם. אולם הנה הוא, במצב גרוע יותר מכפי שהיה קודם לכן!

 

'שה' דיבר אל הרוח ברגע מדיטטיבי. "מלאך יקר, אני חושב שאני זקוק לך שוב. רוח יקרה, אמרי לי מה עליי לדעת". והמלאך הופיע.

"ובכן 'שה'," העיר המלאך, "לא יכולתי שלא לשים לב שהשתמשת בכלים. בחיי, אלו הן פיסות יפהפיות! אולם, אני חושב שמה שיש לי עכשיו יעזור לך אפילו יותר, 'שה'. אני עומד לתת לך זוג 'משקפי רשת' בין מימדיים. הם יעבדו רק לרגע, וכאשר תרכיב אותם, תהיה מסוגל לראות גם את עצמך וגם את 'הרשת'. זו הפעם הראשונה שאנו מציעים זאת לאדם. אני עומד לתת לך את מתנת השימוש במשקפיים האלה לארבע פעמים".

 

'שה' היה כה מרוצה לקבל עזרה זו. הוא לקח את המשקפיים, הודה למלאך, ואמר: "אני מאתגר את המשקפיים להראות לי את חלקי שלי ב'רשת' בנוגע למטרת החיים שלי. אני רוצה לדעת היכן טעיתי. אני רוצה לדעת אם הפיסה עוצבה כהלכה. האם היא צריכה להיות גדולה יותר? קטנה יותר? אני רוצה לראות הכל". 'שה' הכין טקס במסגרת החוויה, והוא הרכיב את המשקפיים.

 

מטרת החיים

 

'שה' הועבר מיד למקום נפלא ביקום, 'הרשת' שרה לו - זו היתה המוסיקה הנהדרת ביותר ששמע מעודו! שם, הוא ראה את פיסות הפאזל כולו. הוא ראה את מיתרי ה'רשת'. הוא ראה ושמע את התזמורת ואת המקהלה. הוא זיהה את התהודה של מה שהיה חסר... הפיסה החסרה של הלחן שהוא חווה. הוא שמע וראה חור במוסיקה של ה'רשת' שציין "לכאן שייך 'שה". ואז נעלם החזון.

'שה' שינן במהירות את צורת האנרגיה של פיסת התהודה החדשה. היא לא נראתה כלל כמו הפיסה שהוא הכין בעצמו. במקום זה, הייתה זו פיסה שהדהדה עם שאר האנרגיה שסביבו. זה היה המפתח, הוא הבין כעת. היה עליו לתפוס את מקומו בתוך מציאות שלמה. היה עליו לנגן על כלי ליד אדם אחר שניגן בכלי. יחד, התהודה, של האחד עם השני, תברא אנרגיה נוספת... גדולה יותר. יחד הם יצרו את מה ש'שה' כינה המציאות החדשה שלו. הסוד? הפיסה שלו לא הייתה חייבת להתאים ל'שה' כלל. היא הייתה חייבת להתאים למה שהאחרים עשו, והפיסות שלהם היו צריכות להתאים לשלו!

 

'שה' החל לעבוד. הוא עיצב את הפיסה שלו בדיוק כפי שראה בחזונו. היא הדהדה, ושרה תו שהאחרים רצו לשמוע - תו שהיה חסר באקורד. והוא שייף אותה והסיר את הקצוות הגסים והיא הייתה יפהפייה. והוא תלה אותה על צווארו. לפתע הטלפון התחיל לצלצל. "'שה', האם אנחנו יכולים לבוא? יש לנו כמה בעיות שאנו רוצים לדון בהן. אנחנו יודעים שאתה אדם חכם והיינו רוצים לדבר אתך על הדברים האלה". 'שה' אמר: "בואו, בבקשה". הוא החל במטרת החיים שלו. הוא הדהד אתם, הם היו מסוגלים לראות את התהודה שלו מכיוון ש'שה' שר כחלק מהמקהלה. השיר המלאכי היה מושלם, וכולם סביבו שמעו את התו ברמה מסוימת.

 

הו, יקרים, האם אתם מתחילים להבין? אתם יכולים להיות אינדיבידואליסטים ככל שתרצו. אתם יכולים להיות ייחודיים כפי שאתם למעשה. אולם אני אומר לכם שבייחודיות שלכם, אתם חייבים לשיר תו מהדהד. עליכם להבין את הקבוצה שסביבכם! אתם היצירה במשותף של מישהו אחר! האם אתם מבינים? המקהלה שרה יחד. היא מהדהדת יחד, והיא הרמונית יחד. מה שאתם רוצים היא פיסה וחלק ממה שמישהו אחר רוצה.

יחד, אתם יכולים לקבל אנרגיה מושלמת, אפילו אם אינכם יכולים לראות את כל הפאזל. אתם רוצים לצאת

לדרך לבדכם ולהשאיר את האחרים מאחור? כדאי שתחשבו מה אתם עושים, שכן התוצאה היא תסכול, והתוצר הוא לעתים דרמה אנושית. במקום זאת, כבדו את כל הנמצא סביבכם. ראו זאת כחלק מהפאזל, והקשיבו. היו שקטים, ושמעו את המקהלה השמימית. הם שרים את 'מפתח האהבה'.

 

שפע החיים

 

'שה' השתוקק לראות את פיסת המחסן. הוא שוב הרכיב את המשקפיים. 'שה' הצהיר: "זו תהיה הפיסה הבין מימדית שלי. תמיד רציתי אותה. זה באמת הולך להיות טוב!" הוא הרכיב את המשקפיים שוב ומיד הועבר למקום מיוחד ביקום, מלא במוסיקה ובתהודה יפהפיות. הוא ראה את השפע שלו, וזה היה מדהים! הנה הוא שם, המחסן שהאל אמר ששייך לו, והוא השתייך לכולם. הנה הפיסה החסרה! ואז זה נעלם. אולם לפני שזה נעלם, 'שה' ראה משהו באמת מטריד. ממש לפני שהחזיון נעלם, כאשר הוא שינן בזיכרונו את הצורה, היא השתנתה! "אוי ואבוי. כיצד אני אמור להכין פיסה חדשה כשהיא משתנה ללא הרף?" תהה 'שה'.

מה ש'שה' ראה לא היה באמת צורה משתנה, אלא מנגינה משתנה. הנושא היה תמיד בתנועה. בכל פעם שהשתנתה המנגינה, היה צורך בפיסה אחרת כדי להשלים את ההרמוניה. 'שה' חשב לעצמו שזה פשוט קשה מדי. "ברגע שאני מסיים אחת, אני צריך לנסות ולהבין כיצד אמורה להיראות הבאה... ולא יהיו לי בכלל המשקפיים!"

 

אז 'שה' החכם, 'שה' המורה, 'שה' שלמד לשיר את התו שהיה צריך עבור האתגר הראשון, קלט לבסוף את התשובה.

פיסה זו לא תהיה פיסה של המימד הרביעי. היא אינה יכולה להיות. היא תהיה פיסה בין מימדית ששרה עם מקהלה משתנה. 'שה' עיצב אותה בדרכו שלו - פיסה שהיא משתנה. היא הייתה ייחודית, והוא הניח אותה עם הראשונה. הפעם הוא לא תלה אותה על צווארו. במקום זאת, הוא הניח אותה על המזבח של 'שה' - מקום של כבוד והוקרה ואהבה לעצמי. אז הוא ראה את הדינמיקות של השפע שניסה לברוא, והוא צחק על תמימותו!

 

'שה' לעולם לא קיבל את המחסן שלו. במקום זאת, 'שה' החכם קיבל משהו טוב יותר: הזנה. הידע הממשי, ללא קשר לדאגה או לחשש, שכל יום ויום בחייו יטופל בדרך כלשהי. המחסן היה כה עצום שהיה זה המחסן של התזמורת כולה ושל המקהלה כולה. כמו מנגינה מקודשת חדשה בכל יום. הייתה זו הזנה שהייתה כה עמוקה עד ש'שה' הפסיק לדאוג בקשר לכסף. ברור שהיו פעמים שבהם נדמה היה שאין לו את הכסף לשכר הדירה. בעבר, הוא היה דואג, מתפלל בחרדה, כורע מול האל על ברכיו ועושה הרבה רעש עד שהרגיש שנשמע בדרך כלשהי. ההבדל עכשיו היה שכאשר הגיעה העת לשלם את שכר הדירה, הוא חייך לפני האל ושר עם המקהלה. המחשבות שלו היו חיוביות. "אני עומד לברוא את הסכום הספציפי הזה, כן. אולי אין לי סכום גדול בעודף, אולם יש לי את המחסן של התזמורת, והפיסה שלי תתאים כאשר אצטרך שתתאים. אני אחגוג את התחושה של בואה, אף על פי שאין לי מושג לגבי הזמן המדויק של הנסיבות". והסכום הגיע... לפעמים במדוייק 'על האגורה'.

 

הקשיבו, יקרים, אנחנו יודעים שתהליך זה נמצא מחוץ לליניאריות שעמה אתם חשים בנוח. אולם איזה יופי? בין מימדיות, היא תמיד שם, ייחודית ויפהפייה. אין זה משנה היכן אתם ובאיזה מצב אתם נמצאים, האנרגיה שאתם בוראים היא המנגינה של ה'עכשיו'. בעבר, בראתם מבנה במציאות שלכם. אז ביקשתם שינתן שפע למבנה שלכם. כעת, הניחו למבנה להיות המקהלה, והניחו לצרכים שלכם להתגשם כביכול מתוך הקופסה.

 

התאמה לתרבות האנושית

 

לבסוף, 'שה' הרכיב את המשקפיים בפעם השלישית. הוא ראה ושמע את הפיסה החסרה שכינה בשם "העבודה שלו בממד הרביעי" והוא נדהם. זה לא נראה כלל כמו מה שחשב. כמקודם, הוא עיצב אותה בדרך ייחודית. הוא שייף ושימן אותה. היא התאימה ושרה באופן נהדר עם המקהלה. הוא לא תלה אותה על צווארו. במקום זאת הוא הניח אותה בכיסו, נגישה תמיד, אולם לא נראית. 'שה' קיבל משרה שלא נראתה חשובה כל כך, לפחות לא בתרבות של ארצו. הוא היה מאוכזב מכך עד שהמצב החל להשתנות. העבודה 'הלא חשובה' הפכה חשובה מכיוון שאלה שראו את 'שה' מתהלך במסדרון אמרו: "מה אתה עושה כאן? 'שה', אנחנו יכולים לראות שאתה חכם וחסר דאגות. אולי אתה יכול לעשות משהו למען החברה הזאת. זו אינה חברה חשובה, אולם אנחנו זקוקים לעזרתך, 'שה'. אנחנו חושבים שבגלל החכמה והגישה שלך אתה מתאים לניהול!" וכך היה.

'שה' התחיל בתהליך של התאמה מתוקה לתוך תחום של חייו ששנא בעבר. תו אחד בהרמוניה עם האחר, והמקהלה שרה בדרך שהפכה את 'שה' לשליו. הוא היה בנקודה בטוחה, כמו זו שאתם נמצאים בה עכשיו, כשמדברים אליכם ואוהבים אתכם.

 

יקרים, האם אתם רק 'סובלים' את המשרה שאתם 'חייבים' לעשות? האם תהיתם מעודכם האם יש שם משהו אחר עבורכם מלבד הצורך התרבותי שלכם להתקיים? מה אם ממתינה לכם הסינכרוניות של מישהו אחר? מה אם הוא מתפלל בכל יום לעזרה בחייו, ולכם יש את התשובות? האם חשבתם על כך מעודכם? מה אתם מראים להם? האם אתם מראים להם ארשת שלווה ושמחה? האם אתם חוגגים את המשרה שלכם? האם אתם מפיצים אנרגיה שלווה? שימו לב, הדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. אולי אתם הפתרון של מישהו - מלאך של סינכרוניות? האם עצרתם פעם והקשבתם למקהלה בשעה שאתם שם?

 

אתם עשויים לומר, ובכן, זה סופו של המשל. המסר ברור - אתם יכולים להיות ייחודיים ככל שתרצו, אולם כל יצור אנושי על הפלנטה הזאת משתלב עם האחרים. לאלה שאתם הכי פחות מצפים, יש פיסה לידכם, ובכל הייחודיות שלכם ושלהם, אתם מהדהדים יחד כדי לברוא אנרגיה שלישית היוצרת את היצירה במשותף עבור חייכם. בהיבט של הממד הרביעי, אתם עושים זאת לבדכם, אולם בהיבט בין מימדי, אתם עושים זאת עם כל השאר.

 

אבל עדיין לא סיימנו עם 'שה'. ישנו משהו שאינו גמור.

 

התמונה הגדולה

 

המלאך אמר ל'שה' שהוא יוכל להרכיב את המשקפיים ארבע פעמים. זה היה מוזר, מכיוון של'שה' היו רק שלושה אתגרים שבגינם התפלל. האדם הליניארי עשוי היה אפילו להשליך את המשקפיים, וחושב שהאנרגיה נגמרה. אולם 'שה' הרכיב את המשקפיים בפעם הרביעית. הוא אמר למשקפיים: "מה עליי לראות כאן, שהמלאך ידע שעלי לדעת?" 'שה' הרכיב את המשקפיים. והוא ראה את הדבר המדהים ביותר בחייו: ל'שה' ניתן מבט חטוף בכל הפיסות גם יחד. הוא ראה את הפיסות שלו, את אלו המכונות 'שה', את העצמי הגבוה, ואת האחרים. הוא ראה את כולן.

לא היה כל מסע שלקח את 'שה' לחלקים של היקום. במקום זאת, בדיוק במקום שבו היה 'שה', כולן עמדו זו לצד זו. 'שה' ראה להרף עין את הקבוצה שהיא 'שה'. הוא ראה משהו שאף אדם לא ראה בברור. היו חמש צורות כחולות אדירות, ואנחנו נדבר עליהן בבוא היום. אולם מה ש'שה' ראה שנגע ללבו היה זה: מטפורית או לא, במעגל סביב 'שה' הייתה משפחה ש'שה' הכיר! האחים שלו היו שם, האחיות שלו, ההורים שלו, ואפילו הילדים שלו! הבינו לרגע שלא כל המשפחה האנושית הזאת עברה לצד השני. לא. רבים חיים על הפלנטה. אולם, כאן היה מבט חטוף בהם בדרך בין מימדית שהצביעה על כך שהם חלק ממנו!

מה זה עשוי לומר?

 

הקשיבו: אוזניים ועיניים יקרות של משפחה שלפני, כיצד נוכל לומר לכם משהו הנמצא מחוץ לממלכת ההבנה שלכם? כיצד נוכל להראות לכם את שאינכם יכולים לראות? אתם עורכים הסכמים עם הסובבים אתכם לפני שאתם מגיעים לכאן. ב'מרק' זה של אנרגיה אנושית שאתם קוראים לו 'אתם', ישנם פיסות וחלקים של המשפחה הזאת שאף הם חלק מכם. יש כאן קבוצת תמיכה, וגם לאחר שהם מסתלקים מחוויית המימד הרביעי על כדור הארץ, הם נשארים חלק מכם. הדבר מרחיק לכת הרבה מעבר לגנטיקה ולביולוגיה ולרובד האחד של הדנ"א שאתם יכולים לראות. זה הרבה מעבר לכך. 'שה' זכה במבט חטוף בקבוצה שהיא 'שה'.

עד ליום זה, הוא אינו מבין את כל זה. כיצד הם יכולים להיות כאן וגם חלק מ'שה'? מה בנוגע להורים שלו? הוא חשב שהם הסתלקו ואולי כבר התגלגלו כישות אחרת על הפלנטה ועובדים ממש כמו 'שה'. כיצד הם יכולים להיות עדיין עם 'שה'? כיצד יכול להיות כדבר הזה?

אתם באמת יכולים להיות בשניים או שלושה מקומות בו זמנית, כדאי שתתרגלו לזה. זה הכל חלק מהבלתי ניתן לתפישה מהבלתי נראה. אולי ה'אתם' שבמראה הוא גם חלק מאנרגיה של אחר? אם אתם מבינים זאת, הרי שאתם מתקרבים מאוד להבנה כיצד כולכם חלקים של תזמורת ה'רשת' הבין מימדית... ואף על פי כן פיסות ייחודיות של האל.

ה'רשת' שרה לחן יפהפה, לחן של הרמוניה, לחן של אהבה. זהו לחן עם מסר האומר לכולכם שאתם נצחיים וקשורים אלה לאלה.

 

היו ייחודיים ככל שאתם רוצים, אולם היו שקטים והאזינו לשיר שסביבכם, מכיוון שזה המפתח המוסיקלי שבו אתם מתבקשים לשיר. מטפורי? כן, אולם אתם תקבלו גם יותר מסוג זה של הוראה, ככל שאנחנו נדריך יצורים במימד הרביעי כיצד להיות במימד העשרים ושלוש. לכן, בין אם אתם חושבים שיש לכם את מתנות הרוח כדי להגשים את היצירה במשותף, ובין אם חשבתם שיש לכם את הפיסות הייחודיות של הפאזל שיאפשרו לכם לבנות את נתיבכם, אל תעשו יותר מדי רעש בשעה שאתם משתמשים בפטיש ובמפסלת, או שתפספסו את המפתח שבו אתם אמורים לשיר! המפתח הוא שמייצג את החיים שלצדכם ואת החיים שלצדם, ואת החיים שלצד החיים שלצדם.

אז, בני אדם יקרים, כאשר מספיק מכם ישירו במפתח זה, לא יהיו עוד מלחמות על הפלנטה הזאת!

 

זה לא נועד רק למעטים, זו התעוררות שמתרחשת בכל מקום. היא מייצגת את החכמה של צבע האינדיגו, ואת בני האדם החדשים - הילדים - שרואים בראייה מרחבית את כל הפאזל תחילה, לפני שמישהו מלמד אותם על הפיסות. זה ההבדל בינם לביניכם. מדובר בשינוי מודעות - שינוי שמודע לתזמורת בעודם צועדים מכאן לשם, וזו האמת. זה מפתח חדש ולחן חדש עבור הפלנטה. זהו לחן שיש לו שם, פוטנציאל, ופתרון גדול. זהו לחן שאנו מכנים בשם 'ירושלים החדשה'. שלום על פני האדמה. שלום עבור הילדים שלכם. תקווה.

אתם נמצאים בדואליות, יקרים, ותמיד תמצאו. ישנה אנרגיה ישנה סביבכם, והנציגים שלה ילחמו בשן ועין כדי לשמר את הנבואות הישנות. ישנם כאלה שבאמת משתוקקים למלחמת גוג ומגוג, ומה אתם עושים כתשובה לאלה שמשתוקקים לאבדון ולקדרות, אלה המשוכנעים שאתם מייצגים משהו מגוחך? אהבו אותם ושירו עם המקהלה, שכן גם הם נמצאים בה... פשוט עדיין אין להם את השיר.

 

וכך הוא שברגע זה, שבו בדרך כלל אנחנו מתרחקים ממקום זה שבו אתם יושבים ומאזינים וקוראים, במקום זה אנחנו נאמר לכם שלא כולנו הולכים. שכן כמה מכם אכן קיבלו מסר בין מימדי, ואתם באמת זקוקים למישהו לשיר עמו. לכן הניחו לשיר להתחיל, וחגגו את הקולות החדשים במקהלה שלכם.

 

לכו בשלום על הפלנטה היפהפייה הזאת.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת - כהוויתם, כסיכום או כהרחבה - תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2020