Light Connections
 
 









 

מעבר - אוגוסט 2020

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

זה תקשור שמלווה את הרעיון שבני האדם לא נחשפו לאמת המלאה, והחלק שלא נחשף מגיע עם התפתחות התודעה, וזה נמצא בהישג יד כרגע עבור האנושות. במיוחד אלה המחשיבים את עצמם כנשמות עתיקות מתחילים לקבל מידע שתמיד היה שם, אולם היה ברמה כזו שהיה קשה לדמיין שזה אפילו נמצא שם. חשפתם את הרמות שנמצאות שם באמצעות גורואים רבים כל כך, או מרפאים אינטואיטיביים, אלה שיכולים לקרוא את הרשומות האקאשיות שלכם או כל אלה שמסוגלים ללכת מעבר למה שאתם מחשיבים כמציאות.

זה מה שמתרחש כעת, והנושא הזה ימשיך היישר ל'מעגל ה 12', מכיוון שזו חשיפה של אנרגיה חדשה - לא ממש אנרגיה חדשה, אלא היא חדשה עבורכם או לפחות אנרגיה שלא ציפיתם לה.

סוג האנרגיה שאני מדבר עליו יהיה אודות יכולת, בה כל דבר שעשיתם מעודכם עד כה, מביא אתכם קרוב יותר לעצמי הגבוה שלכם ואפילו לרוח של הבורא היוצר, הופך להיות משופר ועוצמתי יותר. כל הדברים שניסיתם לעשותם, כל התפילות שהתפללתם, הופכים להיות כל כך תמציתיים ותכליתיים ועקביים /לכידים עם כל מה שקיים.

אני מדבר במטפורות מכיוון שאין לכם עדיין ראיה רב מימדית, יקרים. אתם חיים במציאות מאוד קטנה ושטוחה בהשוואה למציאות האמיתית שקיימת שם. שוחחנו על כך בתקשורים האחרונים. אחת התכונות המעניינת רבים כל כך היא המציאות בה אתם חיים בהשוואה אולי למימד הבא.

בני אדם אזוטריים מנסים ללא הרף דברים חדשים שלא מקובלים במציאות. הם אומרים שזה אמיתי אולם שהם יכולים ללכת מעבר לכך ולנוע למימד הזה או הזה - אולם אפילו אתם, יקרים, אינכם באמת מבינים שאינכם דוחפים לעבר המימד הבא, אלא לעבר כולם. אתם יוצאים ממציאותכם וצועדים למשהו שלא ציפיתם לו, זוהי המלכות של הבריאה שלכם, נשמתכם..

 

מוות

 

הבה נשוחח על משהו שהוא יותר אישי. ברצוני לדבר אודות מעבר ממציאות אחת לשניה, אולם לא אודות המעבר של 'מעגל ה 12'. ברצוני לשוחח אודות המעבר לצידו השני של המעטה/צעיף, אודות מוות. מוות היא מילה די מכוערת. כל הרעיון של המוות נושא איתו סיום של כל מה שקיים, וזה אינו כך. זו אינה מילה טובה מכיוון שהיא נושאת איתה סופיות של משהו יפהפה ונפלא - חייכם. היא נושאת איתה את הרעיון של הצער שיהיה לאלה מסביבכם, מכיוון שאתם עוברים לכאורה מקיום לשום דבר ...

כך שרבים ילכו למילים של מעבר, חציה, על מנת לשקף טוב יותר את מה שהאנושות מאמינה בו למעשה. האם אתם מודעים לכך שרוב הפלנטה, החל מהילידים וכלה בשאר התרבויות, כולל התרבויות המערביות המודרניות ביותר - כמעט כולן לגמרי מאמינות שלאחר שאתם מתים אתם עוברים למקום כלשהו. וזה אינטואיטיבי, יקרים, מכיוון שזה מובנה בנשמתכם.

כך שאין זה משנה מהי מערכת האמונה או הדת שיש לכם - אתם נעים למקום אחר כאשר אתם עוברים מהמקום הזה. זו הסכמה שקורה משהו לאחר המוות, כלומר, זה אינו הסוף. זה סופו של העצמי הגופני.

אלה שמתחילים להבין את מערכת החיים על הפלנטה הזו, מבינים שאתם מחדשים נעורים ומצעירים חיים ממש כפי שגופכם מחדש את עצמו מבחינה תאית וגופנית. אתם מחדשים את נשמתכם מכיוון שהאנושות אינה חיה זמן כה ארוך. אתם שבים ועובדים על החידה של האור והחשכה על הפלנטה הזו. מנסים שוב לפענח אותה. אולם אינכם הולכים.

 

הרשת הקריסטלית

 

הקושי עבורכם, יקרים הוא, שבני האדם שאתם אוהבים, עוזבים... אולם ברצוני לספר לכם שאפילו זה אינו כך. הגוף הוא הדבר היחידי שבאמת עוזב. ברצוני שתחשבו על משהו:

הרשת הקריסטלית על הפלנטה היא רשת שזוכרת רגשות וגם מאחסנת את הרשומות האקאשיות שלכם. דיברנו פעם אחר פעם על האופן בו פועלת הרשת הקריסטלית, מה מתרחש במערת הבריאה, כיצד התיעוד ברשומות האקאשיות שייך לפלנטה, הרשומות האקאשיות הפלנטריות של יחידות חייכם שייכות לכאן - אתם משאירים זאת כאשר אתם עוזבים ולוקחים זאת כאשר אתם שבים לכאן. זה חלק מנשמתכם, מההיזכרות שלכם, זה שייך לכם, ו'מי שהייתם' ממשיך למי שהנכם. וכאשר זה עוזב, מאוחסן כל מה שהייתם ביחידת החיים הנוכחית ומוחזר לכם כאשר אתם שבים. המשמעות היא שאתם עדיין כאן. כל יחידת חיים שחייתם מעודכם עדיין נמצאת כאן. זה שייך לאדמה ומצוי ברשת הקריסטלית. כלומר כל אלה שאהבתם ואיבדתם, יקרים, נמצאים ברמה מסוימת ברשת הזו.

טיילו בשקט בחורשה, קראו בשמו של האדם שיתכן ואיבדתם לאחרונה ועדיין אתם אבלים עליו, והקשיבו לו ברוח שתגיע מן העצים כסימן, או לציפורים שינחתו במקומות משונים וישירו לכם. זוהי הרשת על הפלנטה. השותפה שלכם מעניקה לכם מסר ממנו, המדבר אליכם ואומר שהוא לא עזב, והאהבה שאתם מרגישים כלפיו נשלחת ממנו אליכם בחזרה.

הבינו את המערכת, את היופי של הכל, הבינו שאף אדם או אישיות אינם עוזבים באמת. רק הגוף הפיסי מת. זה הדבר היחידי. התודעה של אותו אדם נשארת.

 

במעגל הריפוי הראשון, עשיתי משהו במתכוון. רציתי שתראו זאת. לא כולכם ראו. לא אחזור לשם, אולם רק אומר שקיים חדר לשם לקחתי רבים, והקהל שצפה בכם בחדר ההוא, במצב ההוא, במטפורה ההיא בה ישבתם על הכסא, כל כסא היה מלא ביחידות חיים קודמות שלכם. אינכם יכולים לראות זאת אלא אם כן הן מופרדות, הן אינן amalgamation התמזגות של השימוש ביחידות החיים הרבות. הן נפרדות - אישיות, מראה, מי הייתם, כיצד נראיתם, מה עשיתם - כל זה מצוי ברשומות האקאשיות, בפלנטה. זה אינו מחובר יחד בערבוביה של יחידות חיים קודמות שעליכם להתבונן ולחשוב עליהן. הן נפרדות, יקרים, מביטים בהן בנפרדות מדהימה, מכיוון שמכבדים כל אדם ואדם על יחידת החיים ההיא. היא נשארת כאן על מנת לזכות בכבוד.

 

חוויה של סף מוות

 

ברצוני לספר לכם מה קורה במעבר.

אלה מכם שחוויתם חוויה יפהפיה של סף מוות וחזרתם מסף המוות וזה שינה עבורכם את כל מה שעשיתם בשארית ימי חייכם - ישנם רבים מכם על הפלנטה הזו שחוו זאת, אינכם קבוצה קטנה. ישנן תרבויות מסוימות שאינכם יכולים אפילו לדבר על כך, וישנן תרבויות שלא רק שאתם יכולים לספר על כך אלא אפילו לכתוב ספרים על החוויה הזו.

אספר לכם שידענו שאתם תשובו חזרה [קריון מצחקק בהנאה..] זה חלק ממה שאתם עושים. ישנם אלה המכנים זאת 'חוזה' אולם חוזה אינו מה שאתם חושבים, וגם על כך כבר דיברנו. כל חוזה שאתם עשויים לחשוב שיש לכם על הפלנטה הזו כתוב בדיו בלתי נראה [ קריון מצחקק בהנאה..] ואתם יכולים לשנות אותו. מה אם הדברים יהיו טובים יותר, ומה שאתם אמורים לעשות יהיה גדול יותר. אינכם מפרים את החוזה שלכם אם אתם נשארים קטנים, ובמילים אחרות זה משתנה, החל מלעשות מאומה ועד לעשות יותר. אולם עדיין יש לכם 'הסכמה' שבמידה ותתעוררו והדברים יקרו בדרך מסונכרנת, ישנו שם נתיב עבורכם...

ההסכמה הזו הוגשמה בשנות הארבעים לחייו של שותפי (לי קרול, ת.ג.) שהיה מהנדס בזמנו. סיפרתי לו שלולא ישב על הכסא וקיבל את מה שהיה לי להציע, הרי שאחרים היו לוקחים על עצמם את המשימה הזו. אולם זו היתה ההסכמה שלו והוא מילא והגשים אותה, וזו הסיבה שהוא יושב כאן היום.

 

דבר דומה מתרחש עם החוויה של סף המוות. כלומר ידענו שאינכם עומדים לעבור לצד השני, ולכן היתה לכם חוויה ייחודית וזכיתם להציץ מעבר למסך מבלי לעבור לשם... כך שבאמת לא הייתם באמת קרובים למוות, גם אם הכריזו עליכם כמתים על גבי שולחן הניתוחים. ידענו שאתם תשובו, וזכינו בהזדמנות לפגוש אתכם לזמן קצר כך שתוכלו לראות את המציאות שאין לכם כרגע, כך שתוכלו לחוות את המצב הבלתי יאמן של עוררות של מודעות כאשר הצצתם מעבר לאותו מסך, והתפעלתם מכיוון שלא היה לכם מושג [קריון מצחקק בהנאה..] וזה היה הרגע בו לא רציתם לחזור, יקרים, מכיוון שראיתם את המלכות, היופי, האור של האל. הייתם בתוך זה, הייתם שייכים לזה, חבריכם היו שם, והיו שם כל הדברים שיכולתם מעולם לחשוב שיכולים להיות, ולא רציתם לחזור. אולם חזרתם בכל זאת..

 

החוויה הזו היתה מהירה ולא נמשכה זמן רב. יתכן וחשבתם שעזבתם לזמן רב, אולם אלה מסביבכם אמרו שכמעט איבדו אתכם וחזרתם מיד בחזרה. והיה לכם רגע של אכזבה בו חזרתם חזרה לגופכם ולא במקום בו רציתם להיות [קריון מצחקק בהנאה..]

אנחנו ידענו מראש על החוויה הזו כולה, זו היתה ההסכמה שלכם. ועשיתם עם זה מה שעשיתם על פי בחירתכם החופשית. אולם זה לא היה מוות.

 

המעבר

 

ברצוני לספר לכם אודות המעבר.

הדברים האלה ניתנים לכם באהבה רבה משתי סיבות.

1. אלה שעשויים לפחד מן המעבר, לא יפחדו יותר.

2. אלה שנשארים מאחור כרגע לאחר שאהוביהם עזבו, יבינו וינשמו יותר בקלות ויתכן שאפילו יחוו שלווה במהלך כל התהליך כולו.

 

האל יודע אודותיכם, והמעבר מתחיל באופן מעט איטי יותר מכפי שאתם חושבים.

על מנת לעבור מתודעה גופנית, בפלנטה הזו או בכל פלנטה אחרת, צריך להיות זמן של התאמה למעבר, בו דברים מתחילים לנוע בכיוון שאיני יכול אפילו להסביר לכם על כך, תהליכים רב מימדיים כל כך רבים נמצאים בהישג יד על מנת להביא אתכם לאור, כך שלא רק תמשכו פשוט את המסך ותציצו. אתם הופכים להיות המסך, לחלק מן השלם שהוא הבורא היוצר.

נשמתכם מתחברת באמת לזמן מה עם כל האחרים ב'מרק של האל', המשפחה נמצאת שם. על מנת שזה יקרה, זה נמשך לפחות שלושה ימים ארציים שלכם. זה כה אינטואיטיבי עד שלמרבית ממערכות האמונה שלכם יש את החוק הזה שצריכים להיות מספר ימים עבור דברים מסוימים לפני המעבר, המוות. זה אינטואיטיבי עד כדי כך בכל רחבי הפלנטה עד שזה הפך לחלק ממערכת של נוהל ועקרונות.

זה אמיתי וזה נמשך לפחות שלושה ימים. ובסוף הזמן הזה ישנה התחברות יחד של כל הפיסות והחלקים שלא היו חלק מכם בשעה שהייתם כאן, בדרך שאיני יכול להסביר לכם אודותיה. אלה הפיסות והחלקים שהיו חסרים לכם, שהם גדולים והיו חלק מכל מה שקיים שיוצר אלוהות.

 

אין כל שיפוט, יקרים, אתם יצרתם זאת על מנת לשרת אתכם בדרכים כה רבות. אולם אין כל שיפוט בשעה שאתם חוזרים למקור הבורא היוצר. אתם זוכים למסיבה הגדולה מכולן. זוהי מטפורה אולם ביכולתכם לדמיין מה זה עשוי להיות שתודעתכם כפי שיש לכם כעת מתעוררת במקום מפואר. אין לכם אפילו עיניים אולם יש לכם 'עיניים' שיכולות לראות את כל המימדים, את כל צורות האור, כל צורה של קול - אינכם יכולים לדמיין כיצד זה עשוי להיות מכיוון שאתם חיים ב'שחור ולבן', ולפתע מופיע צבע. אתם חושבים שיש לכם ראייה ויש לכם מיליוני עיניים, מיליוני אוזניים, ונראה שאין דבר שאינכם יכולים לעשותו בזמן ההוא מכיוון שאתם טהורים וחלק משמעותי מהמקור הבורא היוצר, מהאל.

זה מה שמתרחש, ויקרים, הקשיבו לי, אתם לעולם מחוברים עם הדבר שלא ניתן להרוס אותו במעבר, וזוהי האהבה שאתם רוחשים לאלה הנשארים מאחור. אינכם עוברים למקום כה מרוחק מאלה שאתם משאירים מאחור, ומעולם לא עשיתם זאת.

המשמעות של להיות ברב מימדיות היא להיות גם כאן - זה חלק מרב המימדיות. אלה שאיבדו אהובים יודעים שיש להם חלומות, חזיונות, ולפעמים אפילו ניתן להריח אותם ... זה אמור לספר לכם שהם לא עזבו, הם פשוט השתנו ... זה הכל. והם עדיין חלק מההיזכרות שלהם ברשת הקריסטלית. המוות פשוט אינו מה שאתם חושבים.

 

לאחר זמן הולם - וכל נשמה היא שונה - מגיעים החזרה והגלגול מחדש. אולם אינכם רק שבים ... זה קשה לתיאור. נשמתכם עצומה. במחשבה מהירה ואינטואיטיבית אתם יודעים שהיא אינה פשוט כאן עכשיו על פני כדור הארץ בשעה שאתם צועדים כאן, וישנם פיסות וחלקים ממנה בצד השני של המעטה/צעיף. האם אתם מודעים לכך שהם עשויים להיות בפגישת תכנון בה דנים מי יהיה ילדכם כאשר הוא ישוב, או את מי אתם עשויים לפגוש, ובכל אותן הסכמות שיש לנשמות כאשר אתם מתחילים לשתף פעולה בעקביות/לכידות עם המציאות שיש לכם. במילים אחרות, באמצעות תודעתכם וכוונתכם אתם מסוגלים לנווט את עצמכם לעבר מקום נדיב שיש בו דברים טובים, כולל הריפוי שלכם. דיברנו על כך בעבר, אתם יוצרים את מציאותכם שלכם באמצעות כוונותיכם, אולם זה גם קשור להסכמות שאתם מבצעים עם אנשים שהם בחיים על הפלנטה, ושנשמתם נמצאת גם היא בצדו האחר של המעטה/צעיף.

 

ולאחר המעבר אתם בצידו השני של המעטה/צעיף ופוגשים את אלה שאתם עורכים הסכמה איתם כיצד לשרת את הפלנטה באופן הטוב ביותר כאשר תשובו חזרה - לאיזה משפחה תגיעו ולאיזו תרבות - לעיתים קרובות זו התרבות שעזבתם כך שתרגישו בנוח - באיזה מגדר תהיו - לעיתים קרובות זה המגדר שעזבתם כך שתרגישו בנוח - ואז אתם מגיעים...

אם אינכם מאמינים בכך, אתם יכולים לשאול אם שיש לה יותר מילד אחד, הרי שהייתם חושבים שילד שמגיע משני בני אדם שונים אמור להיות מאוד דומה מכיוון שהוא יורש מהם את הכרומוזומים שלהם, הדנ"א, חלק מהחושים הטבעיים, האופן בו הם נראים, מרגישים, כשרונותיהם, ויחד עם זאת יהיו ילדים שונים זה מזה באופן דרמטי כאילו והגיעו משתי פלנטות שונות...

זה היה מתוכנן. שני הילדים החליטו להגיע לאותה המשפחה, יתכן ואחד הוא נשמה צעירה והשני הוא נשמה עתיקה, והם נוהגים בהתאם לכך. חלק מן ההורות הוא להיות מודעים לכך ולהיות מסוגלים להתמודד עם השינויים והשוני בין האישיות של שניהם, והבגרות האקאשית של ילדיכם. זוהי המערכת! זה אינו משהו 'עיוור' בטעות ומקרה, ישנה כמות עצומה של תכנון, אולם זה כבר משהו אחר.

 

מה שברצוני באמת לספר לכם הוא שאלה שאהבתם ואיבדתם קרובים אליכם מאוד כאן, הרבה יותר ממה שיש לכם מושג לגביו או ממה שמישהו סיפר לכם מעולם.

ברצוני לנווט אתכם ככל שניתן מהרעיון שכאשר אתם מאבדים מישהו על הפלנטה הרי שהוא עובר היישר לשיפוט וענישה לתמיד, ונשמתו פגומה ... זה רעיון נורא שסיפרו לכם אודות מלכותו של האל! לא הייתם עושים זאת לילדיכם ואם כך מדוע האל עם אהבתו העצומה יחשוב, אפילו לרגע, לעשות לכם זאת. זה אינו מדויק ומעולם לא היה מדויק.

אתם מפוארים ואתם חוזרים לתפארת, אולם אתם באמת קרובים לאלה שעזבתם מאחור, באמצעות מיתר האהבה הזה, במיוחד כאשר היתה אהבה כה רבה לפני שעזבתם על ידי אנשים כה רבים. האהבה הזו אוחזת בכם ושומרת עליכם ממש כאן.

 

רבים כל כך עוזבים את הפלנטה כעת, אולם הם אינם 'עוזבים', הם פשוט במעבר למישור ממימד גבוה יותר בו הם עדיין יכולים להמשיך ולאהוב אתכם כפי שנהגו לעשות. אתם מתגעגעים לחבק אותם, לדבר אליהם, אולם הם כל כך נמצאים כאן, יקרים, הרבה מעבר למושג שהיה לכם אי פעם. ככל שתתקרבו יותר לנשמתכם - דבר שאנחנו מתעתדים לנסות עם 'מעגלי הריפוי של ה 12' - ככל שתתקרבו יותר לתוכן של היקום, כך הם יהיו יותר קרובים אליכם מדי יום, בדרך שהם לא היו באופן גופני.

האם יש לכם אומץ לחגוג את המעבר? לא רק לחגוג את חייו של מישהו שאיבדתם, אולם לקחת את הזכרון שלהם ולהניח אותו על כסא לפניכם, ולדבר אליהם, מכיוון שהם נמצאים שם. הם מרגישים זאת ואתם מרגישים זאת.

ברצוני שיהיו לכם דמעות של שמחה וחגיגה על הדברים שאני מספר לכם במקום יגון וצער מכיוון שאיבדתם אותם. לא איבדתם אותם.

במערכת קיימים לעיתים קרובות גם אלה שחוצים אפילו טרם זמנם, מכיוון שעליהם לעזוב ולחזור ולשנות את הפלנטה הזו יותר מכפי שיכלו לשנות בגוף שהיה להם.

אנשים מאוד מבוגרים עוזבים כעת את הפלנטה. עליהם לחזור ולהיות שוב צעירים, מכיוון שרבים מהם הם נשמות עתיקות. הפלנטה הזו זקוקה לעזרה ותזדקק לעזרה בדור הבא הזה שמגיע, מכיוון שאלה הנשמות העתיקות שיהיו שוב צעירים ויזדקקו לאנרגיה מהסוג הזה על מנת לשנות את הדברים שמתרחשים כרגע על הפלנטה ושיש לשנותם.

 

מבורכים יהיו אלה שעזבו ממש לאחרונה, ומנסים כמיטב יכולתם ליצור תקשורת אתכם ולספר שהדברים בסדר ושגם אתם יכולים להיות בסדר. שהאהבה לעולם לא תשתנה וזה מה שמקשר ביניכם משני צידיו של המעטה/צעיף בדרך שלא ראיתם באמת או ידעתם עליה לפני כן.

 

אני מספר לכם על הדברים האלה באהבה מכיוון שעליכם לדעת אודותיהם על מנת לעבור לצעד הבא של התפתחות מואצת של התודעה שמתרחשת על הפלנטה הזו.

זה מה שאני מספר לכם כיום, והו, יהיה עוד. מגיע מידע חדש אודות עד כמה הדברים שונים מכפי שחשבתם [ קריון מצחקק בהנאה..] כולן חדשות טובות.

הרגעו יקרים, היו שלווים לקראת מה שעומד להגיע ...

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2020