אנחנו כלולים – אפריל 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

ברצוני לבקש מכם להישאר במצב של שקט. ברצוני להעניק לכם הדמיה. זהו תקשור מדיטטיבי ששואל שאלות. לא תהיה כאן הוראה רבה, מדובר בתודעתכם המשיבה לשאלות אודות התרחישים שאציג בפניכם.

הלינאריות של תודעתה של האנושות היא די נורמלית, אולם לעתים היא יוצרת רעיון בלעדי של דברים שאינם בהכרח בלעדיים.

בורא ויוצר היקום, האל, האהבה, זה שנראה כמעט על ידי כל תרבות בפלנטה הזו, אינו לינארי. הוא כוללני, אולם אתם כבני אדם, נחשפים אפילו כאשר אתם גדלים כילדים, למערכת בלעדית של דרוג וארגון. ישנם ההורים, אתם רואים מי אחראי על המשפחה ומי אחראי על אביכם ואמכם. וכאשר אתם גדלים אתם מתחילים להבין את הדרוג של החשיבות – אלה שחשובים ואלה שאינם חשובים, אלה שיש להם כסף ואלה שאין להם כסף, ומיהו בעל העוצמה, בכל תרבות וחברה.

אתם רואים את הממשלה שלכם, הפוליטיקה, או את בית המלוכה שלכם, אתם רואים מי עוצמתי ומי שאינו עוצמתי ומבינים את הרעיון של מערכת בלעדית שאינכם כלולים בה אם אינכם עוצמתיים. כך הדברים פועלים, אולם אתם תמיד מיישמים זאת גם לרוחניות. זה היה כך תמיד מכיוון שזהו הדגם שיש לכם.

 

הצטרפו אלי רק לרגע להדמיה מעודנת.

אתם חוזרים בזמן לפרו, ונאמר על בן האינקה, שיתכן ונמצא בראש ההר ויתכן שהוא אינו נמצא שם, שהוא זורח כמו השמש. נאמר שיש לו ברית עם האל, וזהו גם שמם של אלה שהולכים בעקבותיו – האינקה. הוא תמיד מוקף בכוהנים שלו, ויתכן והוא זוהר כמו השמש מכיוון שהוא עוטה כל כך הרבה זהב [קריון מצחקק בהנאה..]

הכוהנים שלו מהדהדים את כל מה שהוא עושה או אומר, ומעבירים את המידע הזה לכוהנים מתחתיהם, ואלה מעבירים אותו לכוהנים שמתחתיהם, והמידע שלו אודות מה יש לעשות או מה בהמשך עובר סדרה של מסננים עד שהוא מגיע לאדם הפשוט. ובני האדם שומעים את מה שהאל אמר מאותם אלה שיכולים לספר להם.

שאלה אליכם: האם הם מורחקים ואינם נכללים באהבתו של האל או האם הם כלולים בה?

לו הייתם שאולים אותם, הם היו משיבים שהם אינם נכללים מכיוון שזה מה שהם למדו. אתם הופכים להיות ההרגלים של הדגם שמציגים בפניכם.

אלה היו זמנים קדומים, אולם המערכת הבלעדית אפילו של האל היא מאוד עכשווית בזמנים המודרניים כעת.

 

גם פרעה נהג באופן דומה. הוא דיבר לאל רה ומה שנאמר והיה בשיחה ביניהם, נועד עבורו. הוא היחיד בשעה שהוא נסוג בכריעה על ברכיו מן המקדש, במסורת הנהוגה בתרבויות כה רבות, ולאחר הוא סיפר לכוהניו אודות מה היה לאל לומר באותו היום. ואלה העבירו את המידע הזה לכוהנים מתחתיהם, ואלה העבירו אותו לכוהנים שמתחתיהם, עד שהמסר הגיע לבסוף לאלה שהיו בחצר המקדש או מחוצה לה.

שאלה אליכם: האם באמת קיים קשר לאלה שבחצר, או שהם פשוט שומעים – האם זה בלעדי, או האם הם נכללים באהבתו של הבורא?

 

כיצד הייתם מכינים מערכת של אהבה וחמלה – האם הייתם יוצרים מערכת בלעדית ומדברים רק לאחד או שניים? האם כאל, הייתם בוחנים את שושלת הדם שלהם והייתם מחליטים לשוחח רק עם אותם אלה מסוימים, וששאר הנשמות יסתדרו בעצמם?

 

הדברים נעשים מעט יותר מתעתעים – דמו אתי שהמלך של המאיה נמצא במקדש שלו. זהו יום מיוחד, הוא הכין אותו. הוא מספר לאנשיו שהוא כה קרוב לאל עד שהוא יכול למעשה לחסום את השמש. והוא אכן עושה זאת… המאיה היו ידועים במצפים שלהם שיכלו לאתר אפילו כתמי שמש. הם ידעו אודות נקיפת הצירים של ימי השיוויון, הם חקרו את הדברים האלה וידעו מתי יתרחשו ליקויי חמה. אולם דברים אלה לא היו ידועים לאנשים הפשוטים, ואתם עשויים לומר שהמנהיג של המאיה, המלך הזה, תעתע באנשיו מכיוון שהוא ידע כיצד פועלת האסטרונומיה והכניס זאת לחיי אנשיו כמערכת האמונה הרוחנית שלהם ובכך זכה להערצתם ולסגידתם אפילו יותר.

כמובן שהוא הרחיק ולא כלל אותם בידיעה של האל הגדול מכל, באהבתו של האל, ואפילו אודות האסטרונומיה.

זוהי תחילתה של מערכת בלעדית, יקרים, שבימים שיגיעו לאחר מכן לא תרשה לאנשים הפשוטים אפילו לקרוא את הכתבים בשפה בה הם נכתבו.

 

אלה היו זמנים קדומים, וכעת אנחנו בזמנים מודרניים…

בותיקן ישנו מקום ובו כסא המכונה הכסא של פטרוס הקדוש. האדם הלבוש בלבן, הכס הקדוש (האפיפיור, ת.ג.), הוא בלעדי מכיוון שהוא היחיד שיכול לשבת בכסא שמיועד באופן מיוחד עבורו. וכאשר הוא יושב שם, אלה שמסביבו מאזינים בקפידה מכיוון שלפתע מתרחש משהו שמשמעותו 'מחוץ לכנסיה' /'מהכסא', והאפיפיור מקבל מידע ישירות מן האל המיועד אך ורק אליו. באותו הרגע הוא מחובר… אגב, אני מכנה זאת תקשור [קריון מצחקק בהנאה..]

והוא מספר לכמרים, לקרדינלים, לבישופים, וכלם מעבירים זאת הלאה לאנשים הפשוטים שיתכן ומשכתבים מחדש חלק מן החוקים או משנים דברים.

שאלה אליכם: האפיפיור אחראי על מיליארד קתולים, ואם אתם אחד מאלה הנמצאים בביתכם ושומעים מה קרה ומה היה לאל לומר, האם אתם מורחקים ואינכם כלולים בדרגה כזו או שאתם כלולים באהבתו של האל?

מדעתכם המוגבלת ותודעתם של בני האדם, האם הייתם מכינים זאת בדרך הזו לו הייתם הבורא היוצר?

לו הייתם מניחים את נשמתו של האדם בכל אדם ואדם, בזמן הנכון ובמקום הנכון, האם לא הייתם כוללים אותם כלל?

 

יקרים, קיימים הרגלים של התנהגות של הרחקה ואי הכללה מכיוון שזהו הדגם מאז שנולדתם, וזה מגיע עד לרוחניות. וזה יקרים, היה 'אתמול' אולם זה עדיין כאן, עדיין קיים. אולם ברצוני להראות לכם דבר מה יפהפה נוסף, שעשוי להיות משמעותי עבור חלק מן הנוכחים כאן.

 

אפשרו לי לקחת אתכם למקום נוסף, 30 שנים לאחר מותו של האדם המכונה ישו, כפי שדווח על ידי אלה שהיו אחראים על הצליבה. ברצוני שתבקרו אדם בתא מאסר, האור מעומעם שם מאוד, האדם אינו מדוכדך, תמיד שומר אתו את הדפים שלו – דרך לכתוב כמיטב יכולתו – והוא יושב שם לאורו של הנר. הוא נולד בשם סול, ומשהו אירע לו בדרכו לדמשק, כאשר הוא הבין שהוא היה כלול. היו אלה שטענו שהוא פגש במלאך, אחרים טענו שהוא פגש בישו עצמו, וזה שינה אותו לתמיד מכיוון שהוא הפך להיות כלול והבין שהדגם לא היה הדגם – שאפילו קיים כיום בדתו שלו – והוא כתב בתאו אודות אהבת האל, לאור הנר. הדברים שכתב היו כה עוצמתיים, אודות עד כמה שהוא היה אישי וכלול באמצעות נבואתו. והאגרות שכתב הפכו, פרק אחר פרק, לכתבים המקודשים של הנצרות.

הם נשאו עימם את התנ"ך ואמרו שאלו מילותיו של האל, כאשר רבות מהמילים האלו הן מילותיו של פאולוס השליח. אני מכנה זאת תקשור [קריון מצחקק בהנאה..]

 

ישנן נקודות של זוהר והבנה שמתחילות להתרחש לאנושות במהלך הדרך, הטוענת שיתכן והיא כן נכללת. מה דעתכם? כיצד הייתם עושים זאת?

 

ברצוני לסיים במשהו אישי, מכיוון שמדובר במשהו שקרה לשותפי (לי קרול, ת.ג.) ולשותפתו מוניקה. זה קרה גם לחלק מאלה שהיו איתנו באותו שייט בדרום מצריים.

הם ביקרו בהודו, והיתה אפשרות לפגוש שם מנהיג עולמי, ראש הממשלה של ארצו אולם הוא נושא איתו הרבה יותר מכך. הוא נערץ על ידי רבים כל כך ברחבי העולם, פופולרי יותר מכל מנהיג רוחני אחר. שמו מעיד על השושלת שלו – הדלאי למה. הקבוצה הקטנה שהיתה שם פגשה אותו בבוקר לזמן קצר מאוד. שותפי לא ידע מה עומד לקרות, סיפרו לו על הנהלים אודות מה עושים כאשר פוגשים מנהיג עולמי במעמד כזה. הוא קיבל בד קטן ולבן שנאמר לו להציגו בדרך מסוימת לדלאי למה, שיקח אותו ויעשה איתו משהו.

זה היה הנוהל, כך נהגו הבודהיסטים, והוא היה מוכן לכך. הדלאי למה הופיע, ושותפי, שותפתו וכל אלה שהיו שם לא ישכחו לעולם את הרגע הזה. הוא עלה במעלה המדרגות והביט היישר לעיניו של האדם שיושב כרגע על הכסא (לי קרול, ת.ג.), לא פעל כלל על פי הכללים והנהלים, ולתדהמתם של שותפי ושותפתו הוא נטל את ידם, הביט בעיניהם ואמר שלוש מילים "אני מאמין באחדות". וברגע זה, יקרים, שותפי ידע אודות מה הוא מדבר, הוא ידע שהוא כלול.

 

אחדות אינה בלעדיות. המסר של היום הוא אודות האחדות, עבור חלק מכם זהו מסר קדום, עבור אחרים זהו מסר חדש – האל יודע את שמכם!

ואם כך, השאלה של היום אליכם: האם אתם כלולים או שאינכם כלולים? ברצוני שתהרהרו בה. אני יודע את התשובה…

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר