Light Connections
 
 









 

מחסומים ומסננים - שמחה - יוני 2020

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

אני כה מודע למתרחש כעת, לאלה שמאזינים, ולאלה שיקראו זאת מאוחר יותר, ובמיוחד לאלה בזמן אמיתי.. מכיוון שישנה מדיה שפותחת את עצמה עבור רבים אחרים, ואולי יהיו אלה שנחשפים למדיה הזו ולתקשורים בפעם הראשונה, שאינם מגיעים לעולם למפגשים כאלה באופן פיסי, וכך שהמאזינים הם שונים ורבים יותר. מעניין לראות מהי תפישתם לגבי מה שהם נחשפים אליו ומה באמת מתרחש במהלך תקשור.

יהיו חלק מהם שהתבקשו להצטרף, והם 'יגלגלו' את עיניהם, יאמרו שזה די מטופש ולא נועד עבורם, ויעזבו. הם אינם מודעים כלל שמאז תחילתה של האנושות, תקשור היה הדרך להעברת מידע באופן רוחני.

האם תהיתם מעודכם כיצד נכתבו ברחבי העולם הכתובים הכל כך מעמיקים, היפים ומלאי החמלה במערכות אמונה כה רבות? לדעתכם היו אלה הגברים והנשים שעשו זאת - האמנם?

כאשר אתם נוטלים את הכתבים המקודשים, אוחזים בהם לעצמכם, אומרים שאלה הם דבריו של האל ואתם עושים כך וכך, אתם קוראים בהם ורואים את העומק, היופי והאמת שנמצאים שם - האם אתם חושבים שיתכן והדברים הגיעו ממקור גבוה יותר דרך אותו אדם שכתב אותם?

 

במשך שנים כה רבות מסרנו לכם את המסר הזה, שאפילו בכתובים בארה"ב שאתם מכירים אותם היטב, יתכן שהשליחים והמבשרים שלהם יושבים בכלא וכותבים דברים יפהפיים לאורו של הנר, ויוצאים מהם דברים הרבה מעבר למה שהם יכלו לכתוב, וזהו המסר מן הרוח, האהבה, החוכמה, החמלה שמגיעים היישר לדף, הם מתקשרים, יקרים, וכך זה היה תמיד.

זה אינו חייב תמיד להיות מלאך שמופיע ומעביר לכם מילים, זה קורה באמצעות בני אדם, וכך זה היה תמיד. רבים אומרים שזה היה אז בזמן ההוא, ועכשיו זה עכשיו ואין לאנשים רשות להיות מבשרים או שליחים, שהם אינם יכולים לעשות זאת.

 

ואם כך אשאל אתכם, יקרים, באיזו נקודה האל הפסיק לאהוב אתכם מספיק כך שחדל להעביר לכם מילים ומסרים? מתי זה נקטע, מתי סיפרו לכם שלאל לא איכפת יותר מכם, או - האם זה ממשיך בדרכים אחרות, אולי לא באמצעות ספר עתיק אלא אולי באופן יומיומי עבור הזמן העכשווי, מכיוון שאהבתו של האל ממשיכה, השמחה ממשיכה.

ישנם אחרים הטוענים שאני מגיע כדמות סמכותית, הם יכולים לזהות זאת על פי קולי ומבקשים לשבת לרגלי ולהקשיב. ובכן זה אינו כך, יקרים, זה מה שלימדו אתכם שכל דבר מהעבר השני של המעטה/צעיף חייב להיות חשוב יותר מכם, אולי אפילו בדמותו של אב, כך שמוטב שתתנהגו יפה, תשבו ותקשיבו. אולם זה אינו אמיתי.

 

ברצוני שתשתמשו כעת בלבכם. מיהו המדבר אתכם כרגע? בין אם תרצו להאמין בכך או שלא תרצו להאמין בכך, מדבר אתכם בן משפחה המכיר את נשמתכם. כאשר אינכם נמצאים כאן, יקרים, אנחנו משתעשעים בעליצות בשמיים... זוהי מטפורה. כאשר אינכם נמצאים כאן, כל המשפחות רוקדות יחד ... זוהי מטפורה.

אני בן משפחתכם. אתם נמצאים במימד השלישי, ונוטלים חלק בביטוי הזה על הפלנטה, עוברים על הנושאים ואני הגעתי לעזור כמדריך - זה מה שאנחנו עושים בכל תקשור. אני מדריך, בן משפחה, אחד הכורך את זרועותיו סביבכם למשך זמן מה ואומר לכם שאני אוהב אתכם - האינכם יכולים לראות זאת? אני אוהב אתכם. איני דמות סמכותית מהשמיים, או מישהו שעליכם להשתחוות בפניו. זה מי שאני בעודי מדבר אתכם באמצעות בן אדם.

 

אנחנו ממשיכים לשוחח אודות מחסומים ומסננים. ואדבר על אחד שהוא קל אולם הכי לא מובן מכולם.

הבה אקח אתכם למקום שיתכן ותזכרו או שלא תזכרו אותו - לילדותכם. ילדות היא דבר מעניין, אם היתה לכם ילדות טובה ויפה ואתם זוכרים אותה, אתם יכולים לומר שהייתם רוצים לחזור ולחוות זאת שוב מכיוון שזה היה כה טוב, ואם לא היתה לכם ילדות טובה, הרי שזה חסום ואינכם אפילו רוצים לחשוב על כך.. המשכתם הלאה בחייכם ואינכם רוצים להיות שם שוב.

עבור רובכם, הדברים אמורים להיות כך שכאשר הייתם ילדים חשבתם כילדים ועשיתם דברים ילדותיים כמו לרקוד כאשר רציתם לרקוד, לצחוק כאשר רציתם לצחוק, ולצחקק כאשר איש אינו לא היה נמצא בסביבה... וזוהי שמחה! ילדים משחקים יחד ללא דאגות, ולפעמים כאשר אתם מתבוננים בהם אתם שמחים שאתם כמבוגרים נושאים את הנטל ואינכם רוצים לחלוק זאת עמם מכיוון שהם צעירים מדי, ואתם משאירים אותם לשחק...

אתם בודאי צודקים באופן בו אתם חושבים ובכך שאינכם רוצים לחלוק איתם את הנטל, אולם מי זה שסיפר לכם בעת שגדלתם שעליכם לשאת את נטל העולם...? תאמרו שזה מגיע עם אחריות, שלילדים אין משכנתא, עבודה, ושהם אינם צריכים לדאוג מהדברים שאתם דואגים מהם, ונחמד להשאיר אותם לשחק...

ובכן ברצוני לספר לכם משהו, יקרים, שהילד הזה עדיין קיים, אותו הילד שיכול לשחק בזמן של מהומה, והוא מכונה 'הילד הפנימי'. וזה די ניכר בכם, בחבריכם, בעמיתיכם לעבודה אם הוא קיים או שאינו קיים שם...

 

לימדו רבים, בעיקר באמצעות הוריהם ומה שהם ראו מסביבם, ש כאשר הם הופכים למבוגרים הרי שעליהם להניח מאחוריהם את הדברים הילדותיים מכיוון שכמובן שאינכם חושבים כילדים ולכן לא תרקדו או תצחקקו כאשר איש אינו בסביבה. ולמעשה אתם נמנעים מכך על מנת שלא תראו מטופשים וכדי שתהיה לכם ארשת פנים חמורת סבר. וכך אתם מחייכים רק לעיתים כאשר זה הולם לחייך... אתם מחייכים כאשר אתם פוגשים מישהו אולם אינכם מצחקקים הרבה או רוקדים - לדעתכם זה אינו מקובל, כי הרי אתם מבוגרים...

כך שישנם מבוגרים רבים מסביב עם פנים חמורות סבר כל הזמן, ואין זה משנה מהו המצב. הם עשויים לצחוק כאשר הם צופים בסרט, קומדיה, או כאשר 'מדגדג' אותם משהו שהוא מחוץ לתחומם או לאישיותם, אולם מיד לאחר מכן הם חוזרים לעצמם ולארשת פניהם החמורה..

 

ברצוני לספר לכם אודות מעצור שהוא העדר השמחה.

בני האדם עוצבו על מנת שישאו בתוכם את האל ואת כל השמחה המגיעה עם זה. להיות ילד זו בעצם 'חזרה' לפני שהם הופכים למבוגרים. אתם נוטלים אחריות ואת הדברים שממתנים אתכם ושומרים עליכם מאוזנים, הדברים שמתקבלים על דעתכם בחייכם כאשר יש לכם כעת דברים לחשוב עליהם כך שאתם תסמכו על האיזון הזה של הילד הפנימי, שירקוד אפילו במהלך מגיפה... זה שיצחק על עצמו ואפילו יצחקק מעט ויאמר שהוא יודע שהדברים אינם נראים טוב, אולם שיש לו משהו נוסף בתוכו, אותה השמחה שהוא למד כילד, שעדיין קיימת שם והוא יכול לתבוע אותה לעצמו בכל עת!

 

הקשיבו לי יקרים, אומר לכם משהו שכבר אמרתי בעבר ואתם יכולים להאמין או שלא להאמין בכך - בעלי השמחה הפנימית יחיו זמן רב יותר מאשר אלה עם סבר הפנים החמור. אלה עם הפנים החמורות יעקבו אחר התכנית, יביטו בתרשימים ויראו כמה זמן הם אמורים לחיות ויחיו על פי זה. הם מסכימים לכל אותם דברים שילד לעולם לא היה מסכים להם.

הילד הפנימי משנה את הכימיה שלכם, את האיזון באופן שבו אתם חושבים, את התודעה שלכם, ועוזר לכם לעבור את הבעיות של הפלנטה שיש לכם כעת.

מי אתם? האם אתם חמורי הסבר שאינם מחייכים הרבה? אלה שמסביבכם הבחינו בכך. גם חבריכם נוהגים כך, מכיוון שאנשים עם סבר פנים חמור מושכים לחייהם אנשים דומים. ואילו אלה בעלי הילד הפנימי מושכים לחייהם אנשים דומים. כך שעד מהרה ניתן לראות את ההתקבצות של אלה הרוקדים ונהנים לעומת אלה שעומדים בצד עם פנים חמורות ותוהים מה אינו כשורה עם כל אלה שמתנהגים כמו ילדים. ואלה בעלי השמחה הפנימית הם אלה שיהיו כאן זמן רב יותר.

 

זהו מעצור שיתכן ולא באמת חשבתם עליו, וישנו מסנן שאתם יכולים להשתמש בו אפילו היום, אפילו אם אתם אלה שלעולם לא הבאתם אתכם הלאה את הילד הפנימי שלכם כאשר הפכתם לאנשים מבוגרים. וישנם אפילו אלה שמאוד גאים על שפעלו כך.

שותפי (לי קרול, ת.ג.) היה עם מישהו שלעולם לא חייך וכאשר הוא שאל אותו היכן מצוי הילד הפנימי שלו, האדם הזה ענה שהוא נמצא היכן שהוא אמור להימצא - קבור מחוצה לו בחצר האחורית...הוא חשב שהוא הניח את הכל במקומו מכיוון שהוא כבר היה אדם מבוגר..

קיים מסנן עבור זה, ומסנן הוא משהו שיאפשר לכם לא להכניס פנימה דברים שאינם הולמים עבורכם, זוהי בועה מסביבכם כך שתוכלו להתחיל להגדיר עבור עצמכם. הבועה הזו היא משהו חדש, זהו כלי שתוכלו בעזרתו לשנות את מה שמגיע אליכם ובו בזמן לזהות אותו כאשר הוא עובר סינון החוצה.

 

"אני לא אאפשר לדברים של העולם הזה להגדיר את הילד שהוא אני. אני לא אציית לפחד. המסנן שלי יסנן החוצה כל דבר שאינו הולם ויאפשר לשמחה ולילד הפנימי לעבור. אם אבחר בכך, אני אצחקק לי בזמנים שאינם הולמים מבלי שאצטרך להסביר זאת לאלה שינעצו בי מבטים מכיוון שאני אדם מאושר.

המסנן הזה הוא שלי ואני אזהה דברים שעשויים לשנות זאת המגיעים בדרכי, ובפעם הראשונה אראה את עצמי כמישהו שיתכן ועליו לחייך ולצחוק יותר. ארגע ואנוח בזרועותיו של האל מתוך ידיעה שהדברים האלה שגורמים לחרדה בחיי יחלפו, וככל שהתודעה שלי תהפוך להיות גבוהה יותר וככל שאהיה יותר מלא/ת שמחה, אורי ימשוך פתרונות לדברים שעשויים לגרום לסבר הפנים החמור שלי."

 

אתם מצויים באנרגיה שמי שהנכם ומה שאתם עושים מושכים דברים דומים. אם אתם מצפים לצרות - הם יגיעו...אם אתם מצפים לאור - יגיע אליכם אור. אתם בשליטה על אנרגיות שלא חשבתם שביכולתכם לשלוט עליהן.

קשה מאוד לתאר את הדברים האלה למי שאין לו שמחה ורוצה בה כל כך...

קחו את הילד הפנימי הזה אתכם, זכרו, אם תוכלו, כיצד זה היה לחיות ללא דאגות והדביקו זאת על עצמכם לזמן מה, ותחיו זמן רב יותר, יקרים, ותמשכו את אלה שרוצים את מה שיש לכם.

 

אני אשוב,

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2020