Light Connections
 
 









 

האם אני עושה את הדברים כהלכה? - מאי 2020

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

ישנם נושאים משותפים בכל התקשורים ואחד מהם הוא אודות תקשורת. האנרגיה שאתם שרויים בה כעת כמעט ודורשת זאת. זהו זמן להקשיב ועדיין זה כה קשה לרבים מכם אפילו לדעת מהי המשמעות של זה.

 

אתם הענקתם למעטה/צעיף את שמו, ופיתחתם זאת עבור עצמכם - מעין חומה שמרחיקה אתכם מאיתנו. בעבר סיפרנו לכם שזוהי חומה של מציאות והיא אינה אמיתית. זה דבר אמיתי או מחסום אמיתי עבורכם, אם תבחרו בכך, במימד השלישי והרביעי, אולם אתם חיים במימדיות שרגילה ולינארית עבורכם ושחוויתם אותה במשך עידנים. וכאשר אתם נלחצים החוצה ממנה אתם מגיעים לתוך רב מימדיות שעבורנו זה הדבר האמיתי.

 

חלק מן הרוח האנושית המתפתחת, תהיה רוח הדוחפת מעבר למימד השלישי. סיפרנו לכם אפילו שאתם מצוידים לכך, והרעיון היה שאם תצליחו לעבור את שנת 2012 - שאכן עברתם, הרי שרב מימדיות, חלק מהדנ"א שלכם, יתחיל להיות מופעל. ובסופו של דבר זה יצור בעקבותיו תודעה רב מימדית בתוך בני האדם.

אם טרם חשדתם בכך, ברצוני שתדעו שהרעיון הזה של המימדיות שאתם נמצאים בתוכה נועד עבורכם. זה אינו אומר שזה נועד לאחרים בגלקסיה הזו, אלה שהגעתם משם או 'אמהות הכוכב'. קיימות מציאויות רב מימדיות לחיים רבים כל כך ברחבי הגלקסיה הזו, וזה מגיע עם התפתחות לא רק של המצאות אלא של תודעה וחשיבה. אתם דוחפים לעבר דברים שכבר אינם יותר מן המימד השלישי, ואתם מגלים אותנו כאשר אתם עושים זאת.

 

החומה והאופן בו היא קיימת כעת, המחסום נמצא בתקשורת. כמעט כל הכיתות שנלמדות על ידי המורים שמשתתפים באירועים כאלה ואפילו מקשיבים לתקשור הזה, הן אודות 'כיצד' - כיצד להבין את מה שנאמר, כיצד להתחבר עם חוכמתכם הפנימית המולדת, כיצד להקשיב, כיצד לתקשר, כיצד לדחוף מבעד למעטה/צעיף ולהתחיל להבין מה קיים שם.

 

אני מקדים את כל זה עבור שיעור קטן היום שעליכם לשמוע אותו, והוא אחד מהשאלות הרבות שאתם ממשיכים לשאול.

אם אתם בעלי דעת רוחנית, אם אתם אלה המנסים לדחוף מבעד למעטה/צעיף הזה, אם אתם אלה הטוענים שאתם שומעים ומבינים את הכל, מאמינים בכך ורוצים באמת להיות יותר בקשר עם הדברים האזוטריים, כולל 'העצמי הגבוה' שלכם שנדמה שהוא נמצא במקום ההוא של מימדיות גבוהה יותר - אתם באמת רוצים בכך אולם האתגר הוא שאינכם יכולים לומר אם אתם אכן עושים זאת כהלכה ... או אם אתם עושים בכלל משהו כהלכה ...

תהיה זו נשמעת לעיתים תכופות מהנשמות העתיקות שנמצאים על סף ההבנה, שרוצים להתקדם הלאה, ורוצים עוד... הם מתחילים להבין ולהאמין שזה אמיתי. והם שואלים את עצמם מה אם האנושות היתה מוכרעת כרגע ומוכנה להתגלות ולהופיע מחדש, והם אינם יודעים אם הם עושים את הדברים כהלכה, אם הם יוצאים בסדר מן המצב הזה, והם שואלים מה עליהם לעשות ...

 

אינכם מבינים את הנחת היסוד הבסיסית של 'אתם' ו'אנחנו'. ואם כך אומר לכם פעם נוספת. המימד השלישי שלכם שומר אתכם לכודים בקופסה שהיא כה שלמה, עד שכאשר אתם שולחים את תפילותיכם לתקרה אינכם יודעים לאן הן הולכות ... הן מנתרות חזרה, אולי הן נשמעו ואולי הן לא נשמעו. אתם מדברים לרוח ויתכן והדברים נשמעים או שאינם נשמעים - אתם פשוט אינכם יודעים.

יתכן ואינכם מקבלים את המשוב שהייתם רוצים לקבל, אולם יקרים, זה תמיד נמצא שם. פשוט תלוי כיצד אתם שומעים זאת או שאינכם שומעים זאת...

 

ברצוני להראות לכם משהו ולצייר תמונה קטנה שאינכם מצפים לה.

אספר לכם סיפור אודות תינוק קטן, ובסיפור יש לו צעצועים, קוביות קטנות שהוא יכול לשחק איתן. אולם התינוק מתוסכל בתהליך הלמידה שלו מכיוון שהוא מנסה להניח את הקוביות הקטנות האלו בפתחים קטנים של משחק אחר. הוא מנסה להכניס את הקוביות אל תוך החורים - קיימים צורות וגדלים שונים שעל התינוק ללמוד אותם.

אולם אהה - בסיפור הזה קיים גם מעטה/צעיף. הקוביות נמצאות אצל התינוק, אולם המשחק עם הפתחים נמצא בצידו השני של המעטה/צעיף, והוא מנסה להגיע מעבר לאותו המעטה/צעיף הזה ולנסות להתאים את הקוביות לפתחים השונים, עד שהם יותאמו.

 

התינוק הזה הוא לינארי, כמוכם, ובסיפור הילד אוחז בקובייה, מנסה להגיע ומוצא פתח. הוא אינו מודע לכך שקיימים פתחים רבים, מכיוון שהוא מצוי בקיום לינארי של קובייה אחת ופתח אחד. והוא מנסה להכניס בכוח קובייה מרובעת אל תוך פתח עגול...

אמו עוקבת אחריו בעת שהוא מנסה לעשות זאת, רואה זאת ויודעת אודות המעטה/צעיף, הכלים, המשחק, ורואה את הקובייה ואת הפתח. האם אוהבת את התינוק הזה שלה, ורוצה שהוא ילמד ויצליח, והיא רואה אותו מנסה שוב ושוב להכניס בכוח את הקובייה לצורה הלא נכונה של הפתח, הוא אינו מתקדם או מחפש פתחים נוספים... האם יכולה לחשוב שזה חמוד שלתינוק יש קובייה בצורה שאינה מתאימה לצורתו של הפתח, ולמחרת כאשר הוא מנסה זאת שוב ושוב, היא ממשיכה לומר לעצמה שזה חמוד.

שנה חולפת, ועוד שנה חולפת, והילד עדיין אוחז בקובייה לא נכונה שאינה מתאימה לפתח, ועד מהרה הוא מוותר... הוא חושב לעצמו שדבר אינו קורה, וגם לא יקרה לעולם, הוא מתוסכל מאוד. וגם האם כבר ויתרה ואינה חושבת יותר שזה חמוד...

אולם אמהות לעולם אינן נוהגות כך [קריון מצחקק בהנאה..] היא בקושי מתאפקת כאשר הילד נאבק והיא ממהרת אליו ואומרת לו לחכות רגע, שברצונה להראות לו שישנם שם פתחים נוספים. היא לוקחת את ידו ומראה לו את הפתחים הנוספים, כדי שירגיש אותם, והוא אומר שזה נפלא!

יתכן והילד יתקשה שוב בהמשך, ואז האם תעזור לו שוב, היא אינה יכולה להתאפק, היא כל כך אוהבת את הילד הזה שלה, והיא נמצאת שם עבורו בכל פעם שהוא טועה או בוחר את הפתח הלא נכון. ובמשך תקופה מסוימת הילד לומד את מה שהיא מנסה להסביר לו, או שאינו לומד - וזוהי בחירתו החופשית.

כך זה פועל עבור האם המאוהבת בילדה.

 

האם עלי להמשיך, או שהאם כבר הבנתם זאת? [קריון מצחקק בהנאה..]

אתם שואלים את הרוח כיצד תדעו אם אתם עושים זאת כהלכה, מספרים שאינכם יכולים להרגיש דבר, אתם דוחפים בכוח ללא הרף את הקובייה לתוך הפתח הלא נכון. ואתם שואלים כיצד תדעו מתי זה מתאים...

החלטתם שאנחנו נמצאים שם מעבר לחומה בעודכם נמצאים כאן. אינכם מבינים שאנחנו נמצאים אתכם כל הזמן, 24/7, אנחנו נמצאים אתכם כאשר אתם ישנים, ואנחנו אוהבים אתכם כל הזמן, ואין זה משנה מה מתרחש.

ברצוני לספר לכם שזה אינו תהליך 'ללא ידיים', ברצוננו להראות לכם, ברצוננו להעניק לכם את הפתרון הנכון, ברצוננו להעניק לכם את המשוב, אולם יש לנו רק דרך אחת - אפשור.

האם תאפשרו לנו לעזור לדחוף ולמשוך את מציאותכם, כך שהיד שאוחזת בקובייה בצורה מסוימת תגיע לפתח הנכון, והיא תוכל להיכנס פנימה והדברים יתחילו להתחבר, והחלקים יתאימו?

 

כיצד לעשות זאת? אתן לכם את הפתרון:

בכל יום - בכל בוקר ובכל לילה - צרו קשר עם הרוח ואמרו "רוח יקרה, זהו הכיוון שאליו מועדות פני, ואם זה אינו הכיוון הנכון, דחפי אותי בחזרה, אני מעניק/ה לך רשות לדחוף זאת אם זה אינו נכון. אני מעניק/ה לך רשות כך שאמצא את המקום הנכון ואת הזמן הנכון. אני מעניק/ה לך רשות לתקן אותי במידה ואני טועה, ואני אמשיך וארגיש כל כך בנוח בקשר לזה, לא אדאג ואלך בעקבות הנתיב שהוא האינטואיטיבי ביותר, אולם אם הוא מוטעה אני מעניק/ה לך רשות להזיז זאת הצידה ולאפשר לי להתחיל שוב מהתחלה."

 

כך זה נעשה.

ברצוני לספר לכם שצופים בכל אחד מכם באהבה וחמלה, בנדיבות, על מנת לעזור לדחוף ולמשוך אתכם לעבר הכיוון הנכון, אולם כל אשר עליכם לעשות הוא לומר "לו יהי, אני מקבל/ת את הרעיון של המקום הנכון והזמן הנכון, וגם אם מאוד ארצה משהו ואחשוב שאני בכיוון אליו, הרי שאם זה יתפרק, אומר תודה לך אל, תודה לך רוח, על שדחפת אותי מזה, לא הייתי צריך/ה להיות שם, תודה לך על שהראית לי את צורת הפתח הנכונה עבור הקובייה הנכונה."

כך הדברים נעשים.

 

הפלנטה מוכרעת בנקודת צומת גורלית עם מציאות שהיא מעולם לא ראתה לפני כן. נשמע מוכר...

בשעה שכולכם תופיעו ותתגלו מחדש, אני מציע שתשאלו את השאלות האלו "נכון או לא נכון, כן או לא, הראי וספרי, אני מעניק/ה רשות בשעה שאנחנו מגיחים ומתגלים מחדש עם כמה החלטות שאני עשוי/ה לקבל כרגע שהיה עלי מן הסתם לקבל לפני זמן רב..."

אני יודע מי מאזין וקורא.

 

אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו נמצאים אתכם, אתם יכולים לחצות את המחסום הזה עם הרשות של בחירה חופשית: "רוח יקרה, ספרי לי מה עלי לדעת".

 

זהו המסר עבור היום - זה גם יהיה בדרך כלשהי גם המסר עבור מחר - כך זה תמיד - שאנחנו מאוהבים באנושות, ואיננו מתכוונים לתת לכם פשוט לקבל את הבחירות השגויות, אולם אם זוהי בחירתכם החופשית - אתם תקבלו אותן, אולם יקרים, לא הייתם נוטלים חלק במפגש הזה לו לא רציתם לדעת את מה שזה עתה מסרתי לכם.

 

חשבו על נדיבות כאשר אתם קמים בבוקר, חשבו על הדברים האלה שאתם דואגים ומודאגים לגביהם שיתחילו לנוע ולהסתדר, כתבו את התפריט שאתם רוצים שיוגש לכם בחייכם ודמיינו את הדברים האלה מובאים לכם. כך אתם יוצרים מציאות, עם הצורה הנכונה בפתח הנכון.

 

אני אשוב,

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2020