קילוף הבצל של 'העצמי' – ספטמבר 2019
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

ברצוני לדבר בתקשור הזה במיוחד לקבוצה שיושבת כעת מולי, בבולגריה.

זהו מקום מקודש, אולם יהיו אלה שישבו כשידיהם משולבות ויאמרו שזה אינו כך עבורם. וברצוני לדבר אודות זה.

מהו אותו הדבר בבני האדם שגורם להבדל בהכרה באנרגיות? אדם יכול לשבת כאן ולהרפא ממחלה בעוד שהאדם היושב לצידו יכחיש זאת. שניהם נמצאים באותה הפגישה ושומעים אותן מילים, אותה מוסיקה תנוגן… אחד יעזוב ללא כל שינוי, יתכן שעדיין בצרה וספק, ואילו חייו של האדם השני ישתנו לתמיד!

יקרים, זוהי בחירה חופשית – הבחירה להאזין, להאמין – או שלא לבחור בכך. יש לכם רשות לא להאמין, ולא יקרה לכם דבר אם תצאו מן המקום הזה ולא תרצו יותר לשמוע תקשור אף פעם, 'לגלגל' את עיניכם ולספר לאנשים שהייתם בפגישה עם אנשים מוזרים ומשונים מאוד ועם אדם היושב על כסא ומעמיד פנים שהוא מתקשר את מה שנמצא מעבר…

ויהיו אנשים אחרים שנכחו באותה הפגישה ויספרו שהם ישבו עם מלאכים שהגיעו אליהם באופן כלשהו וניקו את מחלתם, אחזו בכף ידם ועדיין הם נוכחים בתוכם, ותמיד יהיו נוכחים.

 

ההבדל ביניהם הוא ב'ניצוץ', כאשר אדם מגיע לנקודה בה הוא מחליט האם האל אמיתי או שהוא אינו אמיתי, ואם אכן האל אמיתי, מה עוד יש שם שיתכן והוא מחמיץ. לבני האדם יש בחירה לומר 'כן' לפוטנציאל או לאפשרות שיתכן ויש 'עוד'… וכבר שיברנו אודות מה שקורה לאחר 'הניצוץ'…

 

אכנה את התקשור הזה 'קילוף הבצל של העצמי'. כל אחד מכם נולד אל תוך הדואליות, ומוקדם מאוד אתם לומדים מהוריכם ואלה שמסביבכם כיצד להתנהג, במה להאמין, כיצד הדברים פועלים… ובסופו של דבר אתם מקבלים מספר החלטות, תלוי באנשים סביבכם ובהוריכם – חלק יאמינו שהם חיים בעולם של הישרדות והם קורבנות של כל דבר, אחרים לא יאמינו בכך אולם הם שרויים במקום ביניים כלשהו, וכך הדברים נמשכים…

העולם כיום מלא ברמות של אמונה, והן חזקות עד כדי כך שרוב המלחמות על הפלנטה נערכו בשל רמות האמונה באל אחד, כמו ילדים שעומדים על גבי קופסאות, מכריזים וטוענים שהאל שלהם טוב יותר מן האל של האחרים…והם אומרים, כנגד כל סיבה והגיון, שהאל שלהם יפה ואוהב יותר מזה של האחרים, ואם האחרים אינם מאמינים להם, הרי שעליהם להרוג אותם.

ודברים כאלה מתרחשים אפילו היום, ממש עכשיו. כאלה הם פני הדברים. אולם זה לא יהיה כך לתמיד, מכיוון שקיימת התעוררות לחוכמה על הפלנטה.

מה בדבר אמונה אישית, האם כל הרמות האלו של האמונה הן אישיות? ואנחנו מכנים זאת 'בצל' מכיוון שכאשר אתם מתחילים לשאול את השאלה האם יש 'עוד', אתם מקלפים חלק מהדברים הישנים שלימדו אתכם… האם האל גדול מכפי שלימדו אתכם, האם אפשרי שקיימת מערכת גדולה יותר מאשר סיפרו לכם, ואם זה אכן כך – כיצד זה משפיע עליכם?

וזה קורה כאשר אתם מתחילים לשאול את השאלה 'אל, האם אתה נמצא שם? האם זה נכון שאתה אוהב אותי?'

 

הקשיבו, ישנם רבים המבקשים פתרונות כה רבים. התפישה האנושית אומרת שעליכם לקבל עזרה, כלומר שאם אינכם יכולים לפתור את הדברים בעצמכם ואתם בצרה, הרי שעליכם ללכת למקום כלשהו ולקבל עזרה, מכיוון שהתפישה טוענת שאם באמת אתם אינכם ראויים ובעלי ערך הרי שעליכם לקבל עזרה ממישהו שהוא כן ראוי!

לפעמים זו עזרה רוחנית, לפעמים עזרה רפואית, פסיכולוגית – וחלק מן הדברים אכן עובדים! אולם אף אחת מן הדרכים האלו אינה 'הניצוץ', כאשר האדם יושב לבדו על הכסא, מרים את ידיו – באופן פיסי או מנטלי – ופונה לאל ומבקש: 'הראה לי שאתה נמצא שם, אני מקבל את הרעיון שיתכן וקיים 'עוד' ואני מוכן/ה לדעת זאת'.

אין לכם כל מושג מה זה עשוי לעשות [ קריון מצחקק בהנאה..] אתם נותנים רשות ל'עוד'… וזוהי בחירה חופשית.

 

אנשים אומרים שלו האל היה שם, הוא היה משנה את הדברים עבורם כך שלא יהיו להם בעיות, כך שבני אדם לא יגוועו ברעב. זה היה תמיד תלוי בכם ובבחירה החופשית שלכם, בין אם ליצור פלנטה חשוכה או מוארת. זה אינו קשור כלל למה שהאל רוצה או פועל כאן.

'ניצוצות' מתחילים אחד אחד,,נשמה אחר נשמה. זה מתחיל עם 'אל יקר, האם יש 'עוד', ואם יש 'עוד', אנא הראה לי זאת'..

 

כאשר זה מתחיל, השכבה הראשונה של הבצל הזה מתחילה להתקלף, אני אכנה אותה 'שכבת הפחד'. יתכן ואינכם מיודעים לכך אולם תמיד פחדתם לשאול. היו אלה שביקשו מכם לא לפנות לשם, לא ללכת לפגישת תקשור מכיוון שעשויים להתל בכם שם ויספרו לכם על דברים שאינם באמת כך, יגרמו לכם להצטרף לדברים, לשלם עבור ההצטרפות למכלול העקרונות האלה…

 

'אל יקר, אם יש 'עוד', הראה לי זאת…'

אינכם מצטרפים לשום כת – אתם מתבוננים פנימה, לאינטואיציה, האומרת שחייב להיות משהו טוב יותר..

וה'ניצוץ' הזה יוצר משהו, יקרים. ולכן ברצוני לספר לכם פעם נוספת, לקבוצה הזו, וזה הדבר היפה ביותר שביכולתי לומר: לכל אחד מכם יש משימה עבורכם – נשמות אחרות וגם הוויות מלאכיות חיכו במשך כל ימי חייכם עד שתשבו על הכסא ותתנו רשות לאהבה, לריפוי, לחמלה, לניקוי, לשלווה בחייכם, לפתרון בעיותיכם. יש לכם עוצמה!

 

אנשים אומרים שהם ניסו כל מיני דברים, דיברו לתאים שלהם, ועוד – אולם, מה בדבר 'הניצוץ'?

הם אינם ממש מוכנים לשינוי מלא ושלם בחייהם, הם רק רוצים למשל ריפוי…ואני שואל אותם ממה הם פוחדים, האם הם פוחדים להיות נאהבים יותר מדי, האם מישהו בחייהם סיפר להם שהם אינם ראויים ולכן הם אינם יכולים להיות נאהבים – והם יאשרו בשברון לב ויאמרו מעומק ליבם שזה ממש קרה כך, הם לא היו מודעים לכך שהם באמת פחדו.

 

כאשר מתרחש 'הניצוץ' קורה שינוי בחיים. אנשים פוחדים שיאבדו חברים ומערכות יחסים אם ילכו בכיוון הזה, ואינם חפצים בשינויים האלה. הם די אוהבים את רוב הדברים בחייהם ומעוניינים לשנות רק חלק מהם – אולם הכל ישתנה!

אתם תאבדו חלק ממערכות היחסים שלכם, אולם דלת תיפתח ודרכה יזרמו מערכות יחסים חדשות. האם פגשתם כאן מישהו שלא חשבתם שתפגשו? האם זיהיתם משפחה שאינה מדברת את שפתכם? כולם נמצאים כאן, יש לכם משפחה בחדר הזה שהיא מעבר לכל חברות שעשויה להיות לכם במצב הגופי שאתם מכירים אותו.

כן, דברים ישתנו – האם אתם פוחדים להיות נאהבים יותר מדי?

 

כאשר מתרחש 'הניצוץ' לפתע מתחיל מידע. והדבר הגדול המכונה סנכרוניות!

למעשה סינכרוניות הוגדרה כ'מזל'. נוהגים לומר לאנשים שהם כה ברי מזל מכיוון שהם ממשיכים לפגוש את האנשים הנכונים – וחלקכם שמעו זאת – אולם אם תאמרו שלמזל אין כל קשר לדברים ושאתם מעצבים את מציאותכם, הרי שיביטו בכם וימלמלו שאתם כנראה מאותם אלה שהולכים ל'פגישות האלו'…

האם אתם חושבים שזה אפשרי לעצב את מציאותכם? והתשובה היא חיובית – זה נעשה בעזרת 'הניצוץ'

"רוח יקרה, הדריכי אותי כך שאהיה במקום הנכון ובזמן הנכון באמצעות האינטואיציה שלי וסימנים שאזהה אותם בעיני בלבד, ובמקומות האלה אמצא את התשובות לכל שאלותי ובקשותי…"

 

יקרים, זה אינו מה שאתם חושבים. האם אתם חושבים שאתם עומדים לפגוש מלאך? אני מדבר על פגישה עם המשרה הנכונה, הגבר או האשה הנכונים שיהפכו להיות אח או אחות נוספים עבורכם, על מערכת יחסים שתהיה מעבר לכל מה שהיתה לכם עד כה! אני מדבר על משפחה, תשובות, פתרונות..

והבצל הזה מתחיל להתקלף, כל השכבות האלו מתחילות לקלף את בצל 'העצמי', שכבה של מה שנהגתם להאמין בו, שכבה של כל הדברים שהוריכם סיפרו לכם, שכבה של מה שהמדריכים הרוחניים סיפרו לכם כאשר הייתם קטנים.

 

קשה מאוד לקלף את הבצל, יקרים, מכיוון שאתם חושבים שזוהי בגידה בהוריכם, בהדרכה הרוחנית שלכם – אולם כל אחד מהם העניק לכם את המידע הטוב ביותר שידעו בזמנו והאמינו שזה טוב ואמיתי.

כאשר תתחילו לקלף את הבצל הזה תבינו שהליבה מתחילה להיחשף ותגלו שאתם מתחילים להשתנות,

צפו לסינכרוניות, צפו לתשובות, מכיוון שנמצאת כרגע פמליה סביבכם, ובבחירה חופשית אתם יכולים לבקש מהם לעזור ו'לדחוף' אתכם לכאן, ולשם. חלק מכם היושבים על הכסאות ממש לפני, נקראו לכאן ברגע האחרון – משהו בתוכם אמר להם שעליהם להיות כאן, ואתם יודעים בדיוק על מה שאני מדבר.

ועכשיו, כשאתם נמצאים כאן – אינכם רוצים בזאת.. לשבת ולהיות נאהבים, להיות עם משפחה, לעבור תהליך הצערה, להרפא – יתכן ומדיכאון, מתפישה ישנה, יתכן ולהגיע למחשבה בהירה בנוגע למצבים שלחצו עליכם ולא יכולתם להגיע לפתרון בעצמכם. ועכשיו יש לכם בהירות – אולי עדיין אין לכם פתרון, אולם קיימת בהירות.

משמעותו של הדבר היא שאתם בהירים ויכולים לשבת, להיות נאהבים, להרגע ולומר שאינכם יודעים מה עתיד לקרות הלאה בצעד הבא אולם אתם עומדים להתקרב לשם בנדיבות וחמלה. אתם תהיו שלווים לגבי הצעד הבא..

 

אני מדבר לאנשים הנמצאים כאן, בקבוצה הזו, בקהל הזה, שהגיעו על מנת לקבל תשובות, שהרגע מסרתי לכם אותן..

אל תרוצו למקום כלשהו על מנת לקבל עזרה – שבו והכנסו פנימה, מכיוון שלפיסת האל בתוככם יש את כל התשובות לכל דבר בחייכם, עד לנשמתכם האחרונה.

 

כך זה נעשה, יקרים. עליכם ליטול החלטה שזה אמיתי, שאתם בוטחים בכך, ואפשרו לאהבה לזרום פנימה.

ממה אתם פוחדים? ישנם חלק מהקהל הזה שיאמרו שיתכן והם פוחדים להיות נאהבים.. מה יקרה אם תגלו לפתע שאתם כן ראויים ובעלי ערך, שאתם מפוארים בעיניו של הבורא היוצר.

סיפרתי לכם שמסביבכם קיימת פמליה שהיתה שם מאז לידתכם, מחכה לאחוז בכף ידכם במידה ויש לכם את 'הניצוץ' – וזוהי בחירה חופשית, יקרים.

 

מי יתן וחלק יעזבו את החדר הזה ואת האזור הזה כשהם נרפאו מה שהם הגיעו איתו, או יתכן ומלאים בשאלות אחרות שיגרמו להם לבצע מספר בחירות. מה יש להפסיד בלהיות נאהבים על ידי האל?

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר