Light Connections
 
 









 

נישואין עם הנשמה - אוגוסט 2019

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

אנחנו באי קאוואי, הוואי, במקום מפורסם כאן, 'פרן גרוטו'. ויתכן ותחשבו שהפרסום הגיע ממשפחת המלוכה, מהמלכים והמלכות בעברה של הוואי, שנהגו לשוט בנהר ולבלות את זמנם כאן באופן פרטי. רק הם, 'האיליהי', יכלו להגיע.

 

 

 

 

 

אולם לא נדון בכך. נדון במשהו הרבה יותר משמעותי.

האנרגיה במקום הזה לא הוכנה על ידי האבות הקדמונים או משפחת המלוכה. קיימת כאן מסורת במשך 80 השנים האחרונות: אוהבים מגיעים מכל רחבי העולם על מנת להינשא, לומר את נדריהם, ולהיות יחד. והם שומעים שיר שאפילו לא נכתב על ידי בני הוואי, אולם הפך לשיר ששרים כאן..

הסלעים, השרכים, ועפר האדמה כאן שמעו את השיר הזה פעמים רבות במשך כל יום, במשך 80 שנים, האהובים מגיעים בכל תנאי מזג האויר השונים.

זהו שיר אודות אחדות, האנשים מצפים שישירו אותו בתחילה, וחלק ינשאו, חלק פשוט יביטו זה בזו, בעקבות מילות השיר הזה, האחדות שהוא מדבר אודותיה, ורוח האלוהה..

 

אבקש משותפתו (מוניקה, ת.ג.) של שותפי (לי קרול, ת.ג.) לצעוד קדימה לרגע ולהקריא את המילים באוזניכם:

 

זהו הרגע לו חיכיתי,

אני יכול/ה לשמוע את לבי שר.

בקרוב יצלצלו הפעמונים

זהו הרגע של אלוהה מתוק

אוהב אותך זמן רב יותר מאשר לנצח.

הבטח/י לי שלעולם לא תעזבני/ביני.

כאן ועכשיו, יקר/ה,

כל אהבתי,

אני נודר/ת יקר/ה.

הבטח/י לי שלעולם לא תעזבני/ביני.

אוהב אותך זמן רב יותר מאשר לנצח.

 

עכשיו, כשאנחנו אחד,

העננים לא יסתירו את השמש

שמיים כחולים של חיוך הוואי

על יום החתונה שלנו,

אני אוהב/ת אותך בכל לבי.

 

השיר מתחיל ב'זהו הרגע לו חיכיתי', וברצוני לדבר באופן אזוטרי על אהבת האל הטהורה, המפוארת, המדהימה, שיצרה יחד אתכם נשמה.

רב הפלנטה מבינה את המילה 'נשמה', זה הפך למילה נרדפת לכוח החיים, משהו שהוא מעבר לבני האדם. זה נכנס כה עמוק לאוצר המילים של הפלנטה עד שאלה שהם ימאים, אלה ששטים באוקינוס, מתארים את מספר האנשים על הספינה כמספר 'הנשמות' ולא מספר בני האדם, נשים או גברים..

 

הנשמה היא משהו כה שלם שלא ניתן להטיל בו ספק.

קיים בורא יוצר, יקרים, המכיר את שמכם, האוהב אתכם.

ובשעה שאתם עומדים כאן בחורשה בין העצים, מביטים במערה, קיימת נשמה שבורא היקום שם בתוככם, וזה לא נועד לכך שתגיעו לכאן ותסבלו. זה נועד לכך שתגיעו לכאן, ובבחירה חופשית תפגשו משהו שהיה כה מדהים, שמהותו שנויה במחלוקת אפילו כיום.

האזוטריים יכנו את ה'משהו' הזה - 'העצמי הגבוה'. וזה ידוע בשמות אחרים במערכות אמונה רבות אחרות. אולם זה נמצא שם, כל כך מלא חיים, ואתם המקודשים גורמים לזה להיות כה מסתורי.

ואתם הופכים להיות מודעים שקיימת כאן דואליות - ישנו 'אתפ האנושיים' וישנו 'אתם המקודשים', ובמשך 30 שנים לימדנו אתכם שהמשימה היא למצוא את 'אתם המקודשים' כאשר אתם פוסעים במהלך החיים, להיות בסנכרון, בעקביות ובלכידות עם זה, להבין שזה קיים שם, כך שתחפשו אחר זה.

 

הבה נדבר לרגע על אותה הנשמה שיש לכם.

התוכלו לדמיין אתכם הולכים בישימון ואתכם נמצאת זו שאוהבת אתכם הכי הרבה, מעבר לכל אדם על הפלנטה. היא נמצאת סביבכם, ויתכן שאף עוקבת אחריכם בצורה בלתי נראית, בשעה שאתם מתנהלים בכבדות דרך האנרגיה ומחפשים אחר משהו אחר מבלי אפילו להיות מודעים שלו יכולתם להתאחד עם משהו כה מדהים, חלק מכם שכל כך יאהב אתכם - זה עתיד לשונת את חייכם לתמיד!

ומהרגע שיהיו לכם 'ניצוצות האיחוד' עם הנשמה שהיא שלכם - הרי שזה איחוד לתמיד, מכיוון שזה משנה את האופן בו אתם חושבים, פועלים, ואת המציאות שהיא שלכם!

 

ברצוני שתחשבו לרגע על האנרגיה בתוכה אתם יושבים או עומדים כרגע.

האם תוכלו להרגיש כאן את האנרגיה, כשהשיר הזה והמילים האלו הושרו כאן פעמים רבות מדי יום, במשך 80 שנים [קריון מצחקק בהנאה..] זהו מקום של איחוד, מקום של אוהבים.

 

האם זה יהיה מעבר לגבול יכולתכם לתפוש את הרעיון, שאתם הופכים לנאהבים בשיעור של רטט גבוה, כאשר אתם פוגשים את 'העצמי הגבוה' שלכם? אתם ממשיכים לאהוב, האחד את השני, את עצמכם..

אהבת עצמכם אינה גאווה או שחצנות. אהבת עצמכם היא אישור לכך שאתם פיסה של האל, הידיעה מי הנכם.

כך אתם אוהבים את עצמכם מספיק כדי לדעת שלא להיכנס לרטטים מסוימים או דרמות. אתם אוהבים את עצמכם מספיק כך שיש לכם חוכמה - בעקבות האיחוד שגיליתם, הניצוצות - להכיר באהוב שהוא אתם עצמכם.

 

ותכן ואתם כבר יודעים מהו ההמשך.. [ קריון מצחקק בהנאה..]

מה אם היה לכם מעט איחוד, מעט נישואין, ביניכם לבין עצמכם? מה לגבי חידוש הנדרים? וחלקכם כבר עשו זאת..

מה אם תאמרו "..אני מכיר/ה בך, באהבת האל שהושמה בתוכי למשך כל ימי חיי. תודה לך על שאת חיה אתי.."

ואם כל זה חדש עבורכם, אולי תסכימו לשקול שזה אמיתי?

ברצוני שתזכרו את מילות השיר הזה, 'זהו הרגע לו חיכיתי'.. וחשבו שאתם עומדים לבדכם במקום היפהפה הזה, שמהדהד עם שיר האהבה הזה, הנישואין האלה, האיחוד הזה. זה ניתר מהקירות פעמים כה רבות, עד שעפר האדמה כבר התעייף מכך [קריון מצחקק בהנאה..] אולם זה מהדהד עם רגשות.

איני יכול לספר לכם כמה בני אדם בכו בפתיחות במקום הזה מכיון שהם היו כה מאוהבים, או שהם צפו באחרים שהיו כה מאוהבים ומתאחדים בדרך שגרמה לליבם להתרכך ולעורר בהם תקווה שזה יקרה גם להם - ועבור חלק זה אכן אירע.

 

הבה נעשה זאת, אתם הנוכחים כאן ואתם הקוראים:

מלאך עומד לפניכם ושואל את השאלות - האם תסכים/י? האם אסכים? [ קריון מצחקק בהנאה..] ואין נדרים או חוקים אמיתיים, קיימת רק אחדות כאשר המלאך שואל אתכם 'האם תתאחדו עם מה שמצאתם כרגע, שהוא שלכם, והיה מעולם שלכם?'

האם תוכלו להתכחש לכך? זוהי המורשת שלכם, נשמות עתיקות, כך שבסופו של דבר תפגשו את 'העצמי הגבוה' שלכם, תינשאו לו, ותישארו בנישואין אלה שיצרו חמלה ושלום על הפלנטה הזו.

וכאשר המלאך ישאל 'האם תסכים/י' ויחכה לתשובה של 'אני מסכים/ה' - מה תהיה תשובתכם?

תשובתכם תהיה חיובית, 'כן'...זהו הרגע לו חיכיתי'..

 

האם תוכלו לייחס לתרחיש האזוטרי הזה אותן הרגשות שהייתם מייחסים לשני בני אדם המאוהבים זה בזה? שכן אם תוכלו לעשות זאת, תבינו מעט יותר מדוע ביקשתי מכם במשך 30 שנים להתאהב בעצמכם.

 

קיים רגע בו שני בני אדם מאוהבים מביטים זה בזו וחושבים שכל אחד מהם הוא מפואר [קריון מצחקק בהנאה..] על כך אנחנו מדברים, מכיוון שאתם מפוארים!

זה אינו חולף עם הזמן, לא כאשר מדובר ב'עצמי הגבוה' שלכם, יקרים - זה רק הולך ומתגבר.. ואתם מבינים, יום אחר יום, שזהו איחוד לא רק עם ישות גבוהה יותר שהיא אתם, אלא איחוד עם האל, עם הרוח, עם הטבע.

 

רבים מכם הביטו באי של קאוואי וראו הרבה יותר מאשר הטבע הירוק, שמעתם יותר מאשר את קולם של המים או של הרוח, והבנתם שקיימת הוראה באי הזה עצמו. ולו האי היה יכול לדבר אתכם עכשיו [ קריון מצחקק בהנאה..] הוא היה אומר לכם שקיימת כאן אהבה ... ולו יכולתם לשאול את הסלעים מהו רצונם, מהי בקשתם, הם היו מבקשים מכם שלא לשיר שוב את השיר הזה...[ כל הנוכחים צוחקים..]

ואנחנו אכן מכבדים את הסלעים ולכן לא נשיר את השיר הזה...

 

זהו המסר למקום הזה, עבור היום הזה

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019