Light Connections
 
 









 

לפני הטיפוס על הר סיני - אפריל 2019

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

אנחנו נמצאים במדבר סיני. הקבוצה יושבת למרגלותיו של הר מאוד מקודש, ועומדת לעלות בדרכים שונות במעלה הר סיני - ברגל, ורכובים על גבי גמלים.

שותפי (לי קרול, ת.ג.) אינו מחבב שני דברים: קור וטיפוס [הקבוצה צוחקת..] ואנחנו עומדים לחוות את שניהם.

ובנוסף לכל, הוחלט להתחיל בשעה 1:30 בבוקר ..

יתכן שהסיבה לכל זה חמקה מחלק מכם, אלא אם כן אתם נוכחים כאן, בקבוצה של למעלה ממאה אנשים.

 

הבה נדון בכך לרגע:

אתם באמת מתכוונים להגיע למעלה בשעת הזריחה, שזו תמיד מטפורה להתחלות חדשות. זה מרגיש רענן, זה נושא אנרגיה נפלאה עבור רבים, מסיבות רבות מאוד.

ההר הזה מקודש עבור מערכות אמונה רבות על הפלנטה הזו, ולכן מאות אלפים צועדים במסלול הזה, חלקם מטפסים ברגל במשך שעות וחלקם עולים בעזרת בעל חיים, אולם הסיבות שונות, ואם תשאלו תקבלו תשובה שונה מכל אחד ואחד, החל מאלה שרוצים לראות דברים יפים ואלה שחווים כאן התגלות בעקבות מה שהתרחש כאן, בעקבות אבותיהם, בעקבות תרבותם, או מכיוון שהם מרגישים משהו שהיה בתוכם במשך שנים כה רבות והם אינם יודעים מדוע, ומבקשים לגלות את הסיבה לכך.

ישנם דברים אזוטריים רבים וגדולים שניתן למנות אותם, אולם הם כולם אישיים.

 

ההר מפורסם בעקבות אדם אחד, פעולותיו ומעשיו, ויציאת מצרים.

יקרים, כאשר נגיע לפסגה, ברצוני לספר לכם מעט יותר על האדם הזה, להעניק לכם מעט מידע, וכן, לשכתב חלק מהדברים, כפי שאני תמיד עושה.

אולם עכשיו ברצוני להעניק שם חדש לקבוצה הזו. אתם עשויים לחשוב שהסיבה כולה נעוצה ביציאת מצרים ובמה שהתרחש כאן, בגדולה, ובתחילתה של התרבות השמית, וכל הדברים האלה, ואף יותר, נמצאים כאן.

זה היה המקום הראשון בו המקור הבורא והיוצר הופיע והראה את עצמו לבן אדם בזמנה של התרבות שלכם.

זה עמוק ומשמעותי ביותר.

ואלה התוהים האם האנרגיה של זה נשארה עדיין, הרי יקרים, 'הרשת הקריסטלית' כתבה זאת באופן כה ברור, ואתם מרגישים זאת כה ברור - אולם כבר אין מדובר יותר אודות יציאת מצרים.. זוהי ההיסטוריה.

ברצוני שתחשבו על משהו אחר בשעה שתעלו היום. חשבו על התחלות חדשות.

 

הפלנטה כולה מצויה כעת במעין יציאת מצרים, מהאנרגיה הישנה, דרך נקיפת הצירים של ימי השיוויון שהקדמונים חזו אותם, אל תוך תודעה חדשה.

יציאת מצרים הסתיימה בשנת 2012, ועתה היא ההתחלה של תודעה חדשה.

 

קיימות סיבות רבות לטיפוס על ההר הזה, אפשרו לאחת מהן להיות חידוש כל מה שמצוי בתוככם ומביא אתכם לכאן, ושאתם מרגישים שאינו שלם.

ישנן סיבות רבות להתחיל שוב, לאתחול מחדש באנרגיה חדשה שמגיעה, 'חובטת' ומתנהלת בכבדות דרך כל המערכות וכל האנרגיות וכל הרגשות וכל הסוגיות - ולכן הטיפוס על ההר הופך למשמעותי!

אתם במקום מקודש, זהו זמן טוב לשמוט את הדברים הישנים, יקרים - יציאת מצרים של הישן אל תוך ההתחלה של החדש.

 

אפשרו לפסגת ההר הזה להיות ארץ כנען שלכם. אפשרו לפסגת ההר הזה להיות מסע אל תוך האנרגיה הזו שהובטחה לכם במשך זמן כה רב ושאתם נמצאים כאן עבורה.

ישנם אלה מביניכם המשתמשים בטיפוס הזה ובזריחה על מנת להיפרד ממשפחה שהם אבדו - אני יודע מי נמצא כאן. ישנם אלה שיטפסו באופן משמעותי ומטפורי על מנת לאתחל מחדש את עצמם, כך שיוכלו אולי להמשיך ללא שברון הלב שחוו מסיבות מסוימות, ישנם אלה שיטפסו אל ההר מכיוון שזה יאפשר את הסליחה ל'עצמי' שהם ביקשו אותה, מכיוון שזהו המקום לעשות זאת.

כולכם מגיעים לכאן מסיבות שונות. וזהו המקום.

 

אולם אפשרו לסיבה העיקרית להיות זו:

כאשר נגיע יחד לפסגה, כל מה שיקרה בהמשך הוא שתביטו על זה כעל משהו המסיים דפוס ישן, יציאת מצרים מן האנרגיה הישנה אל תוך משהו שהוא כה חדש עבורכם.

הבחירה בכך היא בידיו של כל אחד מכם - זוהי הבחירה החופשית שניתנת לכל אדם על ידי הבורא היוצר האלוהי.

 

חשבו על הדברים האלה בשעות הקרובות, וכאשר השמש תעלה ותזרח חשבו על שארית ימי חייכם, מכיוון שזה באמת יכול להיות שונה, מכיוון שאתם נמצאים כאן, מכיוון מה שאתם עושים, מכיוון שההר יודע מי הנכם.

אפשרו לטיפוס להתחיל.

 

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

 

 

 

משה - אפריל 2019

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

אנחנו נמצאים במקום פתוח, על פסגתו של הר סיני, וכל הנוכחים לקחו נשימה עמוקה לרגע, מתוך התפעלות על כך שהם למעשה טיפסו והלכו את כל הדרך לפסגה [ קריון מצחקק בהנאה..]

זהו מקום גבוה, ניתן לשמוע זאת בקולו של שותפי (לי קרול, ת.ג.), אולם קיימת כאן שמחה, הרבה יותר מאשר רק ההצלחה להגיע לפסגה.

אם תחשבו על כל מה שמתרחש כאן, בנקודה המסוימת הזו, השירה, השמחה, הרי שזוהי באמת יכולה להיות הפסגה של חייכם, ולפני שאספר על משה, הרשו לי לקחת רגע ולומר לכם יקרים, לאלה הנמצאים אתי כעת, שיתכן וזו תהיה הפעם היחידה בה תוכלו לחוות זאת, ולכן נצלו זאת והרגישו את כל אשר תוכלו להרגיש.

 

המקום הזה מפורסם בקשר למשה, בקשר למה שהוא עשה, ודברים רבים, ומערכות אמונה רבות, והפסגה הזו מפורסמת בעיקר בהקשר ליציאת מצרים.

הסיפור הזה סופר פעמים כה רבות. הכתובים מתארים זאת בדרך אחת, הספרים מתארים זאת בדרך אחרת, הסרט מתאר זאת בדרך נוספת, והייתי רוצה למסור לכם את גרסתו של קריון...

זוהי גרסה שחוגגת את האדם, משה, ואת מה שהתרחש כאן, הרבה יותר ממה שאתם קוראים בכתובים.

 

אתם יודעים על לידתו של משה וגדילתו במלוכה המצרית, אולם כאשר זה הסתיים הסרט מספר לכם שהוא עבר למשהו אחר.

למעשה, לאחר מכן הוא טיפל בבעלי חיים במשך 40 שנה. עד כמה אתם יודעים על בגרותו וחוכמתו של האדם הזה, ועל המשהו המיוחד שהתרחש כאשר הוא צעד על ההר הזה? הוא היה בן 80! [קריון מצחקק בהנאה..] מבוגר בחמש שנים מהאדם שיושב על הכסא (לי קרול, ת.ג.)

הדבר המשמעותי שהתרחש על ההר הזה - לא במקום בו אתם יושבים כעת, אלא באזור דומה, בצידה של גבעה - היה שזו היתה הפעם הראשונה בה המקור הבורא היוצר דיבר ישירות לבן אדם, ללא כל 'מתווך' ביניהם, ללא פסלים ביניהם, ללא משהו שיפריע ביניהם.. והבורא היוצר לבש צורה של הוויה מלאכית רב מימדית. בכתובים קיים המושג 'הסנה הבוער'.

 

כיום אתם יודעים שכל דבר שיוצר אור הוא אנרגיה בצורות שונות.

בימיו של משה, אור נוצר כברק מן השמים או ממשהו שבער על האדמה.

המראה לא היה סנה בוער, יקרים, אולם משה ניסה לדווח על החוויה כמיטב יכולתו עבור הזמן ההוא. אולם לו יכולתם לראות זאת, זה היה הרבה יותר מכך, הרבה יותר מאש שלא איכלה את השיח. זה היה כדור אנרגיה רב מימדית, שמתוכו בקע הקול.

וללא כל קשר למה שרשום בכתובים, הדבר הראשון שאותו 'קול' עשה היה קשור לזהות - הנה מי שאני, והנה שמי..

השם כל כך מקודש לחלק מהאנשים עד שהם לא יהגו אותו - יהוה - או שלא יהגו אותו נכון או בשלמותו, כמו שעשה כרגע שותפי (לי קרול ביטא את השם 'יאי', ת.ג.). זה מקודש, והוא ישאר מקודש.

 

כאן זה התחיל, יקרים, המסר הועבר, והכתובים מספרים שמספר דברים התרחשו בזמן ההוא.

משה האדם הוא הרבה יותר גדול ממה שאתם חושבים. גם לו עצמו היו את הספקות שלו, ספקות הרבה יותר גדולים ממה שביכולתכם להאמין, אולם אתם יודעים את אשר הוא עשה, והוא גם היה אחראי לעליה להר בפעם השניה.

וכאן, יקרים, הדברים מעט שונים.

 

בני האדם מניחים בהטיות שלהם את כל מה שהם מאמינים בזמן נתון, ושמעתם סיפורים על מה שמשה עשה במהלך יציאת מצרים. ואחד הסיפורים המשמעותיים ביותר הוא שהעברים צעדו במדבר במשך 40 שנה - אתם הנוכחים כאן נסעתם והגעתם לכאן בכלי רכב באותה הדרך בה הם הלכו..

 

הבה נעצור לרגע, ונעבור שיעור במספרים - משהו שלא עשיתי בעבר:

משה עבר 40 שנים לפני הזמן שהוא בו הוא עשה את הדברים המקודשים האלה המיוחסים לו, והוא היה בן 80 כאשר הוא חווה את המקור הבורא היוצר מדבר אליו.

שנים רבות חלפו, אולם קיימת משמעות לאותן 40 השנים בהן הוא בגר. קיימת משמעות לאותן 40 השנים בהן העברים צעדו במדבר.

כיום, בנומרולוגיה הטיבטית, משווים את המספר 4 לגאיה, אמא אדמה.

אולם הנומרולוגיה אפילו חזקה יותר מכך, ואספר לכם על הנומרולוגיה שבזמן ההוא לא היתה לה באמת צורה ומבנה, ועם זאת עדיין היתה למספרים משמעות.

במערכות האמונה הרוחניות על פני הפלנטה הזו קיים פעמים רבות המספר 7. המספר 7 גם קיים בהיסטוריה של מצרים, כפי שתגלו מאוחר יותר. זה יותר מאשר רק ההשתקפות של 7 האחיות' (הפליאדים, ת. ג.) - זהו מספר מקודש.

והמספר 4 חזק מכפי שאתם חושבים, 4 הוא אודות פוריות, אמא, שינוי וגם אודות לידה.

4 הוא מספר של לידה מחדש, וכך המשמעות שלו הפכה להיות 'אמא אדמה' בנומרולוגיה הטיבטית, אולם באמת מדובר בפוריות של האנרגיה של כל הדברים.

 

מסרנו לכם לפני כן את המידע אודות 40 השנים במדבר, וזה אף מצוי בכתבים, אם תבחרו למצוא זאת שם. וזוהי הגרסה שלי:

ביציאת מצרים, יקרים, היתה אנרגיה ישנה מאוד, וכל הדורות של האנרגיה הישנה והרשומות האקאשיות של האנרגיה הישנה. אף עברי לא היה יכול להיכנס לארץ כנען עם האנרגיה הזו, עם התודעה הזו. ולכן דורות היו צריכים לחלוף, יקרים, לפני שהעברים הפכו לישראלים, שיכלו לנוע בחופשיות אל תוך ארץ כנען - הארץ המובטחת - ללא התודעה של עבדות, ללא האנרגיה הישנה, וזוהי לידה מחדש, יקרים.

ולכן המספר 4 היה נוכח שם.

 

זוהי הלידה מחדש שאנחנו חווים אותה על ההר הזה, זה מה שאפשרי כעת עם התודעה שלכם - אתם מתבוננים כרגע במספר 4 גדול!

 

ברצוני לגרום לדברים להיות יותר אלגנטיים וברי אמונה, בקשר להסבר לגבי משהו מסוים שהתרחש, אולם בו בזמן אנחנו עומדים להעליב כמעט את כולם.

הסיפור אמיתי. כאשר משה ראה את 'עגל הזהב' ודברים נוספים שהיו נפרדים מהאל, הוא ראה שהדור התחיל לאבד את האלוהיות שהוא הראה להם בבהירות כה גדולה. בני אדם עושים זאת, הם נמשכים לעבר חפצים על מנת לסגוד להם.

כאשר משה חזר להר כאן, בפעם השניה, מתואר בכתובים שהוא ירד עם עשרת הדברות.

 

יקרים, ברצוני להסביר פעם נוספת את מה שכבר הסברתי בעבר.

המקור הבורא היוצר הזה שאני מדבר עליו, האל של האל, המקור האוהב של האהבה, בעל החמלה הגדולה ביותר שביכולתכם לדמיין, הבורא והיוצר של כל הדברים מהיקום - הוא אינו אל שופט!

הוא אינו אל המעניק לכם בחירה מלאה ולאחר שופט אתכם על בחירתכם.

אלו לא היו 'דברות', מכיוון שהאל היפהפה הזה אינו פוקד ומצווה, אלו היו המילים שנמסרו, ואלה התרגומים עד לעצם היום הזה - 'עשרת הדברות'.

אולם זה הופך את אהבת האל למשהו טריוויאלי!

אין בכוונתי לשכתב זאת ולכנות אותן 'עשרת ההצעות' [הנוכחים צוחקים...] - הן 'עשרת ההנחיות של האור' עבור הדרך הנכונה לחיות את החיים, עם הבחירה החופשית לבני האדם להתבונן בהן ולראות את האלוהיות, התחושה, וההגיון הבריא של ההנחיות האלו.

 

ברצוני שתתבוננו בהן באופן ברור, שכן חלקן אינן נראות אלוהיות כלל, מכיוון שהן נועדו לקבוצה שהיתה שם בזמנו. הן היו בסיסיות, מעשיות, הן היו דרך חיים, הן התוו כמה דברים שהתקבלו על הדעת,- אולם הן היו הנחיות, יקרים, ולא פקודות של 'עשו כך, או ש..'

 

וכעת, לשכתוב הבא שברצוני לעשות:

נאמר, דובר, ונכתב שמשה הפך מעט חסר סבלנות, ועשה משהו לא בסדר.

כאשר האנשים נזקקו למים - הם קיבלו מים. האל אמר לו שאם יניף את המטה שלו, המים יצאו, ובמקום זאת כתוב שהוא לא ציית לדברי האל והוא 'הכה בסלע', והמים אכן יצאו, ובאופן כלשהו אי הציות הזה השאיר אותו כאן, בעוד השאר המשיכו בדרכם ויציאת מצרים הושלמה בלעדיו.

 

יקרים, אני עומד לשכתב זאת, ולספר לכם מה באמת התרחש..

משה סיפר לאלה מסביבו, לקבוצות של ה 12 (12 השבטים, ת.ג.) והודיע להם שאין בכוונתו להמשיך, מכיוון שהבורא היוצר סיפר לו שהוא אינו עתיד להמשיך איתם.

הוא לא עשה שום דבר שלא היה בסדר...

 

בני האדם רואים את המקור הבורא היוצר כדמות אב. ומשם מגיעים השיפוט, המשמעת, והם מטילים על הגדול מכל את כל הדברים שבני האדם נוהגים לעשות.

בזמן ההוא השמועות היו שמשה עשה משהו לא כשורה ולכן לא היה יכול להמשיך. אלא יקרים, הוא לא עשה שום דבר שלא היה בסדר... זה פשוט לא היה זמנו.

משה היה בן 117 כאשר הוא מת, במקום שלא היה מרוחק מיציאת מצרים. הוא לא המשיך מכיוון שהוא היה 'האדם של יציאת מצרים', אלה היו חייו, זו היתה האנרגיה, זה היה ההישג של מה שעשה.

לו היה ממשיך ונושא את האנרגיה הזו והופך למנהיג בתפישה חדשה בארץ כנען - זה לא היה הולם עבורו וגם לא היה מצליח..

וזו הסיבה מדוע משה לא המשיך..

לא היה בכך שום עונש. זו האלגנטיות של המסר למשה, 'עשית ומילאת את עבודתך'.

 

הרבה מכל זה התרחש ממש במקום בו אתם יושבים כעת, באזור כאן, באנרגיות שנמצאות כאן. ההר נשאר כך שתוכלו לטפס עליו ולדעת אודות הדברים האלה, ולומר שזוהי באמת היסטוריה גדולה.

זוהי היסטוריה שהתחילה תרבות, שהתחילה את הרעיון והמושג של אל אחד - משהו שקיים כיום בזכותו של אדם אחד!

הוא לא עשה שום דבר שאינו כשורה, יקרים..

לו עצמו היו ספקות לאורך כל הדרך לגבי מה שהוא עשה [ קריון מצחקק בהנאה..] למעשה קיים מועדון של חסרי ערך עצמי, ורוב הנשמות העתיקות משתייכות אליו.

דעו זאת: אם אתם תוהים לגבי הדברים המקודשים בתוככם, הרי שאינכם לבדכם, אולם זוהי הבחירה החופשית שבידכם, להחליט שזו אמת, שזה באמת אמיתי, כמו שעשה משה - אתם הבריאה של האל, נוצרתם בצלמו ובדמותו, וזוהי האהבה!

 

אפשרו למסר הזה לשקוע, כך שתרגישו את העומק הרב שלו ותדעו עד כמה אתם אהובים.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019