Light Connections
 
 









 

סיום של מחזור - אוגוסט 2018

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

באהבה רבה ביותר, אני מספר לכם שאני יודע מי נמצא כאן. החיים שמיוצגים במפגש הזה, חוויות כדור הארץ שמיוצגות כאן, כל זה מדהים ביותר!

 

באחד מהתקשורים האחרונים סיפרתי לכם שבתחילה היתה האהבה...אהבה זו היתה תמיד ועדיין קיימת, האהבה הזו.. אהבה לתפארתו של האל שנמצא בכל בן אדם - זה היה התכנון, אתם עוצבתם על פי זה.

הכתובים שלכם נכונים, היה זמן בו בני אדם התקיימו כחיות על פני הפלנטה, ואז הגיעו לכאן ישויות מלאכיות, והעניקו לכם את הבחירה החופשית, את האל שבפנים, שינו את הדנ"א שלכם, ואפשרו לכם להמשיך הלאה..

 

העת הזו, זמנים אלה עכשיו, לא נחזו ונצפו, אתם בעצם נוכחים כאן מעבר לזמן שהאנושות היתה אמורה להישאר על הפלנטה, על פי התחזיות הישנות.

בשנת 1989 הגעתי לחייו של האדם שיושב על הכסא (לי קרול, ת.ג.) - למרות שבאופן מסוים תמיד הייתי כאן - והגעתי על מנת לספר לכם סיפורים, משלים, תפישות של שינוי, וכל זה כדי להדריך אתכם לקראת השינוי שהיה עתיד להגיע.

הרעיון שבני האדם ימשיכו לחיות כאן לאחר שנת 2000 לא היה מקובל כל כך, שלא לדבר על לאחר שנת 2012. חזו לכם הרבה בעיות, מכיוון שעל פי הטבע האנושי שהיה ידוע בזמנו - 'זמנכם עבר'...  היה מקובל שקיים טווח חיים מסויים לבני אדם, למדינות, לארגונים, לתרבויות, עד שהן חדלות לתפקד והורסות את עצמן.

הטבע האנושי הזה מתחיל להשתנות עתה לטבע אנושי שיתחיל להתפתח בדרך שלא ציפיתם לה, שנראית בלתי אפשרית, והשינוי העמוק ביותר שיתרחש בבני האדם הוא שבאופן פעיל וער תתחילו להיזכר ברשומות האקאשיות שלכם, בחוכמה שיש לכם, וכמה זמן הייתם כאן.

 

זה יתחיל עמכם, וזה יהיה כמעט כמו מתן רשות עבורכם להיות שונים.

זה יבנה גשרים מהבלתי ידוע לידוע, ויספק לכם את הסיבה להמשיך הלאה - משהו שלא ידעתם בעבר..

 

התקשור הזה אינו עומד להיות תקשור ארוך, המיועד לאצני מרתון [ קריון צוחק..] יהיו בו סיפורים קצרים - תמיד אודותיכם - המלאים באהבה, ואתם תוכלו לחזור עליהם, לזכור אותם, לנתח אותם, לראות מה חסר לכם שאולי תוכלו לתפוש בפעם הבאה. וכמו תמיד, דמות בשם 'שה' מייצגת את בני האדם בסיפורים אלה.

 

'שה' אינו גבר או אשה.. אולם בתרחיש המסוים הזה, 'שה' הוא אשה..

יתכן שסיפור חייה של אשה זו הוא סיפור חייה של כל אשה. יהיה קסם בסיפור הזה, של דברים על טבעיים, אנרגיות מלאכיות, הזמן עשוי להשתנות, אולם הסיפור מתרחש עתה, בשנת 2018.

 

'שה' האשה היא כבת 30-32 שנים. והיא חווה תסכול בחייה, וחוסר ערך עצמי.

היא סיימה את לימודיה, ילדה ילד, היא 'מסודרת' בחייה, אולם היא מתחילה להביט עליהם באופן שונה.

 

[ קריון תוהה בינו לבין עצמו מדוע לא נוכחים במפגש יותר אנשים צעירים, ועונה לעצמו שהם מן הסתם עסוקים מאוד..]

 

ישנו זמן להנות ולהרגיש בכיף, ישנו זמן ללימודים, וכאשר הדברים מסתדרים פחות או יותר בחיים, מגיע הזמן לבדיקה עצמית...

 

על מנת להתגבר על התסכול שהיא הרגישה, הן במערכת היחסים שלה והן בעבודתה, שם הדברים לא התנהלו על פי רצונה - כפי שקורה לרבים מכם - 'שה' עברה לפנטזיה, מצב דמיוני בו בנתה ויצרה עולם משל עצמה.. היא בילתה שעות בעולם הדמיוני הזה, לא תהתה בנוגע לעבר שלה או לגבי מי שיתכן שהיא היתה, אלא עסקה יותר באשה השונה בתכלית ממנה.

 

'שה' התבוננה בעצמה, במצבים, בתרחישים, הסיפורים שיצרה כללו שמות, זמנים, תאריכים, שיחות - והיא התקיימה בעולם הזה ככל שהיתה יכולה, ועבורה זה עבד והצליח..

החזיונות הדמיוניים האלה העניקו לה ערך עצמי מכיוון שבהם היא היתה הגיבורה שהצילה דברים, זכתה לכבוד, והיא אהבה את זה. זה גרם לה להרגיש טוב כאשר היא חזרה למציאות חייה..

זה היה מעין 'סם תודעה' שלה, בעזרתו היתה יכולה להגיע למקום בו יכלה לדמיין, להעמיד פנים, ולהיות מישהו אחר...

 

היא לא שיתפה בזאת אף אחד - וגם אתם אינכם משתפים...[ קריון צוחק..]

היא אהבה לצפות בסרטים - מכיוון שהיא היתה הדמויות בסרט, היא אהבה לקרוא בספרים - הם היו שלה בזמן שעשתה זאת..

המקומות, הזמנים, הדמיונות גרמו לה להרגיש טוב יותר, אולם עד מהרה 'שה' הבינה שיש גבול למה שהיא יכולה לדמיין..

ואז, היא התחילה לנתח את עצמה באופן יותר אזוטרי, והתחילה לשאול את עצמה שאלות - שיתכן ואתם שואלים רק החל מגיל מסויים - מדוע היא עושה את כל זה, היתכן שאלה אינם דמיונות כלל, ושלמעשה היא זוכרת משהו בתוכה שאיכשהוא הועבר אליה במהלך העידנים..

 

היא לא חשבה אפילו על יחידות חיים קודמות, היא חשבה שזה משהו שקיים באויר, במישור האתרי, ב'שדה', ושהיא פשוט מתחברת אליו וחיה אותו - הדברים נראו לה כה אמיתיים וגרמו לה להרגיש כה טוב..

 

היא נהגה לשאול את השאלות האלו כמעט בקול רם, את עצמה ואת כל מי שהיה מוכן לשמוע, ויום אחד בשעה ששאלה את עצמה את השאלות האלו והרהרה במציאות גדולה יותר אפילו מזו שחיתה בדמיונה - הופיע מלאך...

היא לא פחדה ממנו, נראה שהמלאך היה מעין חבר שציפתה לו בעקבות כל שאלותיה..

היא ידעה שהיא חווה חיזיון שאינו דמיוני כלל, המלאך בתפארתו היה בעל צבעים יפהפיים מסתובבים, גרם לה להרגיש אהבה, והתחיל לדבר איתה ולהסביר ל'שה' שכל הדמיונות שלה היו בעצם חוויות והתנסויות מיחידות החיים הקודמות שלה, אותן נשאה בדנ"א שלה - לא במוחה - זכרונות של מי שהיא היתה, שזכרה אותם במדוייק על כל פרטיהם, עד לרמה של שמות, שיחות, רגשות...

 

ובתרחיש אתם מתחילים לזכור את כל הדברים הטובים שקרו לכם במהלך העידנים..

 

המלאך הסביר ל'שה' שהסיבה להיותו כעת, ושתמיד היה כאן, היא, מכיוון ש'שה' נהגה לעשות זאת בכל יחידת חיים שלה.

בכל יחידת חיים היא יצרה את הפנטזיות האלו, את הסיפורים הדמיוניים, ולאחר, שאלה את השאלות, ביקשה שיגיע מלאך, והוא אכן הופיע..

וכך בכל יחידת חיים היא דיברה עם מלאך שהסביר לה מדוע היא מדמיינת את הדברים האלה. המלאך סיפר לה מי הינה, גיבש את הערכים של זה, ולאחר אמר לה שזה ממש בסדר להמשיך עם כל הפנטזיות האלו מכיוון שהן באמת מי שהיא..

לאחר המלאך היה נעלם, היא התעוררה, ושכחה הכל אודות זאת [ קריון צוחק..] וזה המשיך כך, והמשיך, יחידת חיים לאחר יחידת חיים היה עליה לצאת מהמצב של חוסר ערך עצמי, להתעורר מהפנטזיה ולומר לעצמה שזו אינה כלל פנטזיה, שזה בעצם 'מי שהיא' ושביכולתה לעשות זאת פעם נוספת, ולהפוך להיות למי שהינה - יש לה רשות..

והיא מבינה שהערך העצמי הוא בעצם 'היא' ושאינה זוכה לו מאחרים.. - שאין להקשיב לאחרים שמפחיתים מערכה -

וכך היתה ממשיכה הלאה, עושה דברים מדהימים...

 

המלאך הסביר ל'שה' שזו הסיבה שהוא הגיע שוב, וביקש לספר לה שזוהי הפעם האחרונה שהוא מגיע... ו'שה' הנלהבת שאלה אותו האם לא יהיה עליה לחזור לכאן שוב, והמלאך ענה בחיוך שכל בני האדם עתידים לשוב לכאן, אולם הם יחזרו שונים, עם חושים טבעיים שנוצרו כתוצאה מהלמידה של הרשומות האקאשיות שלהם, כך שכאשר יתעוררו בפעם הבאה לא יהיה צורך יותר שהמלאך יגיע..

בני האדם יהפכו את הפנטזיות ישר למציאות, מכיוון שהם יהיו בעלי ערך עצמי וידעו מי הינם!

 

בני האדם לא יחזרו יותר על טעויות העבר, הם יהיו מוכנים לכך כמעט היישר מן הרחם..

בגילאי 6 או 7 שנים, ילדים יתחילו לדבר אודות מי הם היו - אומנם לא בפרטי פרטים, אולם הם ידעו שהחיים אינם חוויה חד פעמית ייחודית.. הם יגדלו ויהיו בוגרים ויגיעו לרמת תודעה גבוהה יותר וכבר לא יהיו זקוקים יותר למלאך שיזכיר להם אודות כל זה..

 

ובסיפור, המלאך מוסיף ומספר ל'שה', שבעקבות האנרגיה החדשה על פי הפלנטה, קיימים סביבה בני אדם שחווים זאת כבר כעת, מבלי שיצטרכו לשוב חזרה..

 

המלאך מזכיר ל'שה' מקטעים מיחידות החיים השונות שלה:

למשל, את שנת 1400, בה הצילה כל כך הרבה חיים, היא נקראה על מנת לסייע לנשים שעמדו ללדת מכיוון שהיא ידעה הרבה יותר מאשר הרופא, היו לה פתרונות, צמחים, תודעה להרגיש מה העובר חווה, ידע לחבר בין האם לתינוקה..

עד מהרה אפילו הרופאים התחילו להזמין אותה לסייע בלידות, והיא הצילה מאות רבות של תינוקות ואימהות בשנת 1400...

'שה' נודעה בשל מעשי הפלאים שעשתה בלידות, והמלאך שואל אותה לגבי אחד מהם, האם היא זוכרת את הפעם שמצג העובר לא היה טוב, והיא ביקשה מהאם לחכות מעט ולהפסיק לדחוף אותו לעבר הלידה, ו'שה' עצמה הפכה את מצג העובר, כך שבסופו של דבר האם והתינוק נשארו בחיים...

 

והמלאך ממשיך לשאול את 'שה' האם היא זוכרת שהשתתפה בקרב, כגבר, בשנת 1600, לא כלוחם האוחז בנשק, אלא כאדם שרץ מסביב והגיע לכל הפצועים שעמדו למות, ואחז בידיהם מכיוון שלא היה ניתן לעזור להם.. והם הביטו בעיניו, ומסרו ל'שה' את שמם כדי שיספר מאוחר יותר לאמם ואחיותיהם.. בקרב ההוא החרב של 'שה' היה פנקס בו רשם את שמותיהם, ולאחר סיום הקרב היה מבקר אצל המשפחות, בוכה יחד איתם ומספר להם שהיה עם יקירם ברגעיו האחרונים ומה היו מילותיו האחרונות.

זה היה כה יפה שהוא היה יכול לעזור לכל האנשים האלה בחייו....

 

והיתה הפעם בו 'שה' היתה מפקד ספינה שעמדה לטבוע, והיה צורך לאחוז במנועים כלפי צד אחד כך שהספינה לא תיטה, ובכך לאפשר לסירות ההצלה לצאת לדרכן עם כל המלחים באופן בטוח, וכאשר הגיע תורו לעזוב, זה כבר היה מאוחר מדי..

וכאשר הוא שקע במצולות של האוקינוס הקר - שנחשב לפילגש של אנשי הים - הוא חייך מכיוון שזה נחשב בעיניו למוות מכובד של מלח..

 

כך עברו, יחידת חיים לאחר יחידת חיים,

והמלאך מספר ל'שה' שהוא נמצא כאן שוב על מנת לספר לה אודות כל הפנטזיות האלו שיש לה ושהיא יוצרת אותן, ולומר לה שהכל בסדר, ושהיא ראויה להיות כאן! שהיא מפוארת, שהיא נשמה עתיקה, ושזה מה שנשמות עתיקות עושות - מתעוררות ועוזרות לאנשים אחרים, בדרכים רבות, לפעמים באופן אישי ולפעמים בציבור... הם אינם בהכרח כותבים ספרים או עומדים על במות, הם פשוט עוזרים לאנשים..

 

הוא מספר ל'שה' שזו מי שהינה, זה מי שתמיד הייתה, וזה רק משתפר מיחידת חיים אחת לשניה, ושהוא אינו עומד לראות אותה שוב, מכיוון שבפעם הבאה שתגיע, הוא יחיה איתה, והיא תבין את 'העצמי הגבוה', תזהה ותדע מיהו אותו המלאך, כך שהוא לא יצטרך להגיע ולהתחרות עם מוחה בזמן הגעתו.

 

המלאך מספר ל'שה' שזהו סיומו של מחזור..

 

כקריון, אני אומר לכל מי שנוכח ומקשיב כרגע, ולכל מי שיקרא זאת מאוחר יותר:

יש לכם פנטזיות, לפעמים מכיוון שאתם חושבים שחסר לכם ה'אני האמיתי' שלכם על מנת להשיג את מה שאתם מדמיינים עבורכם.

אולם אני אומר לכם שאתם יכולים, ושתוכלו להשיג זאת. מכיוון שאלה מי שהנכם!!

 

התקשורים האלה, הזמנים האלה, הפגישות האלו, הסיפורים האלה נועדו כולם עבורכם כך שתתקרבו ל'עמי הגבוה' העל טבעי, שהיה אומר לכם שאתם מפוארים ושתתחילו להתקדם..

התחילו באהבה ועזרה לעצמכם, וכאשר תגיעו למצב בו הכל יהיה כשורה, יהיו אלה שיתקרבו אליכם וירצו לדעת כיצד אתם עושים זאת, ואתם תהיו 'מראי הדרך', הגיבורים של העידן הזה שאתם מדמיינים ומפנטזים עליהם, אלה שהם מספיק חכמים עד שעמיתיהם לעבודה ובני משפחתם, וגם אחרים, יבקשו את עזרתם.

ואתם תשבו ותדברו, ותשנו חיים, תשנו דעות, והם יעזבו אתכם שונים מכפי שהגיעו, מכיוון שהם ביקרו אתכם! - אתם עם ערך של 'עצמי גבוה', שעזרו לאנשים והצילו את חייהם במשך יחידות חיים רבות.

 

זה מי שהנכם, ואני יודע זאת מכיוון שזה מה שנשמות עתיקות נהגו לעשות.

אתם מתעוררים לחיים ועוברים למצב של חמלה, אתם מתעוררים לחיים ולמרות ששורפים אתכם בשל מי שהנכם והפלאים שאתם מסוגלים לעשות - אתם שבים וחוזרים.

וגם הפעם, הנה אתם.

אלא שהפעם לא ישרפו אתכם, אלא יבואו אליכם מכיוון שיכירו את החוכמה שבכם, וזה עתיד לשנות את פני הפלנטה.

באנרגיה החדשה, אתם יכולים 'להדביק' לעצמכם את כל הפנטזיות והדמיונות, להפוך ולהיות אותם!!!

אינכם צריכים להיות מתוסכלים ולצאת מעצמכם לעולם אחר דמיוני, בשל מי שהנכם.

 

זוהי המציאות כפי שהיא כרגע, זוהי האמת של היום!

 

בתחילה היתה האהבה, היא המשיכה עד לנקודה זו, ועדיין ישנה האהבה..

ובסיום, שיגיע ביום מן הימים - מאוד רחוק היום הזה - תהיה האהבה..

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019