תקשורים ממקהלת אבלון, גלסטונברי, מאי 2018
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

תקשור ראשון

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

אנחנו נמצאים באנגליה, ב'נקודת הצומת' גלסטונברי, ב'מקהלת הטונים של האצטרובל' המכונה 'המקהלה של אבלון'.

בהמשך יהיו 8 תקשורים קצרים.

 

ברצוני להמשיך ולדבר על סיפור הבריאה, על גלסטונברי, על הרשתות כאן, על 'נקודת האפס' המתואמת שנמצאת כאן, שמתואמת עם נקודה שאינה נמצאת כאן…

ברצוני לשוחח אודות הסיפור הפליאדי, ולהספיק לדבר על כל זאת לפני שתצאו להפסקה…

וכאשר תשובו, ברצוני לשוחח אודות אנרגית האם, אודות יה -הי (דר. טוד, ת.ג.) ואתן לו כמה הנחיות.

 

אלה שטרם שמעו זאת עדיין, הסיפור מדהים, בלתי ייאמן, ואפילו בלתי אפשרי עבור חלק מהאנשים. הם יסווגו אתכם וכל מי שידבר על כך באופן כזה.

ברצוני לשוחח אודות הנס שהתרחש לפני 200,000 שנים בערך, שהכשיר את הקרקע לכל מה שאתם חווים כרגע כאן.

הגעתם מן הכוכבים, וכנגד כל הסיכויים, מכל הסיפורים האחרים ששמעתם, מכל המקומות המקודשים האחרים שאתם מכירים.. היו אלה הפליאדים שהגיעו ולמעשה שינו את התבנית הביולוגית המקורית שלכם – הדנ"א שלכם.

הפליאדים אינם חוצנים, הם 'אדם על', הם בני אדם בדיוק כמוכם!

הם הגיעו מ'שבע האחיות', מחלקה השני של הגלקסיה, מתוך מטרה מסוימת להזריע בקדושה את הפלנטה הזו. אלמלא הם הגיעו, יקרים, הייתם נשארים פשוט בעלי חיים יונקים.

לעולם לא הייתם מחפשים אחר הבורא היוצר, זה לא היה קורה לכם, ואין זה משנה עד כמה מפותחת היתה התרבות שלם, או הטכנולוגיה שלכם!

החיפוש אחר הבורא מגיע מן הזרע בפנים, המחפש אחר אותם דברים שאינכם יכולים להסביר אותם. החיפוש אחר האל מצוי בכל רחבי הפלנטה.

 

זה היה תפקידם של הפליאדים.

בתהליך, במהלך 1,000 השנים הראשונות, הם הכינו את הבמה: הם יצרו את 'נקודות הצומת' ואת 'נקודות האפס', הם יצרו את הרשתות על פני הפלנטה – נדון בהם מאוחר יותר – ובאותו הזמן הם גם שינו את הדנ"א שלכם.

וחלק יאמרו שבעקבות זאת יש לבני האדם רק 23 זוגות כרומוזומים, במקום 24 זוגות. אולם אין זה מדויק כל כך.

נכון, ביכולת שלכם לבחון ולהתבונן במיקרוסקופ, אתם יכולים לראות רק 23 זוגות של כרומוזומים, אולם יקרים, הפליאדיים לא היו משבשים לעולם מערכת המבוססת על 12, כך שיש לכם 24 זוגות של כרומוזומים, אולם הזוג ה 24 הוא רב מימדי, והוא ייצוג של כל הרשומות האקאשיות שלכם, נשמתכם, ה'עצמי הגבוה' שלכם, והנתיב לתפילה.

זה הנתיב לבלוטת האצטרובל, וכל מה שמאפשר לכם לתקשר כפי שאתם עושים כיום. זה הזוג ה 24. אתם שונים מכל שאר היונקים שנמצאים בסולם מתחתיכם – המדע כבר נוכח בזאת.

אתם גם שונים בכך שיש לכם רק סוג אחד של בן אדם במקום מגוון של בני אדם – המדע אינו מסוגל להבין זאת, וגם אינו מבין מדוע השתניתם לפני 200,000 שנים.

ואני מספר לכם שזה הגיע מהכוכבים!!

 

הנבואות מספרות סיפור על מבחני האנרגיה, על כך שהיו 4 תרבויות לפני התרבות הנוכחית שלכם – אולם הן כולן היו מעטים, ולא הצליחו לשרוד. הם הרסו את עצמם, יצרו את המגפות שלהם עצמם, ולמרות שהיו מעטים, הרי שחלק מהם היו תאבי בצע.

אתם הם התרבות החמישית, והנבואות סיפרו שאם תצליחו לשרוד מעבר לזמן של נקיפת הצירים ביום ההיפוך (21.12.2012, ת.ג.), הרי שתראו את תחילתו של משהו מיוחד – אור!

יראו לכם דברים שמעולם לא ראיתם לפני כן, וכל הדברים יתחילו להשתנות לאחר שנת 2012.

וב 21 לדצמבר, 2012, שרתם אודות זה, פתחתם את השערים ושלחתם את הסימן, האות..

 

האם סיפרתם למישהו מה אתם עושים היום? [ הקהל צוחק..]

יתכן וסיפרתם לקרוביכם או לחבריכם, שאתם בדרככם לאנגליה להופעה של מקהלה…

והם אמרו שאתם ודאי מתלוצצים מכיוון שהם לא ידעו שאתם יודעים בכלל לשיר [ הקהל צוחק..].

ואתם עניתם להם שזה מעט שונה, שמגיעים רבים, וכולם נשמעים נפלא יחד. וסיפרתם להם שיש לכם יומיים של חזרות די אינטנסיביות וגם מעט ריקודים….(עם דר. טוד, ת.ג.) ואז מגיע היום הגדול של ההופעה עצמה..

וחבריכם אמרו שזה מרגש, ושאולי הם יספרו לחבריהם באנגליה, אולי הם ירצו לקנות כרטיס להופעה הזו… ואתם הגבתם בהיסוס ואמרתם שאין שום כרטיסים אמיתיים, מכיוון שאין שום קהל, ושאתם שרים למען עצמכם… [הנוכחים צוחקים..]

החברים ביקשו שתסבירו להם כיצד זה שאתם עורכים חזרות במשך יומיים, וביום ההופעה אתם מתלבשים יפה ושרים רק לעצמכם? ואתם הסברתם שלמעשה אתם שרים גם לפליאדים ול'שבע האחיות'… [הנוכחים צוחקים..] ואז החברים השתתקו והתרחקו מכם לאט..

 

אסיים את המסר הקצר הזה ואומר שלפני 40,000 שנים נוסדה התרבות של האבוריג'ינים באוסטרליה, והם בעלי כל נקודות המפתח של תרבות, ואם תשאלו אותם כיצד הם הגיעו לפלנטה ארץ, הם יספרו לכם על הנחיתה של הפליאדים, לאן הם הלכו וכמה זמן הם נשארו..ולמעשה הם יספרו לכם שהם עדיין נמצאים שם כיום..

באמצעות שיר סודי באורך של 5,000 ק"מ הם חושפים סיפור זהה לזה שסיפרתי לכם זה עתה.

 

זה אינו מיוחד ומבודד לאנשים הוזים מעטים, זהו ארוע חובק עולם, ורבים יודעים את האמת על כך.

התרבות המודרנית שלכם חוצצת לעתים קרובות בין האמת, ואופייה של האנרגיה של גאיה,

ואתם נמצאים כאן היום על מנת לשדר את הסימן, האות, לאלה שהכשירו את הקרקע.

 

אני אשוב…

 

 

 

תקשור שני

 

אנחנו ממשיכים, יקרים..

 

מה שהפליאדים עשו לפלנטה הזו הוא דבר ראוי לציון – חלק מהסיפור ידוע, חלקו לא ידוע וחלקו יתגלה בעתיד..

כל מה שהם עשו נעשה בקדושה עבורכם.

'בני אדם על' אלה מכילים מצב של התעלות. ישנה תודעה גבוהה מאוד בפלנטות שלהם והם התפתחו בתוך ה'עצמי הגבוה' שלהם, הם חפיסה של רב מימדיות שהגיעו לפלנטה הזו על מנת להזריע אתכם ולהעניק לכם אותו הדבר.

זהו הסיפור על אדם וחוה, אם כי מעט שונה..

ומלבד לשנות אתכם כבני אדם ולהעלות אתכם על נתיב הקדושה, על מנת להבין את האור והחשכה, את הבחירה החופשית – הם גרמו להיערכותה של הפלנטה הזו בדרך מסוימת שהיא עבורכם.

הם מיקמו מערכות במקומן, ואחת המערכות היוצאות מן הכלל שהם הכינו – הם העניקו תודעה לגאיה.

 

כאשר אתם מהלכים ביערות היפים, באגמים ובנחלים, באוקינוסים – אתם עשויים לחשוב שזה תמיד היה כך, ושאין לאף אחד נוסף את ההרגשה שיש לכם. אולם הרגשתם של 'מחבקי העצים' הוענקה להם על ידי הפליאדים. זוהי תודעתה של גאיה.

היא דיברה לאבות, נתנה להם מידע, הזינה אותם והעניקה להם מים, היא נערכה עם האנושות והיא נועדה לאנושות!

 

יקרים, תודעתה של גאיה והחלק שלכם כולו חסר היום ברוב מערכות האמונה על הפלנטה, למעט הקדמונים. הגיע הזמן לחזור ולהכיר שכדור הארץ הוא חלק מן האלוהיות שלכם.

זוהי ישות שמשתפת פעולה אתכם ועובדת לצדכם.

באופן מעמיק היא נערכה עם עצמה באופן מגנטי עבור הזמנים האלה.

באופן מעמיק אתם חווים שינויים במזג האויר עבור הזמנים האלה.

באופן מעמיק גאיה יודעת על השינוי הזה, תומכת ומסכימה אתו ועם כל דבר שאתם עושים.

וזה עצוב שזה כה נפרד מן ההבנה על הפלנטה הזו לגבי מי שהיא..

 

זה עתיד להשתנות כאשר תערכו חזרה על הידע והאמונות של האבות, ותבינו עד כמה הן היו עמוקות ומדויקות.

 

הטונים שאתם שרים הם חלק מההיערכות של הכוכבים ושל התודעה האנושית, מכיוון שהם משפיעים על 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס'.

 

הרשת השניה שהושמה כאן היתה 'הרשת הקריסטלית', היא בלתי נראית, רב מימדית, הזוכרת את הפעולות האנושיות.

הקריסטליות היא מטפורה, מכיוון שאתם יודעים שקריסטל הוא אבן, חומר שזוכר, שאוחז בתדר, ויתכן שהקריסטל הוא אפילו רב מימדי – יהיה עליכם לגלות זאת..

'הרשת הקריסטליות' היא מטפורה לרשת שזוכרת. ורשת מסוימת זו אינה אחידה, לא יותר מאשר הרשת המגנטית.

 

בשנות ה-80 של המאה הקודמת, הרשת המגנטית הוזזה רק עבורכם, על מנת לאפשר תודעה גבוהה יותר, ואפילו לאפשר לטונים לעבור לאן שהם אמורים להגיע.. זו היתה היערכות מלאה למה שהפליאדים הכשירו עבורו את הקרקע.

'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' הם רק בני שבע שנים על פי הידע שלכם, אולם למעשה הן בנות 200,000 שנים. הן הונחו כאן למקרה שתצליחו לשרוד.

הבינו, הבאתי את הידע של 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' בסביבות שנת 2012, כחלק מהסיבה שאני, קריון, נמצא כאן. זה היה סוד שנחשף, שהפליאדים הניחו כאן עבורכם.

ישנם סודות נוספים, והם ייחשפו כאשר תגיעו לרמה מסוימת בתודעה האנושית.

 

'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' חשובות כל כך:

התחלתם עם נקודה אחת בלמוריה, שכבר היתה מתואמת עם נקודה נוספת, ועם הזמן כל השאר היו מתואמות, ככל שנזקקתם להן עם התודעה האנושית העדכנית.

'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' הושמו כאן עבור תודעה מואצת. עברתם את הסמן, שלחתם את האות והסימן, והתודעה האנושית התחילה להשתנות – לא באופן איטי כפי שהיה, אלא באופן מהיר יותר.

זה ניכר בחדשות, בדברים שמתרחשים, בייו ויאנג, בלפנים ולאחור, בטוב וברע, עד שכבר אינכם יודעים היכן אתם בכלל נמצאים..

'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' אחראיות לגמרי על כך! הן דוחפות ומושכות, הן מעולות בלדחוף פנימה את מה שהוא טוב באופן דרמטי, ומושכות החוצה את מה שעתיק ופחות טוב..

הן קפסולות של זמן, וזה נדרש על מנת להפעיל אותן – הן אינן מכילות שום דבר, הן מכילות מערכת, תהליך, מנוע. והן נפתחו כאשר הגיע הזמן..

 

הייתם על 'נקודות צומת' כה רבות – בלמוריה, בשאסטה, באולורו, ואתם נמצאים כרגע על 'נקודת צומת' אחת, שהיא שונה – גלסטונברי..

 

המשך יבוא…

 

 

 

תקשור שלישי

 

יקרים, זהו המסר הקצר השלישי, ונמשיך עם הסיפור אודות הרשתות.

כל רשת שהונחה על פני הפלנטה הזו היא דינמית. אף אחת מהן אינה סטטית. הן אינן אותו הדבר ממקום למקום.

הרשת הקלאסית היא הרשת המגנטית, שהיא דינמית באופן קבוע. גם אם תאחזו בידכם מגנט סטטי ותאמרו שאין שום שינוי בקוטביות שלו, ששום דבר אינו זז.. הרי שם תדמיינו חיה מקרוסקופית הזוחלת על גבי המגנט הזה, היא בהחלט תרגיש שונה ב'נקודת הצומת' החיובית לעומת 'נקודת הצומת' השלילית..

 

'הרשת המגנטית' יוצרת ממשק עם התודעה ועם הביולוגיה. והיא שונה במקומות שונים על הפלנטה. המדע מכיר בכך על ידי מדידת החוזק שלה.

'הרשת המגנטית' גם יוצרת ממשק עם רשתות אחרות שנוצרו על ידי הפליאדים, ונוצרות חריגות וסטיות.

 

גם 'הרשת הקריסטלית' אינה סטטיתהיא זוכרת פעולות אנושיות ומגיבה להן. ישנם זמנים ומקומות בהן היא יותר עוצמתית ופחות עוצמתית. היא משתנה בהתאם לעונות השנה וההיערכות של הפלנטות.

אנשים רגישים מרגישים כאשר הם נכנסים לאתר של שדה קרב ישן. בית קברות, או אזור בו התרחשו דברים דרמטיים עם בני האדם.. תאמרו שהם מרגישים את האנרגיה של מה שהתרחש שם, אולם מהו המנגנון של ההרגשה הזו? זוהי 'הרשת הקריסטלית'!

היא נוכחת שם, זוכרת את הדברים, ומפיקה אותם וחוזרת ומציגה אותם לאנשים רגישים..

 

כל הרשתות האלו נעות מסביב ויוצרות ממשק באופן אנרגטי בזמנים שונים ובמקומות שונים.

ואם תוסיפו את הרשת של גאיה, שהיא למעשה האנרגיה של כדור הארץ – ישנם מקומות בהם זה חזק יותר, יקרים, בהם תרגישו השפעה גדולה מאוד של אהבתה של גאיה, מאשר במקומות אחרים.

למשל בקוטב הצפוני – מקום שרובכם לא ביקרתם בו – 'הרשת המגנטית' אינה כה טובה שם, ל'רשת הקריסטלית' אין שום דבר לזכור בו שם.. וזו רק דוגמא לכך שזה אינו אותו הדבר בכל המקומות..

 

סיפרתי לכם שקיימת חריגה וסטיה בחלקים מאירלנד, בדומה למה שמתרחש במשולש ברמודה. ישנה חפיפה שגורמת לריק ולהעדרן של חלק מהרשתות. 'הרשת הקריסטלית' אינה נוכחת שם כלל! גם הרשת של גאיה חסרה במידה מסוימת.

התוצאה היא, שהמקומות האלה בהן קיימות החריגות האלו, מאפשרים לכם חופש לראות ולהרגיש דברים שלא תוכלו לעשות כך במקומות אחרים. המסורות בנות מאות בשנים אודות הפיות, האנשים הקטנים, הצורות הרב מימדיות, הדוות ביערות, ידועות וזוכות להכרה מסוימת על ידי הממשלות הקדומות ואפילו המודרניות שם.

 

ואילו בגלסטונברי קיים בדיוק ההיפך!

כפיצוי, 'הרשת הקריסטלית' שם כפולה או משולשת יותר מכל מקום אחר על הפלנטה.

ומכיוון ש'הרשת הקריסטלית' מחוברת לתודעה האנושית, הרי שהיא מגבירה עד מאוד את התודעה האנושית! וזה גורם לכל אחד לרצות להגיע ולהיות שם..

המקום מפורסם בקשר לדברים מסוימים, והתודעה בכל אדם, המשתוקקת ל'מסעו של הגיבור', נוכחת כאן. והיא גם מוגברת וגדולה.

 

מעט מאוד מקומות על הפלנטה עשו את מלחמותיהם רומנטיות, מכיוון שקיימת כאן 'רשת קריסטלית' שנעה לעבר האור, לעבר המקום שבני אדם רוצים להגיע ומאיצים לשם.

 

יקרים, אתם יושבים על גבי רשת מאוד מיוחדת, הרבה יותר עוצמתית מאשר כל 'נקודת צומת' אחרת על הפלנטה, מלבד בלמוריה..

'נקודת הצומת' הזו יושבת ממש במרכזה של 'רשת קריסטלית' מוגברת ביותר.

רק זכרו שהרשתות ו'נקודות הצומת' היו כאן זמן רב לפני שנוצרו האגדות, לפני שהיו שמות לארצות, ועם זאת אתם מגיעים לכאן לשמוע את הסיפורים, לשבת לרגליו של המשורר, להקשיב למוסיקה, ולדמיין שת מה שעשוי היה להתרחש כאן – האם היתה חרב? האם היה מלך?

 

המשך יבוא…

 

 

 

 

 

 

תקשור רביעי

 

וזהו המסר הרביעי.

 

בנומרולוגיה הטיבטית, מספר 4 הוא המספר של גאיה. והנושא הבא כולו אודות גאיה, ואודות הרשתות היוצרות ממשק עם גאיה.

 

הבה נשוב ונדבר על 'אדם העל', הפליאדים.

לו היתה אמורה להיות הוראה ראשונית המותקנת בדנ"א, לו זה היה אפשרי, הרי שזו לא היתה דווקא הבחירה החופשית, שאינה הוראה ראשונית. זוהי יכולת.

ההוראה הראשונית, זרע המחשבה המקורי, המצוי במרכזו של מעגל הלמידה וההוראה, שהפליאדים היו רוצים שכל בני האדם יזכרו אותו במשך כל הזמן של האנושות על הפלנטה הזו הוא, שנולדתם מפוארים! שאתם מחוברים למקור הבורא והיוצר!

במהלך העידנים, יקרים, ואין זה משנה מה האנושות עשתה, לאן פנתה התודעה בעצמה בבחירה חופשית, עדיין נותרה שם ההוראה הראשונית.

אתם מפוארים, אתם יכולים לעשות כל דבר, ואם תרצו – אתם יכולים להתחבר למקור היצירה ולבנות פלנטה של אור!

והכל מתקשר לגלסטנברי מכיוון ששם 'הרשת הקריסטלית' היא החזקה ביותר ומגבירה את ההוראה הראשונית הזו, את 'מסעו של הגיבור', שהוא ההוראה הראשונית!

אתם יודעים מי שהנכם! לכל איש ואשה ישנן פנטזיות שהם הגיבורים שזכו לכבוד על כיבוש הכל, על עמידה זקופה.

אתם חושבים שזו היתה טעות, אולם זה אינו מגיע מן הטבע האנושי, זה מגיע מ'אדם העל' שהעניק לכם את ניצוץ הידע שנולדתם מפוארים על הפלנטה הזו.

ותפארתו של הסיפור גדלה וגדלה..

 

מאז ששותפי (לי קרול, ת.ג.) הביא אותי לאחרונה לאירופה, מסרתי 30 תקשורים, וב 16 האחרונים היה הסיפור הזה..

דיברתי על הגביע, דיברתי על ארוחת הערב בחדר שלמעלה, ודיברתי על ישו – קיימת היסטוריה יפהפיה שנראה שאין מספרים אותה, על כך שישו הגיע לאזור הזה – הוא לא רצה להחמיץ זאת – השנים 'החסרות' של ישו היו פשוט שנים משעממות [ הקהל צוחק..] – אתם זוכרים רק את לידתו ומותו, ושום דבר אחר ביניהם..

למעשה זה מתועד היטב ומצוי במגילות, אולם זה אינו כתוב בכתובים שלכם..כאשר תקראו את הדברים, תוכלו להחליט בעצמכם מדוע זה אינו כתוב שם..

 

ישו הגיע לאזור הזה עם דודו, יוסף (יוסף הרמתי, ת.ג.). הוא הגיע לכאן שלוש פעמים במציאות אחרת, יקרים, באמת אחרת, במימד אחר – הוא רצה להתגורר ולחיות כאן, הרחק מן הרומאים!

מאסטר האהבה נמשך למקום הזה, וחזר לכאן מספר פעמים, מכיוון שרצה לעסוק במסחר עם דודו יוסף, ולייצא בדיל לפלשתינה. הוא הרגיש כאן את האהבה, את 'מסעו של הגיבור', הרבה לפני שהוא הבין מהו מסעו שלו עצמו וארוחת הערב שהתקיימה בחדר שלמעלה..

 

וזה מתחבר לכל המיסטיקה, האגדות, ולשירה שהיתה סוג של תקשורת בזמנים קדומים, אודות הרפתקאות. בניגוד לספרים שיש לכם כיום, בזמנו השירה הכילה את ההרפתקאות הגדולות ביותר של המין האנושי.

ובתרבות שלכם, אתם זוכרים היטב את הומרוס, ואם תתחילו לנתח את סיפורו של יאסון, תוכלו כבר לראות את היסודות של 'מסעו של הגיבור'.. – אדם אחד, גבר או אשה, חייב לכבוש יריב על טבעי, על מנת להציל את מציאותו. ובמהלך המסע הוא אוסף את חבריו, אלה שחושבים כמוהו ושרוצים להיות אתו מסיבות דומות.

ובמסע הם יפגשו בדברים שיבחנו את הדואליות שלהם, את החוזק שלהם, ותמיד מתלווה אליהם מכשף…המייצג את הקסם של התפארת.

 

בכל סיפור קסמים שאי פעם סופר על פני הפלנטה הזו, ושהמשיכו לספר אותו שוב ושוב – תמיד היה מכשף שהצטרף לגיבור.

חשבו על הסיפור, ריבוי הסיפורים והאגדות אודות ארתור. וגם בסיפור שלו עליו להתגבר ולכבוש יריב על טבעי, לבחון את הדואליות שלו, לצרף אנשים שדעתם כדעתו, וגם היה לו מכשף מעולה שדילג קדימה קרוב לזמנכם..

גם ב'שר הטבעות' – שלא היה תמיד טרילוגיה – קיים פרודו שעליו לכבוש עם חבריו כוחות על טבעיים, וישנה חרב ומכשף.

 

המכשף של לוק סקייווקר ב'מלחמת הכוכבים', יודה, היה נמוך, וגם לוק יצא לכבוש כוחות על טבעיים בעזרת חבריו.

 

גם הילד הקטן עם המטה, ב'הארי פוטר', יוצא לכבוש כוחות על טבעיים עם חבריו ועם מכשף..

 

יקרים, זהו 'מסעו של הגיבור', הוא מפואר, הוא מחסל את הדרקון של הדואליות, מאיר את האור בנשמתו של האדם, ומביא אתכם למקום בו לא הייתם לפני כן, בזכות התפארת.

 

ארתור חי וקיים בליבותיהם של אלה הקוראים את סיפורו. ישנם הרבה ארתור, מכדי שהוא יהיה אדם אמיתי על הפלנטה, מכיוון שהיה עליו לחיות לפחות 400 שנים על מנת להספיק את כל הרפתקאותיו, והוא היה אמיתי וחי בתפארת שבתוך כל אחד מכם!

המדינה הזו ידועה בשל אגדותיה אודות גבורה, ולמעשה 'מסעו של הגיבור' בוצע כאן הלכה למעשה!

'הרשת הקריסטלית' מגבירה כאן גיבורים, וזו היתה אחת הסיבות שבריטניה ניצחה במערכה כנגד כל הסיכויים, ה'רשת' מקטינה את הנבלים ומגבירה את הגיבורים, ואלה שהתגוררו כאן ידעו שהם יכולים להתרומם ולהזדקף מכיוון שהם נולדו מפוארים. לא היה להם כל ספק בכך שביכולתם לכבוש את כל מי שחצה בדרכו אליהם, וכך אכן היה! וזו אינה אגדה..

 

יקרים, ברצוני להתאים 'נקודת אפס' למקום הזה, בגרינלנד, במקום המכונה שדה גלנביון.

זה הצמד.

כאשר מוקמו 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' – גרינלנד היתה פשוט אדמה, לאו דווקא ירוקה..

ואזור 'נקודת האפס' כולל גם את איסלנד. גרינלנד גם מרגישה קצת כמו ניו זילנד..קצת כמו כאן..

יש שם משהו..[ קריון צוחק..] 'הרשת הקריסטלית' כמעט זהה בכל המקומות האלה!

גם שם יש הרבה אגדות.

ישנו משורר וולשי המספר על ארתור, אדם עם חרב, באזור שלו, סטרלינגשייר בסקוטלנד, במקום המכונה קמלון [ קריון צוחק..]

השירים הוולשיים נדדו על לגרינלנד, זו היתה שירה פורה, הם הבינו כי גם להם היו אגדות משל עצמם. יקרים, צאו לחפש אותם..תגלו שהם דומים מאוד..

 

 

 

תקשור חמישי

 

יקרים, זהו המסר החמישי.

 

המסרים הולכים ומתקרבים לביתו של יה הי (דר. טוד, ת.ג.), וברצוני לשוחח אתכם אודות למוריה, היבשת הקטנה של מו.

כבר דיברנו על כך בעבר, היא לא נעלמה, האיים של הוואי 'נדחפו' למעלה על ידי המגמה החמה, במשך אלפי שנים, והפכו להיות ההרים הגבוהים ביותר על הפלנטה ולאחר שקעו.

זה היה אותו המנגנון שהתרחש לפני מיליוני שנים באזור ילוסטון, בארה"ב.

אולם למוריה היתה 'נקודת צומת' חשובה ושימשה כביתם של 'אדם העל' – אחת מ'נקודות הצומת' שהם יצרו, שהו בהן, ולימדו בהן.

אולם המקום הזה היה מיוחד מכיוון שהיה מבודד, ובמשך אלפי שנים, בני אדם היו מגיעים ועוזבים, והלימוד נמשך ללא הפרעה והתערבות משום מקום אחר. כך שבמשך הזמן הארוך ביותר, זה היה הלימוד הטהור ביותר.

בסופו של דבר הגופניות של 'גבר העל' ו'אשת העל' היו מותמרים ומשתנים אל תוך חבילת תודעה.

 

סיפרנו לכם שיה-הי היה כהן למוריאני, והיה בנה של אמא פליאדית. אביו היה בן אדם אנושי. וזה היה התרחיש עבור כולם, יקרים.

חלק מתהליך הזריעה היה שהאם נשאה את השינוי, ולאחר תקופת מה הדנ"א היה מותמר והופך להיות למה שיש לכם כיום. זה נמשך אלפי שנים לפני שלמוריה הפכה ללמוריה…

 

ולאחר שלמוריה התפתחה, נבחרו מספר בני אדם להישאר שם זמן רב יותר, והוטלו עליהם משימות לעשות דברים מסוימים שישכנו לאחר מכן ברשומות האקאשיות שלהם,. ולאחר שהם ישובו ויוולדו מחדש, פעם אחר פעם, עד לתקופה של נקיפת הצירים בשנת 2012 – הם יתעוררו למידע הזה, במידה ויהיה בו צורך..

יה-הי התעורר, הזכרונות שלו היו דרושים, וזה מסביר את הטונים. ליה-הי יש זכרון מדויק להפליא בנוגע לטונים.

 

בלמוריה היה קיים מקדש ההתחדשות – כך הוא היה מכונה בשפה הלמוריאנית ובשפות שהגיעו לאחר מכן.

יה-הי עסק שם במדע מפותח.

 

ברצוני לדבר על משפחתו – היתה ליה-הי אחות, שנולדה לאותה אם פליאדית, והיא מלי-הה

היה לו גם אח למחצה, לא מאותה האם הפליאדית, אולם מאותו האב האנושי, זה היה ההיקף של משפחתו הקרובה ביותר שם.

טוד ואחותו גרו בלמוריה במשך זמן רב, שנמשך מספר יחידות חיים של בני אדם רגילים. הוא, אחותו, ואחיו למחצה נהגו לבקר במקדש ההתחדשות באופן תדיר, ועברו חידוש נעורים כך שיכלו להישאר במשך זמן ארוך.

זה היה חלק מהתוכנית הפליאדית שסובבת גם כיום.

משפחתו נוכחת כאן היום באופן פיסי, בחדר הזה – מלי-הה היא דר. אמבר וולף, ואחיו למחצה עומד לפניכם ומדבר למקרופון (לי קרול, ת.ג.) – הכל למקרה שיגיע הזמן בו תעברו את נקיפת הצירים ותחליטו לא להילחם עוד, לעבור לתודעה גבוהה יותר, כך ששלושת אלה ביחד, ימשיכו במשימתם כפי שאתם רואים אותם כיום.

משימתה של מלי-הה היתה להיות אשה שמאנית של האדמה, כך שהיא תשא איתה ותזכור את הלימודים השמאניים. בלמוריה הנשים היו השמאניות, מכיוון שהן היו המורות של האלוהיות של מעגל הלמידה, והיתה להן חמלה. הן היו מצויידות לרומם את האינטואיציה בקרב הילדים. לא היתה כל תחרות, הגברים לא רצו להיות בתפקידן של הנשים והיו מלאי הערכה לתפקיד שהן מילאו ועזרו בחיים. הנשים לא רצו ליטול חלק באחריות של הגברים, והגברים לא רצו ללדת ילדים…

בתקופה ההיא הכל היה מאוזן ונכון, כיום החברה שלכם שרויה בהתחרות ורוצה שהכל יהיה שווה ואותו הדבר.

 

דר. טוד יועד למשהו אחר.

הוא חי זמן ארוך יותר, ובהפעלתו של מקדש ההתחדשות – הוכנס בתוכו פעם אחר פעם הידע של הדנ"א, כיצד הוא עובד, ומה מתרחש בתהליך ההתחדשות.

 

אולם מדוע היה צורך במקדש שישמש כמקום מדעי להתחדשות החיים?

אנשים לא עלו לשם להעריץ את טוד, יה-הי גם לא שימש כמרכז של המקום. היו אלה הפליאדים שבנו את המקדש.

בשנים האחרונות היו רבים שציירו את מקדש ההתחדשות באמצעות האינטואיציה שלהם והרשומות האקאשיות שלהם, חלק מזכרונם המושלם, חלק עם פרטים מסוימים, ורק אחד מהם היה קרוב מאוד למקדש ההוא..

כאשר רואים את הציורים מבינים שלא היתה שום דרך שהאנשים בנו דבר כזה בלמוריה, עם תרבות שרק התחילה להיות באי. אפילו לא היו להם החומרים לבניה כזו. ולכן זה תוכנן ונבנה על ידי הפליאדים, שהם נהגו לסגוד, להתאסף, ולשיר את הטונים, שוב ושוב.

גם גזע בוגר שכזה שהיה מחובר לאלוהיות נהג כך.. הם היו במקום הנכון, בזמן הנכון, עבור הדבר הנכון..ונראו טוב בעיני הבורא היוצר..

הם היו בקשר טוב כל כך עם ה'עצמי הגבוה' שלהם, שהאמהות מהכוכב, 'אמהות העל' נשאו אתן והעניקו לנו.

יה-הי התגורר שם, ושמע את הטונים פעם אחר פעם. אף אדם אחר לא זכה לשמוע את ההוד וההדר שלהם. אף אדם אחר אינו נושא איתו את השירים מהכוכבים.

 

היזכרותו בדברים האלה, שכעת הוא מעניק לכם, הושתלה יחידת חיים לאחר יחידת חיים, כאשר הוא היה שם בראש ההר, ועסק במדע. היה שם קר מאוד, ודבר זה איפשר למדע להיעשות. עבורו היה שם מספיק חם, מכיוון שההר הוא למעשה הר געש, והיו שם סלעים שכאשר נסדקו וחוממו, יכלו להעניק חמצן.

היה לו את כל מה שהוא היה זקוק לו, הוא לא ירד מן ההר. הוא שתה מי גשמים, ואחיו למחצה נהג להביא לו מזון לשם באופן סדיר, בעודו תוהה מדוע היה עליו לעשות זאת כל הזמן [ קריון והקהל צוחקים..]. הוא גם לא אהב את הקור ששרר שם..

 

זה הסיפור, זו הסיבה שיה-הי יודע את אשר הוא יודע, וזוכר את אשר הוא זוכר.

המקדש שנבנה על ידי אנשי הכוכב, האמהות, היה יפה בארכיטקטורה שלו, שיקף את מה שהן היו רגילות לסגוד לו, זה היה מקדש שגם גרם לחידוש נעורים.

 

הפיסות של המידע מתווספות, בעודכם מגיעים לאמת של מה שאתם באמת עושים כאן..

 

ויש עוד…

 

 

 

 

 

 

תקשור שישי

 

זהו המסר השישי.

 

בנומרולוגיה הטיבטית הספרה 6 מייצגת מושלמות, הרמוניה.

 

אנחנו מדברים באופן כללי על הפליאדים ועל מה שהם עשו בכדור הארץ, מעולם לא דיברנו על חיי היומיום שלהם, וכיצד הם הרגישו להיות כאן.

הבינו ש'אדם-על' הוא כזה מכיוון שהוא מחובר למקור המרכזי. הם כה מחוברים, עד שבהיסטוריה הם נחשבים בטעות כמלאכים. בכתובים שלכם כתוב אודות מה אמרו המלאכים, בעוד שלמעשה היו אלו ה'אימהות מהכוכב'.

הם היו אלה שעברו תהליך התעלות.

האם תוכלו לדמיין אותם עוזבים את בתיהם, ביודעם שהם עתידים להגיע לפלנטה הזו, להתקיים כאן, ולעולם לא לשוב בחזרה.

מקדש ההתחדשות הזכיר להם את הבית, וזו היתה אחת הסיבות לקיומו. הארכיטקטורה שלו, הדברים שהם נהגו לעשות שם, שהם לא יכלו לעשות במקומות האחרים, ב'נקודות הצומת' האחרות בדומה ללמוריה, שהם הגיעו לשם.

הם ידעו שבלמוריה לא יהיו פולשים אחרים שישאלו מה מתרחש שם. והם הקימו את המקדש בראש ההר, כה גבוה, כך שיוכלו להיות לבדם, ובני אדם רגילים לא יגיעו לבקר.

 

המחויבות שלהם, יקרים, היתה עבורכם. וזה עדיין כך..

לגוף האנושי יש מגבלות, ואתם עשויים לחשוב שהפליאדים הרב מימדיים, עם כל מי שהם, יכלו לתמוך בביולוגיה לעולם, אולם הם אינם מסוגלים לכך. גם לגוף של 'אדם-העל' יש מגבלות.. אפילו לפליאדים ישנה הגבלה לקשר הגופני. הם מתחו את הגבול הזה, וחיו אלפי שנים, עד שהגיע זמנם להיפרד.

 

במקהלה הקודמת ביקשתי מיה-הי להיזכר בטון של שיר הפרידה ששרו לו, ויה-הי שינה זאת לסוג אחר של שיר, כאילו שהיתה לו בחירה חופשית [ קריון צוחק..] אולם איכשהו הוא שינה אותו נכון, באופן אינטואיטיבי.

 

הטונים שנהגו לשיר אותם שוב ושוב, המקבץ הראשון של 24 הטונים, 12 הזוגות, היו קלים להיזכרות על ידי יה-הי.

אלה שהגיעו לאחר מכן היו מעט קשים יותר להיזכרות, מכיוון שהוא לא שמע אותם לעתים כה קרובות.

והוא נזקק לעזרה מן האבות ומאחרים על מנת להיזכר בטונים שהגיעו לאחר מכן [ קריון צוחק..], ועדיין הוא משך אותם מהרשומות האקאשיות שלו.

 

אולם שיר הפרידה הושר רק פעם אחת, ליה-הי ולאחותו. זה אינו שיר של פרידה ועם זאת הוא כן כזה.. שום דבר אינו דומה למצב שיש לאדם אם אוהבת במשך דורות, שנוגעת ואוחזת באופן אנושי, מרגישה, שומעת, שרה..

השיר שתשמעו מאוחר יותר, הוא שיר של שינוי, טרנספורמציה, התעלות. היא עברה ממצב של גוף אנושי לתודעה שהושמה בקפסולה.

זה ציין את סופה של למוריה, המורות לא יכלו להמשיך וללמד במצב גופני והיה עליהן לנוע ולעבור ל'נקודות הצומת' האחרות. חלק מהן נשארו במקום המקורי הזה, של למוריה, אולם יקרים, היא שקעה לשבריר ממה שהיתה. כבר לא היו שם האנרגיה והתפארת מהזמנים של למוריה.

כן, זה עדיין מורגש שם, רבים מכם היו שם, אולם משימתם של הפליאדים היתה לעבור ל'נקודות הצומת' האחרות בהן התגוררה רוב האנושות. הם השפיעו על ההוראה והלימודים, והם המשיכו בכך.

חייהם של הפליאדים נמשכו ככל שהם רצו בכך. חלק מהם – כולל אמו של טוד – ישארו על הפלנטה ללא הגבלת זמן! הם ידעו זאת, ומוות לגבי הפליאדים אינו כמו המוות עבורכם. זו טרנספורמציה חזרה למקור המרכזי, והם מודעים לכך! זו התעלות מודעת.. אולי כמו זו של אליהו..אין באמת כל מוות.

 

האם אמו של יה-הי עברה לשאסטה? זמן רב היה צריך לעבור עד שתגיע לשם אוכלוסיה..

למעשה היא עברה לאחד ממרכזי האוכלוסיה באירופה – לגלסטונברי..

בעוד רגע יה-הי ישיר שיר שאינו מייצג פרידה, אלא מעבר.

כאשר יה-הי שר שירים עם המקהלה, אמו מגיעה על מנת לפגוש אותו. היא עדיין כאן..

יה-הי, כבד את הרגע.. מלי-הה, היא עדיין כאן..כבדי את הרגע.

 

האם אתם מתקשים להאמין בכך? האם אתם מאמינים במלאכים? האם אתם מאמינים באלוהיות שיצרה את נשמתכם והוויתכם?

זה אפשרי שהיא הגיעה למוריה לגלסטונברי, וחיכתה עד שנת 2018 למקהלה הזו..

 

 

 

תקשור שביעי

 

וזהו המסר השביעי

 

אלו ההנחיות עבור הרופא. בעבר ביקשנו מיה-הי לשבת על כסא לצידי, אולם הפעם זה אינו הכרחי, מכיוון שאתה יכול ללקט את ההוראות האלו יחד עם השאר. וההנחיות קשורות בטונים חדשים נוספים.

כפי שתארנו, הטונים שנוצרו במהלך 6 השנים האחרונות, החל משנת 2012, היו טונים שזכרת מהרשומות האקאשיות שלך, ולאחר זה המשיך לטונים שהיית זקוק לעזרה, מכיוון ששמעת אותם אולם לא לעתים כה קרובות, וזה התפתח לשירי הערש, לשיר הפרידה, ועכשיו ברצוני לאתגר אותך במשהו הרבה יותר פשוט.. ולמרות שהמבנה שלו יהיה פשוט, הרי שזה יהיה קשה יותר לזכור אותו.

 

לפני שהפליאדים הגיעו לכאן, הם עברו את מה שאתם עוברים, יקרים.

מכל הפלנטות בעלות הבחירה החופשית, הרי לאלה שמייצגים את 'שבע האחיות' היה עבר קשה במיוחד, הם אפילו חוו רצח עם, דברים הכי חשוכים. עד כמה שתנסו לדמיין דברים מכוערים שהתרחשו על הפלנטה כאן – הם חוו זאת בצורה הרבה יותר גדולה!

ועדיין הם משכו עצמם בתרבות והחליטו פה אחד, כאנושות, להפסיק את המחזוריות של הדברים. מחזוריות שמביאה מלחמה לאחר מלחמה. מחזוריות שאינה פקחית במיוחד כדי לראות את חוסר התפקוד שבכל זה, שלא מצליח לפתור שום דבר.

הם היו גזע אנושי שהחליט באופן קולקטיבי שהוא כבר התעייף מכל זה, ומבקש לשנות את המאפיינים, אנושות שהחליטה שההיסטוריה לא תקבע יותר את העתיד..

וזה מה שאתם עוברים כרגע – אם כי רבים אינם זוכרים במודע שהם 'הצביעו' עבור משהו כזה..

 

ובאמת שרדתם ועברתם את הזמן שניבאו שלא תצליחו לעבור אותו. עברתם את שנת 2000 שתוארה כשנת מלחמת גוג ומגוג, שלאחריה האנושות תחדל מלהתקיים כפי שהיא מתקיימת כיום.

עברתם את השינוי של שנת 2012, כאשר לוחות השנה הסתיימו, והנבואות הזכירו לכם לאן פניכם מועדות, לעבר פי תהום, בה אין כל נבואה – ולמעשה עדיין אין כל נבואה וחיזוי עתידיים, מכיוון שאתם מצויים בתקופת זמן שאיש לא חזה שתגיעו אליה..

 

חגגתם זאת באופן אזוטרי עם הטונים, ושמעו אתכם, אלה מכם שהאמינו שהפליאדים היו כאן. הטונים הפליגו דרך הגלקסיה כך שרבים הבינו שהפלנטה שכם, של הבחירה החופשית, הצליחה לבסוף, ממש כמו הפליאדים!

הפליאדים עברו את מה שאתם עוברים, והתחילו לגדול.

יקרים, סיפרתי לכם שיגיע יום בו תתבוננו חזרה בשנים האלו, ותשנו את לוח השנה שלכם פעם נוספת, ותתחילו מחדש, בעידן של חמלה. ותכנו את השנים שלפני שנת 2012, 'העידן הברברי'.

לאט לאט תראו את האנושות מתחברת יחד ומסכימה שההיסטוריה, ומה שארע בעבר אינם קובעים את העתיד.

 

יום אחד, עם הנהגה חדשה, גם הישראלים והפלשתינאים יחליטו על כך יחד. זה יהיה קשה לבליעה, הם יאמרו שהם מכירים את ההיסטוריה שלהם ו'מי עשה למי', אולם זה אינו מעניין אותם מכיוון שהם רוצים את העתיד אינם רוצים לזכור את העבר ולהמשיך להאשים איש את רעהו. הם לא יהיו מעוניינים בגמול שמגיע עם זה, הם ירצו בעתיד שהם יתכננו אותו מהזמן ההוא ואילך..

וזה מה שעשו הפליאדים. מאה שנים אחר מאה שנים התודעה מהעבר התרוממה והפכה להיות רב מימדית. אלה שהזריעו אותם ברכו אותם לבסוף והם שרו על כך שירי ניצחון.

ביום השנה על הפלנטה שלהם, הם חגגו – התאספו יחד ושרו את שיר הניצחון על הדואליות של העידן הברברי שהם עברו בעבר שלהם. זה היה שיר פשוט שכולם ידעו אותו. הם גם הבינו שכל הנשמות שהיו חלק מן הישן, שבו ונולדו שוב מחדש והיו חלק מן החדש.

הם מבינים את המערכת האלוהית, עכשיו, אז, ואפילו לפני כן.

 

יה-הי, האתגר שלך יהיה להיזכר במשהו שמעולם לא שמעת..[ קריון צוחק..]

סיפרתי לך שאמך עדיין נמצאת כאן והרשושמות האקאשיות שלה עדיין זוכרות את השיר הזה. כל פליאדי מכיר את השיר הזה, 'מלפנים ומאחור'.

אמך מעולם לא עזבה, והיא תמשיך לחלוק אתך את הרשומות האקאשיות שלה.

אתה, האבות, המנצחים, יכולים להיזכר בכך, ומן הסתם זה יהיה מדויק להפליא!

 

ואתן לך את המאפיינים של הטון הזה, שיר הניצחון הזה. אתה מחקה ומנסה להשתוות למשהו שהוא פליאדי כה עמוק. הפליאדים יודעים ומכירים את השיר.

זה אמור להיות צמד של טונים, כמו האחרים, והאתגר הוא שזה יהיה פשוט כמו 17 ו 24, פשוט כמו ה'אה-איו', כמו היזכרות של ה'הא-הא-הא'.. [ כולם צוחקים..] כך שיהיו אלה שיוכלו לשיר זאת, גם אם מעולם לא השתתפו במקהלה – לאחר שישמעו זאת פעם או פעמיים.

המאפיינים והמשמעות הם שזהו שיר בו הדואליות פוגשת ב'אחד', זו חגיגה של כיבוש הדואליות ומעבר ל'אחד', זהו שיר נצחון על החשכה, בו דואליות חדלה מלהתקיים, והופכת בבחירה חופשית ל'אחד' עם הכל.

המאפיינים הם שאלה אמורים להיות שני טונים, פשוטים, ששרים אותם האחד כנגד השני, אולם ב 3 מקומות במסגרת השירה, מגיעים לאחדות אמיתית – אותו תו במוסיקה, שמושר על ידי שתי הקבוצות באותם צלילים זהים.

זה מייצג את הדואליות שמגיעה לאחדות, והפעם האחרונה תהיה סוף השיר.

על הסיום להיות מלא הוד וגבורה, הוא אינו מסתיים ברכות, אלא בצעקה! ניצחון, כולם צועקים יחד, באותה המנגינה באותם התווים.

 

הפליאדים מכירים היטב את השיר הזה, זה נמצא שם תקוע ברשומות האקאשיות של אמך, יה-הי. היא נמצאת כאן, חוגגת איתך ואת מה שאתה ואחותך הפכתם להיות.

היא נמצאת כאן, כך שהיא תוכל לקחת חלק ב'שיר המעבר' שהיא שרה לך פעם אחת.

דמיין, היא עכשיו נוטלת חלק במשהו שהיא שרה לך לפני כל כך הרבה זמן.

 

שיר הנצחון יגיע בקלות רבה יותר מכפי שאתה חושב. הוא מלא גבורה, פשוט, קל. ומעולם לא שמעת אותו ..

 

אני אשוב..

 

 

 

תקשור שמיני

 

יקרים, זהו המסר השמיני.

ברצוני שתעצמו את עיניכם, ותדמו אתי משהו – לילה באצטדיון, וישנו סוג של רחש לחש בקהל.

האצטדיון ענק, עצום, צפוף מאוד, אינכם יכולים לראות בברור את המשתתפים, נראה שהם בחשכה, אולם אתם יכולים לראות נקודות של אור, כאילו שהם אוחזים בגפרור – זה מקובל בקונצרטים שאתם מקיימים.. וכאשר הגפרורים מודלקים, אתם רואים שם עשרות אלפים..

במרכזו של האצטדיון ישנו זרקור בהיר ובוהק ביותר, שמאיר סלע שנמצא למרגלותיו על האדמה, ובתוך הסלע הזה ישנה חרב.

בקהל עובר רחש לחש, אתם יכולים להרגיש את הלילה הקריר, אולם לא נשמע קולה של רוח.

החרב בסלע נמצאת שם מזה זמן רב, והאגדות על פני כדור הארץ העניקו שמות לכל הכלים כאילו וכולם היו בעלי אישיות. שמו של הסלע הוא 'החשכה של העבר'.

לחרב יש שמות רבים שהוענקו לה במהלך ההיסטוריה על הפלנטה ועל ידי כל התרבויות השונות שהעניקו לה שמות.

בגלסטונברי החרב מכונה אקסקליבר. יש לה אישיות משל עצמה, ומאסטר משל עצמו. הוא נעוצה בסלע, בלתי ניתנת להריסה. ועל פי האגדה, רק האדם המיועד לכך יוכל לשלוף אותה מן הסלע, בעזרת אנרגיה ומעט קסם וכישוף.

והאדם הזה מגיע, צועד לאיטו למרכז האצטדיון, לעבר הסלע, מתוך כוונה. הזרקור נע מעט הצידה.

הצופים יודעים אודות רבים שניסו לשלוף את החרב הזו, ונכשלו.

ובתסריט המסוים הזה, שמו של האדם הצועד למרכז הוא 'בן אדם' – לא גבר, לא אשה..תת שם יכול להיות 'האנושות', התרבות החמישית, הנוכחית.

האדם צועד לבימה ומביט בחרב. הוא מחייך, אינו מזיע, הוא יודע שהחרב תישלף מעצמה, מכיוון שהוא פענח זאת – הוא בעל הקסם! יש לו מכשף והוא הצליח לפענח זאת – הקוסם הוא 23 זוגות של כרומוזומים.

'אדם העל', הוא האדם של היום עם הדנ"א של הפליאדים.. הקוסם, הוא הפליאדי שבתוככם.

יש לכם את הביולוגיה שלהם.

אנשים על הפלנטה האשימו אתכם ואת מערכת האמונה שלכם, וטענו שכולכם חוצנים, הגעתם ממקום אחר – וזה נכון, כל אחד באנושות הוא חוצן בעל 23 זוגות נראים של כרומוזומים. כולכם הגעתם מן הכוכבים, אולם רבים מכם אינם יודעים זאת.

ההכרה בקוסם היא למעשה ההכרה בבריאה של הקוסם.

אתם בעלי 'עצמי גבוה', האל בתוככם, הקסם, הדבר שהפליאדים העניקו לכם.

 

האדם אוחז בחרב ושולף אותה מן הסלע.

הייתם מצפים לשאגה מן הקהל, אולם לא נשמע אף קול – אתם מבינים, בחלל אין קול.

הצופים הם למעשה הגלקסיות, הקונסטלציות, הכוכבים, הפלנטות…

 

כולם ידעו כאשר שלפתם את החרב הזו בשנת 2012. וכאשר אחזתם בחרב גבוה גבוה, שרתם שיר, וחלק מהשירים היו 'אה-איו' וחלק נשמעו אחרת..

לכן אתם נמצאים כאן, 'מסעו של הגיבור' הושלם, יקרים, וזה אינו קיצה של האנושות או סיום הסיפור – זוהי ההשלמה של החלק הראשון.

התחלתם ברצינות בקרב נגד החשכה עם אור שלא היה לכם קודם לכן, עם קוסם שלא ידעתם לפני כן שיש לכם, ואתם מתגברים ביחד עם חבריכם. ממש כפי שעשו לפיכם בפלנטות אחרות ובזמנים אחרים.

 

יתכן ותאמרו לי שזה מעט דרמטי, ואני אבקש מכם לבחון את האגדות באזור הזה ואת מסעם של הגיבורים, יש בהם אהבה, ניצחון, עומק, אלגנטיות, שהם כולם שלכם!

 

שמה של החרב הידועה לרבים בשמות כה רבים ויפים, היא 'שלום עלי אדמות', 'העיר על הגבעה', 'ירושלים החדשה' – שמות שמייצגים את מעשיכם עכשיו.

 

בשעה שהאדם נוטל את החרב ויוצא מן האצטדיון, החרב מתחילה להיות בוהקת, נוצצת, ולזרוח באור – הוא מוכן להיאבק בחשכה ולנצח!

 

זהו סופה של המקהלה, אולם זה אינו סופו של המסע.

כל אחד מכם הוא ואתו אדם השולף החוצה את החרב.

אחזו בזאת בדעתכם, בזכרונכם, בחזון שלכם – מי הנכם, מיהו הקוסם, ומהיכן הגעתם.

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר