Light Connections
 
 









 

ג'ייסון והמערה - 1995

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

הערה של המחבר:

הנה סיפור על משחק בין ג'ייסון לבין השומר של מערת הבריאה. זהו מבחן של שליטה עצמית עבור ג'ייסון, המחופש לאתגר פשוט...

 

לג'ייסון היה חיזיון. למעשה, זה היה חלום, אולם במקרה של ג'ייסון, לא היה שום הבדל בין השניים. ג'ייסון היה מואר מאוד, ולעתים קרובות היו לו חזיונות בחלומותיו. חיזיון זה היה 'חי' באופן מיוחד.

 

ג'ייסון מצא את עצמו בפתח מערה גדולה, וזיהה אותה. זו היתה מערת הבריאה, האתר של הרשומות האקאשיות, שבו נשמרים כל הפרטים לגבי בני האדם הנכנסים ויוצאים מהפלנטה. גי'ייסון חשב לעצמו שהוא מזהה את המקום הזה!

 

שומר הכניסה למערה עומד בפתח, ונראה היה שהוא אינו מוטרד מכך שג'ייסון הופיע ועמד פתאום בפתח. למעשה הוא ציפה לו! השומר ברך את ג'ייסון ואמר לו שטוב לראות אותו כאן. לאחר הוא סיפר לו שיש עבורו חידה, מבחן, משחק לנשמתו.

 

השומר חייך, וג'ייסון ידע שמחכה לו איזה כיף. הוא העיר שזה נהדר, ושהוא אוהב משחקים!

 

השומר פתח את הדלת הגדולה אל המערה, וביקש מג'ייסון שיביט על השביל.

ג'ייסון יכול היה לראות שהיה במערה שביל ישר וצר. הוא ראה שבקצה השני של המערה, במקום שבו היתה היציאה, היה אור. ניתן היה לחצות את המערה בקלות.

 

מהו המשחק, שאל ג'ייסון את השומר, והוא ענה שהיו רוצים שילך דרך המערה עד ליציאה, ושתעמוד לרשותו שעה ארצית אחת על מנת לעשות זאת. ג'ייסון אמר שלא תהיה כל בעיה מבחינתו, וגם שאל מה יקבל אם יצליח לעשות זאת..

 

השומר ענה שלא מדובר בגמול או פרס, אלא רק במשחק בלבד. הוא גם הסביר לג'ייסון שהוא יזכה לכבוד גדול אם בכלל יכנס למערה.. הצעידה על השביל היא המבחן עצמו, והמטרה היא להגיע ליציאה...

השומר שב ושאל את ג'ייסון אם הוא יוכל לעשות זאת, וג'ייסון, שהיה בעל טבע ספורטיבי, ענה שהוא יצליח בכך,

השומר זז הצידה, וג'ייסון התחיל את דרכו.

 

ג'ייסון נכנס למערה. שוב, הוא הביט קדימה וראה כי המרחק ליציאה לא היה יותר מארבע מאות מטרים בהליכה ישר קדימה.

כאשר הבין שיש לו זמן רב, הוא עצר לרגע כדי לאפשר לראייה שלו להתרגל לתאורה המעומעמת שהיתה בתוך המערה. הוא המשיך להתקדם, והתעניין בצבעים הרבים שראה. לא עבר זמן רב, וג'ייסון גם התחיל לשמוע קולות.

 

הוא שמע אירועים מתרחשים מימינו ומשמאלו. ג'ייסון חשב לעצמו שיש לו שעה שלמה, ושייקח לו רק כ 15 דקות להגיע ליציאה, ולכן החליט לעצור ולחקור את מה ששמע.

 

ג'ייסון עצר ופנה ימינה. הוא ראה מיד מדף מלא גבישים/קריסטלים זוהרים. הוא יצא בזהירות מן השביל וניגש אל החפצים המעניינים. על כל אחד מהגבישים דמויי השרביט היתה כתיבה מיוחדת. ג'ייסון רק אחז בעדינות אחד מהם, עדיין לא הרים אותו, ונלקח מיד לאירוע שייצגה הכתיבה הסודית. ג'ייסון ראה דברים מדהימים שהוא מעולם לא ידע על קיומם.

 

הוא ראה מלחמות. הוא ראה שריפות גדולות. הוא ראה אור כנגד חשכה. הוא ראה שמות של ישויות כה רבות. איזו חוויה! והוא היה ממש שם! ג'ייסון לא הבין מה הוא ראה, אבל הוא התפעל מהמידע והתקשה לשחרר את אחיזתו בגביש - זה היה כל כך משכנע.

 

בהיותו מודע למשחק ולזמן המוגבל שלו, הניח ג'ייסון את הגביש, עדיין מסוחרר ונרגש ממה שראה זה עתה. כאשר שב לשביל, הוא הבין שחוויית הנגיעה בקריסטל נמשכה רק כמה רגעים. זה נראה כמו כל כך הרבה זמן!

הוא היה בסדר במסגרת הזמן שלו, והמשיך להתקדם שוב על השביל, אולם עד מהרה הוא שמע כמה קולות, ועצר.

 

הוא שאל עת עצמו איזה קול הוא שומע, ואמר לעצמו שהוא מזהה אותו. ג'ייסון הבין שזה היה קולה של אמו!

הוא פנה שמאלה וראה קבוצה אחרת נוספת של גבישים, לא רחוק ממנו. הוא ניגש אל הקבוצה, ואיכשהו זיהה את הקריסטל של אמו, אבל עם שם שהיה חרוט עליה, שלא היה מוכר לו. הוא נשאר לרגע, מנסה לשמוע מה היא אומרת, אולם הוא לא הצליח. עברו שנים מאז שעברה מהעולם, ועם זאת היא היתה כאן - או שמא זה היה רק קריסטל?

 

לג'ייסון היתה ברירה. מצד אחד הוא ידע שהוא רוצה לגעת בגביש של אמו. ומצד שני משהו אחר אמר בתוכו שזה היה פרטי מדי. ג'ייסון חשב באופן הגיוני, שזו משפחה, ושאמו היתה רוצה שיהיה לו זיכרון שלה, ולכן, החליט לגעת בקריסטל. ג'ייסון נגע בגביש, ומיד הוא היה במציאות של יחידות החיים הרבות של אמו, והרשומות האקאשיות של חוויותיה על פני כדור הארץ נפרשו בפניו.

 

הוא ראה את יחידות החיים הרבות שהיו לה, את כל השנים שהיא בילתה על הפלנטה, את השנים שבהן בילתה במקום אחר, עד וכולל את זו שבה הוא היה נמצא. ואז, הוא ראה את יחידת החיים שהיא נמצאת בה עכשיו, כילד - לג'ייסון לא היה חלק מחיים אלה שלה - זה היה מרתק, והוא בכה עם ההיזכרות והשמחה על שירותה.

 

ג'ייסון אמר בקול רם במערה, שזה פשוט נפלא, ושהמשחק הזה נהדר! בקושי מסוים הוא הסיר את ידו מהקריסטל של אמו, רק כדי להבין שהגביש שלידו היה של אביו. וכך, ג'ייסון נגע גם בקריסטל הזה, היתה לו חוויה דומה, והוא אמר שוב לעצמו עד כמה זה נפלא, ואיזה מחקר נהדר! הוא הרגיש שזכה בכבוד כה גדול!

 

הזמן הלך עכשיו והתקצר. ג'ייסון ידע שהיה עליו להמשיך הלאה, שאם לא כן הוא לא יגיע ליציאה בזמן.

ג'ייסון התחיל לצעוד במהירות במורד השביל, התקדם והגיע עד כמה מטרים מן היציאה, ואז שמע קול אחר. הפעם הוא זיהה שזה היה קולו שלו עצמו!

 

ג'ייסון פנה ימינה, והיה שם עוד קריסטל זוהר. הוא זיהה את השם שהיה על גביו, מכיוון שזה היה שם רוחני פרטי שהיה חרוט בתוך הגביש, ונראה לג'ייסון כמו אותיות בערבית, שאייתו את שמו האסטרלי.

 

ג'ייסון הביט ביציאה מן המערה, שהיתה רק במרחק מטרים ספורים משם, בידיעה שנותרו לו רק כמה רגעים. אחר כך הוא הביט בגביש שלו וקיבל החלטה. הוא פשוט לא יכול היה לוותר על ההזדמנות הזאת. הוא פנה ימינה ונגע בקריסטל עם שמו עליו.

 

למותר לציין, ג'ייסון לא הצליח לצאת מתוך המערה בזמן שהיה מוקצב עד לסיום המשחק. הוא נשאר שם, התענג על חיי העבר שלו, עם הבנה גדולה של מי הוא ומי הוא היה אמור להיות, עם הבנה עצומה של הסקירה של מי היו אמו ואביו היו ביחידות חייו הקודמות, וגם מי הוא היה בחייהם...

 

ואז, ג'ייסון התעורר, וחשב לעצמו עד כמה החלום הזה היה נפלא! הוא נזכר בכולו.

הוא הצטער וקונן על שהוא לא זכה במשחק...

הוא המשיך עם חייו, מבלי להבין מה היתה משמעותו האמיתית של החלום, ועם זאת לא הרגיש כל שיפוט מצדו של השומר.

 

מדי פעם הוא חשב לעצמו שאם היה יכול לשחק במשחק הזה שוב, זה היה שונה, מכיוון שהוא יודע עכשיו את החסרונות...

ג'ייסון לא הבין שהוא עדיין נמצא במשחק...

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019