רחפו איתי מעל הכל – דצמבר 2016
מפי קריון באמצעות לי קרול

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

בתקשור הקודם הצהרתי שזה יהיה התקשור האחרון על מידע שניתן ללמוד ממנו, והתקשור הזה הוא התקשור האישי האחרון.

לקבוצה שלפנינו ניתנים שני תקשורים בעלי אופי שונה.

האחד, מציג מידע הניתן באהבה, חלקו חדש, חלקו חזרה על משהו שכבר נאמר.

ובשני אין ממש לימוד, אין ממש מידע, ובמקום זאת ישנה השתקפות, הרוח מדברת אליכם.

זה מה שנעשה עכשיו.

 

בזמן זה של השנה, באופן מסורתי ישנה בכל רחבי הפלנטה חגיגה של סיומה של השנה הישנה ותחילתה של שנה חדשה.

בחלק מהתרבויות מוסיפים חופשה לתקופת החגים הזו, זמן של נתינה, השתקפויות, משפחה.

זוהי המסורת של כדור הארץ וזהו זמן טוב לדבר על מה שברצוני לדבר עליו.

 

ברצוני שתתנו לעצמכם מתנה, וזה אינו קל.

לפני שאספר לכם מהי המתנה, ברצוני לעשות השתקפות.

ישנם רבים המקשיבים וקוראים את התקשור הזה, וזה נועד גם עבורכם, אולם באופן אישי יותר עבור אלה הנמצאים עכשיו אתי, יושבים עכשיו ושומעים זאת בשידור חי.

 

ישנה השתקפות, אודותיכם, נושאת אנרגיה כה רבה ושאלות. כולכם כה שונים, כה ייחודיים, וידועים היטב לאל. הידעתם זאת?

ישנם כה רבים המרגישים בודדים, או לפחות – מבודדים, יש לכם שאלות כה רבות אודות עצמכם – מה הלאה?

אתם שואלים שאלות כה רבות, תוהים אם עשיתם את הדבר הנכון, אם פעלתם בדרך הנכונה, אם ביצעתם את הבחירות הנכונות.

אתם מביטים על יום אחד קדימה, יומיים, שבוע או יותר, ותוהים גם לגבי זה.

קיימות רמות שונות של שאלות, חלקכם מאוד מסודרים ומיושבים עם מי שהנכם, עם מי שאתם נמצאים – במידה ואתם נמצאים עם מישהו – וישנם כה רבים שאינם מסודרים, אפילו כאן, בחדר הזה.

 

הלוואי ויכולתי לקחת ולהחזיר אתכם לתמונה הרבה יותר גדולה ורחבה.

ברצוני לספר לכם משהו שכל הטייסים אומרים, שאין זה משנה מה הנושאים והבעיות שיש להם בביתם או בעבודתם – הכל נעלם לאחר שהם בשמיים, אם הם יכולים לטוס…

ישנו מבט על, הרגשה של דאייה מעל הנושאים והבעיות. לרבים מהם יש תחושה של אופוריה, כל חייהם הם ביקשו שרק יתנו להם לעוף.

איזו הרגשה זו להיות מעל הכל!

בשעות שהטייסים נמצאים במטוס – אפילו אם זה נראה משעמם – ישנו משהו בהימצאות מעל הכל. זה מעמעם את הבעיות, זה ממקם אותם בפרספקטיבה הנכונה…

כך שברצוני שתעופו אתי…

 

אחד הדברים המעניינים בלהיות אדם – שאנחנו רואים, אוהבים ומעריכים – הוא שאינכם מתוכננים ומעוצבים לזכור הרבה. לו יכולתם לזכור זאת, הייתם פשוט עפים, ויודעים תמיד את מה שאנחנו יודעים…

לכן אינכם רשאים לזכור את הרשומות האקאשיות שלכם, מלבד מספר יחידות חיים, ואינכם רשאים לזכור מה היה לפני כן, ולפני כן…

 

ברצוני שתעופו אתי לרגע – וזה מיועד לכולכם – חלק מכם יטלו חלק, וחלק מכם לא יצטרפו.

 

אתם נצחיים, ואני מדבר לליבת נשמתכם – היה זמן לפני שכדור הארץ נוצר, בו הייתם מי שהנכם וצפיתם בכל תהליך ההתקדמות הזו, וידעתם מה יתרחש כאשר בסופו של דבר תיווצר תרבות/ציוויליזציה ויווצרו חיים.

כולנו היינו יחד, חלקכם שומעים את קולי, ולמרות שזה קול אנושי, אתם שומעים מעבר לכך ושומעים את קולה של המשפחה שהיא אני.

חלקכם מתייחסים למשפחה הזו ואינכם יודעים מדוע אתם נמשכים לזה, ומיד אספר לכם מדוע, מכיוון שאנחנו עפים יחד.

 

האם תוכלו להעמיד פנים ול'תפוס' הרגשה של היזכרות באופן אינטואיטיבי? היזכרות בשייכות למשפחה של המקור הבורא והיוצר?

 

הביטו בתמונה הגדולה יותר. על פלנטה בהתפתחות.

חלק מכם מגיעים מפלנטות אחרות מתפתחות, ועוזבים – אולם זו היתה ההיווצרות בזמנים לפני שהייתם מעודכם על פלנטה אחרת, זה היה כאשר היקום היה חם, כאשר הגלקסיות רק נוצרו, כאשר שדה האסטרואידים היה עדיין פעיל והיה מתמוטט אל תוך הפלנטות – כולל זו שלכם, מכיוון שהיא היתה צעירה. לפני שמיינו וסיווגו אותם והם התפוגגו. כוח הכובד פעל, לפני שהירח הפך להיות ירח –

ואנחנו היינו שם…

עוד לפני שזמן היה זמן, נשמות עתיקות.

 

ובכל זה, ידעתם בצורת האהבה היפהפיה שהייתם, שיגיע יום בו תצעדו על עפר הפלנטה הזו ולא תזכרו דבר מכל זה, ושתרגישו בסדר עם זה.

הסיבה לכך שאתם מרגישים בסדר עם כל זה היא, מכיוון שזה חולף.

במילים אחרות – אין זה משנה מה יקרה על הפלנטה, אתם תחזרו לצורה הזו של נצחיות.

כל דבר שאתם עוברים ממש ברגע הזה, בני אדם, הוא כל כך קטן בהשוואה למי שהנכם באמת. ואם תוכלו לעוף איתי, לרגע, אתם תעופו מעל כל דבר שהוא 'אתם' היום.

ניתן לבטל כל דבר מתסכל הניצב מולכם, מכיוון שהוא באמת כל כך קטן ופשוט, מכיוון שאתם הזרעים של הבורא!

ואם תוכלו היום לתפוש אפילו מעט מזה, עם אישיותכם כפי שהיא כיום, אני אומר לכם שאתם יכולים להשתחרר ולהיות חופשיים מכל זה!

 

אם תוכלו להביט על עצמכם ולהבין שאינכם רק ראויים ובעלי ערך – אתם מעל לכל זה.

אין זה משנה מה אתם חושבים שיביא המחר, אתם יכולים לדאות מעל זה.

 

כל אחד מכם, כולל שותפכם ינשום את נשימתו האחרונה יום אחד.

בני אדם פוחדים מהנשימה האחרונה הזו. ואני מבקש שתדאו גם מעל לזה, מכיוון שזו אינה נשימתכם האחרונה [ קריון צוחק…] זו רק נשימתכם האחרונה בגוף הזה. ואתם חוזרים חזרה עם נעוריכם, צעירים, נמרצים, ומוכנים להתחיל מחדש, אלא שהפעם הזו – כבר אמרתי זאת –  תהיה הפעם הראשונה שתחוו הצערה כבני אדם באנרגיה חדשה לגמרי.

ואתם תזכרו דברים שלא ידעתם ביחידת החיים הנוכחית. המוות לא יותיר בכם כתם כלל, מלבד האנשים שתשאירו מאחור, ואפילו להם יהיה רעיון מחודש אודות המשמעות של כל זה, מכיוון שאתם יכולים לדאות מעל זה.

 

הייתם כאן לפני שכדור הארץ היה כדור הארץ, הייתם כאן במשך מיליוני השנים שלקח לו להתפתח, וגם הזמן לא היה זמן.

חלקכם ישאלו מה עשיתם במשך כל הזמן הזה [ קריון צוחק..] ואני אומר לכם, בני אדם יקרים, שזו שאלה כל כך אנושית… אין כל 'עשייה' כאשר אתם נמצאים בצד האחר. ישנה רק אהבה. ישנו רק היופי של להיות, מושג ה'זמן' אינו קיים שם, מכיוון שאין כל מנוחה, ואין כל פעילות, ואין כל מחזורים של שום דבר. זה רק הטוהר של להיות.

איני יכול להסביר לכם זאת. אולם אתם הייתם שם!

וישנו חלק מההיזכרות שאני מבקש מכם להיות ולעשות, להתחבר אליה מעט, ולדאות מעל כל מה שאתם היום.

 

וחלק מכם מרגישים את החברות והאחוה, המשפחה, החום, והרכות, אולם ישנם כל כך הרבה עובדי אור שאינם מרגישים זאת. ואליהם אני מבקש לדבר ממש כעת – אתם יכולים לדאות מעל זה ולתת לחום ולרכות לבוא מאיתנו… אל תהיו תלויים בבני אדם אחרים שיעניקו לכם תחושה של איזון. היכנסו פנימה ומצאו אותנו, את משפחת האל.

לעולם אינכם לבדכם. אפשרו לתקופת החגים הזו ולתפנית הזו להיות שונה, מכיוון שדאיתם וריחפתם מעל הכל, בניגוד למציאות של תסכול ופחד וכל העובדות שגורמות לזה. דאו ורחפו מעליהם, ולרגע קט, הירגעו בתוך אהבת האל. הירגעו. אני רוצה שתרגישו את זה, מכיוון שאלה הנכם, האמיתיים, ולא האנושיות שהודבקה עליכם במשך שנים ספורות בכל פעם. ביחידת חיים לאחר יחידת חיים…

 

עומד להגיע סיום הפחד, התסכול והסבל.

בני האדם מתחילים להתפתח לתוך מאסטריות. והדברים שאתם עוברים דרכם כעת, שכבר עברתם דרכם בעבר, מתפוגגים לאט, ויהיה לכם קיום חדש לגמרי, אפילו כבני אדם.

העתיד בהיר מכפי שנאמר לכם. יחד עם זאת, ישנם כמה פוטנציאלים בשנת 2017, ואזהיר אתכם כי חלקם נושאים אנרגיות של פחד. והם עשויים להוות הפתעה עבורכם. בעצם, הם עשויים להעמיד אתכם על העקבים שלכם ויגרמו לכם לתהות לגבי עצמכם.

אתם עשויים אפילו לפקפק ברוחניות שלכם.

מגיעים עוד קלפים משוגעים, והסיבה לקיומם הוא לתקוע מקל בכל דבר ולערבב היטב את הכל!

זה יגיע בכל מיני צורות. וכשזה יתרחש, אבקש שתזכרו את המסר הזה. ברצוני שתעופו מעל הדברים, תחייכו ותאמרו שזה הגיע בדיוק כפי שקריון אמר.

 

ואז אבקש מכם להישען לאחור ולזרום עם זה.

יקרים, נתיבכם על הפלנטה הזו הוא כל כך חשוב, בנקודה הזו בזמן. ואם תעברו את זה עם תסכול, פחד וסבל, לא תצליחו להראות שום אור לאיש!

כל מטרת קיומכם ברגע הזה, נשמות עתיקות, היא להראות לאחרים איזון, גם כשהזמנים רעים, ולהראות איזון גם בזמנים טובים. במילים אחרות, תהיה לכם ארשת פנים רוחנית עקבית, שאנשים יראו אותה. אתם תהיו מסוגלים לצחוק, כשאחרים לא יוכלו לצחוק. תהיו מסוגלים להאזין להם ולעזור להם, רק מעצם העובדה שאתם מאוזנים לעומתם. הם יוכלו להיות בחברתכם רק כמה דקות, ואז הם יחזרו וירצו להיות אתכם שוב, כי איכשהו, באיזושהי דרך, עצם היותם איתכם עוזר להם… 

וזה ההבדל בין נשמה בוגרת ונשמה חדשה.

נשמה בוגרת הייתה שם, וכבר עשתה הכל, היא כל כך מנוסה ויודעת שאין זה משנה מה מתרחש, זהו אינו הסוף, וכי אפשר לעבור כל דבר כל עוד תוכלו להמריא מעל זה.

 

מהו הדבר שאינכם רוצים לשמוע, יקרים?

אומר לכם שיגיע זמן בו זה כבר לא יהיה חשוב ותוכלו לשמוע הכל.

ישנם דברים טובים שמגיעים לכיוונכם. וכדי להשיג חלק מהדברים הטובים ביותר שעומדים להתרחש על הפלנטה הזו, יתכן ויהיו כמה שינויים מעניינים. וכל מה שכבר ראיתם, אפילו בחודשים האחרונים, היה אודותיהם.

תפסו מקל, שימו אותו בכל הדברים שנהגו להיות נורמלים עבורכם, וערבבו נמרצות. ומתוך זה יגיעו רעיונות חדשים. תסכול יהפוך לפתרון, ואתם תראו דברים שלא ראיתם בעבר. תהיה מודעות שהנשמות העתיקות יתחילו לראות.

 

ורובכם, אם אתם מקשיבים לי או קוראים כעת, תגיעו להסכם עם עצמכם שאינכם יכולים להיות בשלב, פאזה, וכי כל הדברים עובדים יחד. ולא רק לטובתכם האישית, אלא לטובת הפלנטה –  אתם האור שחייב לזרוח כשדברים מתחילים להיות שונים.

בני אדם אינם אוהבים שינוי. ואם תוכלו להיות בסיס מוצק, מגדלור בסערה, אנשים יראו אתכם וירצו להיות עם זה. כך תוכלו לעזור לאלפים.

אתם נעים לתוך שנת ה 1. בכל פעם שיש התחלות חדשות, ישנו שינוי. חשבו על כך כעל דף חלק, ולא אותו הדבר המוכר. אינכם עוברים משנה אחת לאחרת. אתם עוברים מאנרגיה ישנה למשהו שייתכן כי מעולם לא ראיתם קודם.

האם אתם מרגישים בסדר עם דברים שלא חוויתם עדיין?

 

תקשור לאחר תקשור סיפרנו לכם שקשה לבני האדם להקרין את מה שהם טרם חוו ולהרגיש בנוח עם זה.

וכעת אנחנו מספרים לכם, נשמות עתיקות, בעודכם דואים ומרחפים מעל הכל, אפילו מעבר לפחד מהמוות, בעודכם מתחילים את שושלת המאסטריות – אחד הדברים והתכונות שיש לכם, זו היכולת לראות דברים חדשים ולהרגיש איתם בנוח מיידית.

מכיוון שאתם מסוגלים לראות דרכם עתיד שהוא טוב יותר. אתם מביטים דרך הדברים.

 

אם הזמן הוא מעגלי, כפי שאמרנו בעבר, המשמעות היא כי גם הדברים שמעולם לא חוויתם לפני כן, נראים לכם מוכרים מעט, בדרך שאינכם יכולים לתאר אותה. זוהי היזכרות מהרשומות האקאשיות שלכם, שעברתם דרך הדברים האלה פעם או פעמיים בעבר, ואולי אפילו  יותר… במהלך התפתחותה של הגלקסיה הזו.

 

בואו איתי לאחור. אתם מעל כל זה, מביטים על היווצרות הגלקסיה עצמה.

ואתם רואים את התופעה המעניינת שם במרכז, ואתם מחייכים. כי אתם יודעים אודות התאומים. בפיסיקה סיפרנו לכם אודות ה'תאומים' – איש אינו רואה אותם, רואים רק אחד – אולם למעשה יש שניים…

אתם מחייכים לנוכח האור שניתן והיופי שנמצא שם בדברים הפיזיים. אתם מחייכים לנוכח הקוונטיות של זה שעדיין לא התגלתה בעבר… המאפשרת מסעות מידיים לכל מקום, ואתם מחייכים לנוכח מה שעומד להיות, אתם חשים את העתיד, שהוא במרחק של מיליוני שנים מכם.

ואז אתם נזכרים ביקום האחרון שהייתם בו, בו עשיתם כבר את כל זה בעבר.

האם זה אפשרי, נשמות עתיקות, שבתוך הנצח נצחים הזה שאתם נמצאים בו, כל ההתנסות הגלקטית הזו היא רק תקתוק אחד בזמן?

 

'תק' וכבר תעשו זאת שוב.

הסיבה כולה שאתם עושים זאת היא על מנת להעלות את התדר של האל בעצמו.

בכל פעם בו עולם מגיע לבגרות, בבחירה חופשית, אנחנו מגבירים ומחזקים את אנרגיית הבורא היוצר.

האל הוא האל בזכות כל מה שעשיתם. וזה דבר שכל כך קשה להסביר לכם.

מהי הסיבה לחיים? מהי הסיבה לקיום? לא תוכלו להבין זאת.

אך אם אומר לכם שכל זה מגביר ומחזק את המקור היצירתי שאתם חלק ממנו, האם זה בסדר מצדכם אם לא תדעו את כל שאר הסיפור?

אתם חלק מהאור המתגבר על הפלנטה שיודעת על כל הדברים שעוברים עליכם, אנחנו יודעים מי הנכם.

 

אני פונה למקשיבים כעת ואומר לכם להתעלות מעל זה ולהרגיש אותנו ממש כעת, ודעו כי אתם מעל כל זה, ושכל הדברים יסתדרו.

אם אתם סובלים כעת מצער, מכל סיבה שהיא, אני מבקש שתדעו שהאל יודע על הצער הזה שלכם ושהוא יכול להתחסל ולהתמוסס באמצעות אהבתו של האל.

פחד, צער וסבל נעלמים באור. הם באמת נעלמים. ויש לכם אור!

עליכם רק להיות מעל כל זה, טפסו החוצה מהחורים שלכם, והתחילו לראות את הערך האמיתי של מי שהנכם!

 

חזרתם חזרה לגופכם, במימד השלישי. הפגישה עומדת להסתיים. ואתם תכנסו לרכבים שלכם ותיסעו לאן שתיסעו. וזה ייראה לכם שונה לגמרי מאשר להיות בחווית התקשור.

 

ההזמנה עבורכם היא לשים את כף רגלכם בשני העולמות.

אתם יכולים לנהוג ברכב וגם להיות עם אלוהים בו בזמן. אתם יכולים להיות מעל כל זה ובאותו הזמן גם להיות במימד השלישי.

לאדם החדש תהיה חוויה בו הוא יתהלך במציאות היומיומית, תעשו סידורים, תאכלו, תנהגו, תשנו, אולם לא תאכלו על ידי הבעיות – תהיו מעליהן, תפתרו אותן ותעבדו על החידה הזו בשלווה שלמה ומוחלטת, מכיוון שאתם יודעים מי הנכם, מי הייתם ומי תהיו.

 

האם תוכלו לתפוס את כל זה בעודכם נעים לעבר שנת ה 1?  

זהו המסר. התפתחות אנושית נמצאת בהישג יד והיא מתחילה עם הנשמות העתיקות. כבר הייתם שם ועשיתם הכל, ואתם נעים למקום שאינו לא בטוח, מכיוון שהייתם שם בעבר,

אולם עדיין, זה יהיה כל כך שונה [ קריון צוחק..] חייכו דרך כל זה, מכיוון שזו אינה חייבת להיות בעיה.

 

רוח יפהפייה נושבת, רוח השינוי, רוח האהבה, רוח ההתעוררות וההכרה, רוח השלום.

וחלק מכם ירגישו בזאת מהר מאוד. ותוכלו להירגע בזרועות מי שהנכם. אתם יכולים להקיף ולכתר את עצמכם על ידי האל ששוכן בתוככם.

אתם יכולים להיות לבדכם וגם להיות איתנו, וגם יחד עם שאר החלקים האנושיים של האל.

זו משפחה. וזה מי שהנכם.

 

 

זה קריון,

בכל השנים האלו, לפני השינוי, לא יכולתי באמת לומר לכם את כל הדברים שאני אומר כעת, מכיוון שהשינוי היה רק בגדר פוטנציאל, ואנחנו הגשמנו אותו יחד!

וכעת, המידע החדש מתחילה להגיע. היו מעל לכל! התחילו לגלות ולהרגיש את מציאותה של מודעות גבוהה יותר לגבי מה באמת נמצא בתוככם.

 

זה מספיק לעכשיו.

וכך הוא הדבר.

 

 

** הארה **

ניתן להשתמש באהבה בחומרים המתומללים אותם אני מתרגמת – כהוויתם, כסיכום או כהרחבה – תוך ציון והפנייה של קישור למקור השלם והמלא, כפי שמופיע בדף זה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר