פחד – אוגוסט 2016
מסר מסן ז'רמן באמצעות רבקה דוסון

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

ברכות לכם.

ובכן, אתם עדיין כאן. ואתם חושבים שאינכם צריכים להיות כאן.

האם אתם יכולים להבין שזהו רק הפחד בכם שאינו רוצה להיות כאן? האם אתם יודעים מדוע הפחד אינו רוצה להיות כאן יותר? מכיוון שהוא יודע שזמנו הגיע לסיום.

האם אתם מבינים? זהו הפחד שאינו רוצה להיות כאן, ולא אתם.

אתם כמי שאתם באמת – עם אורכם והמופלאות שלכם – מעוגנים אל תוך האדמה אפילו יותר עמוק בזמן הזה.

 

זהו הפחד שרוצה לעזוב.

 

הפחד עולה, ואתם מרגישים בזאת מכיוון שהוא כבר אינו שוכן בגבולותיה של התבנית התאית.

למעשה הוא מתרומם מעלה אל תוך החוויה שלכם של זמן 'עכשיו'.

הבה ונבהיר שהעוצמה של כאב, הדחקה, הגבלה וחוסר תקווה בזמן הזה נובעת מכיוון שההיסטוריה שאוחסנה בתבניות משוחררת אל זמן 'עכשיו'.

היא משוחררת לרגע הזה בהווה.

אתם חווים היום עידנים של פחד ואין דבר שיש לברוח ממנו מכיוון שזהו הפחד עצמו שבורח

עליכם רק לשנות את נקודת המבט שלכם לגבי זה, מכיוון שאתם כבר מעוגנים לפלנטה באופן איתן וזה רק הפחד שעולה.

 

הפחד אינו מוטמע, הוא נע החוצה. ולכן זה קשה עבורכם להאמין שהכוח נמצא עם הפלנטה, שכוחן של ישויות האור נמצא עם הפלנטה.

זה קשה לכם להאמין, מכיוון שלמרות שהאנרגיה שלכם מעוגנת עכשיו בחוזקה לליבת הפלנטה, אתם חווים על פני השטח את עלייתו של הפחד.

אינכם יכולים לראות מה קורה מתחתיכם. אתם יכולים לראות רק את מה שמתרחש על פני השטח, וממשק פני השטח הוא החוויה הפיסית שלכם.

הגוף הפיסי הוא הממשק שלכם עם החיים על הפלנטה הזו, וגופכם אומר שקיים פחד בכל מקום, שהוא יכול לראות זאת, הוא יכול להרגיש בזאת, להריח את זה, לשמוע את זה.

 

אולם אלה הם רק פני השטח של הפלנטה שלכם כאן, ההיבט של פני השטח שלכם כישות אור הוא באמצע תהליך עלייתו של הפחד.

וזהו רק חלק קטן מכל מה שקורה כאן על פני הפלנטה. זה אמנם הדבר הקולני ביותר והמוחשי ביותר מבחינה פיזית ורגשית, אולם זה עדיין רק פני השטח.

ברמה עמוקה יותר ישנה באר של שלווה, יציבות וצורה. חייבת להיות יציבות שכזו על מנת שהפחד יעלה. הפחד יישב בתבניות עד שאנרגיית הליבה של הפלנטה תופעל, ועתה כשהיא הופעלה, על הפחד לעזוב.

 

שיקעו חזרה אל תוך הפלנטה. האינסטינקט הטבעי שלכם הוא לעזוב אותה, אולם אז פשוט תלכו למקום אליו הולך כל הפחד…

כאשר הפחד עולה על פני השטח, אינכם רוצים ללכת איתו, אתם רוצים לעגן את עצמכם עמוק אפילו יותר.

ישנן כל כך הרבה ישויות העוזבות את הפלנטה בזמן הזה, כי הן מרגישות את עלייתו של הפחד והן רוצות לעזוב. הן הולכות עם הפחד, מכיוון שהפחד עוזב והם עוזבות איתו, במקום להבין שהפחד עוזב מכיוון שהן יכולות עכשיו לקרקע עצמן פנימה אפילו עמוק יותר.

 

אנחנו מבקשים מכם להרגיש זאת דרך גופכם.

אתם ישויות אור המחוברות אל הליבה של הפלנטה. פני השטח שלכם הם הוריקן של פחד, אולם מה שאינכם רוצים שקרן האור שלכם תיסוג ואתם תלכו עם הפחד.

מה שאתם רוצים לעשות הוא לתחזק את קרן האור ולייצב את הפלנטה. אתם עצמכם יציבים, זו ההיסטוריה של המין האנושי שאינה יציבה.

מערכות האמונה עורערו ויצאו מיציבותן, המבנים הוחלשו, עורערו ואינם יציבים, אולם אין שום דבר בתוככם ובמהות של מי שהנכם שהושפע, או עורער בשום צורה.

 

אתם חווים ומרגישים זאת כמו שמתרחש פינוי מסיבי. ישנה פאניקה וכאוס.

אתם חווים כיצד ההיסטוריה שאינה נדרשת יותר, מדממת כעת אל תוך רגע ה'עכשיו' הזה.

הדבר שאינכם עדים לו, אולם חווים אותו באופן שווה, הוא כל אותם הלגיונות של ישויות האור שנמצאות על הפלנטה בזמן הזה ועוזרים בתהליך הזה.

 

הבה ונבהיר שכאשר עידנים של תבניות פחד, רדיפה ודיכוי אינן נדרשות עוד, הן "מדממות" או משוחררות מהתבניות הגנטיות אל תוך רגע ה'עכשיו' הזה (הדרך היחידה בה הן יכולות לבוא על פתרונם היא רק ברגע ה'עכשיו' הזה. הן אינן יכולות לבוא על פתרונם בעבר או בעתיד, מכיוון שזוהי לינאריות, הן יכולות לבוא על פתרונם רק כאן ועכשיו).

וגם הגוף הפיסי זקוק לעזרה על מנת להתייצב חזרה אל תוך העיצוב המקורי שלו.

יש לכם לגיונות של ישויות אור המציפות את הפלנטה בזמן הזה על מנת לשבת ממש בתוך השדה שלכם יחד אתכם, לשמור את גופכם מעוגן ולעזור לכם להישאר כאן ביציבות.

 

התגבורת הגיעה

 

תוכלו להרגיש זאת ולהיות בהודיה גדולה ובחסד שהם עוזרים לכם לשמר ולתחזק את העיגון שלכם… עוזרים לגוף הפיסי להישאר.

אתם יודעים שהגוף הפיסי הוא דחוס, ואתם יודעים שתבניות הפחד הן דחוסות, כך שאדם הרוצה לעזוב את הגוף, רוצה ללכת איתו.

עליכם לסרב ללכת, להישאר כאן, ולשחרר את זה.

זה כמו ילד ובלון הליום על חוט – הילד שאוחז היטב בחוט אינו רוצה לאפשר לבלון ללכת, ובתהליך הזה הוא כמעט מורם מעל האדמה בעקבות הבלון, כאשר תפקידו של הילד הוא בעצם להישאר, ולתת לבלון שלו לעוף.

 

כך שכל דבר שאתם חווים כעת במונחים של התפיסה האישית שלכם והתוגה והעצב האישיים שלכם, זהו רק הדימום או השחרור של הפחדים האלה של רדיפה, דיכוי וצער שבאים אל תך הרגע ההווה שלכם.

 

זהו אינו הפחד שלכם. התפקיד שלכם הוא לבסס אור ולבטא מתוכו, כך שלא יהיה זמן של פחד לעשות זאת.

האם אתם מבינים את מה שאנו אומרים לכם?

האין זה הזמן בו הפלנטה זקוקה ליותר עיגון, וליותר אנשים היוצרים מתוך האור?

הפחד עדיין מכתיב לכם, במידה והוא גורם לכם להפסיק את מה שאתם עושים מתוך מקור אורכם, בעקבות הפחד.

 

למעשה, אור הוא הדבר היחידי שאתם יכולים לעבוד איתו, מכיוון שאינכם יכולים לעבוד עם פחד – פחד רק סוחף אתכם הלאה.

חשוב שתבינו שאינכם הופכים את הפחד לאישי. אינכם מתחילים לאמר שכל זה הוא בגלל א,ב,ג,ד או בגלל 3,2,1.

הפחד ישנו.

האם הוא עומד לעצור בעדכם מלעשות את מה שבאתם לעשות כאן? לא, הוא אינו יכול לעצור אתכם. עצירה מתרחשת רק כאשר מתחילים לשחק במשחק האסוציאציות, מאחר ואז אתם הופכים את הפחד לפחד שלכם, ואז אתם אומרים שיש בכם פחד שצריך לפתור אותו.

אולם אין לכם פחד. אתם ישות אור. למעשה אין בכם כל פחד.

גופכם חווה זאת בגלל התבניות שמשתחררות, אולם זה אינו מי שהנכם.

ובזמנים אלה ישנם רבים המאמינים בתפיסה הזו.

 

אנחנו מעודדים את ההבנה שזהו הפחד שעולה ואילו האור הוא בעצם מוטבע.

העלייה של הפחד מתרחשת על מנת לאפשר שינוי, והעלייה הזו מתרחשת כי כבר אין מאפשרים לפחד להיות מעוגן אל תוך הפלנטה. עליו להיות משוחרר.

והפחד נמצא בכל מקום כעת. זה בכל מקום מכיוון שהוא כבר לא מתחבא יותר בתבניות של תת המודע.

הוא בכל מקום בחוויה המודעת שלכם מכיוון שהוא כבר לא חלק מהתכנות של תת המודע.

מה נשאר בתכנות תת המודע עכשיו? חלל ריק. פוטנציאל. אינסוף ללא גבולות.

 

אתם עשויים לחוות חוסר יציבות אך זה אינו מגיע מכם, זה מגיע מהפחד המתערער.

הפלנטה רוצה לערער את הפחד, היא אינה רוצה שהוא יישאר יציב בתוך התבניות של האנושות. היא רוצה לערער אותו.

כדור הארץ מערער את הפחד, כך שהוא אינו זקוק להצלה.

הוא מנהל היטב את המערכת האנרגטית והאקולוגית שלו בכך שהוא מפרק את הפחד מנשקו.

זה כמו ספוג בים המשחרר את כל הנבגים שלו. למעשה הוא עושה את שעליו לעשות.

 

הפלנטה אינה זקוקה להצלה – התפישה האנושית זקוקה להצלה!

 

היכן נמצא המשבר כרגע?

 

אין משבר – אתם חווים עליה של פחד מכיוון שהפלנטה משחררת אותו מהתבניות שלה.

 

האין זה נפלא?

 

תהנו מהכאוס, שהשלום והשלווה יהיו אתכם.

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר