Light Connections
 
 









 

שחרור הרכבת - אוסטרליה, אוקטובר 2016

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

 

 

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

שותפי (לי קרול, ת.ג.) זז הצידה פעם נוספת, והאנרגיה הטהורה מצידו האחר של הצעיף נמצאת כאן.

אין זה מה שאתם מצפים לו, מסרים שמועברים בשפתכם, אתם מבינים אותם או שאינכם מבינים אותם, מנתחים אותם מאוחר יותר, רושמים אותם -

אולם מה שנכנס פנימה הוא יוצא מגדר הרגיל - האפשור שלכם שהתהליך הזה יהיה אמיתי עבורכם, מאפשר כמות עצומה של מה שאתם חושבים שזו אנרגיה המועברת אליכם.

אנרגיה היא מילה שיכולות להיות לה משמעויות רבות עבור כל כך הרבה אנשים, והיא כלל אינה אנרגיה.

זוהי אמת, אהבה, חמלה, תודה - דברים כה רבים.

זוהי המשפחה, איחוד יקר מאוד.

דמיינו מבעד לצעיף, עכשיו. ומה שנדרש מבן האדם הוא לראות ככל יכולתו, להכיר, לזהות, להרגיש את כל מה שמסוים עבורכם.

 

הנשמות העתיקות הן ייחודיות, בעלות נתיב ייחודי, עתיד ייחודי, עבר ייחודי - אין אף קבוצת נשמות כמוכם בכל הגלקסיה!

כל אחד מכם נמצא על נתיב שונה, וכל אחד מכם לומד דברים שונים.

 

אני, או כל מתקשר אחר, איני יכול לשבת כאן ולהעביר לכם זרם של מילים בשפתכם, שיתאימו לכל מי שנמצא כאן בחדר.

במקום זאת עפות פנימה האהבה והחמלה - מה שאנחנו מכנים 'השפה השלישית' - ו'נוחתות' עליכם, מלמדות אתכם, אוהבות אתכם ואוחזות בידכם. זה ייחודי עבור כל אחד. הן לוחשות ומספרות לכל אחד, שבזרם הזה של השינוי, הן יודעות את שמו, מיהו, מדוע, מה הוא הביא אתו, את הקשיים, את הטראומה, את השמחה...

זה ייחודי, שונה, מיוחד עבור כל פרט ופרט, לכל אחד מכם, כולל שותפי.

אין אף אדם על פני הפלנטה שאינו מקבל זאת, אולם הנשמות העתיקות מקבלות זאת ראשונות.

ביליתם כל כך הרבה יחידות חיים בעבודה רוחנית, והתעוררתם ביחידות חיים כה רבות.

 

השפה השלישית המיוחדת הזו מתחילה לדבר אליכם, ואתם מתחילים להבין. זוהי תקשורת אמיתית עבורכם.

זה יהפוך יותר חד, יהיה מובן טוב יותר, באמצעות נשמות עתיקות שיכולות לסמוך על כך, ללא תקשור, היכולות לתפוס זאת בעצמן בשעת מדיטציה וגם כאשר הן לא עושות מדיטציה.

הם יתחילו לשמוע זאת, להבין זאת ברמה אזוטרית, וזה ידריך את חייהם בעתיד.

בסופו של דבר, תקשור יהיה משהו מן העבר.

כאשר בני האדם יתפתחו, הם יהפכו להיות אינטואיטיביים עבור עצמם, ולא יזדקקו למישהו שיישב על כסא ויעביר להם מידע באמצעות מתווך המתרגם את המסרים עבורם, כמו שאתם שומעים עתה.

 

הדברים נעים לשם, והנשמות העתיקות יובילו את הדרך, יהוו דוגמא, ממש כפי שנהגו לעשות בעבר, אלא שבאנרגיה החדשה יראו אותם כמורים. יכבדו אותם מכיוון שהם יהיו מאוזנים, כמאסטרים.

הכוונה אינה למאסטרים הנעלים, אלא למאסטרים של החיים, מאוזנים, מישהו שרוצים לשהות במחיצתו, שיש לו תשובות. מישהו שחשים שלווה בסביבתו.

 

יקרים, כל התקשורים הקודמים שהעברתי בנסיעתי זו לאוסטרליה, קשורים זה בזה.

אמנם כל אחד מהם עומד בפני עצמו, אולם זו מעין טרילוגיה, שמשלימה את המידע של כל שלושת התקשורים...

קיימת בחירה חופשית - אפשר להקשיב ולקרוא אחד מהם, או את כל השלושה על מנת שהתמונה תהיה ברורה יותר.

 

אם כך, זהו התקשור השלישי, שממשיך לדבר על האנרגיה כיום - אור וחשכה. דואליות ורשומות אקאשיות.

 

בתקשור הראשון [לחלק א, לחלק ב] סיפרתי לכם את האמת אודותיכם.

הדואליות הופכת להיות יותר מנוגדת. אם תקחו מכשיר שייצג תמונה ותחזקו את הניגודיות - הכהה יהפוך להיות חשוך יותר, והבהיר יהיה בהיר יותר. השחור יהיה שחור יותר, הלבן יהיה לבן יותר.

זה מה שמתרחש כיום עם הדואליות עצמה, וזה הופך להיות בעייתי עבור רבים.

אלה שאינם מבינים ויודעים מה מתרחש כעת על פני הפלנטה, גם עובדי אור ונשמות עתיקות, אפילו העוסקים בתחומי התקשור, הקריאות האינטואיטיביות - כל אלה יחוו תסכול מאוד גדול.

 

ישנם אנשים מתוסכלים בקרב המאזינים היושבים כאן באולם, ואלה שיקשיבו או יקראו מאוחר יותר.

הם תקועים, אין להם אחיזה בנוגע למה שמתרחש, הם מנסים כבר זמן רב ושום דבר אינו קורה...

הדואליות הופכת להיות יותר מנוגדת, השליליים יותר שליליים, החיוביים יותר חיוביים -  אולם הטבע האנושי נוטה לראות בתחילה את הצד השלילי. וזה יוצר פחד, שגדל ומתפתח לפחד גדול יותר, דאגה גדולה יותר...

זוהי מעין קדרה שיושבת על עצמה, מתבשלת ומפתחת יותר מהתכולה של עצמה. כך זה עובד, על מנת שזה לא יהיה טוב יותר...

גם אם האור בהיר יותר, אינכם פונים לשם, אינכם רואים זאת, זה אינו מובן מאליו - ולכן אתם מתוסכלים.

 

בתקשור הראשון נשאלתם היכן היא האמת אודותיכם, שלכם?

מי אתם כאשר אינכם במדיטציה? האם אתם עוזבים מפגש שכזה והופכים להיות למישהו אחר?

האם אתם מדווחים על הרוחניות שלכם, ומתלבשים יפה לכבודה?

האם זה בקופסה, או האם זה בכל רגע ער בחייכם?

 

הדואליות מתחזקת. זהו קרב בין אור וחשכה בתוך נשמתכם עצמכם.

האם הרטט שלכם מאוזן, או שאתם דואגים ופוחדים למשך שארית חייכם?

 

בתקשור השני [לקריאה לחצו כאן] התחלנו לזהות מדוע הדברים קורים.

השינוי מתרחש, וכנשמות עתיקות שעברו כל כך הרבה, שנלחמו בשליליות, שכיבו אתכם בכל פעם שהראתם את אורכם, הושמתם בפינה או נודתם.

יחידת חיים אחר יחידת חיים, התעוררתם והכרזתם על הגעתכם והחלטתם שלא להקרין את אורכם - אולם לא יכולתם לעצור בעדכם.

כך פועלת האמת. כך פועלת המודעות. כאשר כולם שרויים בחשכה, ובידכם ישנה תשובה - אתם רוצים לספר להם, ואז כולם הביטו בכם וכינו אתכם קוסמים, ומתוך אורכם הם יצרו את החשכה שלהם, באמצעות חוסר ההבנה שלהם ופחדיהם.

זה לא שינה עד כמה הייתם רוחניים, מכיוון שעדיין נידו אתכם, לעיתים אפילו חיסלו אתכם, בשל הקסם שהיה לכם.

 

בתקשור השני תארנו כיצד הגעתם ליחידת החיים הו, לאחר אלפי יחידות חיים בהם נלחמתם באנרגיה שלעולם לא הצלחתם לגבור עליה - ולפתע יש שינוי ותזוזה...

הנטל מתחיל להיות מורם, אולם הרשומות האקאשיות שלכם עדיין נושאות איתן את הפחד הקדום, וזה מיתרגם לחוסר ערך עצמי.

לכן עובדי אור ונשמות עתיקות היושבות לפני ומאזינות, תוהות לגבי הערך העצמי שלהן.

 

הפלנטה עצמה מתוכננת ומכוונת בפעם הזו לעזור לכם בכך, מכיוון שהיה ידוע שהשינוי יקרה. הקדמונים חזו את זה, והנה זה מתרחש.

הפליאדים ידעו שלאחר סיומה של נקיפת הצירים הזו, 'נקודות הצומת' ו'נקודות האפס' ייפתחו, וקפסולות הזמן יתחילו לעשות כמיטב יכולתם לדחוף ולמשוך את האנרגיה הזו מסביב לרשומות האקאשיות שלכם.

הפלנטה עצמה וה'רשת הקריסטלית' מתחילות לשאוב זאת - זוהי מטפורה יפה - על מנת לעזור לכם לצאת מן הפחד, מתנאי הדואליות שמשתנה, עם רשומות אקאשיות שלחצו עליכם.

 

ואתם באמצעו של השינוי, כנשמות עתיקות, וחלק מכם עדיין פוחדים.

אינכם יודעים, אולי אינכם יכולים לבטוח באור, אינכם בטוחים מהו הצעד הבא, מה לעשות בהמשך.

אתם יכולים לשבת בתקשור הזה, לקרוא ספר, אולם זה כלל אינו עוזר - אתם עדיין תקועים.

ישנם דברים שברצונכם לשנותם, למשל את גורם השמחה שלכם - כמה נחמד יהיה להתעורר עליזים בבוקר, למרות כל מה שקורה, בידיעה שהאיזון שהוא האמת שלכם אודות הדואליות הוא בצד החיובי.

בודאי שיש לכם ימים פחות טובים, אולם האיזון שיש לכם תמיד עולה על מנת שתהיו אדם מאוזן וחומל, הצוחק הרבה, מחייך, ורואה את האל בכל אחד.

היכן כל זה מצוי אצלכם?

 

עבור אלה שיאמרו שאינם יכולים למצוא זאת עדיין בתוכם, הנה התקשור השלישי.

במשך עשרים שנה דיברנו על משהו שמכונה כוונה טהורה.

זהו אחד מהדברים החזקים ביותר שיש לאדם. זה אזוטרי, פיסיקלי, והגדרנו זאת בדרכים כה רבות.

כוונה טהורה שונה מסתם כוונה.

סתם כוונה זוהי כוונה מהסוג שאתם מתכוונים להירטב כשתיכנסו לאגם, אולם אתם גם רוצים לחשוב על כך, ותתנו שוב ושוב כוונה להירטב.

כוונה טהורה תגרום לכם לקפוץ לאגם, ביודעכם שכוח הכובד ישפיע וישים אתכם בדיוק היכן שהתכוונתם להיות.

 

הבנה ואמונה במשהו באופן כה חזק עד שאתם הופכים להיות לדבר עצמו, וזה הופך לדרך חייכם.

 

כוונה היא כה חזקה, היא הדבר השלישי בנוסף לשניים שכבר מסרנו לכם לפני כן, ובשילוב עם המידע שהעברנו לכם בשני התקשורים האחרים האחרונים - הטרילוגיה היא זו:

זהו הזרז לכל מה שאי פעם ביקשתם.

 

יש לזה שם נוסף - שחרור.

 

אצייר עבורכם תמונה של רכבת, קל לדמיין אותה נוסעת לאורך הפסים,

הרכבת הזו מייצגת את נשמתכם, או את קבוצת נשמתכם במשך העידנים.

היא תמיד נעה קדימה בזמן, יש לה אותו המנוע - 'העצמי הגבוה' או 'קבוצת העצמי הגבוה'.

באופן בסיסי, זה תמיד אותו ה'עצמי הגבוה', שהוא החבר הטוב ביותר שלכם, מכיוון שהוא היה אתכם בכל יחידת חיים שהיתה לכם, והוא מושך את הרכבת במשך העידנים.

הרכבת אינה עוצרת, אפילו כאשר אתם מתים - הזמן ממשיך.

וכאשר אתם שבים, יש לכם יותר התנסויות - יחידת החיים האחרונה שחייתם מתווספת לרכבת.

חשבו על כך כעל קרון חדש, כאשר כל קרון נושא עמו מטען, מטען חשוך, מכיוון שהיה לכם קרב, שלחמתם פעם אחר פעם, שוב ושוב.

במשך עידנים, היה למטען הזה אנרגיה, קרונות מתווספים בכל פעם שאתם מגיעים לפלנטה.

המנוע - ה'עצמי הגבוה' עושה עבודה טובה ומושך את כל הקרונות, מספרם אינו משנה.

אולם הרטט של הרכבת מוכתם על ידי הרטט של מטען הקרונות.

יחידת חיים לאחר יחידת חיים, אתם ממלאים את הקרונות בפחם שחור, למשל.

הרכבת הופכת להיות ארוכה יותר וגדולה יותר.

והנה הגעתם ליחידת החיים הזו, הרכבת היא אותה הרכבת, אלא שדברים אחרים מתחילים להתרחש בה.

הרכבת מתחילה לשנות את מודעותה לגבי השחור והלבן, אור וחשכה, רטט גבוה ורטט נמוך...

הרכבת עצמה מתבלבלת ונבוכה מכיוון שהיא מעולם לא ראתה זאת לפני כן.

הרכבת אפילו אינה יודעת מהו איזון.

 

בתקשור השני סיפרנו לכם שהנתיב עצמו זועק אליכם ומבקש לעזור לכם.

זוהי גאיה, האנרגיה שמסביב לרכבת, שזהו ה'שדה', הקורא לכם ורוצה להושיט לכם עזרה.

אולם כל מה שביכולתכם לראות הם רק אלפי הקרונות המלאים באנרגיה חשוכה.

ואתם יושבים שם וממלמלים לעצמכם שאינכם יודעים... אתם תקועים, אינכם מגיעים לשום מקום, הכל מאוד מבלבל. ואתם מבקשים עזרה מהרוח.

 

ברצוני לבקש מכם לראות את המנוע היפהפה של ה'עצמי הגבוה', ללחוץ על מפסק ולשחרר את כל הקרונות. את כולם.

באמצעות שחרור בכוונה טהורה, שאתם עושים בעצמכם, על מנת שתהיה זו התחלה חדשה ורעננה - אתם תבינו שכל העזרה שאתם זקוקים לה, תזרום בשיטפון עכשיו.

 

אולם עד שלא תשחררו עם הכוונה הזו, זה עתיד להיות קשה. אתם תקועים מכיוון שישנם יותר מדי קרונות.

 

אם ישנם דברים שאינם זזים בחייכם, זה מכיוון שישנם שם יותר מדי קרונות העמוסים ברשומות האקאשיות שלכם שהיו שוב ושוב כל כך קשות וחשוכות...

ועכשיו אין זה כך. יש לכם רוח גבית. מגיע אור, מגיע צבע לעולם שהוא שחור ולבן.

אתם ממקמים את עצמכם להיות במקום הנכון, בזמן הנכון, אבל לא עם כל הקרונות האלה!

 

לאחר שתשחררו אותם, בעזרת כוונה טהורה, אתם עשויים לשאול שאלה לינארית ולתהות להיכן הם הלכו [ קריון צוחק ] הם מתרחקים, לא תיתקלו בהם שוב. זה אינו תיקון זמני בעזרת פלסטר, זה אתם המשחררים את כל המטען של העידנים, שאינכם זקוקים לו יותר.

 

זה הזרז. זה המספר 3.

 

ברצוני לבקש מכם להקשיב או לקרוא שוב ושוב את התקשור הזה - אתם יכולים גם להקשיב לשניים האחרים - חברו את הנקודות יחד, השתחררו והיו חופשיים, מהרשומות האקאשיות של העבר, מהעולם שהיה חשוך יותר.

נשמות עתיקות, בגרתם. אין שום סיבה לסחוב אתכם את הספרים שלמדתם מהם, הרחיקו אותם.

השמש זורחת, המנוע רענן, ללא כל קרונות.

הקרון שאתם יוצרים עכשיו לא יהיה חשוך, מכיוון שזה שונה.

 

זוהי מטפורה שלא היתה יכולה להיות ברורה יותר.

 

אני הוא קריון, מאוהב באנושות, בכל אחד מכם, מכיוון שאני מחובר למקור המרכזי המאוהב בכל אחד ואחד - אין זה משנה מי הנכם, מה עשיתם, מה הגישה שלכם או מהי אמונתכם.

זה מובטח לחלוטין, טהור, במאת האחוזים, ואין זה משנה מי הנכם.

לו רק ידעתם מה יש שם... הצעיף מכסה ומסתיר מכם כה רבות.

היד שרוצה לאחוז בכם היא ארוכה מאוד, רוצה לקחת אתכם למקום מפואר, לבטל את הפחד, על מנת שתקומו בבוקר מחייכים, ותודו לאל על עוד יום יפה נוסף.

 

זה מספיק בינתיים,

 

וכך הוא הדבר.

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019