Light Connections
 
 
















 

תקשורים מהמכרה בהר אידה, יוני 2016

מפי קריון באמצעות לי קרול

 

תרגום ועריכה: תמר גנישר

 

 

תקשור שני

 

ברכות יקרים, אני הוא קריון מהשרות המגנטי.

 

זוהי הפעם השניה שאנחנו מגיעים אליכם למקום הקסום הזה, פעם שניה מתוך סדרה של ארבעה תקשורים.

זוהי 'נקודת צומת' קריסטלית קסומה באמת.

והמסר היום מורכב, ולכן נתקדם לאט.

רבים מכם אינם מתעניינים דווקא בפרטים, ולא שמעו בהכרח את המסרים הקודמים, ויתכן שזו הפעם הראשונה שהם יושבים באנרגיה שכזו של תקשור, ואם כך אפנה אליכם בתחילה:

יקרים, זוהי הזדמנות עבורכם להרגיש את אהבת הרוח, המקור היוצר והבורא נמצא כאן, ואתם יכולים להרגיש את האהבה והחמלה עבורכם, ללא מילים כלל.

 

אין כל סדר יום.

אתם יכולים לשבת באנרגיה הזו ולחוות ריפוי מעצמכם אם תרצו.

אין כל הנחיות, אין שום דבר שיש לעשותו.

 

אחרים מכם מושקעים במידע ורוצים לשמוע עוד. הם רוצים לדעת יותר פרטים:

מה עם האנרגיה הקריסטלית, מה מתרחש על פני הפלנטה, וכיצד זה מתאים לחייהם?

 

זהו תקשור מורכב, אולם הוא אינו חייב להיות כזה.

האנושות היא פשטנית ויש לה התניה שיוצרת חידה לעיתים קרובות, גם אם אין בה צורך.

 

אם כך נתחיל בהנחת היסוד ולאחר נפתח אותה.

הנחת היסוד היא שאתם נמצאים כאן על 'נקודת צומת' פיסית קריסטלית. ההר מתחתיכם מכיל אפילו הרבה יותר ממה שהגיאולוגים חושדים שהוא מכיל. הוא עמוק מדי מכדי שניתן לחפור בו.

הוא 'הר במהופך'.

הכמות הרבה תפתיע אפילו את המומחים.

 

ההר משפיע על הפלנטה במיוחד באופן מטהפיסי.

אולם המקום הוא פיסי, ובעל תכונות של קריסטל הקוורץ הפיסי, שנדבר עליהן בעוד רגע.

 

הדבר השני שנדון בו, שהוא נפרד לגמרי ובאופן מוחלט מהפיסי, היא 'הרשת הקריסטלית' של הפלנטה, רשת שאינה פיסית, היא לגמרי אזוטרית, היא רשת אנרגטית שמכונה קריסטלית, בעקבות התכונה של ההיזכרות שקיימת בה.

 

אם כך, הבה נפריד בין השניים למטרת הדיון, ובכלל.

 

קריסטל הקוורץ שאתם מביטים בו, שאתם כורים אותו, שאתם עובדים אתו היום, ו'נקודת הצומת' עצמה, הם פיסיים.

ה'רשת הקריסטלית' של הפלנטה סמויה מהעין, אולם כפי שכבר צוין, היא מכונה קריסטלית, בעקבות התכונה של ההיזכרות שקיימת בה.

 

הבה ונחזור לרגע לפיסי. ברצוני שתתבוננו בדברים מעניינים, מתחילת הזמנים.

אתם אוהבים קריסטלים, נכון?

הבה ונחזק את מה שכבר אמרנו בתקשור הקודם:

בכל פעם שמוציאים קריסטל קוורץ מהאדמה, ובכל פעם שישנו עובד אור שמרגיש משהו, מתרחש משהו נדיב.

כמה מיליארדי קריסטלים קיימים על פני הפלנטה הזו? הם נלקחים לבתים על מנת שתוכלו להנות מהם, אנשים רגישים מקיפים את עצמם בקריסטלים כמעט בכל חדר בביתם -

מדוע שתעשו זאת?

מכיוון שכל קריסטל וקריסטל, אם הוא מדבר אליכם, אם אתם מרגישים את האנרגיה שלו, מחולל משהו נדיב.

מעולם לא מוציאים מהאדמה קריסטל שמבשר על  אבדון [ קריון צוחק ]

מהם הסיכויים של תופעה גיאולוגית, שעם הזמן גדלה בתוך האדמה, שאתם, בני האדם מוציאים אותה מאדמה והיא מעניקה לכם נדיבות?

אין ספק שמשהו מתרחש כאן, לא יתכן שזה יהיה רק מזל של הטבע.

לעולם אינכם הולכים לחנות קריסטלים, שמארגנים שם את הקריסטלים על פי טובים ורעים, חשוכים ומוארים, אבדון ושמחה.

כל קריסטל וקריסטל, ואין זה משנה מה טבעו, או התכונות הגיאולוגיות שעשויות להיות לו - הוא נדיב.

הם שרים לכם, חלק מדברים אליכם, חלק פשוט נמצאים שם ואתם רוצים לעשות איתם מדיטציה מכיוון שהם גורמים לכם להרגיש טוב, או אתם גורמים לאנרגיה להיות מתונה יותר כך שתוכלו לעשות עבודה טובה יותר.

 

חשבו על כך.

בשנים האחרונות התחלתם לערוך את הקריסטלים על פי קטגוריות באופן מטהפיסי.

האם שמעתם על הקריסטלים הלמוריאנים?

לפי בעל הבית של האדמה כאן, לקריסטל למוריאני אין ציון או אזכור גיאולוגי. הוא אנרגטי.

וכמה מעניין השם שבחרתם עבורו - קריסטל למוריאני...

מדוע?

הסיבה היא שעובדי אור ונשמות עתיקות -  למרות שלא תמיד יש ביניהם הסכמה מה היתה למוריה והיכן היא היתה - יש לה מושג של התחלות מקוריות.

והאנושות מתחילה להתעורר לפוטנציאל חדש של הדברים שהקריסטלים מנסים לומר.

ואגב, יתכן והקריסטל הלמוריאני בר הגדרה לפי אפיון פיסי, על פי הבעלים של האדמה, ועם זאת יש לו יעוד אזוטרי...

 

אתם מתקרבים להבנה מעט גדולה יותר לגבי מה שהקריסטלים מנסים לומר לכם...

כולם נדיבים, כל אחד ואחד מהם, מהקטן ביותר לגדול ביותר.

 

 

 

 

 

בעוד מספר דקות תעלו על כלי רכב שיוביל אתכם לאתר החפירות של הקריסטלים. מותר לכם להסתובב שם ולמעשה להתייחס להם באדמה.

זה מיוחד מאוד.

תמצאו קריסטלים, אולי תחזירו חלק מהם בחזרה, מכיוון שלחלקם יש מסרים שונים, 'בעלים' שונים.

האם הם נערכים ויוצרים קשר וחיבור עם התודעה של בן אדם בודד?

האם עלי להשיב לקבוצה שכזו בחיוב או בשלילה?

הם קוראים לכם, יש הרבה יותר קריסטלים מאשר בני האדם [ קריון צוחק ] כך שרבים מהם עשויים לקרוא בדרכים מסוימות.

זהו רעיון מהנה, זה מה שמביא אתכם לכאן, זה מה שגורם לכם לחייך כאשר אתם מביטים בהם.

וזהו הקריסטל הפיסי.

 

 

 

 

 

זכרו את התכונות האלו כאשר נדבר על הדברים שאינם פיסיים, על התכונות של ה'רשת הקריסטלית'.

ולאחר נדון במערכת היחסים בין 'נקודת הצומת' הפיסית שכאן, לבין הרשת של הפלנטה, זו האזוטרית והבלתי נראית, המכונה 'הרשת הקריסטלית'.

זכרו, 'נקודת הצומת' היא פיסית, וה'רשת הקריסטלית' אינה פיסית.

 

לימדנו על ה'רשת הקריסטלית', תיארנו אותה, אולם הכל מתחבר יחד ב'נקודת הצומת' הזו.

ברצוני לספר לכם סיפור, כך שתבינו למה נועדה 'הרשת הקריסטלית', מה היא עושה  וכיצד היא פועלת.

דמיינו מלחמה ממש באדמה הזו, לעיתים תכופות זו מלחמת אחים. זו מלחמת אזרחים.

דמיינו לעצמכם שאתם חיילים במלחמה הזו, ושאינכם לוחמים, אתם מן הסתם חוואים, שנתנו בידיכם נשק ואתם מייצגים רעיון.

מביאים אתכם לשדה הקרב, נותנים לכם מדים שמן הסתם אינם הולמים למידותיכם, חלקכם מקבלים נעליים, חלקכם לא מקבלים נעליים.

ומיד בתחילת הקרב, כדור מוצא את דרכו אליכם, אתם יודעים שנפצעתם קשה ושאתם עתידים למות, ואתם נופלים על האדמה.

ברצוני לספר לכם משהו - כל הנשים והגברים מתים באופן שונה, אולם קיים דבר אחד משותף: ברגעים האחרונים לפני מותכם אתם שוכחים אודות הקרב, אין זה משנה לכם מי מנצח.

אתם מרגישים כיצד הדם הולך ואוזל, כיצד כוח החיים עוזב אתכם, וזה נכון מה שאומרים - שהנשמה והמוח משתפים פעולה על מנת להאט את הדברים לרגע או שניים, ומחשבותיכם אינן נתונות לקרב, אוזניכם אינן שומעות יותר - שותפי מתייחס לדברים אלה [ לי קרול בוכה ] - אוזניכם אינן שומעות את הרעש, את הצעקות והגניחות, את הרובים.

במקום זה אתם שומעים את קולה של אמכם, ואהבה משתלטת עליכם.

אין זה משנה מה אומרים ברגעים האחרונים של המוות, האהבה והחמלה מנצחות.

ולמרות שכואב לכם, למרות שגניחה עשויה לצאת מפיכם, נשמתכם ומוחכם עוברים על חיוכם של אמכם, אחיכם ואחיותיכם, יתכן של שותפכם לחיים.

ישנה שם דרמה - המוות שמתרחש - ואז הכל מחריש. שקט.

 

ישנם אלפי אלפים של סיפורים כאלה בשדה הקרב הזה שבו התרחשה מלחמת האזרחים.

 

ברצוני לשאול אתכם משהו ממש עכשיו, בני אדם - חלק מכם הלכו בשדות הקרב האלה, מכיוון ששימרו אותם כאתרי הנצחה, וזה מה שגורם לגישה שיש כיום למדינה הזו (ארה"ב).

ואם אתם רגישים, והלכתם בשדות בקרב האלה - האם הרגשתם משהו?

חלק מכם משיב בחיוב. חלק מכם חשו שלא בנוח, מכיוון שהרשומות האקאשיות שלכם התחילו לגלות דברים.

חלק מכם שלא התנסו בקרבות שם, הרגישו משהו בכל זאת.

 

שאלה עבורכם, להרהור - מה מתרחש שם, כך שאתם מרגישים בכלל משהו? האם יש לעפר זכרון? האם לחצתם על הכפתור של השמעה חוזרת? האם ראיתם סרטון וידאו?

והתשובה היא, אכן כן...

זה מה שעושה ה'רשת הקריסטלית'. היא זוכרת את הרגעים הדרמתיים ביותר שקרו במהלך ההיסטוריה.

 

וזה אינו קורה רק בשדות הקרב.

אני מדבר כעת על יבשת אמריקה בכללותה.

אני נשאל מדוע איני מדבר על האינדיאנים באזורים של אמריקה? מכיוון שהם יחסית מעטים, והיתה להם ברית עם הארץ, הם הכירו את גאיה והרגישו 'בבית' לפני שהם התעמתו עם ההשפעה האירופאית, הם לא חוו כלל דרמה [ קריון צוחק ].

'הרשת הקריסטלית' היתה כמעט ניטרלית. הם ידעו על האנרגיות של אבות אבותיהם, בצפון, בדרום, במזרח, במערב.

 

אנחנו מדברים כעת אודותיכם ועל שושלת היוחסין שלכם, ואני מבקש מהנשים שיקשיבו היטב, מכיוון שאם אתן כאן כאמריקאיות, זה מצוי ברשומות האקאשיות שלכן.

דמיינו מסע שיתכן והוא נמשך שנים, בו אתן צועדות ממזרח ארה"ב לכיוון מערב, וזה היה אז מקובל מאוד לאבד ילדים בדרך, ולמעשה איבדתם יותר ילדים מאשר אלה שנשארו ברשותכן. התינוקות היו מתים בלידתם, בין אם הייתן לבדכן או שהיו אנשים סביבכן שעזרו לכן, או שהם מתו זמן קצר לאחר מכן.

האם ידעתן שהנשים צעדו לצדן של הכרכרות? הן לא רכבו.

הכרכרות היו צריכות להיות עמוסות בדברים, וכל מי שהשתתף במסע היה עליו לצעוד, ולנשים היה קשה במיוחד, הן נשאו את הילדים ברחמן ולא הפסיקו לצעוד, ואיבדו הרבה מאוד ילדים שקברו אותם.

האדמה מכוסה בתלוליות קברים קטנים שאינן נושאות כל שם.

זה היה כל כך שכיח, עד שהנשים אפילו לא נתנו שמות לתינוקות עד הגיעם לגיל של 3 חודשים, מכיוון שלא ידעו אם הוא ישרוד. וכל זה נמצא ברשומות האקאשיות שלכן וב'רשת הקריסטלית' של האדמה הזו של ארה"ב.

 

כל זה אומר שלאדמה יש זכרון -  זוהי ה'רשת הקריסטלית'.

 

אם תביטו על העולם כולו, הרי שהדברים שהגדירו את האנושות כפי שהיא ידועה לכם כיום הם מלחמה, סבל ודרמה. זה מגדיר את ארה"ב, את אירופה, דרום אמריקה, כל מקום. כל מדינה, כל שפה, כולם מועדים למלחמה.

הדברים העמוקים ביותר שאתם מרגישים כאשר אתם הולכים סביב קשורים לסבל.

ויקרים, זוהי ההיזכרות של ה'רשת הקריסטלית'.

הרשת לא יצרה את הסבל, היא רק זוכרת את זה.

וזהו התפקוד של ה'רשת הקריסטלית' - להדהד את הטבע האנושי, לספק שושלת יוחסין של היזכרות לשם ההזנה של הרשומות האקאשיות.

ולכן כל מה שהתודעה עשתה נשאר על פני הפלנטה.

 

עד שלפתע התרחש שינוי בשנת 2012, שנחזה כמעט על ידי כל הקדמונים בפלנטה.

ולפתע 'נקודת הצומת' הזו הפכה פעילה.

'נקודת הצומת' הזו היא פיסית, והקריסטלים נדיבים - הם חיכו ברחבי הפלנטה הזו, הם מעניקים לכם מסרים שאתם מרגישים ונהנים מהם, ולפתע יש להם מסר גדול מכיוון שהם מתחילים במסלול המהיר של הרשת הבלתי נראית והסמויה מן העין, עם מידע נדיב שעומד למתן את כל הסבל, כל המלחמות, שיתחיל לשכתב מחדש את ה'רשת הקריסטלית'.

 

עבור אלה שהם מספיק רגישים ויכולים להקשיב ולהבין את הקריסטל שמונח לפניהם, ביופיו, בשקיפותו, המסר הוא קשה, הוא שכתובו מחדש של העתיד.

הוא מתחיל לספר לכם אודות עתיד שאינכם יודעים עדיין, ואתם יכולים לכנות זאת ההיסטוריה של העתיד, או עתידה של ההיסטוריה... מכיוון שכמעט כל נשמה עתיקה נושאת איתה היזכרות מותנית האומרת שאתם נדונים לאבדון.

הביטו בסרטי האבדון שלכם, בסיפורים הטובים ביותר שנכתבים שטוענים שאתם נידונים לאבדון מכיוון שהם מספרים על ההשמדה ההמונית של מלחמה.

הראו לי את הסרטים, הסיפורים, הספרים שמדברים על פלנטה חדשה שאין בה מלחמה, על החידות שתהיינה שם, על הנדיבות, החמלה, היופי - עדיין אין כאלה בשום מקום, אולם יהיו כאלה לאחר שהרשת תיכתב מחדש על ידי 'נקודת הצומת' שאתם יושבים עליה.

ובמסלול המהיר שמגיע, הקריסטלים שלכם יתחילו לדבר אתכם ולספר לכם שאין לכם מושג לאן שאתם הולכים, זה כל כך יפה, כתבו מחדש את מה שאתם מחשיבים כעתיד שלכם!

 

הקשיבו, זה כה עצמתי, שאנשים היודעים מראש דברים, שחשים את העתיד עדיין חשים ואוחזים בעתיד, והם יחזרו עליו ויתנו לכם מידע שיאמר שזה נורא ושזה יקרה - הם פשוט מספרים את מה שהיה ולא את מה שקיים עכשיו...

וזו הסיבה ש'נקודת הצומת' הזו עובדת באופן שבו היא עובדת.

 

דבר אחד נוסף:

אמריקאים רבים, לא הילידים, אלה שהגיעו במהלך 200 השנים האחרונות, טוענים שאין להם למעשה אבות מייסדים, ולכן אינם יכולים לכבד אותם, מכיוון שהם הגיעו ממקומות שונים.

אמריקאים, הרשו לי להגדיר מחדש את האבות המייסדים שלכם:

אלה בשדות הקרב, האמהות שצעדו לצידי הכרכרות, המשפחות שלא עמדו בתלאות הדרך ומתו, ואלה שעברו את כל הדרך בהצלחה - אלה הם אבותיכם, אתם יכולים שיהיו לכם אבות מייסדים בני 200 שנים בלבד.

אלה הם שעיצבו את הרשת ואת ההיזכרות שיש לכם.

 

לסיום, אחד הדברים ששרויים במחלוקת גדולה ביותר הוא שלפרקים אלה ב'רשת הקריסטלית' הסמויה מן העין יש השפעה כה גדולה לאנשים רגישים ולא רגישים, שאם משהו טרגי לא רגיל מתרחש בבית, האנרגיה המסוימת הזו תישאר שם בבית, אפילו לאחר שהוא ייהרס.

אתם מכנים זאת 'שדים ורוחות', ולמעשה זוהי מערכת של השמעה חוזרת של ה'רשת הקריסטלית' ביום מסוים, בשעה מסוימת, בתדר מסוים.

ניתן למדוד זאת, מכשירים יראו זאת, לפעמים אתם תהיו מסוגלים לראות זאת.

ההבדל בין 'רוח' לבין מה שאתם הייתם מכנים משהו אחר שיש לו אנרגיה הוא, שאינכם יכולים ליצור מימשק עם הפרק המסוים הזה, הוא אינו מדבר אליכם, הוא פשוט מציג את עצמו, שוב ושוב.

שום דבר אינו לכוד, אין שם אנרגיות, זה פשוט וידאו אזוטרי [ קריון צוחק ] ואתם יכולים לסמוך עליו. אתם יכולים להכין את המכשירים שלכם, את המצלמות שלכם, ול'תפוש' את זה...

זוהי ה'רשת הקריסטלית'.

 

דרך אגב, כאשר מדובר בדברים שנתקלים בהם בלילה, אין לכם כל מושג מה אתם רואים.

בני האדם מסווגים את כל זה לכלל דבר אחד - משהו יוצר דופן.

חלק מהם זו פיסיקה, חלק מהם נורמליים, ויגיע זמן בו תצחקו על עצמכם על כך שפחדתם ממשהו שהיה כה יפה.

יום אחד, כאשר תהיו מסוגלים לראות דברים רב מימדיים, תבינו בדיוק מה מתרחש.

ה'רשת הקריסטלית' עוצמתית עד כדי כך.

 

האם כאשר נכתוב מחדש את הרשת הזו מ'נקודת הצומת' הזו אפילו הדברים מהסוג הזה עשויים להשתנות? והתשובה היא כן.

אתם תתחילו לראות זאת, לא עוד רדופים, אנרגיות שלא תורגשנה יותר במקומות שקרו דברים טרגיים ואנשים מתו.

פרחים שיצמחו במקומות שהם לא צמחו בעבר, השמש שתגיח במקומות חשוכים.

 

זוהי התחזית לגבי הפלנטה החל מ 2012, וזוהי הסיבה למקום הזה, שתמיד היה כאן וחיכה...

 

המסר המסויים עבורכם הוא שתכתבו מחדש את עתידכם.

הקריסטלים בבתיכם ומסביבכם אינם רק נדיבים.

המסר הוא ברור - האם יש לכם התניה בקשר לאבדון? אם כן, נקו אותה, מכיוון שלא תגיעו לעתיד הזה.

הוא שם, כאשר אתם תמיד מצפים לנעל השניה שתיפול, כאשר אתם תמיד מצפים למשהו רע.

מהי ההתניה שלכם לגבי חייכם?

מהי ההתניה לגבי גילכם?

ניתן לשכתב מחדש את כל זה, וזה המקום שיעשה את זה.

 

אם אתם מסוגלים ללכת היום למקום החפירה, הקשיבו, מכיוון שחלק מהקריסטלים ידברו אליכם. הם יאמרו הרבה יותר מאשר רק לבקש מכם שתקחו אותם איתכם הביתה.

הם יאמרו 'אה, חיכינו לכם מיליוני שנים -  קחו אותנו הביתה'...

זה מעט שונה, הלא כן?

 

וכך הוא הדבר. 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לתמר גנישר

 

  כל הזכויות שמורות לתמר גנישר - קשרי אור © 2007-2019